עזרה עקבות ביחיד

[אסתיג]

משום מה נתקעתי במילה מוכרת ונדושה.
לשון יחיד של עקבות? (מותיר עקבות) עקב???

 

[אשר שרבר]

עקבות, אדם יחיד מותיר עקבות מפסיעות לא עקב אחת הוא מותיר. לפעמים באמת מאחורי הגבול בשדה הבוצית נמצאה שארית סימן של עקב, והבדואי הגשש אומר למפקדו הנה זה סימן עקב של אדם. מכאן אנחנו צריכים להמשיך לחפש.

 

[Violinist]

משום מה נתקעתי במילה מוכרת ונדושה.
לשון יחיד של עקבות? (מותיר עקבות) עקב???

לכאורה זה צריך להיות עקבה

 

[אשר שרבר]

לכאורה זה צריך להיות עקבה

?
עקב בצד אגודל.

כל עכבה לטובה...

 

[Violinist]

?
עקב בצד אגודל.

כל עכבה לטובה...

עקב =עקבים
עקבה = עקבות
נראה לי לא בטוח

 

[שרה מגן]

שימושים דומים שמביאה האקדמיה, לכאורה לא מצויים בימינו:

"צירוף קרוב יותר במשמעו לביטוי 'שב על עקביו/עקבותיו' יש במשנה. במסכת זבחים (ו, ג) מתואר כיצד היו הכוהנים עולים למזבח וכיצד היו יורדים ממנו. על פי רוב היו מקיפים את כל המזבח, אך בשלושה מקרים היו "עולים וחוזרים לֶעָקֵב" – כלומר עולים וחוזרים באותה הדרך. איננו יודעים מה המשמע המילולי המדויק של 'לחזור לעקב', אך אפשר שעניינו 'לחזור לאחור', ותינתן הדעת שהשורשים עק"ב ואח"ר מקבילים לעתים בשימושיהם כגון בביטויי הסיבה עֵקֶב ומֵאַחַר שֶׁ־.

בתלמוד הבבלי מובאות גרסאות אחרות: ויורדין על העקב (זבחים סג ע"ב), וחוזרין על העקב (סוכה מח ע"ב), ובספרות הרבנית של ימי הביניים מצאנו חזר על עקבו, חזר על עקביו. לצד אלו יש שב על עקבו, שב על עקביו – אולי בהשפעת "יָשׁוּבוּ עַל עֵקֶב בָּשְׁתָּם" בתהלים. צורת הרבים 'עקביו' מעידה כנראה על הבנת הצירוף כבלשון ימינו – 'חזר והלך על סימני צעדיו', ולמן אמצע המאה התשע עשרה יש גם חזר על עקבותיו, שב על עקבותיו.

הביטוי השני – 'סב על עקביו/עקבותיו' – נוצר כנראה רק במאה העשרים בהשראת ביטויים מקבילים בלשונות אירופה, כגון sich auf dem Absatz umdrehen (גרמנית), to turn on one's heel (אנגלית), tourna sur les talons (צרפתית). צורתו של הביטוי העברי התגבשה כנראה בהשפעת הצירוף הוותיק יותר 'שב על עקביו/עקבותיו', ולכן משמשת בו צורת הפועל סַב ולא הצורה המצופה סָבַב (בגזרת הכפולים בבניין קל יש במקורות הבחנה בין פועלי מצב – הנוטים על דרך קַל, דַּל, זַךְ – ובין פועלי פעולה הנוטים על דרך השלמים, כגון סָבַב, זָלַל, חָגַג)".

 

[Violinist]

עקבות, אדם יחיד מותיר עקבות מפסיעות לא עקב אחת הוא מותיר. לפעמים באמת מאחורי הגבול בשדה הבוצית נמצאה שארית סימן של עקב, והבדואי הגשש אומר למפקדו הנה זה סימן עקב של אדם. מכאן אנחנו צריכים להמשיך לחפש.

עקב של אדם כי זה נופל על האדם וזה לא השם שלו אבל כשהוא נהפך ל שם עצם בלי הטיה

 

[שרה מגן]

לכאורה זה צריך להיות עקבה

עקב זה זכר.

 

[Violinist]

עקב זה זכר.

עקב של נעל נכון
הטבעה שנשארת מי אמר? ולכן כשכותבים על האדם אז זה עקב שלו אבל כשמתייחסים לצורה שנשארה בקרקע זה כבר לא מחייב

 

[Violinist]

?
עקב בצד אגודל.

כל עכבה לטובה...

