הנושאים החמים
הנושאים החמים
ראיון עם נדב עזרא בתפוז
1) מתי התחלת בתחום הזה? ומה הביא לך להתעניין בזה?
2) האם יש לך תמונה מהפונט הראשון שעצבת?
נדב:
את דרכי הטיפוגרפית התחלתי לפני 10 שנים כתלמיד ללימודי עיצוב תקשורת חזותית במכון הטכנולוגי בחולון. מאוד קרץ לי השילוב בין לוגיקה ואסטתיקה והעובדה שפונט הוא מוצר חי מאוד כי למעשה כל מעצב שעובד עם הפונט מציע פן אחד מאופיו.
את אהבתי לאותיות גיליתי כבר בגיל 5. אימי שעבדה כגרפיקאית בעיתון מקומינהגה לקחת אותי איתה לעבודה. באותה תקופה עבדו עם "לטרסט" אותיות שחורות על דף שקוף שאותן מגרדים לעמוד וזה היה עבורי עולם של אפשריות אינסופי.
את הפונט הראשון שעיצבתי אתה לא רוצה לראות אני מבטיח לך. בכל אופן אני שכחתי ממנו ואין תיעוד שלו. הפונט הראשון שהוצאתי לשיווק הוא "איגואנה" שמופיע בספריית מסטרפונט.
נדב שלום,
תאר בקצרה את תהליך היצירה שלך, מאיפה נולד הפונט? (לדוגמא, מסקיצה בדף למחשב או ישר מהראש למחשב ?)
מה עוברות האותיות עד שהן מושלמות? יצירת סקיצה ראשונית, הדפסה, תיקונים וכו.
איך בעצם האות הגיעה למוצר הסופי שאנחנו רואים היום.
באיזה תוכנה אתה משתמש?
מהו הגופן העברי הכי אהוב עליך?
מהו הגופן שלך שאתה הכי מרוצה ממנו?
מדריך "עשה ואל תעשה" בעיצוב גופנים - טיפים וחוקי יסוד שמובילים אותך.זהו לכרגע
נדב:
תהליך היצירה מתחיל ברוב המקרים מהצורך הבסיסי שקיים בי לעשות פונטים שלמיטב הבנתי חסרים לנו כמעצבים גרפים. חלק ניכר מהפונטים התחילו בסקיצות שציירתי בעיפרון בדרך כלל מוקדם מאוד בבוקר עם הקפה הראשון(השעות השקטות ואהובות עלי ביותר).
מתוך מאות סקיצות אני בוחר מקרים בודדים להמשך עבודה. בשלב הזה אני מגדיר את הפונט ואת כללי החוקיות שבו. אני מבצע אותו בדיגיטציה ב"פריהנד" ומעביר אותו ל"פונטוגרפר" או ל"פונטלאב" בשלב הזה מתחיל התהליך האמיתי של עיצוב מקצב, הרמוניה, טקסטורה, גוון, קריאות וכו'
במהלך עבודתי אני מייצר מאות הדפסים של הפונט עד שאני מגיע לתוצאה הרצויה. במהלך השנה אני עובד על 30-40 סגנונות שונים במקביל - כך אני מצליח לצאת ולהיכנס לכל פונט ולבחון אותם מפרספקטיבות שונות.
את רוב הזמן בעבודה על פונטים אני מבלה בשיופים של מיקרונים למרות שאני בטוח שברוב המקרים רק מעטים יבחינו בהבדל.
לדעתי לא קיים מדירך של עשה ואל תעשה - פשוט תעשה "טיפוגרפיה" כל הזמן וכמה שיותר כך תוכל להתפתח ולהכיר את עצמך יותר ויותר.
נכון שבבתי הספר לעיצוב מלמדים על עשה ואל תעשה, אבל תמיד תזכור שיצירות הכי מקוריות בהיסטוריה היו דווקא אלו שקראו תיגר על ספר החוקים.
חשוב להכיר את החוקים, אך לעולם אל תיקח אותם כמובנים מאליהם!
הפונט האהוב עלי ביותר הוא "נרקיסים" של צבי נרקיס. לדעתי לא קיים עוד פונט עברי שמגיע לרמות גימור, הרמוניה, קצב וקריאות של האות הזו.
הפונטים "רפורמה" ו"גאולה סנס" הם האהובים עלי כרגע... אבל דעתי בנושא משתנה מעת לעת.
