אההה יתושים,
ימח שמם.
אתה נכנס לך רגוע למיטה מפנקת עייף ומת לישון והנה...
יתוש קדמך.
לא מפריע לי שהם מוצצים את לשדי, רק קול מעופם שעוצמתו משתנה לפי מעגלי ההקפות שהם עורכים סביב אזניי המיוסרות,
ואז מגיעות החבטות העיוורות, יריות באפלה, מכה מהירה על הקיר על הכתף על המיטה על המצח שלך על של אשתך,
מחיאת כפיים עזה באויר, ולבסוף מהלומת קרטה אדירה שכל התסכול שלך הצטבר לתוכה - על השידה.
ספלאשש
למה היא תמיד משאירה את הקפה ליד המטה? ולמה תמיד בכוס קרטון? ולמה לערבב עם מזלג מתכת, ולהשאיר אותו בפנים כשהשיניים כלפי מעלה?
נו טוב, הכל שווה בשביל השקט שהשתרר.
שקט מבורך שנמשך כבר דקה ועשרים, אבל בתוככי לבך אתה יודע, יודע ומחכה...
היתוש לא יטוש עד שישתה,
והנה זה בא.
התמרונים המעגליים האלה
קול הצפצוף-זמזום-יללה-ניסור הזה המזכיר מקדח של רופא שיניים.
אלו השעות שבהן מפציעים בתודעתי ניצני מחשבות אובדניות.
פקקים?
זו בעיה כי אז לא אשמע את השעון בבוקר,
מה שנותר לעשות זה ללבוש חולצה ארוכת שרוולים וכובע גרב, ומאידך לקפל את הקצה התחתון של השמיכה ולחשוף את הרגליים,
כך שכל אזור הקידוחים יעבור דרומה.
"בואו יתושים יקרים, בואו ושתו כאוות נפשכם, רק תרחיקו את ההילולה מטווח השמיעה שלי"
ואני שותה אלכוהול
כדי להרדם כמובן אבל גם מסיבה נוספת,
האלכוהול כידוע נמהל במהירות אל מחזור הדם, התקוה היא שהיתושים שימצצו את הדם הכוהלי יסתחררו אף הם ויפלו לתרדמה בכנפיים שמוטות ו...שקטות.
ואכן דממה נפלה בחדר.
דקה
דקה ועשר שניות
דקה וחמש עשרה
היישבר השיא סוף סוף?
דקה ועשרים.....
בזזזזזזזזזזזזזזזזזזזיייייייייייייייייייייינג
יא יתוש! יא טושטוש!!!
מה יש לך?
למה ללקק את כובע הגרב המצחין שלי במקום ללגום לרוויה מוורידי רגלי החשופות דם טרי וחם (עם 38% אלכוהול בנפח)?!
מילא טיטוס מגיע לו. אבל למה אני?
אני מרים דגל לבן וחותם על כתב כניעה.
תוקע פקקים עמוק באוזניי, בולע בונדורמין עם חצי כוס וודקה, ומתעורר למחרת בשעה שאסור לפרסם.