לפני הרבה מאד שנים הגיע ראש ישיבה [לא היו הרבה אז] למרנא החזון איש זי''ע, ואמר לי כי יש בחור בישיבתו שמחבב ואוהב לראות משחקי כדורגל, והוא שוקל להעיף אותו מן הישיבה.
אמר לו מרנא החזו''א זי"ע אהבה לא מגרשים במקלות.
כדורגל זאת אהבה, וכדי לגרש אותה צריך ליתן אהבה אחרת.
תאמר לו שיבוא לכאן -
אותו בחור הגיע, ומרנא זי''ע למד עימו בחברותא זמן ממושך, ונתן לו טעם ותענוג בלימוד התורה הקדושה, וזו אהבה המנצחת כל אהבה.
בהצלחה.
וחנוך לנר על פי דרכו.
מזכיר לי סיפור על הרבי מלעלוב, לא בדיוק קשור
שפעם אחת היה יהודי שבנו רצה להתחתן עם גויה והוריו לא הצליחו להניא אותו מזה
והרבי מלעלוב הוכנס לתמונה וביקש שיארגנו לו פגישה עם הבחור, אך לפני כן שיגידו לו מה התחביבים של הבחור הזה.
ענו לו שהוא מאד אוהב כדורגל ואוהד איזו קבוצה.
הרבי שמע את זה והחל לברר פרטים מה זה כדורגל, מי בליגת האלופות, מה זה פנדל ומה זה גול וכו'
והבחור הסכים להיפגש עם הרבי (למרות שחשש שהרבי ינסה לדבר איתו על השידוך אך הוא היה נחוש בדעתו שגם אם הרבי ידבר איתו על זה הוא יגיד לו שהוא אוהב אותה והולך אחרי הלב שלו).
הוא הגיע לרבי, וישבו דיברו יחד חצי שעה.
לאחר מכן הוא יצא, שאלו אותו ההורים מה הרבי דיבר איתך.
הוא אמר: תשמעו, הרבי הזה מבין בכדורגל. דיברנו על שחקנים ועל איזו קבוצה ירדה מליגת האלופות ואיזה משחק היה וכו' והוא ממש מבין בזה...
ההורים אמרו, ומה בקשר לגברת? הוא ענה: לא דיברנו על זה מילה.
ההורים היו מאוכזבים אך אחרי כמה ימים בטל השידוך
שאלו את הרבי האם היה כאן מופת, והוא ענה שלא היה שום מופת אלא שהבחור אהב את הגויה ואי אפשר היה להוציא לו את זה בלי אהבה למשהו קדוש. אז בעזרת הכדורגל הוא התחיל לאהוב אותי ואם הוא אוהב אותי, הוא כבר לא יכול לאהוב נכריה