הנושאים החמים
הנושאים החמים
בעוד רוב העם היושבים בציון מתפללים לבורא העולם כי יחשוך מהם את ההידבקות בנגיף. מתחלחלים מן המחשבה כי חלילה יחלו או יאלצו לשהות בבידוד לאחר היחשפות למאומת. יש את היוצאים מן הכלל. השונים.
הפעם נרצה לנתח את השונים, אלו אשר בששון ובשמחה רצים אחר כל ניתוח אפידמיולוגי חדש המתפרסם, ליבם עולץ עם כל חולה חדש אשר אומת עם המציאות. כל תקוותם בימים אלו מתכנס לרצון למצוא את מקומות שוטטותם מתנוססים ברשימות ההסתובבויות של החולים החדשים. לגלות שגם הם מצטרפים לרשימת מאות אלפי המבודדים אשר כבר זכו לעונג המפוקפק. פעם בכמה שעות ירימו טלפון מתעניין למשרד הבריאות בבירור האם עובדת נסיעתם בקו המקביל לאוטובוס בו נסע המאומת החדש מחייב אותך בבידוד וכן הלאה על זו הדרך.
ואנחנו תוהים מי הם האנשים הללו? מה מניע אותם לרצות כל כך את הבידוד? מדוע זה ששים הם למשמע על כל חולה חדש?
וכמו בכל דבר בעם ישראל גם אנשים אלו מתחלקים למספר קבוצות, וכמו תמיד גם כאן מוזמנים הקוראים המוכשרים והידענים להרחיב מהשכלתם.
גיבורים
אותם אלו שלא יכולים לפספס אף אירוע בלא להיות במרכזו, חייבים להנפיק איזה סיפור עסיסי ומתובל אודות גבורתם העיקשת אשר בעזרתה זכו להביא הצלה לאנושות כולה. סיפור זה ילווה אותל לכל אירוע ומפגש בו יקחו חלק ויהפוך להיות נושא השיח המרכזי, כמובן שזה ימשך רק עד אשר גיבורינו יקלעו לאירוע משמעותי נוסף אשר ישכיח את הראשונות.
הורים
זכה דורנו וישנם משפחות עם ילדים בעשרות, כל ילד הינו עולם ומלואו וכל אחד זקוק ליחס, אוכל, בגדים נקיים וכלים מודחים. במשפחות אשר לא השכילו לחנך את ילדיהם לעצמאות והפרדת רשויות בטרם תעלה חמת הבורא הילדים הורגלו בכך שהוריהם אחראים לספק את צרכיהם בכל עת ובפרט כאשר שוהים הם בבית. אך ההורים מאידך הורגלו בכך שילדיהם פזורים להם ברחבי בתי הספר ושאר מוסדות הלימוד ברוב שעות היום והמצב הנוכחי לא מאפשר להם ניהול חיים תקינין ועל כן זקוקים הם לצו ממשלתי אשר יחלץ אותם אל המיצר.
חלשים
אנשים אשר מרגישים חולשה כללית, וחשש תמידי מכך שהם חולים. מאחר ורציונליים הם, אינם יכולים להיתלות בתחושותיהם ועל כן נאלצים להמשיך בשגרת יומם תוך פחד מצמית כי הם מתגרים בשטן ומחליאים את סובביהם ללא רחמים. כל אשר הם זקוקים בעת הזו אינה יוצר מהכרה רשמית וממוסדת בכך כי חששותיהם אכן יש להם על מה להסתמך ועל כן מוטב שלא יסכנו את בני עמם ולא יעמיסו על גופם החלוש.
ילדים
יש ילדים אשר הוריהם במשך ימות השנה מלאים בקיטור ומענות אודות רדידות מוסדות הלימוד וחוסר מקצועיותם של אנשי החינוך בידם הם מפקידים את פניני החמד שלהם. והנה נקרה היום בו יכולים הם סוף סוף לקחת את המושכות לידיים ולהחדיר בילדים השכלה, בינה ותוגה. אינם עצלנים כמו המורים אשר מתחילים את יום הלימודים רק בשמונה ורבע וכבר בשבע בבוקר הילדים צריכים להתייצב סביב שולחן הסלון כאשר הם לבושים וסדורים לקראת יום לימודים ארוך ואינטנסיבי הנמסר להם על ידי אביהם הדגול. אינם מבקשים לעצמם חופשה חלילה, לא לשחק בחצר רחמנא ליצלן אלא רק כמה ימי מנוחה והתאוששות לקראת המשך סדנאות החינוך המרוכזות שהוריהם מעבירים להם בשמחה וקפדנות.
