עזרה באיתור מידע היסטורי

[אילנית]

שלום לכל מעצבי הפנים!

לא טעיתי בפורום.
לצורך חומר שאני עוסקת בכתיבתו, אני מחפשת חומר: מאמרים, תמונות, מאגרי מידע וכו', על סגנון העיצוב בשנות ה20 , בשנות ה-50 בארה"ב.

אשמח לכל מידע או הכוונה בנושא,
תודה על שיתוף הפעולה

אילנית

 

[eden7115]

אולי יעזור:
סקירה לאורך המאה ה – 20 באומנות ועיצוב פנים :
אמנות ועיצוב פנים בשנות ה- 1900 נחל שינוי מהותי מהאלף הקודמת (1800) ,
ישנה חפיפה בין תהליכים ומאורעות חברתיים לעיצוב פנים ואדריכלות ,שבאים לידי ביטוי בצבעים, בטקסטורות, חומרים, צורות גראפיות, המוסיקה אף היא משפיעה לא מעט על עולם העיצוב וכמובן המוזיקה אף היא מושפעת ממאורעות חברתיים כלכליים, ופוליטיים.

שנות ה- 20

• עליית הקומוניזם לאחר מלחמת העולם הראשונה.
• התרחבות של הקו קלוקס קלאן בארצות הברית.
• מלחמת האזרחים האירית.
• מדינת אירלנד החופשית זוכה בעצמאות מהממלכה המאוחדת ב-1922.
• הבועה הכלכלית מתנפצת ביום חמישי השחור (29 באוקטובר 1929), הבורסה של ניו יורק נופלת וארצות הברית נכנסת לשפל הגדול.

הסוערות לאחר מלחמת העולם הראשונה , התחיל הסגנון הסוריאליסטי "על מציאותי" עיוות של המציאות בציור אם זה ע"י הרקע או ע"י הדמויות .
קמה תנועת הדאדא על פי הדאדא, ההיגיון והסיבתיות אכזבו ככלים לניהול תקין של העולם, ולכן יש לברוא את העולם מחדש, ללא סדר והיגיון - באקראי.
התחיל הקומיקס ונכנסה הטלוויזיה.

מרסל דושאן (בצרפתית: Marcel Duchamp) ‏(28 ביולי 1887 - 2 באוקטובר 1968) הוא אמן צרפתי-אמריקני. על פי רוב משויך דושאן לתנועת הדאדא, שעמה היה בקשרים שונים, ולתנועת הסוריאליזם. השפעתו של דושאן על האמנות במחצית השנייה של המאה ה-20 היא רבה. מושג ה"רדי מייד", אותו פיתח דושאן, מהווה את אחד מן המקורות העיקריים להתפתחותה של אמנות הפופ ארט ושל האמנות המושגית. דושאן היה בין הדמויות הבולטות בהתפתחותה של האמנות האמריקאית המודרנית ועבודתו מהווה סמל לאמנות האוונגרד

הראש המכני, הרוח של העידן שלנו (1920) אסמבלאז' מאת ראול האוסמן.

צילום של המזרקה (1917) מאת מרסל דושאן בכתב העת "האדם העיוור", מאי 1917


האר דקו החל להתפתח עם הרצון של האנשים לרהיטים, תכשיטים ואביזרים דקורטיביים, שיהיו מודרניים, פונקציונאליים בעלי קווים זורמים ובעלי מראה תעשייתי. רוב המעצבים בחרו להשתמש בחומרים לא רגילים כמו פלדה , עצים יקרים ושיש, ודחו על הסף את החומרים הסטנדרטיים באותה תקופה. האר דקו התפתח במספר תחומים: אדריכלות, ריהוט, מוצרי חרס. זהו סגנון שנהנו ממנו בעיקר העשירים מכוון שהחומרים היו יקרים מאוד .

בניין הקרייזלר בניו יורק הוא דוגמה טובה לסגנון האר דקו .