איך אתה ניגש לעצב פונט? אתה קובע מראש על קו מסוים או שאתה פשוט זורם עם איך שאתה מרגיש באותו רגע? מה תהליך העבודה? הוא מתחיל בנייר או שאתה קופץ ישר למחשב?איך אתה מסתדר עם העובדה שכסטודיו מסחרי אתה חייב לנפק כמות מסוימת של פונטים כל שנה, ועם זאת כמעצב אתה מחויב גם לאיכות האות? יש מקרים שאתה מרגיש שהיצירה מושפעת משיקולים מסחריים?
נדב:
שאלתך בנוייה משני חלקים - את תשובתי לחלק הראשון תמצא בהתשובה הקודמת.
באשר לעניין המסחרי:
אני לא מרגיש שום מחוייבות לכמות הפונטים בשנה, אני באמת מאמין שגם אם לא אציג פונטים חדשים כלל, הדבר לא יגרום נזק של ממש.
אני כן מרגיש מחוייבות לתחום ולטיפוגרפיה העברית לכן אני מבלה שעות ארוכות בעבודה על פונטים מתוך אהבה גדולה לתחום. עם זאת אני בטוח שבחלטות איזה פונט יוצג ומה הולך לגניזה, תמיד יהיו אלו שלא יסכימו עם הבחירה שלי וזה טבעי מאוד.
אנחנו חיים בתקופה שבה העולם אינטנסיבי עם קצב התחדשות מטורף, מה שהיה טוב וחדשני אתמול, היום נראה מיושן ומשומש. וזה נכון כמעט בכל תחומי העיצוב:
החל מעיצוב כלי התחבורה ועד לעיצוב אריזת המסטיק.
לתנועה הזו יש כח רב, שמניע את כולנו כל הזמן קדימה לרעיונות ולצרכים חדשים.
אם הייתי פוגש בדג זהב שנותן להגשים משאלה אחת - הייתי מבקש עוד קצת זמן. יישר כח!
יש לך השכלה בטיפוגרפיה מעבר ללימודי עיצוב גרפי? אמנם קיימים הרבה ספרים על הנושא, אבל לא על טיפוגרפיה עברית.
יש מעצב שאתה מעריך במיוחד?
בשנים האחרונות יש תופעה של עיצוב פונט למטרה מסחרית ספציפית. היה פה דיון שעוסק בנושא והשאלה המרכזית שעלתה היא האם גופן שכזה (כמו הפונט של פרה אדומה, שעיצבת) יתרום, בראיית מאקרו,
לפיתוח הטיפוגרפיה העברית, או שישכח בתוך מספר שנים. מה דעתך בעניין?
נדב:
הטיפוגרפיה העברית התחדשה רק בשנים האחרונות ומבחינה זו היא עדיין בחיתוליה וזו הסיבה שלא קיים מספיק חומר כתוב בנושא. למעשה כולנו עושים היסטוריה ברגעים אלו ממש.
לעומת זאת כן קיימים מאות ספרים על טיפוגרפיה ועל היבטים אופטיים בתחום, שנכתבו על הכתב הלועזי. לדעתי, אפשר וגם רצוי לקחת משם אינפורמציה רלוונטית לעבד אותה ויישם באותיות שלנו.
כאשר אנחנו עושים מניפולציות שכאלה חשוב לשמור על המאפיינים ועל המטענים התרבותיים של האות העברית, כדי שלא נייצר מוטציות שאונסות את העברית להראות כמו הלועזית.
מלבד לימודי העיצוב אני לומד בעיקר באופן עצמאי מתוך מחקר והתנסות בלתי פוסקים. לקחתי גם מספר שעורים פרטיים אצל צבי נרקיס שמבחינות רבות מהווה בעיני את תחילת הרנסנס של האות העברית בימנו.
באשר לשוקולד פרה - אני חי פה ועכשיו, ואין לי, או לכל אחד אחר מושג מה יהיה גורלו של הפונט הזה, כך גם לגבי כל פונט אחר, תדמיתי או שיווקי.
העיסוק בספקולציות מאז ומעולם היה מיותר! למיטב הבנתי יותר מעניין לחקור את ההסטוריה - שם תגלו שפונט תדמיתי שנעשה עבור אלעל למשל נעלם מן העולם, אבל הסיבה לכך בלתי ידועה, מפני שגם פונטים רבים אחרים שלא נעשו למטרות תדמיתיות נעלמו מן העולם. חוץ מזה, תמיד קיימת האופציה שמשהו יחליט לחדש את הפונט ולהחזירו לחיים..
מיד שאתה יוצר פונט אתה שולח אותו לשווקים, או שאתה נותן לו להתיישן קצת אצלך ומצפה לשינויים שיבואו?
