דרוש מידע ערבים

[שירה 34]

מה עם ערבים בשלמות? שווה??
הצטרפנו לאחרונה ואכן מידי חודש יורד לנו כפול בסכום..
זה הגיוני שכל חודש נפטר אחד מהקבוצה? חסר לי ממש השקיפות לאיפה וכמה הכסף הולך

 

[br20]

אם כן, כל מי שיש לו משכנתא יכול לבטל הרגע את תוכנית ערבים שלו...

בלי קשר לתוכנית ערבים,,- הבנתי שהביטוח משכנתא דואג רק לבנק במקרה של פטירה, הוא פשוט משלם את המשכנתא אבל המשפחה לא רואה מזה כלום.

 

[תמי אחת]

תירוצים שעומדים בניגוד לתקנון המפורט עליו חתם/ה המנוח/ה?
אם כן, אלו לא תירוצים מטופשים. זו גזילה ושוד יתומים לאור היום.
אם לא, הם לא מטופשים בכלל. הם פשוט הגנה על כספי צדקה.

לא רוצה לפרט, כדי שלא יזהו.
זה היה מקרה גבולי, אולם ידוע לנו על סיטואציות דומות שקיבלו.
כשפנו לעסקני הקופה הם הודיעו מידית שאין על מה לדבר. כשניסו לבקש מהם שיעלו לפחות את הנידון בישיבת הרבנים - סירבו. סירבו והודיעו שהם לא יסכימו שהסיפור יעלה.
המשפחה פנתה באופן עצמאי לכל אחד מהרבנים שמרכיבים את הוועדה. שלוש אמרו שבוודאי שמגיע. אחד אמר שצריך לשמוע מה יש לעסקנים לומר, ושניים אמרו שנוטה לכן אבל יש לדון על זה.
אולם באסיפת הרבנים הבאה העסקנים סירבו להעלות את הנידון, ובאסיפה שלאחר מכן - כשאחד הרבנים העלה את הנושא מעצמו (לבקשת המשפחה), הודיעו העסקנים שזה יטופל בסוף האסיפה, אם ישאר זמן. ושוב זה נפל.
עד כאן הסיפור.

 

[צחית]

מידיעה ברורה- זה מגיע ליתומים.
אולי לא לכולם, אולי לא מספיק. אנחנו מסתפקים בצדקה גם כשהיא לא מושלמת. זה שיפור פי מליון ממה שהיה בעבר שהיו צריכים להתבזות אחרי כל פטירה.

על איזה קופה אתם מדברים קופת העיר או וועד הרבנים?

 

[ככר השוק]

על איזה קופה אתם מדברים קופת העיר או וועד הרבנים?

אנחנו נותנים לשתיהן

 

[אורחת לרגע]

בבטוח חיים על משכנתא המוטב הוא הבנק ולא יורשי המבוטח, ככה שכנראה זה לא רלוונטי לנושא הנידון.

אגב, מה קורה עם רכיב הריסק בקופת הפנסיה ?

 

[Ruty Kepler]

לא ידוע לי, אני יכול לברר.
בכל מקרה ביטוח חיים שמכסה רק את סכום המשכנתא לכאורה לא פוגע בזכויות.
אני אישית, ועוד אלפים רבים, הצטרפנו לערבים כדי להקים ליתומים קרנות בצנעא ובדרך כבוד ולחסוך למשפחה את הבושות שבמריחת הצרות שלהם על קירות העיר.
וגם כסגולה שחלילה לא נצטרך.
גם זה שיקול להמשיך.

כנ’’ל, הצטרפנו לערבים למרות שדי ברור שלא נהיה זכאים לקבל שקל.
אבל שאלת התעניינות - מה ההגיון בניכוי שווי דירה בפריפריה, מכל תגמול שמגיע ליתומים?
נניח שלאלמנה יש דירת השקעה בחיפה, שמאפשרת לה הכנסה חודשית של 2000 שח. בגלל זה לא יוקמו לה קרנות לנישואי חמשת ילדיה? היא אמורה למכור את הדירה שמהווה לה הכנסה שוטפת, בשביל לחתן אותם, ולהשאר בלי פרוטה?
למה לכרוך את נכסי האלמנה המשמשים למחיה בשוטף, עם הקרן לנישואי היתומים?

 

[לעת עתה]

גם זה תנאי ברור והגיוני. אם אתה מפסיק לתרום אתה לא חלק מהפרויקט. אם אתרע מזלך ואחרי כמה חודשים שחלח"ת, אין מה לעשות, עם כל הצער והיגון שבדבר.

בעיני בכלל לא. הוא היה חבר מספיק זמן ותרם לתוכנית מספיק כדי שימצאו פתרון יחסי, מדובר על חודשים בודדים.