הסיגנון המינימליסטי :
מקורה של האדריכלות המינימליסטית בתרבות היפנית. האדריכלות המערבית פיתחה גישות מינימליסטיות בשנות ה-20 של המאה ה-20 עם פריחת המודרניזם והתבססות הסגנון הבינלאומי. כל האדריכלים שראו עצמם כמודרניסטים, שאפו לבטל את הקישוטיות ולהגיע לעיצוב אסתטי באמצעים מינימאליסטים. היטיב במיוחד לעשות כן האדריכל לודוויג מיס ואן דר רוהה, ממייסדי הסגנון הבינלאומי ומנהל בית ספר הבאוהאוס.

עם זאת מופיע זרם חדש ובראשו פיט מונדריאן הניאו פלסטיסיזם : מונדריאן ראה באמנות סוג של דת וטען שאנשים יוכלו להפוך לטובים ולרוחניים יותר אחרי שיביטו ביצירות מאוזנות. הוא היה אחד מדובריה הראשונים של האמנות המופשטת (אבסטרקטית) הבלתי-פיגורטיבית, שהתחילה להתפתח בשנות ה-20 של המאה ה-20 והפכה בהדרגה לזרם עיקרי באמנות באותה התקופה. מונדריאן תפס עמדה קבועה ויציבה ברקמה הסבוכה של אמנות המאה העשרים.
ציוריו של מונדריאן מופשטים וסינתטיים ביותר ומאופיינים במיעוט צבעים וצורות פשוטות. בחינה ראשונית של תמונותיו מגלה פשטות, מסגרות נוקשות, סטטיות וגאומטריה קפדנית, אך מבעד למרובעים ולמישורים הצבועים חבויה תסיסה המפיחה רוח חיים בצורות ובצבעים ומעוררת רגשות.

פיט מונדריאן


אדריכל ומעצב חשוב מאוד באותה תקופה לה קורבוזיה :
עד סוף שנות ה-20 פעל לה קורבוזיה בעיקר בתכנון בתים פרטיים. בתקופה זו פיתח את פרויקט בית ה-"Dom-Ino", רעיון של שימוש בבטון מזוין על מנת ליצור תוכניות חופשיות בכל קומה וחזית משוחררת מאילוצים מבניים. רעיון זה, שנראה היום פשוט ומובן מאליו, היה פריצת דרך במחשבה באופן שבו טכנולוגיית בנייה חדשה יכולה לשנות את פני האדריכלות. לפי שיטה זו תכנן מספר בתים פרטיים במהלך שנות ה-20 וה-30, לרבות ביתו של הצייר הקוביסטי אמדי אוזנפאנט, שעמו התיידד כבר ב-1918.
משנות ה-20 ועד 1940 ניהל לה קורבוזיה משרד פעיל בשותפות עם בן דודו, פייר ז'אנרה. בשנת 1928 יזם את ייסוד CIAM יחד עם 27 אדריכלים אירופאים נוספים בעלי השפעה באותה תקופה. ייסוד הארגון נבע מהעיסוק המתמיד של לה קורבוזיה, כמו גם אדריכלים רבים אחרים בתקופתו, בפיתוח של תפישות האדריכלות המודרנית.



שנות ה- 30 : פורצת מלחמת העולם השנייה , מיתון כלכלי בין לאומי, עליית סטלין לשלטון והיטלר בגרמניה , מלחמת אזרחים בספרד .

חוברת ראשונה בקומיקס : סופרמן
הרדיו אמצעי תקשורת עיקרי.
במוסיקה שולט הגז .
וקומיקאים רבים עולים לכותרות , מה שאופייני בזמני מלחמה , למצוא נחמה ועידוד .

