מה דעתכם על פיצ'ר חדש במצלמות?
הבעיה:
כשמצלמים אנשים בטבע אם מכוונים את החשיפה לפי האובייקט,
תמיד השמים יצאו שרופים.
הפתרון:
למה שלא תהיה אפשרות שהמצלמה תזהה את החלקים המוארים יותר
ותוריד 3 או 4 סטופים?
מתאים גם לצילומי נוף.
יחסוך את הצורך בצילום כפול בצורה מדויקת, ובפרט כשמדובר באנשים עם תנועה.
נראה שמאוד קל לייצר כזאת פקודה.
אשמח לשמוע מה דעת מומחי הצילום דכאן
אם הרעיון טוב, איך מעבירים אותו הלאה? (ומרוויחים עליו כסף, כמובן)
(נכון שבמצלמות החדשות הטווח הדינאמי רחב יותר,
אבל עדיין נראה לי שהרעיון הזה יכול לשפר אותו לחלוטין)
רעיון 2:
כשרוצים שכל הדמויות תהינה בפוקוס, והן לא על אותו קו אופק.
(חלקם קרובים חלקם רחוקים)
המצלמה יכולה לזהות את העיניים ולבחור להן חשיפה זהה למרות המרחקים,
ולהמשיך ליצור את הבוקה לרקע, את עומק השדה, בלי קשר לדמויות.
(לפחות אפשרות שהפנים ייצאו באותה רמת חדות)
רעיון 3:
אפשרות מובנית של שורת אקשנים לתמונה שמתאימה לכל תמונה
שכוללת חידוד, חיזוק רוויה, ניגודיות, וכדו', שמשפרת אוטומטית את התמונה.
הבעיה:
כשמצלמים אנשים בטבע אם מכוונים את החשיפה לפי האובייקט,
תמיד השמים יצאו שרופים.
הפתרון:
למה שלא תהיה אפשרות שהמצלמה תזהה את החלקים המוארים יותר
ותוריד 3 או 4 סטופים?
מתאים גם לצילומי נוף.
יחסוך את הצורך בצילום כפול בצורה מדויקת, ובפרט כשמדובר באנשים עם תנועה.
נראה שמאוד קל לייצר כזאת פקודה.
אשמח לשמוע מה דעת מומחי הצילום דכאן
אם הרעיון טוב, איך מעבירים אותו הלאה? (ומרוויחים עליו כסף, כמובן)
(נכון שבמצלמות החדשות הטווח הדינאמי רחב יותר,
אבל עדיין נראה לי שהרעיון הזה יכול לשפר אותו לחלוטין)
רעיון 2:
כשרוצים שכל הדמויות תהינה בפוקוס, והן לא על אותו קו אופק.
(חלקם קרובים חלקם רחוקים)
המצלמה יכולה לזהות את העיניים ולבחור להן חשיפה זהה למרות המרחקים,
ולהמשיך ליצור את הבוקה לרקע, את עומק השדה, בלי קשר לדמויות.
(לפחות אפשרות שהפנים ייצאו באותה רמת חדות)
רעיון 3:
אפשרות מובנית של שורת אקשנים לתמונה שמתאימה לכל תמונה
שכוללת חידוד, חיזוק רוויה, ניגודיות, וכדו', שמשפרת אוטומטית את התמונה.