2. מה האסטרטגיה השיווקית של פונטביט? פונט לכל ילד, או רק למעצבים אשר כיסם גדוש במזומנים? (הסבר: האסטרטגיה השיווקית של מסטרפונט כפי שנראה לי היא משרדי הפרסום והמעצבים העשירים ירכשו פונטים באלפי שקלים (ע"ע נרקיס) והשאר יחיו ויסבלו.
פונטביט שינתה את הגישה והורידה דרסטית את רף המחירים - תוך שהיא מציגה פונטים מכובדים מאוד
(כל הכבוד לך, נדב).
שאלתי היא, מהי המטרה הסופית? להוריד את מחירי השוק עוד ועוד כדי להגיע למצב של פונט לכל ילד? או לחילופין להעלות את המחירים למחירי מסטרפונט?)
נדב:
1) פונטים שאני מעצב כמעט תמיד עוברים תהליך של התיישנות לעיתים זה מגיע גם לשלוש שנים כמו פונט "גאולה סנס" למשל. אני מאמין שבאמצעות ניתוק מגע וחזרה מחודשת לפונט ניתן לראות את האות בפרספקטיבות שונות וכך להעניק עושר חזותי רב ומעמיק יותר.
2) פונטביט מעולם לא חשבה על אסטרטגיה בנושא המחירים. פשוט מצאנו לנכון לגבות סכום שיהיה הוגן. אין לנו שום כוונה להתעשר מעיצוב פונטים. אבל כדי שנוכל להמשיך ולעסוק בתחום אנחנו חייבים גם להתפרנס. אני מאמין שכל אדם שמכבד את פרי כפיו חייב לקבל תמורה על כך!
גם פונטים שמחולקים חינם מעניקים תמורה ליוצר, בסיפוק שנובע מכך שמעצבים עובדים איתם. אבל מי שבוחר לעסוק בתחום כמקצוע צריך גם כסף למכולת...
אני מודה לכולכם על ההתעניינות ואני שמח מאוד על פעילותכם בתחום!
נ.ב. אני אשמח להכיר את היוצרים שבכם גם באופן אישי:למי שמעוניין בכך אפשר לתאם איתי פגישה בפונטביט 03-6811211
מהקומונה "טיפוגרפיה ופונטים" בתפוז
1) מתי התחלת בתחום הזה? ומה הביא לך להתעניין בזה?
2) האם יש לך תמונה מהפונט הראשון שעצבת?
נדב:
את דרכי הטיפוגרפית התחלתי לפני 10 שנים כתלמיד ללימודי עיצוב תקשורת חזותית במכון הטכנולוגי בחולון. מאוד קרץ לי השילוב בין לוגיקה ואסטתיקה והעובדה שפונט הוא מוצר חי מאוד כי למעשה כל מעצב שעובד עם הפונט מציע פן אחד מאופיו.
את אהבתי לאותיות גיליתי כבר בגיל 5. אימי שעבדה כגרפיקאית בעיתון מקומינהגה לקחת אותי איתה לעבודה. באותה תקופה עבדו עם "לטרסט" אותיות שחורות על דף שקוף שאותן מגרדים לעמוד וזה היה עבורי עולם של אפשריות אינסופי.
את הפונט הראשון שעיצבתי אתה לא רוצה לראות אני מבטיח לך. בכל אופן אני שכחתי ממנו ואין תיעוד שלו. הפונט הראשון שהוצאתי לשיווק הוא "איגואנה" שמופיע בספריית מסטרפונט.
נדב שלום,
תאר בקצרה את תהליך היצירה שלך, מאיפה נולד הפונט? (לדוגמא, מסקיצה בדף למחשב או ישר מהראש למחשב ?)
מה עוברות האותיות עד שהן מושלמות? יצירת סקיצה ראשונית, הדפסה, תיקונים וכו.
איך בעצם האות הגיעה למוצר הסופי שאנחנו רואים היום.
באיזה תוכנה אתה משתמש?
מהו הגופן העברי הכי אהוב עליך?
מהו הגופן שלך שאתה הכי מרוצה ממנו?
מדריך "עשה ואל תעשה" בעיצוב גופנים - טיפים וחוקי יסוד שמובילים אותך.זהו לכרגע
נדב:
תהליך היצירה מתחיל ברוב המקרים מהצורך הבסיסי שקיים בי לעשות פונטים שלמיטב הבנתי חסרים לנו כמעצבים גרפים. חלק ניכר מהפונטים התחילו בסקיצות שציירתי בעיפרון בדרך כלל מוקדם מאוד בבוקר עם הקפה הראשון(השעות השקטות ואהובות עלי ביותר).