המילה התפרסמה בשנות ה 30 בזכות התאורטיקנים תיאודור אדורנו, הרמן ברוך וקלמנט גרינברג, שביקשו להגדיר את האוונגרד והקיטש כהפכים. לעולם האמנות של אותו הזמן, הפופולאריות העצומה של הקיטש הובנה כאיום לתרבות, אמנים אקדמאיים רבים ניסו להשתמש בנושאים מהאמנות הנמוכה ולהאציל אותם כאמנות גבוהה, על ידי כך שימצאו בהם את הצורה והיופי, ובכך ניסו לעשות את עולם האמנות לדמוקרטי יותר.

דוגמא לקיטש :תחנת רכבת בשיקגו

באוהאוס : בית ספר לעיצוב ואדריכלות בגרמניה שפעל בתקופה של בין המלחמות , בבית ספר זה לימדו אדריכלים מפורסמים רבים ויצרו את הסגנון הבין לאומי שהוא אחת האסכולות החשובות ביותר באדריכלות המודרנית. הבאוהאוס ידוע בעיקר כסגנון אדריכלי, אך עסק גם בתחומים של עיצוב פנים ועיצוב רהיטים וכלי בית שונים .
סגנון הבאוהאוס הוא שם כללי לסגנונות שונים שצמחו בבית הספר .
סגנון הבאוהאוס נולד מתוך הצורך לשקם את גרמניה במהירות לאחר מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1919 הטילה ממשלת גרמניה על האדריכל ולטר גרופיוס להקים מכון שיסייע בשיקום המדינה מבחינה תרבותית וחברתית. המכון שנקרא "באוהאוס" הוביל גישה שקראה להתנערות מהסגנון הפרוסי המצועצע, ולהדגשת האדם וצרכיו הפשוטים במרכז האידיאולוגיה התרבותית.
בהתאם לכך הסגנון האדריכלי והעיצובי של הבאוהאוס הוא נקי ופשוט, ומרבה לעשות שימוש בקווים ישרים ואלמנטים אחרים ההופכים את תוצריו לקלים ופשוטים, הן לייצור והן לשימוש. הבאוהאוס הוא אחת מאבני הדרך החשובות בתולדות המודרניזם, ובו טבע האדריכל מיס ואן דר רוהה את המשפט "פחות זה יותר".

סגנון באוהאוס : רחוב מזא"ה בתל אביב.


שנות ה -40 :
לראשונה: פצצת האטום, הטיל הבליסטי, הטרנזיסטור, טיסה על קולית..

במדע: תורת הקוונטים, תורת המשחקים.

בעולם מלחמות רבות מסתיימות:
· מסתיימת "מלחמת החורף" בין ברית המועצות לפינלנד
· מלחמת העולם השנייה נגמרת בשנת 1945
· הצבא האדום מצליח להבקיע את קו מנרהיים
· יוגוסלביה מצטרפת למדינות הציר
· בולגריה מצטרפת למדינות הציר
· לבנון הופכת למדינה עצמאית
· הקמת מדינת ישראל

בעיצוב ואומנות הסגנון המנימליסטי מתפתח מאוד בהשפעת הסגנון הבין לאומי.

בשנות ה-40 וה-50 פעל במקסיקו האדריכל לואיס באראגן ששילב את הגישה המינימליסטית עם הסגנון הלטינו-אמריקאי והשפיע על דור שלם של אדריכלים במיוחד באמריקה הלטינית. אדריכלים מינימליסטיים בולטים נוספים הם אוסקר נימאייר הברזילאי ולואיס קאן האמריקאי שפעלו גם כן בעיקר באמצע המאה ה-20. האדריכל היפני, טדאו אנדו, הוא אחד האדריכלים המינימליסטיים הידועים ביותר שפועל גם בימינו, בעיקר ביפן.

