הנושאים החמים
הנושאים החמים
שלום לכולם,
מודה על הזכות לשתף כאן.
אז,
הסיפור של העיצוב הזה התחיל ברגשות מעורפלים, חוסר וודאות, לחץ, והמון כאב.
אבות ובחורים צעירים מוקפצים לצבא באמצע החג הקדוש, שכנים מבוהלים מתלחששים, פחד, נועלים דלתות וסוגרים חלונות.
(למרות שאף אחד לא התריע על כניסת מחבלים באזור המרכז.)
אצלנו זה התחיל בערך ככה,
חג שמחת תורה. 6:30 בבוקר. אזעקות. בלגן. נפילות. אחינו החייל מוקפץ לעוטף.
הימים שאחרי מורטי עצבים וקשים מנשוא.
מעדיפים שלא לחשוב, לא לקרוא ולא לדמיין מה עובר עליו עכשיו...
מחליטים לעשות מעשה לשם שמים.
מהר, מעצבים ברושור שיעודד את אחינו הרחוקים לשמור שבת בשלושה צעדים.
מדפיסים מאות עותקים, מכניסים כל אחד לצלופן עם שתי נרות שבת - ונוסעים. כולם.
מחלקים ברחבי העיר כיפות ברזל קטנות לשמירה על עם ישראל הכואבים.
כל העת מתפללים שהזכות תעמוד לשמירה והגנה על עם ישראל וחיילנו היקרים, בתוכם איתי בן לימור.
אנחת רווחה. ברוך ה' איתי חוזר הביתה. מתפללים שכולם יחזרו.
חודשיים וחצי עוברים.
יום חמישי בערב. טלפון מצלצל.
נכנסים לעזה. חאן יונס.
מתי?
כנראה מחר...
מתי תחזור?
אנחנו לא יודעים. שבועיים, חודשיים...
חיילנו היקרים נלחמים בעזה. מלחמה קשה.
אחים ואבות אהובים רחוקים ממשפחותיהם.
ילדים, נשים, אימהות, אבות, סבים וסבתות מתפללים ומקווים לשובם במהרה הביתה, בריאים ושלמים.
מצורף כאן הברושור, להדפסה. חופשי.
בבקשה תפיצו כמה שיותר. לעשות נחת רוח לבורא עולם.
כל הזכויות יעמדו לשמירה והגנה על חיילנו הנלחמים בעזה ובכל מקום, ביניהם - איתי בן לימור.
שנזכה בקרוב לראות פני משיח צדקנו, בגאולה הקרובה מאוד, אמן.
מודה על הזכות לשתף כאן.
אז,
הסיפור של העיצוב הזה התחיל ברגשות מעורפלים, חוסר וודאות, לחץ, והמון כאב.
אבות ובחורים צעירים מוקפצים לצבא באמצע החג הקדוש, שכנים מבוהלים מתלחששים, פחד, נועלים דלתות וסוגרים חלונות.
(למרות שאף אחד לא התריע על כניסת מחבלים באזור המרכז.)
אצלנו זה התחיל בערך ככה,
חג שמחת תורה. 6:30 בבוקר. אזעקות. בלגן. נפילות. אחינו החייל מוקפץ לעוטף.
הימים שאחרי מורטי עצבים וקשים מנשוא.
מעדיפים שלא לחשוב, לא לקרוא ולא לדמיין מה עובר עליו עכשיו...
מחליטים לעשות מעשה לשם שמים.
מהר, מעצבים ברושור שיעודד את אחינו הרחוקים לשמור שבת בשלושה צעדים.
מדפיסים מאות עותקים, מכניסים כל אחד לצלופן עם שתי נרות שבת - ונוסעים. כולם.
מחלקים ברחבי העיר כיפות ברזל קטנות לשמירה על עם ישראל הכואבים.
כל העת מתפללים שהזכות תעמוד לשמירה והגנה על עם ישראל וחיילנו היקרים, בתוכם איתי בן לימור.
אנחת רווחה. ברוך ה' איתי חוזר הביתה. מתפללים שכולם יחזרו.
חודשיים וחצי עוברים.
יום חמישי בערב. טלפון מצלצל.
נכנסים לעזה. חאן יונס.
מתי?
כנראה מחר...
מתי תחזור?
אנחנו לא יודעים. שבועיים, חודשיים...
חיילנו היקרים נלחמים בעזה. מלחמה קשה.
אחים ואבות אהובים רחוקים ממשפחותיהם.
ילדים, נשים, אימהות, אבות, סבים וסבתות מתפללים ומקווים לשובם במהרה הביתה, בריאים ושלמים.
מצורף כאן הברושור, להדפסה. חופשי.
בבקשה תפיצו כמה שיותר. לעשות נחת רוח לבורא עולם.
כל הזכויות יעמדו לשמירה והגנה על חיילנו הנלחמים בעזה ובכל מקום, ביניהם - איתי בן לימור.
שנזכה בקרוב לראות פני משיח צדקנו, בגאולה הקרובה מאוד, אמן.