אפשר להסביר יותר את המשפט הזה?
אדם שנפטר והשאיר יתומים, אם יש צרכים נוספים או חובות מעבר לסכום המתקבל מפרויקט ערבים, אין מניעה לפתוח קרן לגיוס תרומות עבורו. מעשים שבכל יום לצערנו.

אין לי הסבר, תכלס קרנות הצדקה לא פותחות קרן ברגע שיש ערבים.

 

[צחית]

אנחנו נותנים לשתיהן

ומה יותר אמין?

 

[טיים ליין]

אין לי הסבר, תכלס קרנות הצדקה לא פותחות קרן ברגע שיש ערבים.

לא בהכרח נכון.
תלוי כמה חובות יש ובעוד כמה נתונים

 

[רחשי הלב]

בעיני בכלל לא. הוא היה חבר מספיק זמן ותרם לתוכנית מספיק כדי שימצאו פתרון יחסי, מדובר על חודשים בודדים.

יש תקדים ל'פתרון יחסי'? המנוח בחר במודע להפסיק את חברותו בפרויקט על כל ההשלכות. פתאום הוא שבק חיים אז 'אופס, בסוף לא'?

אין לי הסבר, תכלס קרנות הצדקה לא פותחות קרן ברגע שיש ערבים.

לא נכון.
במקרה של פטירת אדם, בודקים דבר ראשון אם היה חבר בערבים.
אחר כך בודקים אם זה מספיק.
אגב, כמי שמכיר את נושא הקרנות היטב היטב, ההחלטה אם לפתוח קרן, בין אם יש ערבים ובין אם אין, היא ביד האלמנה / המשפחה. מלבד במקרים קיצוניים שלמשפחה יש בסיס כלכלי איתן ולמרות זאת החליט קרוב משפחה כזה או אחר לפתוח קרן. במקרה כזה הקופה לא תשתף פעולה עם הקרן.

 

[רחשי הלב]

כנ’’ל, הצטרפנו לערבים למרות שדי ברור שלא נהיה זכאים לקבל שקל.
אבל שאלת התעניינות - מה ההגיון בניכוי שווי דירה בפריפריה, מכל תגמול שמגיע ליתומים?
נניח שלאלמנה יש דירת השקעה בחיפה, שמאפשרת לה הכנסה חודשית של 2000 שח. בגלל זה לא יוקמו לה קרנות לנישואי חמשת ילדיה? היא אמורה למכור את הדירה שמהווה לה הכנסה שוטפת, בשביל לחתן אותם, ולהשאר בלי פרוטה?
למה לכרוך את נכסי האלמנה המשמשים למחיה בשוטף, עם הקרן לנישואי היתומים?

לפני הכל, יש לדעת כי את כללי פרויקט ערבים קבעו בלעדית גדולי הדור ובראשם מרן הגר"ש וואזנר זצוק"ל.
בפרויקט ערבים אין מטרה בלעדית של נישואי יתומים. חד וחלק.
מטרת הפרויקט היא שבמקום לגייס למשפחה עם עשרה יתומים במקרה הטוב אחרי הרבה עמל יזע ודמעות, בושות וחרפות אולי מיליון שקל, בלחיצת כפתור עוברים לחשבון הבנק הייעודי של היתומים 2 מיליון שקלים.
ההמלצה בדרך כלל היא לייעד את הכספים לנישואי היתומים, אבל בכל מקרה ניתן למשוך את הכספים לפי צרכי המשפחה בכל רגע נתון.
ההיגיון מאחורי ההגבלות של דירה בפריפריה, ביטוחים כאלו ואחרים וסייגים נוספים שנקבעו על ידי גדולי הדור, היא שלפני שמפילים על הציבור את העול צריך לוודא היטב היטב מה הם הצרכים ומה האפשרויות הכלכליות.
אם יש דירה יש בסיס מסויים להכנסה שלרוב חברי הפרויקט שמתבקשים עכשיו להוזיל מכיסם אין. כנ"ל במקרה של ביטוח.
דירה בפריפריה לא בהכרח מונעת הפעלת מנגנון ערבים למשפחה. תלוי במצבם הכלכלי, בהוצאות שוטפות חריגות בגלל מצב בריאותי או אחר ועוד הרבה פרמטרים.
לכן נדרש איזון, ובמקרים חריגים הכללים מתגמשים לפי שיקול דעת ראשי ערבים.

 

[רחשי הלב]

אנחנו נותנים לשתיהן

לא זוכר כרגע מידיעה ברורה, אבל יש מצב שזה פוגע בזכות לקבל מערבים.
זה נלקח בחשבון כשבאים לקבוע זכאות.

 

[ארבע]

יש תקדים ל'פתרון יחסי'? המנוח בחר במודע להפסיק את חברותו בפרויקט על כל ההשלכות. פתאום הוא שבק חיים אז 'אופס, בסוף לא'?