יש עוד קבוצות רבות, טובות ומשעשעות אך איני יכול לפורטם בעת הזו כי רבים הם עד מאוד, תכלה המגיפה והם לא יתמו.
הפעם נרצה לנתח את השונים, אלו אשר בששון ובשמחה רצים אחר כל ניתוח אפידמיולוגי חדש המתפרסם, ליבם עולץ עם כל חולה חדש אשר אומת עם המציאות. כל תקוותם בימים אלו מתכנס לרצון למצוא את מקומות שוטטותם מתנוססים ברשימות ההסתובבויות של החולים החדשים. לגלות שגם הם מצטרפים לרשימת מאות אלפי המבודדים אשר כבר זכו לעונג המפוקפק. פעם בכמה שעות ירימו טלפון מתעניין למשרד הבריאות בבירור האם עובדת נסיעתם בקו המקביל לאוטובוס בו נסע המאומת החדש מחייב אותך בבידוד וכן הלאה על זו הדרך.
ואנחנו תוהים מי הם האנשים הללו? מה מניע אותם לרצות כל כך את הבידוד? מדוע זה ששים הם למשמע על כל חולה חדש?
וכמו בכל דבר בעם ישראל גם אנשים אלו מתחלקים למספר קבוצות, וכמו תמיד גם כאן מוזמנים הקוראים המוכשרים והידענים להרחיב מהשכלתם.
גיבורים
אותם אלו שלא יכולים לפספס אף אירוע בלא להיות במרכזו, חייבים להנפיק איזה סיפור עסיסי ומתובל אודות גבורתם העיקשת אשר בעזרתה זכו להביא הצלה לאנושות כולה. סיפור זה ילווה אותל לכל אירוע ומפגש בו יקחו חלק ויהפוך להיות נושא השיח המרכזי, כמובן שזה ימשך רק עד אשר גיבורינו יקלעו לאירוע משמעותי נוסף אשר ישכיח את הראשונות.
הורים
זכה דורנו וישנם משפחות עם ילדים בעשרות, כל ילד הינו עולם ומלואו וכל אחד זקוק ליחס, אוכל, בגדים נקיים וכלים מודחים. במשפחות אשר לא השכילו לחנך את ילדיהם לעצמאות והפרדת רשויות בטרם תעלה חמת הבורא הילדים הורגלו בכך שהוריהם אחראים לספק את צרכיהם בכל עת ובפרט כאשר שוהים הם בבית. אך ההורים מאידך הורגלו בכך שילדיהם פזורים להם ברחבי בתי הספר ושאר מוסדות הלימוד ברוב שעות היום והמצב הנוכחי לא מאפשר להם ניהול חיים תקינין ועל כן זקוקים הם לצו ממשלתי אשר יחלץ אותם אל המיצר.
חלשים
אנשים אשר מרגישים חולשה כללית, וחשש תמידי מכך שהם חולים. מאחר ורציונליים הם, אינם יכולים להיתלות בתחושותיהם ועל כן נאלצים להמשיך בשגרת יומם תוך פחד מצמית כי הם מתגרים בשטן ומחליאים את סובביהם ללא רחמים. כל אשר הם זקוקים בעת הזו אינה יוצר מהכרה רשמית וממוסדת בכך כי חששותיהם אכן יש להם על מה להסתמך ועל כן מוטב שלא יסכנו את בני עמם ולא יעמיסו על גופם החלוש.
ילדים
יש ילדים אשר הוריהם במשך ימות השנה מלאים בקיטור ומענות אודות רדידות מוסדות הלימוד וחוסר מקצועיותם של אנשי החינוך בידם הם מפקידים את פניני החמד שלהם. והנה נקרה היום בו יכולים הם סוף סוף לקחת את המושכות לידיים ולהחדיר בילדים השכלה, בינה ותוגה. אינם עצלנים כמו המורים אשר מתחילים את יום הלימודים רק בשמונה ורבע וכבר בשבע בבוקר הילדים צריכים להתייצב סביב שולחן הסלון כאשר הם לבושים וסדורים לקראת יום לימודים ארוך ואינטנסיבי הנמסר להם על ידי אביהם הדגול. אינם מבקשים לעצמם חופשה חלילה, לא לשחק בחצר רחמנא ליצלן אלא רק כמה ימי מנוחה והתאוששות לקראת המשך סדנאות החינוך המרוכזות שהוריהם מעבירים להם בשמחה וקפדנות.
יש עוד קבוצות רבות, טובות ומשעשעות אך איני יכול לפורטם בעת הזו כי רבים הם עד מאוד, תכלה המגיפה והם לא יתמו.
נערך לאחרונה ב:
