שיתוף - לביקורת רצף מחשבות מתפרצות בעקבות ממשלת השינוי

[אשר לב]

שורות שכתבתי לפני שבועות ספורים, כאשר החלה לחלחל בי ההבנה שממשלת השינוי הופכת לעובדה מוגמרת.
מאז, התגבר בי הכעס על נפתלי בנט ובגידתו, והחששות על החוקים ה'אנטי דתיים' שעלולים להיחקק בממשלה זו, גברו על יצר ההרפתקנות.


הלוואי שכבר תקום כאן ממשלה.

לא אכפת לי מי ומה יהיו המרכיבים שלה, העיקר שתקום.

כי דיי, נמאס לי מהפקק.

וכי אני אדם שאוהב לקחת סיכונים, מתוך אמונה שסיכונים בסופו של דבר מביאים הזדמנויות.

כשדברים יתחילו לזוז, אנשים שיודעים לזהות הזדמנויות - כמו הפוליטקאים החרדים, למשל – כבר ימצאו את הדרך לעשות מהלימון לימונדה.

כללי המשחק ישתנו ואיתם המוח שלנו יצטרך להתחיל לחשוב קצת אחרת, למצוא פתרונות יצירתיים מחוץ לקופסה, לשבור את המיתוסים ולמצוא את השביל בין הטיפות.

בסופו של יום, במדינה הזאת יש רוב לימין. עלייה של השמאל לשלטון תהיה, על פי ההיגיון ורוב סיכויי ההסתברות, זמנית וקצרת-טווח.

בסוף, בהסתכלות ארוכת טווח, האג'נדה של הימין תוביל את המדינה בעשרות השנים הבאות. הימין יבוא חשבון עם בית המשפט. הימין יתאחד - כשהלהבות ידעכו.

אני אופטימי, מטבעי ומאמונתי. חוקים שיעברו עכשיו, יבוטלו בהינף יד בעוד חודשים אחדים. התהליכים יקרו מהר ויובילו כאן את המדינה למקום חדש. מקום טוב יותר. מקום בו אי אפשר להאשים מועמד כזה או אחר, אלא רק את עצמינו ואת קול הבוחר.

לא אכחיש את יצר ההרפתקנות המדבר מגרוני. יש כיף וריגוש מסויים בלקיחת סיכונים והליכה על הקצה. יש כיף מסויים בלשבור מוסכמות ולהיפתח לשינויים. אנחנו נמצאים בעולם ישראלי מתפתח ומשתנה בקצב דינאמי, וזה מאוד אופייני לישראליות שלנו - לנסות טעמים חדשים, מתכונים בלתי מוכרים. אבל, כמו ישראלים טובים, בסוף להתכנס כולנו בחזרה ולדבוק במי שאנחנו.

היכולת להיפתח לשינויים מתוך ביטחון עצמי ישראלי שכזה, נובעת בשורש מסוג של רוגע אמונתי בכוח עליון שרוצה עבורנו רק טוב. כן, זה אנחנו וזה שם המשחק: ישראליות מתפרצת שלא מפחדת לקחת סיכונים.

נכון שבליל הבחירות כססתי ציפורניים וחלמתי על 61 לביבי. אבל בראייה יזמית, העולם מזמין שינויים ללא הרף. זה העולם בו אנחנו חיים. אין מצב סטטי. אין לדבוק במוכר והאהוב. אם אתה חי ב-2021, השינוי אורב לך בכל פינה ואתה צריך לרכוש לעצמך את קנין הגמישות, מתוך ראייה אופטימית וחזון חיובי.

בסופו של דבר כל הנחלים, ולא משנה כמה פיתולים יהיו בדרכם, מוליכים אל הים. אל אותה מטרה. והמטרה הזו תוביל אותנו למציאות טובה יותר. כך אני בכל אופן מאמין ומקווה.

מה שבטוח, שלקונן על המצב ולהפריח סמיילים בוכיים ועצובים - זו לא אופציה. להיפך, בכל סיטואציה אתה צריך לחפש ולמצוא - ביצירתיות יזומה - את הדרך שבה המצב החדש ישרת את האינטרסים שלך.

בעיניי, זוהי החשיבה הנכונה. והצורה בה אנו חושבים, היא זו שיוצרת את המציאות, הרבה יותר מהסיטואציות המשתנות בדרך.

 

[פרוגמטי]

השינוי אורב לך בכל פינה

!!!

 

[yonatanr]

פוסט יפה ונכון.
כדאי להביא אותו לידיעת נציגי המפלגות החרדיות.

מאז, התגבר בי הכעס על נפתלי בנט ובגידתו,

איך הוא בגד בך? מה, הצבעת לו?

אנשים שיודעים לזהות הזדמנויות - כמו הפוליטקאים החרדים, למשל

חחחחחחח

בסופו של יום, במדינה הזאת יש רוב לימין. עלייה של השמאל לשלטון תהיה, על פי ההיגיון ורוב סיכויי ההסתברות, זמנית וקצרת-טווח.

שכחת את שני מיליון אזרחי המדינה הערבים.
ברגע שהם יבינו שהישיבה בממשלה מביאה תקציבים ודיבידנדים - המרכז-שמאל יכול להיות בשלטון ברוגע.
ואת כל הטוב הזה צריך לזקוף לזכות ביבי.

 

[castamir]

יונתה,
תודה על ההודעות שלך בכל האשכולות הרלוונטיים, מרתקות במיוחד.
אבל-חבל צורת ההגשה של תגובות בשורות קצרות לציטוטים קצת מעיבה על חווית הקריאה.
אפשר לבקש ברוב רחמים לקבל פוסט אחד מסודר מנומק על כל המצב הזה גם יחד?

 

[anotherית]

שכחת את שני מיליון אזרחי המדינה הערבים.
ברגע שהם יבינו שהישיבה בממשלה מביאה תקציבים ודיבידנדים - המרכז-שמאל יכול להיות בשלטון ברוגע.
ואת כל הטוב הזה צריך לזקוף לזכות ביבי.

שוב פעם, חסר פה קצת מידע על החברה הערבית, על מה קורה שם למי שבוחר, וכמה חשוב להם העיקרון שלא להכיר במדינת ישראל. (גם הישראלים שבהם, וכן, גם בשביל כסף).