בחר במודע? מן הכא?
המנוח היה על ערש דוי, אולי?
אולי חשבון הבנק שלו התרוקן כי לא יכל לעבוד?

 

[רחשי הלב]

בחר במודע? מן הכא?
המנוח היה על ערש דוי, אולי?
אולי חשבון הבנק שלו התרוקן כי לא יכל לעבוד?

במקרים כאלו יש התגמשות לפי העניין.
רק יכול לומר שבמקרים רבים שבדקתי מול קופת העיר (בגלל היכרות קרובה עם אחד מגבאי הקופה) התברר שתיאור העובדות לא היה מדוייק.
באופן כללי לא היה פעם שהשארתי אותם ללא מענה ברור.
חייב להדגיש שוב ושוב. קופת העיר ופרוייקט ערבים הם מפעלים עצומים. כדי להישאר נקיים ולתת למערכת לנסוע ללא תקלות הם חייבים להיצמד לנהלים ולקריטריונים קשוחים גם כשזה לא נראה כ"כ יפה.
אלפי יתומים קיבלו את כספם בזכות המקרים הבודדים של אלו שלא קיבלו בגלל עמידה קפדנית על הכללים. זה יוצר אמון מול הציבור ומול הרשויות.
הם לא יכולים להרשות לעצמם להתנהל כמו שכונה.

 

[ככר השוק]

לא זוכר כרגע מידיעה ברורה, אבל יש מצב שזה פוגע בזכות לקבל מערבים.
זה נלקח בחשבון כשבאים לקבוע זכאות.

כתבתי את זה כבר קודם. יכול להיות שלא נקבל משתי הקרנות אם וכאשר ח"ו. אבל המטרה היא לא לקבל אלא לתת. זה לא ביטוח חיים.

( כן, קצת עצוב שהנסיון הוא להתחמק מלתת. הייתי מצפה שזה יתנהל ביותר שקיפות. עדיין הכסף שאנחנו נותנים הולך לצדקה וזה מה שחשוב לנו)

 

[לעת עתה]

יש תקדים ל'פתרון יחסי'? המנוח בחר במודע להפסיק את חברותו בפרויקט על כל ההשלכות. פתאום הוא שבק חיים אז 'אופס, בסוף לא'?

למה החלטת שבחר במודע? היה כתוב שחזרו לו כמה הוראות קבע. כל פעם מחדש אני נפעמת לדעת כמה החברה כאן טובים בהבנת הנקרא.

 

[לעת עתה]

לא נכון.
במקרה של פטירת אדם, בודקים דבר ראשון אם היה חבר בערבים.
אחר כך בודקים אם זה מספיק.
אגב, כמי שמכיר את נושא הקרנות היטב היטב, ההחלטה אם לפתוח קרן, בין אם יש ערבים ובין אם אין, היא ביד האלמנה / המשפחה. מלבד במקרים קיצוניים שלמשפחה יש בסיס כלכלי איתן ולמרות זאת החליט קרוב משפחה כזה או אחר לפתוח קרן. במקרה כזה הקופה לא תשתף פעולה עם הקרן.

אתם מכירים את הנושא מקרוב קרוב ואני לצערי מכירה כמה אלמנות ואלמנים מקרוב קרוב.

 

[ככר השוק]

לא זוכר כרגע מידיעה ברורה, אבל יש מצב שזה פוגע בזכות לקבל מערבים.
זה נלקח בחשבון כשבאים לקבוע זכאות.

עכשיו במחשבה,שניה, האם כדי להיות אחראים כלפי הילדים שלנו אנחנו צריכים לבטל את אחת מהוראות הקבע? זה בעצם מה שהקריטריון הזה אומר?
אנחנו צריכים לשאול רב למה אנחנו יותר מחויבים, לצדקה או לילדים? זה ממש, אבל ממש עקום והזוי.

 

[אלף אורות]

זה הגיוני שכל חודש נפטר אחד מהקבוצה? חסר לי ממש השקיפות לאיפה וכמה הכסף הולך

לפי ההסבר שהם נותנים בטופס שהם מחתימים אותנו עליו, כל חודש יורד סכום והם ממשיכים ולוקחים עוד חודשים עד שכל הילדים במשפחה יקבלו את הכסף.
כך שאם יש 10 ילדים במשפחה, הם צריכים 200 אלף לכל ילד, אז לפי מספר האנשים שתורמים הם מחשבים כמה חודשים עליהם לגבות את סכום התרומה.
והאמת, שלצערנו הרב והנורא כל הזמן שומעים על אסונות וטרגדיות! מספיק שנפטרים 5 אנשים בשנה ולכל אחד 10 ילדים וכבר שנה שלמה צריך לגבות את הכסף.