דרוש מידע פתיחת פרוג בתשעה באב

[פאר הפרי]

מעניין אם לאותם אנשים שקשה להם לקיים "משנכנס אב ממעטין בשמחה".

קשה גם לקיים כש"נכנס אדר מרבים בשמחה" ?

ובאמת לא מהתנשאות, רק נקודות למחשבה להיום בערב... גם לי...

 

[גלבוע]

מעניין אם לאותם אנשים שקשה להם לקיים "משנכנס אב ממעטין בשמחה".

קשה גם לקיים כש"נכנס אדר מרבים בשמחה" ?

ובאמת לא מהתנשאות, רק נקודות למחשבה להיום בערב... גם לי...

סביר להניח שכן.
קושי להתחבר לרגשות עובד לכל הצדדים.

 

[גלבוע]

מעניין אם לאותם אנשים שקשה להם לקיים "משנכנס אב ממעטין בשמחה".

קשה גם לקיים כש"נכנס אדר מרבים בשמחה" ?

ובאמת לא מהתנשאות, רק נקודות למחשבה להיום בערב... גם לי...

ואת יודעת, יש אפקט מאד אחר למשפט שמתחיל ב'אותם אנשים' מאשר למשפט שמתחיל ב'אנחנו'.

 

[נעמי]

ואם קשה לקשר בין שכל לרגש? אז א"א להתחזק ולחזק בנושא?? קשה זה לא בלתי אפשרי...

אם לא ראית מישהוא חולה שבגלל שהילד שלו חולה הוא הפסיק לאכול בשר או להתקלח - כנראה ישבת הרבה בבית הדין ולא נסעת לשיבא תל השומר, או שניידר.....

ברור שאוכלים אבל - איך? ומה? ומתי? וכמה?

ומי מדבר על ילד חולה? מדברים על עם ש2000 שנה כמעט סובל, נרדף.

לצרף לך כאן קישורים לכתבות או סרטים:

אסונות, שואה, אינקוזציה, רדיפות, שנאה, אנטישמיות, רצח,
נפילות ברוחניות וגשמיות, אחוזי גירושין, התבוללות, הורים שכולים, אלמנות, יתמות, עניות,

אוי.. די.. אני לא יכולה להמשיך....

ומי דיבר על לא לאכול בשר או להתקלח? דיברנו על לגלוש בפרוג ולקרוא ספר מתח.. יום אחד בשנה.. נו... נו...

ווא. אני כ"כ אוהבת את קו החשיבה שלך. מתחברת לכל מילה.
וזה

אם לא ראית מישהוא חולה שבגלל שהילד שלו חולה הוא הפסיק לאכול בשר או להתקלח - כנראה ישבת הרבה בבית הדין ולא נסעת לשיבא תל השומר, או שניידר.....
ברור שאוכלים אבל - איך? ומה? ומתי? וכמה?
ומי דיבר על לא לאכול בשר או להתקלח? דיברנו על לגלוש בפרוג ולקרוא ספר מתח.. יום אחד בשנה.. נו... נו...

הכי!!!

 

[מטאלי]

ראוי לבכות - ללא ספק.
אם מצליחים לבכות - עוד סוגיה.

זה קל להגיד 'לבכות מזה שלא כואב', זה לא בטוח עובד לכולם בכזה מין הוקוס פוקוס.

אמת.
השאלה כמה אדם ישב עם עצמו והתבונן לעומק חייו כמה הטוב שהוא מוקף בו כביכול אינו אלא פסולת.
פסולת ושארית של משהו גדול ונשגב בהרבה!

אם נזהה בתוכינו את בן המלך האבוד שהתחבר לחיי הנוודות עד שאיננו מוכן לעזוב את אורח חיי הצוענים, אולי נוכל להפעיל את עצמינו לקראת בכיה על גלות הדעת.

אומרים, שהנאצים ניסו לשבור את רוחם של אסירי המחנות, הגדולים שבהם נתנו הכל העיקר שלא תשבר רוחם.
האם בטירוף הימים ודוחק השעה והפרנסה לא איבדנו את שאר הרוח בה ניחנו היהודים מדורי דורות?
האם אין זו סיבה לבכיה איומה?

(במאמר מוסגר, הקושי של הדור שלנו להתאבל הוא גדול מכל הדורות שלפנינו, הן מבחינת מרחק פיזי לחורבן, הן מצד מרחק רוחני, הן מצד שאנו היום בארץ ישראל עם שלטון יהודי כביכול.
קהות החושים שלנו ביחסנו למושג גלות היא נוראה!
ורק על זה ידווה ליבנו!)

 

[פאר הפרי]

ואת יודעת, יש אפקט מאד אחר למשפט שמתחיל ב'אותם אנשים' מאשר למשפט שמתחיל ב'אנחנו'.

קיבלתי..

פשוט אנחנו לא תמיד יודעים לנסח את עצמנו נכון



מעניין אם כשאומרים לנו "משנכנס אב ממעטין בשמחה"

אנחנו מגיבים כמו שאומרים לנו "משנכנס אדר מרבים בשמחה"..