זה גם לא אותו ניקוד בכלל עכבה זה פתח ושני קמצים
ועקבה זה פתח צירה וקמץ

 

[שרה מגן]

עקב של נעל נכון
הטבעה שנשארת מי אמר? ולכן כשכותבים על האדם אז זה עקב שלו אבל כשמתייחסים לצורה שנשארה בקרקע זה כבר לא מחייב

צורה זו היא שינוי/תוספת של האקדמיה, השאלה האם זה באמת התקבל, מעולם לא שמעתי צורת התבטאות כזו.

צורת הרבים של עָקֵב היא עֲקֵבִים (גם עֲקֵבוֹת), עִקְבֵי־ (גם עִקְבוֹת־).
צורת הרבים של עִקְבָה היא עֲקֵבוֹת, עִקְבוֹת־ (על דרך יָעֵל יַעֲלָה יְעֵלִים יְעֵלוֹת יַעֲלוֹת־; יָעֵן [בת־]יַעֲנָה יְעֵנִים).

האקדמיה סומכת את ידה על ההבחנה בעברית החדשה בין השם עָקֵב לציון החלק האחורי של כף הרגל או הנעל ובין השם עִקְבָה לציון סימן שמטביעה כף הרגל ולהוראות קרובות בהשאלה.

 

[Violinist]

צורה זו היא שינוי/תוספת של האקדמיה, השאלה האם זה באמת התקבל, מעולם לא שמעתי צורת התבטאות כזו.

צורת הרבים של עָקֵב היא עֲקֵבִים (גם עֲקֵבוֹת), עִקְבֵי־ (גם עִקְבוֹת־).
צורת הרבים של עִקְבָה היא עֲקֵבוֹת, עִקְבוֹת־ (על דרך יָעֵל יַעֲלָה יְעֵלִים יְעֵלוֹת יַעֲלוֹת־; יָעֵן [בת־]יַעֲנָה יְעֵנִים).

האקדמיה סומכת את ידה על ההבחנה בעברית החדשה בין השם עָקֵב לציון החלק האחורי של כף הרגל או הנעל ובין השם עִקְבָה לציון סימן שמטביעה כף הרגל ולהוראות קרובות בהשאלה.

תודה
אבל זה היה עמוק מידי
תכלס כותבים עקב או עקבה?

 

[שרה מגן]

תודה
אבל זה היה עמוק מידי
תכלס כותבים עקב או עקבה?

האקדמיה סומכת את ידה על ההבחנה בעברית החדשה בין השם עָקֵב לציון החלק האחורי של כף הרגל או הנעל ובין השם עִקְבָה לציון סימן שמטביעה כף הרגל ולהוראות קרובות בהשאלה.

לדעת האקדמיה עקבה. האם זה מקובל? לא נתקלתי בצורה כזו עד היום.

 

[Violinist]

האקדמיה סומכת את ידה על ההבחנה בעברית החדשה בין השם עָקֵב לציון החלק האחורי של כף הרגל או הנעל ובין השם עִקְבָה לציון סימן שמטביעה כף הרגל ולהוראות קרובות בהשאלה.

לדעת האקדמיה עקבה. האם זה מקובל? לא נתקבלתי בצורה כזו עד היום.

זכור לי שנתקלתי ולכן חשבתי כך
אבל אין לי מקור

 

[Violinist]

ראיתי עכשיו שצריך לכתוב עקבה עם חיריק שווא וקמץ
עִקְבָה שֵם נ' סימן או זכר לדבר מה, עקבות

 

[אשר שרבר]

זה גם לא אותו ניקוד בכלל עכבה זה פתח ושני קמצים

כמובן ענין ה'עכבה' היה בבדיחותא.
ובעקב אני חושב בעקבותיה של שרה מגן.

 

[אשר שרבר]

לא נתקלתי בצורה כזו עד היום

גם אני לא, ממש חידוש.
בתהילים יש: אֲשֶׁר חֵרְפוּ אוֹיְבֶיךָ ה' אֲשֶׁר חֵרְפוּ עִקְּבוֹת מְשִׁיחֶךָ - עקבתא דמשיחא.
ובשופטים: אָז הָלְמוּ עִקְּבֵי סוּס מִדַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו

 

[בא בחשבון]

ליתר בטחון אפשר לכתוב עקבה עם שייכות לנקבה, כך לא ידעו האם ההא היא רק בגלל שייכות או חלק מהשם

 

[Violinist]

גם אני לא, ממש חידוש.
בתהילים יש: אֲשֶׁר חֵרְפוּ אוֹיְבֶיךָ ה' אֲשֶׁר חֵרְפוּ עִקְּבוֹת מְשִׁיחֶךָ - עקבתא דמשיחא.
ובשופטים: אָז הָלְמוּ עִקְּבֵי סוּס מִדַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו

אתה מבין את ההבדל בין הראשון לשני נכון?
או שאני יאלץ להסביר

 

[מ"ם]

רק כעת שם לב לאשכול.

