עזרה: זכר ונקבה שמתייחסים לאותו מושג

[בראש מילה]

"דואר ישראל הוא חברה ממשלתית המתמחה באספקת שרותי דואר ושרותי בנקאות"

האם המשפט נכון? האם לא צורם השילוב של "הוא" (בהתייחס לדואר ישראל) עם "מתמחָה" (בהתייחס לחברה)?

 

[אפכא מסתברא]

'דואר ישראל' הוא הנושא כאן במשפט, על כן האוגד צריך להתאים לו. 'המתמחה' הוא תיאור החברה (הנשוא).

 

[ag]

אולי "דואר ישראל הינה חברה ממשלתית"?

 

[אפכא מסתברא]

לא.

 

[ארבע]

הוא, היא, הינה, הינם וכו'- כל אלו משמשים כאוגד. על כן הבחירה ב'הינה' עדיין תהיה שגויה, כי כאמור האוגד צריך להתאים במין ובמספר לנושא המשפט.

 

[אפכא מסתברא]

הינו, הינה, הינם, הינן - אין נכון להשתמש בהן כאוגד. (הן קיצור של הנה+כינוי גוף). זה לבד ממה שנאמר לעיל על התאמת האוגד לנושא.

 

[ארבע]

כך לימדוני בתיכון ובהשתלמות
זכורתני שכבר היו לי חילוקי דעות עמך בנוגע לנכללים תחת הגדרת האוגד (השורש הווה להטיותיו, אם איני טועה). אולי ישנן מספר שיטות בנושא?

 

[אפכא מסתברא]

לא שמעתי על שתי שיטות. אכן, בעבר השתמשו בזה כאוגד, אך כיום שוללים זאת, ובהסבר הגיוני מאוד. בכל מקרה, התחביר וכלליו הם מעשה ידי אדם, לא צריך לקחת את זה קשה... מי שחשוב לו להיות נכון כלפי האקדמיה (הכנות למבחני חוץ, עריכת לשון בחומרים הצריכים אישור וכיו"ב) כדאי שיידע מה ההנחיות התקפות כיום.

 

[אברהם]

לענ"ד היא ולא הוא

הסבר: הביטוי "דואר ישראל" הוא שם של חברה המתמחָה ב....
ולענ"ד אין הבדל בין שם של חברה לשם של אדם, כלומר אם השם הוא מילה המתארת זכר אך הוא שם של נקבה, נשתמש בו בצורת נקבה.
דוגמא
הדס הוא סוג של צמח
הדס היא ילדה בכיתה א'

תמר הוא פרי
תמר הלכה לקטוף פירות

דואר הוא שירות למשלוח מכתבים וחבילות
דואר ישראל היא חברה ממשלתית

 

[כוכב103]

הצדק עם אברהם דואר ישראל זה קיצור של "חברת דואר ישראל"

 

[אפכא מסתברא]

אכן, חוזרני בי. מאחר שמובלע בשם 'דואר ישראל' המושג 'חברה' הרי זה מין נקבה ולא זכר.

 

[בנימין41]

ברור ש"דואר ישראל" היא...
דואר זה בעצם "חברת הדואר"
אם זה היה "שירות הדואר" זה היה הוא...

 

[אפכא מסתברא]

ברור ש"דואר ישראל" היא...
דואר זה בעצם "חברת הדואר"
אם זה היה "שירות הדואר" זה היה הוא...

דואר כשלעצמו הוא זכר ('הגיע כבר הדואר?' ולא 'הגיעה'), אבל - כפי שהעירו כאן נכון - המושג 'דואר ישראל' הוא נקבה מהיותו קיצור של 'חברת דואר ישראל'.

 

[אפכא מסתברא]

כך לימדוני בתיכון ובהשתלמות
זכורתני שכבר היו לי חילוקי דעות עמך בנוגע לנכללים תחת הגדרת האוגד (השורש הווה להטיותיו, אם איני טועה). אולי ישנן מספר שיטות בנושא?

מן האתר של האקדמיה ללשון:
הנו בתפקיד אוגד

בלשון ימינו, ובייחוד בלשון הכתובה, רווח למדיי השימוש בנטיותיה של המילה הִנֵּה בתפקיד אוגד: "התובעת הִנָּהּ מנכ"לית החברה", "התפוז הנו פרי חורף מובהק", "בול זה הנו נדיר ביותר". שימוש זה הוא הגבהה מלאכותית של הסגנון שלא לצורך ושלא כהלכה, והוא אינו עולה בקנה אחד עם שימושיה של המילה הִנֵּה בעברית הקלסית. במקומו מומלץ לנקוט את כינויי הגוף: "התובעת היא מנכ"לית החברה", "התפוז הוא פרי חורף מובהק", ולעתים אין צורך באוגד כלל, כגון "בול זה נדיר ביותר".
המילה הִנֵּה רגילה מאוד בלשוננו עוד מימי המקרא. ביסודה היא משמשת לרמיזה, להצבעה ולהדגשה, ולעתים קרובות היא באה בפתיחת משפט כדי לעורר תשומת לב: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים" (שמואל א ב, לא ועוד), "הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד" (תהלים קלג, א). גם כאשר היא נוטה לפי גופים – הִנְנִי, הִנְּךָ, הִנָּם וכו' – היא משמשת להדגשת הדברים: "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" (שיר השירים א, טו) – אכן את יפה; "הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות עשה..." – הרי אני מוכן ומזומן לקיים את המצווה. גם בימינו מומלץ לשמור את השימוש בנטיותיה של המילה הִנֵּה רק להקשרים שבהם יש צורך אמתי בהדגשה, למשל בפתיחת משפטים חגיגיים כגון "הנני מכריז", "הנכם מוזמנים לטקס הממלכתי". בשאר ההקשרים ננקוט את כינויי הגוף הרגילים – הן בדיבור הן בכתיבה.

הערה: על פי כללי הכתיב חסר הניקוד המילה הנה נכתבת בלי יו"ד גם בנטיות: הנני, הנם וכו'.