בדומה לאמנות, האדריכלות המינימאלסיטית מתאפיינת בצורות בסיסיות וגאומטריות ומיעוט של קווים ופרטים. המבנים שואפים להיראות כצורות התלת ממדיות הפשוטות והטהורות ביותר. בדרך כלל, מרכיב האור הינו אחד החשובים ביותר בתכנון המינימליסטי. להבדיל מאמנות, האדריכלות עובדת בארבעה ממדים ולכן האור מעשיר את החלל ומקנה לו איכויות אסתטיות גם אם הוא ריק מפרטים.

שנות ה 50- 60 :

• מלחמת קוריאה
• הפחד האדום
• מבצע קדש
• השוק האירופאי המבוסס נוסד
• ברית ורשה
• פידל קסטרו נהיה לראש ממשלה בקובה

• הרוק אנד רול נוצר ומתפתח, בעקבות המהפכה האלקטרונית בבלוז.
• מוזיקת הפופ המסורתית מגיעה לשיאה
• עבריינות נוער נהיית למגפה חסרת תקדים בארצות הברית
• ביטניק

השפעות רבות מהמוזיקה והלך הרוחות ברחוב משפיע על עולם העיצוב:
אמנות הפופ- ארט צמחה החל מאמצע שנות החמישים בעיקר באירופה ובשנותהשישים התפשטה לארצות הברית. זוהי אמנות מופשטת בעיקרה החוקרת על פי רוב צורותגיאומטריות החוזרות במערכים ובדפוסים שונים וממלאות נפחים שונים בחלל, מעוצבותכתבליטים על משטחים או כהדפסים שטוחים בדו-ממד. בתהליך הקליטה החזותית של צורות אלהנוצרת בעיני הצופה אשליה של תנועה הנובעת מתפיסת צורות "מלאות" מול צורות "ריקות" בחלל או על משטח. מערך צורות זה גורם למוח לקלוט מעין תנועה שנועדה למלא את הריקולרוקן את המלא.

הפופ-ארט היא אמנות מופשטת המבטאת המשך ישיר למודרניזםשצמח במרכזי האמנות באירופה בין שתי מלחמות העולם. היא שואבת את תפיסתה היישרמתאוריות חזותיות שפותחו בבאוהאוס, במיוחד מאלה שלמוהולינאג'י (Moholy Nagy), ושלויקטורוסרלי (Vasarely), שבשנת 1955 פרסם את "המניפסט הצהוב", חיבור שהיווה אבן פינהלקבוצת אמני האופ-ארט.

שנת 1952 התארגנה בלונדון קבוצה של יוצרים תיאורטיקנים שכינו את עצמם "הקבוצההעצמאית" (The independent group). עם חבריה נמנו ריצ'רד המילטון, ג'ון מקלה (McCale), ריינר בנהאם, אליסון ופטר סמיתסון (Smithson) ואדוארדו פאולוצי (Paolozzi). כקבוצה הם בחנו את השפעת הטכנולוגיה ואת השפעת השינויים שחלו בחברההמודרנית שלאחר מלחמת העולם השנייה על האמנות ומתוך כך החלו לעסוק בביטוייםפופולאריים, כגון: סרטי הקולנוע של הוליווד, פרסומות, קומיקס. וזאת כדי ליצור מסגרת ביקורתית שתאפשר זיקה ביןאמנות פופולארית לאמנות גבוהה.