היה כאן לא מזמן דיון חופף:

https://www.prog.co.il/threads/התנקשות-יונה-ספיר-–-ביקורת.445175/page-2#post-6498087

מצטט מה שכתבתי שם:

מחלוקת המילונים.

במילון רב מילים, בערך "עקב" (זכר), מופיע ערך משנה "עקבות" שפירושו "סימנים של כפות הרגליים או הנעליים או של גלגלי כלי רכב וכד' שנשארים בקרקע לאחר הדריכה או הנסיעה, ולפיהם ניתן לגלות את כיוון התנועה, מספר ההולכים ועוד." צירופים שמופיעים בערך זה: חזר על עקבותיו, טשטש את העקבות, נעלמו עקבותיו, עלה על עקבותיו של- וכו'. כלומר עקבות הם זכרים. אך ישנו ערך ראשי אחר במילון, "עקבה" (נקבה) שפירושה "(ספרותית) סימן או זכר לדבר מה, עקבות."

ואילו במילון ספיר מצוין שצורה זו (עקבה) אינה תקנית, וישנה הפניה ל"עָקֵב".

וכן (לשון זכר) פסק ידידנו המלומד @אפכא מסתברא כאן:

https://www.prog.co.il/threads/עקבות-זכר-או-נקבה-דחוף.98118/

לעניות דעתי לשון זכר זו הצורה הנוחה יותר והמדוברת יותר - בשיוך ישיר לעקב זכר.
(ולכאורה כן ברור גם במקורות הקודש).



אמנם האקדמיה שתהיה בריאה "סמכה את ידה על ההבחנה בעברית החדשה בין השם עָקֵב לציון החלק האחורי של כף הרגל או הנעל ובין השם עִקְבָה לציון סימן שמטביעה כף הרגל ולהוראות קרובות בהשאלה".

בעיון באסיפה הגורלית הזו (אסיפה שט, לפני 10 שנים סך הכל) עולה שהצורה "עקבה" קיימת כבר משנת תש"ו ותרח"צ (שמחת זקנתי). לא נכתב שם בפירוש שזו לשון נקבה אך זו רוח ההחלטה.

בלשנים מזדמנים טוענים שגם אם מקבלים את הצורה החדשה הזו, היא צורה נוספת. ואילו הצורה המקורית של עקבות כרבים לעקב בלשון זכר נשארת וקיימת וזו אינה טעות לכתוב כך.


*

אתר האקדמיה נבנה על פי המקור הנ"ל, ושם לא נכתב בפירוש. אלא שכאמור זו רוח הדברים שממנה למדו עורכי האתר לכתוב מה שכתבו.

ואת דעתנו על האקדמיה כתבנו כבר באשכול הייעודי.

עכ"פ כאמור דעת הבלשנים (אלו מתוכם שמסכימים לצורה זו...) היא שזו צורה נוספת ולא צורה כפייתית הכרחית.


הנה מה שכתב לי @אפכא מסתברא בפרטי בעקבות הדיון כאן:

כדברי מר, 'שמחת זקנתם' (מה אשמה זקנתי בשגיונותיהם של אנשי האקדמיה 'ללשון העברית') בענייני עקבים ועקבות. וההמצאה הכבירה של 'עקבה' היא בכלל מסוג הדברים הגורמים חרלת בכל הגוף...

בכל צורת ריבוי שהיא - עקב ל' זכר, ויש לה שתי צורות ריבוי, כמ"ש: 'צאי לך בעקבי הצאן' לעומת 'אשר חרפו עקבות משיחך'. אילו הייתי פחז כמים כי אז אמרתי ש'עקבי' זה לבע"ח ('הנושך עקבי סוס') ו'עקבות' - לבנ"א, אבל מה לעשות שיש גם 'המה עקבי ישמורו', ואת זה - דהמע"ה אמר...


*
עד כאן משם.

באופן כללי ממליץ לפתוח אשכולות כאלו בפורום העריכה והדקדוק הסמוך, שם יושבים דרך קבע המומחים הגדולים בתחום.

בהצלחה.