האמת שהרגשתי לא נעים איך שכתבתי.. ולא הצלחתי (הצלחנו) לסגנן קצת אחרת ולכן הוספתי :

"ובאמת לא מהתנשאות, רק נקודות למחשבה להיום בערב... גם לי... "


אז באמת תודה על האפקט

 

[גלוריה]

אני בטוחה שכל אחד מתחבר אחרת לצער הזה.
יש כאלה שחושבים על הגלות הקשה על כל השלכותיה; האסונות והצרות שרודפים מבית ומחוץ. על הקשיים האישיים.
יש מי שחושב על צער השכינה הנודדת שכואבת את ריחוק בניה. (חשבו על קרובי משפחה/מכרים חילוניים. זה כואב.)
ויש מי שמקונן על עצמו. ההתבוננות הפנימית היא לפעמים מכאיבה. צובטת.

וכנראה שיש דרכים נוספות להרגיש.

 

[chaya91]

לפעמים אני תוהה מהן הסדנאות חינוך האלו?
מרגישים שלא מסוגלים להכנס? אל תכנסו, לא חושבת שיש צורך לדבר על כך ולהוסיף מילות זעזוע והלם,
אותו הדבר לגבי אשכול של תשעת הימים, כל שנה והריטואל חוזר על עצמו,
נשים מבקשות מתכונים בסך הכל כדי להאכיל את אנשי הבית,
ואז התקפה : תשעת הימים היכן האבלות וכו'.
נראה כאילו נשים מחכות שיעלה האשכול הנ"ל ואז לכתוב כמה זה צורם.
משום מה לא מרגיש לי אמיתי, אלא יותר נסיון חנך את השני...

 

[פאר הפרי]

אני בטוחה שכל אחד מתחבר אחרת לצער הזה.
יש כאלה שחושבים על הגלות הקשה על כל השלכותיה; האסונות והצרות שרודפים מבית ומחוץ. על הקשיים האישיים.
יש מי שחושב על צער השכינה הנודדת שכואבת את ריחוק בניה. (חשבו על קרובי משפחה/מכרים חילוניים. זה כואב.)
ויש מי שמקונן על עצמו. ההתבוננות הפנימית היא לפעמים מכאיבה. צובטת.

וכנראה שיש דרכים נוספות להרגיש.

העיקר שנכוון ליבנו לאבינו שבשמיים...

ואין ספק שהסיכום של כל זה זה שאנחנו חייבים גאולה..........!!!!!! משיח!!!!!!!!! בית מקדש!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[גלבוע]

לפעמים אני תוהה מהן הסדנאות חינוך האלו?
מרגישים שלא מסוגלים להכנס? אל תכנסו, לא חושבת שיש צורך לדבר על כך ולהוסיף מילות זעזוע והלם,
אותו הדבר לגבי אשכול של תשעת הימים, כל שנה והריטואל חוזר על עצמו,
נשים מבקשות מתכונים בסך הכל כדי להאכיל את אנשי הבית,
ואז התקפה : תשעת הימים היכן האבלות וכו'.
נראה כאילו נשים מחכות שיעלה האשכול הנ"ל ואז לכתוב כמה זה צורם.
משום מה לא מרגיש לי אמיתי, אלא יותר נסיון חנך את השני...

האמת שזה נכון.
אני בדרך כלל לא לוקחת קשה הערות בפרוג, אבל כשפתחתי אשכול של רעיונות לאוכל בתשעת הימים (כשיש אצלנו רשימת אלרגנים מכובדת, וזה באמת באמת אתגר), מישהי טרחה לכתוב לי ש'לא מתאים חגיגות'.
גם כן חגיגות, אוכל בלי ובלי ובלי ובלי...
והאמת - מאז יש לי צביטה בלב. (במיוחד שעד עכשיו היא לא טרחה להתנצל).

 

[גלוריה]

לפעמים אני תוהה מהן הסדנאות חינוך האלו?
מרגישים שלא מסוגלים להכנס? אל תכנסו, לא חושבת שיש צורך לדבר על כך ולהוסיף מילות זעזוע והלם,
אותו הדבר לגבי אשכול של תשעת הימים, כל שנה והריטואל חוזר על עצמו,
נשים מבקשות מתכונים בסך הכל כדי להאכיל את אנשי הבית,
ואז התקפה : תשעת הימים היכן האבלות וכו'.
נראה כאילו נשים מחכות שיעלה האשכול הנ"ל ואז לכתוב כמה זה צורם.
משום מה לא מרגיש לי אמיתי, אלא יותר נסיון חנך את השני...

כמו שאת לא מבינה את האנשים האלה, ככה הם לא יכולים להבין אותך.
איך את לא מזדעזעת? איך את לא כאובה? איך את לא מרגישה צורך עמוק ואמיתי למחות?
פשוט תכירי בעובדה שיש כמה סוגי אנשים בעולם.

 

[פאר הפרי]

לפעמים אני תוהה מהן הסדנאות חינוך האלו?