בהשפעת "הקבוצההעצמאית" התפתחו החל משנות החמישים אמני הפופ הבריטים כמו דיוד הוקני (Hockney), אלן ג'ונס (Jones), דרק בושיר (Boshier), רון קיטאס (Kitas) ואחרים. אמנים אלההעניקו לגיטימציה לדימויים פופולאריים הטעונים בערכים סמליים, לצבעים זוהרים, לדגמיםרועשים, ולכל מה שנחשב לטעם רע או לקיטש.
הם הצביעו על הערך המטפורי הטמון בחפצים וכך הכשירואת הקרקע לפריחת עיצוב הפופ בבריטניה ובאיטליה. המעצבים שאבו את השראתם גם ממוסיקתהפופ ומתופעות חברתיות כמו מרד הנעורים ומרד הסטודנטים.
באותן שנים פעלו באיטליה המעצבים הרדיקלים כמו קבוצת D'Urbino De, קבוצת
Pas Teodoro, Lomazzi, ו Gatti, Paoloni, גאטנו פשה (Pesce), אטורה סוטסאס (Sottsass). גם הם, בדומה לעמיתיהם הבריטים, קיימו דיאלוג עם תיאוריותואמנות פופ, ופעלו כנגד העיצוב שדגל בטעם הטוב ובסגנון העילית.
הם עיצבוחפצים מוזרים שייעודם ודרך תפקודם אינם משתמעים מצורתם; הם השאירו בכוונה בעיותעיצוביות ללא פתרון ברור, ועשו שימוש בהפניות אירוניות לדימויים המופקעים מתחומיםזרים, הסותרים את רמת הציפיות באשר לתפקוד החפץ או לתדמיתו המסורתית. ספת "כפפת הבייסבול " ...


שנות ה - 70 :
המלחמה הקרה בין המעצמות ארה"ב ברה"מ - 1947-1990
המהפכה הקומוניסטית והמהפכה התרבותית בסין – 1947-1976
קמה התנועה לשחרור האישה
מלחמת וייטנאם 1965-1975 ...
שנות ה-70 מזוהות לרוב עם דיסקו, רוק מתקדם, פאנק ומשבר כלכלי ענקי בבריטניה.
כל המאורעות הללו ודומים להם ברחבי העולם מולדים מוזיקה של חופש ואחדות , הביטניקים (דור החופש) , הסמים , צבעים ססגוניים , צורות אמורפיות שילובי צבעים ייחודיים גם הם בהשפעת הסמים , סגנון הלבוש , המוסיקה והעיצוב : עיצוב המוצר קרמיקות טפטים כיסאות ציורי קיר הכול בשילובי צבעים חדים , ישנה השפעה בולטת מהקומיקס על עיצוב הפנים של בתים ועסקים ,
שימוש בחומרים פלסטיים , דמויי עור בצבעים , מתכת , פלסטיק , ושילוב של תמונות קומיקס לאווירה הכללית , שימוש בפרסומות לעיצוב החללים (קוקה קולה , דמויות מפורסמות ...)
בשנים אלו בולטות מאוד יצירותיו של אנדי וורהול, אמן הפופ האמריקאי, החל ליצור בתחום הקולנוע והווידיאובשנת 1963. סרטיו ידועים באופיים המחתרתי ובתוכנם הקונספטואלי. וורהול חקרבאינטנסיביות את מדיום הקולנוע, ויצר סרטים אפיים ואישיים, תכניות לטלוויזיה בכבליםוסרטונים מוזיקליים.

יצירותיו אף בתחום העיצוב תמונות שחוזרות על עצמן של מרלין מונרו בצבעים שונים , קוקה קולה וכ"ו

אנדי וורהול

ריצרד המילטון פופ ארט

שנות ה -80
שנות השמונים ייזכרו בהיסטוריה האנושית לא רק כתקופה של שינוי גלובאלי מקיף בפוליטיקה הבינלאומית (ובראש ובראשונה סיום המלחמה הקרה, קריסת הקומוניזם באירופה במקביל לקריסת ברית המועצות והפיכתה של ארצות הברית למעצמת העל היחידה בעולם) , אלא גם - ואולי בעיקר - כנקודת המפנה ביחסים שבין האדם לעולם הטבע שהוא שוכן בו. המודעות הסביבתית גדלה משמעותית וביתר שאת לאחר פרסום תאוריית אפקט החממה והתרחשות אסון צ'רנוביל, התאונה הגרעינית החמורה בהיסטוריה. תרבותית, ניכרה מגמה של ריאקציה שמרנית מסוימת ביחס לשנות השישים והשבעים תחת הנהגתם של מנהיגים כמרגרט תאצ'ר ורונלד רייגן.
שנות השמונים אופיינו בשמרנות סוציאלית ברחבי העולם בעקבות העלייה בעלויות המחייה עקב משבר ה בשנות ה-80 נעשה ניסיון לחזור לדו ממדיות ששלטה בעולם העיצוב, אך הצבעוניות ששלטה בשנות ה-70 נקטה בגישה שונה ובאלמנטים שגרמו לעיצוב להיראות לעתים קרובות זול ומצועצע.