מתוך מאות סקיצות אני בוחר מקרים בודדים להמשך עבודה. בשלב הזה אני מגדיר את הפונט ואת כללי החוקיות שבו. אני מבצע אותו בדיגיטציה ב"פריהנד" ומעביר אותו ל"פונטוגרפר" או ל"פונטלאב" בשלב הזה מתחיל התהליך האמיתי של עיצוב מקצב, הרמוניה, טקסטורה, גוון, קריאות וכו'
במהלך עבודתי אני מייצר מאות הדפסים של הפונט עד שאני מגיע לתוצאה הרצויה. במהלך השנה אני עובד על 30-40 סגנונות שונים במקביל - כך אני מצליח לצאת ולהיכנס לכל פונט ולבחון אותם מפרספקטיבות שונות.
את רוב הזמן בעבודה על פונטים אני מבלה בשיופים של מיקרונים למרות שאני בטוח שברוב המקרים רק מעטים יבחינו בהבדל.
לדעתי לא קיים מדירך של עשה ואל תעשה - פשוט תעשה "טיפוגרפיה" כל הזמן וכמה שיותר כך תוכל להתפתח ולהכיר את עצמך יותר ויותר.
נכון שבבתי הספר לעיצוב מלמדים על עשה ואל תעשה, אבל תמיד תזכור שיצירות הכי מקוריות בהיסטוריה היו דווקא אלו שקראו תיגר על ספר החוקים.
חשוב להכיר את החוקים, אך לעולם אל תיקח אותם כמובנים מאליהם!
הפונט האהוב עלי ביותר הוא "נרקיסים" של צבי נרקיס. לדעתי לא קיים עוד פונט עברי שמגיע לרמות גימור, הרמוניה, קצב וקריאות של האות הזו.
הפונטים "רפורמה" ו"גאולה סנס" הם האהובים עלי כרגע... אבל דעתי בנושא משתנה מעת לעת.
איך אתה ניגש לעצב פונט? אתה קובע מראש על קו מסוים או שאתה פשוט זורם עם איך שאתה מרגיש באותו רגע? מה תהליך העבודה? הוא מתחיל בנייר או שאתה קופץ ישר למחשב?איך אתה מסתדר עם העובדה שכסטודיו מסחרי אתה חייב לנפק כמות מסוימת של פונטים כל שנה, ועם זאת כמעצב אתה מחויב גם לאיכות האות? יש מקרים שאתה מרגיש שהיצירה מושפעת משיקולים מסחריים?
נדב:
שאלתך בנוייה משני חלקים - את תשובתי לחלק הראשון תמצא בהתשובה הקודמת.
באשר לעניין המסחרי:
אני לא מרגיש שום מחוייבות לכמות הפונטים בשנה, אני באמת מאמין שגם אם לא אציג פונטים חדשים כלל, הדבר לא יגרום נזק של ממש.
אני כן מרגיש מחוייבות לתחום ולטיפוגרפיה העברית לכן אני מבלה שעות ארוכות בעבודה על פונטים מתוך אהבה גדולה לתחום. עם זאת אני בטוח שבחלטות איזה פונט יוצג ומה הולך לגניזה, תמיד יהיו אלו שלא יסכימו עם הבחירה שלי וזה טבעי מאוד.
אנחנו חיים בתקופה שבה העולם אינטנסיבי עם קצב התחדשות מטורף, מה שהיה טוב וחדשני אתמול, היום נראה מיושן ומשומש. וזה נכון כמעט בכל תחומי העיצוב:
החל מעיצוב כלי התחבורה ועד לעיצוב אריזת המסטיק.
לתנועה הזו יש כח רב, שמניע את כולנו כל הזמן קדימה לרעיונות ולצרכים חדשים.
אם הייתי פוגש בדג זהב שנותן להגשים משאלה אחת - הייתי מבקש עוד קצת זמן. יישר כח!
יש לך השכלה בטיפוגרפיה מעבר ללימודי עיצוב גרפי? אמנם קיימים הרבה ספרים על הנושא, אבל לא על טיפוגרפיה עברית.
יש מעצב שאתה מעריך במיוחד?
בשנים האחרונות יש תופעה של עיצוב פונט למטרה מסחרית ספציפית. היה פה דיון שעוסק בנושא והשאלה המרכזית שעלתה היא האם גופן שכזה (כמו הפונט של פרה אדומה, שעיצבת) יתרום, בראיית מאקרו,
לפיתוח הטיפוגרפיה העברית, או שישכח בתוך מספר שנים. מה דעתך בעניין?
