ציטוט עם 3 נקודת

קול מבשר

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
כשמצטטים קטעים האם עושים רווח אחרי השלש נקודות או מצמידים למילה הבאה
 

2u2

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
עימוד ספרים
ברור שעושים רווח.
מי החליט שלש נקודות ולא שתיים, או אולי וכו' עדיף..
 

קול מבשר

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
תודה,זה פשוט יותר קצר.
ושאלה נוספת ואת השלש נקודות מצמידים למילה שלפניה?
 

ספרא וסייפא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
ברור שמצמידים. אמנם בעריכה תורנית נוטים לא להשתמש בשלש נקודות.
זה נחשב למשהו מודרני.
ספר כמו 'משמר הלוי' או 'ברכת מרדכי' הולך עם 3 נקודות.
 

2u2

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
עימוד ספרים
אם הסימון הוא במקום קטע גדול אפשר לא להצמיד, אבל בדרך כלל מצמידים לפני מרווחים אחרי.
 

פסיק

עורך תורני וכותב תוכן
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עריכה תורנית

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
מצטרף. עדיף לדלג על שלש הנקודות בכתיבה תורנית, זה משדר אי רישמיות ונטוי ל''עמך''.
לא חושב שזה משדר אי רשמיות ונטיה ל"עמך", זה פשוט סגנון אחר של כתיבה שאינה מתאימה כ"כ לכתיבה תורנית. בכתיבה האקדמית (העברית) דומני שדי מקובל להשתמש בנקודות.
 

פסיק

עורך תורני וכותב תוכן
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
בכתיבה האקדמית (העברית) דומני שדי מקובל להשתמש בנקודות
נראה לי שגם המחברים התורניים המשתמשים בכתיבה אקדמית ימנעו את עצמם מהשימוש בשלוש נקודות. בכתיבה התורנית המכובדת והמכבדת את עצמה לא מצאנו כזאת.

אבל כמו בכל אשכול גם כאן הנושא נתון לויכוח.
ניק א' - רק החרדלי"ם משתמשים עם השלוש נקודות בספריהם התורניים.
ניק ב' - מצרף קובץ וכותב: את המחבר הזה גם תגדיר כ''חרד''ל''?!
ניק א' - אולי לא?! לנוכח מה שכתב בהקדמתו "............................." לא תגדיר אותו כחרד"ל?! (ניק קי"ט וכ"א מודים על התגובה.
ניק ג' - לא ידעתי שחיבת הארץ עושה את היהודי הכשר ל''חרד''ל''.

וכו'

וכו'.
 

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
נראה לי שגם המחברים התורניים המשתמשים בכתיבה אקדמית ימנעו את עצמם מהשימוש בשלוש נקודות. בכתיבה התורנית המכובדת והמכבדת את עצמה לא מצאנו כזאת.

אבל כמו בכל אשכול גם כאן הנושא נתון לויכוח.
ניק א' - רק החרדלי"ם משתמשים עם השלוש נקודות בספריהם התורניים.
ניק ב' - מצרף קובץ וכותב: את המחבר הזה גם תגדיר כ''חרד''ל''?!
ניק א' - אולי לא?! לנוכח מה שכתב בהקדמתו "............................." לא תגדיר אותו כחרד"ל?! (ניק קי"ט וכ"א מודים על התגובה.
ניק ג' - לא ידעתי שחיבת הארץ עושה את היהודי הכשר ל''חרד''ל''.

וכו'

וכו'.
העלית בת שחוק על פני...:)
 

2u2

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
עימוד ספרים

ספרא וסייפא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
נראה לי שגם המחברים התורניים המשתמשים בכתיבה אקדמית ימנעו את עצמם מהשימוש בשלוש נקודות. בכתיבה התורנית המכובדת והמכבדת את עצמה לא מצאנו כזאת.

אבל כמו בכל אשכול גם כאן הנושא נתון לויכוח.
ניק א' - רק החרדלי"ם משתמשים עם השלוש נקודות בספריהם התורניים.
ניק ב' - מצרף קובץ וכותב: את המחבר הזה גם תגדיר כ''חרד''ל''?!
ניק א' - אולי לא?! לנוכח מה שכתב בהקדמתו "............................." לא תגדיר אותו כחרד"ל?! (ניק קי"ט וכ"א מודים על התגובה.
ניק ג' - לא ידעתי שחיבת הארץ עושה את היהודי הכשר ל''חרד''ל''.

וכו'

וכו'.
לא צריך להגזים. פוק חזי מאי עמא דבר.
ספרים המקפידים על הקו השמרני של המיינסטרים - לא משתמשים בזה.
ספרים מודרניים, בעיקר ספרי מוסר, גם חרדיים, משתמשים בזה.
יש גם סוגה מסויימת הערוכים עם הרבה סימני קריאה ונקודות. כדוגמת הספרים שהזכרתי.
 

A8A8

משתמש פעיל
עריכה תורנית
המשתמש נחסם
ברור שמצמידים. אמנם בעריכה תורנית נוטים לא להשתמש בשלש נקודות.
זה נחשב למשהו מודרני.
ספר כמו 'משמר הלוי' או 'ברכת מרדכי' הולך עם 3 נקודות.
ברכת מרדכי כן, משמר הלוי פחות. השיחות שלו יותר.
הרעיון של ברכת מרדכי ושיחות הגרמ"מ שוה, שמנסים להעביר את הדיבור לכתב, צריך לקרוא את זה במנגינה ובקצב של דיבור, ולא בקריאה רגילה....
 