אף אחד לא נותן סדנאות.. מישהוא פתח אשכול וזה בסדר להביע כאן דעה..
בסה"כ כותבים כאן לרוב ציטוטים מגדולי ישראל.. נקודות למחשבה.. ולרגש...

ברור שזה נושא גדוש..

ברור שכל אחד יכול להיכנס מתי שרוצה..

אם שמעתי חיזוק - אני חושבת שאפשר לשתף עוד אנשים...
בדיוק כמו שיש לי אשכול על רעיונות לחיתוכי פירות למשל (ובזה ב"ה באמת יש לי סדנא.. חח)
ואני משתפת רעינות חדשים...

לא כופים דעה, לא כופים את הדת..
לא כופים לחסום את האתר...

באמת באמת כותבת דברים כי אחרי ששמעתי אותם - כן השפיעו עלי לטובה.. אז למה לא לזכות עוד אדם מישראל?

ואכן נראה שאנשים אהבו כאן חלק מהדברים - אז אולי לא הכל ולא כולם, לענ"ד עדיין זה בסדר...

אבל מה זה משנה? העיקר שכולנו רוצים את המשיח, על זה אין אשכול ב"ה...
(למרות שגם עניין זה קצת טעון.. כי הבן מלך נדד כבר הרבה מדי בכפרים...)

 

[chaya91]

כמו שאת לא מבינה את האנשים האלה, ככה הם לא יכולים להבין אותך.
איך את לא מזדעזעת? איך את לא כאובה? איך את לא מרגישה צורך עמוק ואמיתי למחות?
פשוט תכירי בעובדה שיש כמה סוגי אנשים בעולם.

אני מכירה,
ומשום מה קשה לי להאמין שכל תשעת הימים הם יושבים וממררים בבכי,
ושוב, נראה לי יפה במחילה שאשה פותחת אשכול לרעיונות לאוכל בתשעת הימים ואז התקפה...

 

[sarigold5]

האמת שזה נכון.
אני בדרך כלל לא לוקחת קשה הערות בפרוג, אבל כשפתחתי אשכול של רעיונות לאוכל בתשעת הימים (כשיש אצלנו רשימת אלרגנים מכובדת, וזה באמת באמת אתגר), מישהי טרחה לכתוב לי ש'לא מתאים חגיגות'.
גם כן חגיגות, אוכל בלי ובלי ובלי ובלי...
והאמת - מאז יש לי צביטה בלב. (במיוחד שעד עכשיו היא לא טרחה להתנצל).

אל תקחי ללב... כל שנה יש את החכמה שחייבת להעיר את זה כי אחרת לא נדע...
כשראיתי את האשכול שלך רציתי להקדים אותה ולכתוב את זה בציניות כדי לחסוך את ההערה המצטדקת הזו בהמשך, בסוף זה לא קרה...

 

[גלבוע]

כמו שאת לא מבינה את האנשים האלה, ככה הם לא יכולים להבין אותך.
איך את לא מזדעזעת? איך את לא כאובה? איך את לא מרגישה צורך עמוק ואמיתי למחות?
פשוט תכירי בעובדה שיש כמה סוגי אנשים בעולם.

בדרך כלל הכותבים האלה לא נשמעים כמו אנשים כאובים, אלא כמו אנשים שחושבים שצריך להרגיש כאב.
זה הבדל גדול.

 

[גלוריה]

ומשום מה קשה לי להאמין שכל תשעת הימים הם יושבים וממררים בבכי

קצת מוקצן... (למרות שהיה ראוי שיהיה כך).
אבל יש כאלה שבאמת אכפת להם וכואב להם. מכירה מקרוב כמה כאלה.
ולא קראתי את אשכול המתכונים המדובר, רק את תחילתו. נשמע שבאמת לא היה שם מקום להעיר.

 

[chaya91]

בדרך כלל הכותבים האלה לא נשמעים כמו אנשים כאובים, אלא כמו אנשים שחושבים שצריך להרגיש כאב.
זה הבדל גדול.

כל מילה, היטבת להגדיר...

 

[גלבוע]

ולא קראתי את אשכול המתכונים המדובר, רק את תחילתו. נשמע שבאמת לא היה שם מקום להעיר.

הוא המשיך כמו שהוא התחיל.
עם קבבים מעדשים,
ובורגול,
ותפוחי אדמה עם נקניקיות סויה.

באמת לא דברים מרגשים מדי.

 

[גלוריה]

בדרך כלל הכותבים האלה לא נשמעים כמו אנשים כאובים, אלא כמו אנשים שחושבים שצריך להרגיש כאב.
זה הבדל גדול.

אין לך מושג מה אנשים מרגישים...
לפעמים מפתיע להתוודע לרגשות של אחרים.

 

[גלבוע]

אין לך מושג מה אנשים מרגישים...
לפעמים מפתיע להתוודע לרגשות של אחרים.

את צודקת, ואני מביאה את זה בחשבון.
אגב, זה נכון לשני הצדדים. גם לאלה שכן פותחים פרוג בתשעה באב, לפעמים אחרי שהם בכו בכי עמוק ומחובר חצי שעה קודם.
כולנו נעים על איזה רצף.