נדב:
הטיפוגרפיה העברית התחדשה רק בשנים האחרונות ומבחינה זו היא עדיין בחיתוליה וזו הסיבה שלא קיים מספיק חומר כתוב בנושא. למעשה כולנו עושים היסטוריה ברגעים אלו ממש.
לעומת זאת כן קיימים מאות ספרים על טיפוגרפיה ועל היבטים אופטיים בתחום, שנכתבו על הכתב הלועזי. לדעתי, אפשר וגם רצוי לקחת משם אינפורמציה רלוונטית לעבד אותה ויישם באותיות שלנו.
כאשר אנחנו עושים מניפולציות שכאלה חשוב לשמור על המאפיינים ועל המטענים התרבותיים של האות העברית, כדי שלא נייצר מוטציות שאונסות את העברית להראות כמו הלועזית.
מלבד לימודי העיצוב אני לומד בעיקר באופן עצמאי מתוך מחקר והתנסות בלתי פוסקים. לקחתי גם מספר שעורים פרטיים אצל צבי נרקיס שמבחינות רבות מהווה בעיני את תחילת הרנסנס של האות העברית בימנו.
באשר לשוקולד פרה - אני חי פה ועכשיו, ואין לי, או לכל אחד אחר מושג מה יהיה גורלו של הפונט הזה, כך גם לגבי כל פונט אחר, תדמיתי או שיווקי.
העיסוק בספקולציות מאז ומעולם היה מיותר! למיטב הבנתי יותר מעניין לחקור את ההסטוריה - שם תגלו שפונט תדמיתי שנעשה עבור אלעל למשל נעלם מן העולם, אבל הסיבה לכך בלתי ידועה, מפני שגם פונטים רבים אחרים שלא נעשו למטרות תדמיתיות נעלמו מן העולם. חוץ מזה, תמיד קיימת האופציה שמשהו יחליט לחדש את הפונט ולהחזירו לחיים..
מיד שאתה יוצר פונט אתה שולח אותו לשווקים, או שאתה נותן לו להתיישן קצת אצלך ומצפה לשינויים שיבואו?
2. מה האסטרטגיה השיווקית של פונטביט? פונט לכל ילד, או רק למעצבים אשר כיסם גדוש במזומנים? (הסבר: האסטרטגיה השיווקית של מסטרפונט כפי שנראה לי היא משרדי הפרסום והמעצבים העשירים ירכשו פונטים באלפי שקלים (ע"ע נרקיס) והשאר יחיו ויסבלו.
פונטביט שינתה את הגישה והורידה דרסטית את רף המחירים - תוך שהיא מציגה פונטים מכובדים מאוד
(כל הכבוד לך, נדב).
שאלתי היא, מהי המטרה הסופית? להוריד את מחירי השוק עוד ועוד כדי להגיע למצב של פונט לכל ילד? או לחילופין להעלות את המחירים למחירי מסטרפונט?)
נדב:
1) פונטים שאני מעצב כמעט תמיד עוברים תהליך של התיישנות לעיתים זה מגיע גם לשלוש שנים כמו פונט "גאולה סנס" למשל. אני מאמין שבאמצעות ניתוק מגע וחזרה מחודשת לפונט ניתן לראות את האות בפרספקטיבות שונות וכך להעניק עושר חזותי רב ומעמיק יותר.
2) פונטביט מעולם לא חשבה על אסטרטגיה בנושא המחירים. פשוט מצאנו לנכון לגבות סכום שיהיה הוגן. אין לנו שום כוונה להתעשר מעיצוב פונטים. אבל כדי שנוכל להמשיך ולעסוק בתחום אנחנו חייבים גם להתפרנס. אני מאמין שכל אדם שמכבד את פרי כפיו חייב לקבל תמורה על כך!
גם פונטים שמחולקים חינם מעניקים תמורה ליוצר, בסיפוק שנובע מכך שמעצבים עובדים איתם. אבל מי שבוחר לעסוק בתחום כמקצוע צריך גם כסף למכולת...
אני מודה לכולכם על ההתעניינות ואני שמח מאוד על פעילותכם בתחום!
נ.ב. אני אשמח להכיר את היוצרים שבכם גם באופן אישי:למי שמעוניין בכך אפשר לתאם איתי פגישה בפונטביט 03-6811211
מהקומונה "טיפוגרפיה ופונטים" בתפוז