A8A8

משתמש פעיל
עריכה תורנית
המשתמש נחסם
גם בסימני שאלה וקריאה לא משתמשים, ומשום מה בספרים רבים ממעטים מאוד בפסיקים ובנקודות... כנראה כדי להגביר את עמל התורה.
אני בכתיבתי משתמש בכללי התחביר כפי שידי משגת, בפסיקים ונקודות, אבל בלי שלוש נקודות.... סימן שאלה? וסימנים נוספים!!!@#$%^&*_+
 

ספרא וסייפא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
גם בסימני שאלה וקריאה לא משתמשים, ומשום מה בספרים רבים ממעטים מאוד בפסיקים ובנקודות... כנראה כדי להגביר את עמל התורה.
במאות הקודמות השתמשו יותר בסימני שאלה. כבר נתקלתי בהרבה כתבי יד ובספרים ישנים שהשתמשו בסימני שאלה. אמנם לא מצאתי בעבר סימן קריאה כלל ועיקר.
חושבני שהיום למדו הכותבים לבטא טוב יותר את השאלה, כדי לייתר את הצורך לסמן ששאלה לפנינו.

בפיסוק - יש שתי אסכולות בעולם העריכה, ואין לי היכולת עתה להרחיב בשתיהם.
 

A8A8

משתמש פעיל
עריכה תורנית
המשתמש נחסם
במאות הקודמות השתמשו יותר בסימני שאלה. כבר נתקלתי בהרבה כתבי יד ובספרים ישנים שהשתמשו בסימני שאלה. אמנם לא מצאתי בעבר סימן קריאה כלל ועיקר.
חושבני שהיום למדו הכותבים לבטא טוב יותר את השאלה, כדי לייתר את הצורך לסמן ששאלה לפנינו.
לא ראיתי כמעט אף פעם סימן שאלה בספרים ישנים, ובפרט שמקורו מלטינית והתפתח במאה התשיעית....
ויקיפדיה:
מקורו של סימן השאלה במילה הלטינית quæstio שפירושה "שאלה". בתחילה כתבו את המילה במלואה, לאחר מכן קיצרו אותה לאות הראשונה והאחרונה של המילה "Qo" הנכתבת על ידי האות Q גדולה ומתחתיה האות o קטנה. סימן זה הוא למעשה סימן השאלה המודרני.

לפי הסבר אחר למקורו של סימן השאלה, במאה התשיעית לאחר שסיימו משפט שאלה בנקודה, הוסיפו מעל הנקודה סימן של טילדה "~" על מנת להראות שיש להרים את הקול בסוף המשפט כדי ליצור משפט של שאלה. מסימן זה, לפי סברה זו, התפתח סימן השאלה.
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
אין עמי הפנאי להאריך ממש, רק אציין קצרות. הספר התורני הראשון שידוע לי לע"ע שעשה שימוש בסימני שאלה הוא רמב"ם דפוס ונציה של"ד (ויש לבדוק ספרים נוספים מאותו בית דפוס). הנה דוגמה:
upload_2019-8-29_23-40-57.png

אך אם נאמר שספר זה הוא מעשה ידי המדפיסים, אזי הספר הבא הוא ספר שלטי הגבורים של ר"א משער-אריה (פורט-ליאון), שנדפס לראשונה במנטובה שע"ב (הוצ"ח מכון ירושלים תש"ע), והמחבר מאריך בסימני הפיסוק הלטיניים, בין היתר הוא מתאר את סימן השאלה, ראו דבריו:
upload_2019-8-29_23-54-58.png

המחבר עצמו עשה בספרו שימוש רב בכל סימני הפיסוק המודרניים, כגון פסיק, נקודה, נקודה-פסיק [ ; ], אך בסוף ספרו הוא מתנה את צערו שהמדפיס ר' אלישמע לא היה בקי בסימני הפסיקים, ולכן הפך הכל לנקודות. עם זאת, את סימני השאלה הוא השאיר כראוי.

אגב, שווה אשכול בפני עצמו התיאור המרתק שלו אודות סימני הפיסוק, ועוד חזון למועד.
 

A8A8

משתמש פעיל
עריכה תורנית
המשתמש נחסם
אין עמי הפנאי להאריך ממש, רק אציין קצרות. הספר התורני הראשון שידוע לי לע"ע שעשה שימוש בסימני שאלה הוא רמב"ם דפוס ונציה של"ד (ויש לבדוק ספרים נוספים מאותו בית דפוס). הנה דוגמה:
צפה בקובץ המצורף 531617

אך אם נאמר שספר זה הוא מעשה ידי המדפיסים, אזי הספר הבא הוא ספר שלטי הגבורים של ר"א משער-אריה (פורט-ליאון), שנדפס לראשונה במנטובה שע"ב (הוצ"ח מכון ירושלים תש"ע), והמחבר מאריך בסימני הפיסוק הלטיניים, בין היתר הוא מתאר את סימן השאלה, ראו דבריו:
צפה בקובץ המצורף 531623

המחבר עצמו עשה בספרו שימוש רב בכל סימני הפיסוק המודרניים, כגון פסיק, נקודה, נקודה-פסיק [ ; ], אך בסוף ספרו הוא מתנה את צערו שהמדפיס ר' אלישמע לא היה בקי בסימני הפסיקים, ולכן הפך הכל לנקודות. עם זאת, את סימני השאלה הוא השאיר כראוי.

אגב, שווה אשכול בפני עצמו התיאור המרתק שלו אודות סימני הפיסוק, ועוד חזון למועד.
מחכים
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יְהוָה חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  14  פעמים

לוח מודעות

למעלה