הפורמייקה מקבלת מקום כבוד . אם בשנות ה-70 החל המעצב האיטלקי אטורה סוצאס ליצור רהיטים ומוצרים יוקרתיים ואוונגרדיים בשילובי פורמייקה מתוחכמים, הרי שכמה שנים מאוחר יותר השתלטה הפורמייקה על כל חלקה בבית.

היא בלטה בארונות המטבח, בשולחנות פינת האוכל ובחדרי השינה. בשנות ה-90 הפכה הפורמייקה לשם נרדף של רהיטים המוניים ופשוטים.

קבוצת ממפיס :
"ממפיס" נוסדה בשנת 1981 באיטליה בראשותו של המעצב אטורהסוטאס, שהיה מעורב קודם לכן בקבוצת אלכימיה. מטרתה הייתה ליצור עיצוב רדיקלי וגישהחדשה לעיצוב. עם חברי הקבוצה נמנו מעצבים ואדריכלים שעיצבו מוצרים במהלך שנותהשמונים והיו רבי-השפעה: אלדו סיביק, אנדראה ברנזי, מישל דה ליצ'י, מרקו זאניני, מרטין בדין, ג'ורג' סאדון ונתנאל דה פאסקיאר.
הקבוצה הוקמה כעוד קבוצת עיצוב רדיקלית בדומה לאלה שרווחו באיטליה בשנות השבעים. בדומה לקבוצת אלכימיה ולקבוצות אחרות יצאה נגד הקבוצה "העיצוב הטוב" המודרניסטישהתאפיין במינימליזם "קר", חסר הומור ונגד המוצרים שנראו בעיני המעצבים הרדיקליםחסרי ייחוד ואופי. מעצבי קבוצת "ממפיס" הציעו עיצובים חדשניים, ועיצבו מוצרים צבעונייםשהיו שונים בתכלית השינוי מן המוצרים בצבעי השחור והחום ששלטו בעיצוב האירופיהמסורתי.
את הרעיונות לעיצובים החדשניים שאבו חברי הקבוצהמסגנונות הארט- דקו, הפופ-ארטוהקיטששל שנות החמישים. עבודותיהם מתוארות כבוהקות, אקסצנטריות (יוצאות דופן) ועיטוריות . לרהיטים שעיצבה בחומרים "נחותים" מראה עשיר בצבעים ססגוניים, בצורות ובדוגמאות עליזות.


הקבוצה התפרקה בשנת 1988 אך השפעתה עדיין ניכרת, בעיקר בעיצוב גרפי, בעיצוב מסעדות, ובעיצוב בדים וריהוט.

מקור: http://www.interiordesign.org.il/design-article.aspx?articleID=142

 

[Chagit Weksler]

יש לי שלושה ספרים שאולי יכולים לסייע לך:
המעצבים האגדתיים של המאה העשרים. (מרק האמפטון)
באוהאוס (ארכיון הבאוהאוס)
עיצוב מודרני 1890-1990(ר. קרייג מילר)
שלושת הספרים באנגלית בליווי תמונות/ איורים.
אם זה יעזור לך פני אלי באישי ואנסה להעביר לך איכשהו- אני גרה בירושליים.
בעז"ה כשיהיה לי זמן אשתדל לחפש סכומים ישנים משנה א' על תולדות האדריכלות והעיצוב.
בהצלחה