הבת שלי בכיתה ח' יושבת כל מבחן, בחינה, בוחן פתע, בשולחן נפרד.
בכיתה שלה, כל יום ראשון יש בחינה קצרה על חלק מהחומר שלמדו בשבוע שלפני.
הסיבה שהיא יושבת בשולחן לבד היא 'למען יראו ויראו' על כך שהעתיקה ב-2 מבחנים ממש בתחילת השנה.
מסתבר, שהיתה לה האפשרות במבחן השני לקבל 0 ולהמשיך כרגיל, או לקבל את העונש הנוכחי,
כעת היא מתחרטת ומוכנה אפילו שיורידו לה ציון בתעודה ובלבד שלא תחווה את הביזיון הזה בכל מבחן.
אבל המורה לא מסכימה עד חנוכה.
אין לי מושג כמה מבחנים משמעותיים יהיו עד אז, יכול להיות שרק אחד, אבל מה שאני כן יודעת שהתחושה של הבת לא נעימה בכלל.
האם לא לשלוח למבחנים על כל המשתמע וההשלכות כצעד מחאה הוא פתרון הגיוני?
או שאולי לדבר עם אותה מחנכת,
או פשוט להוריד את הראש ולחכות עוד חודשיים?
אשמח לשמוע מה הייתם עושים.
בכיתה שלה, כל יום ראשון יש בחינה קצרה על חלק מהחומר שלמדו בשבוע שלפני.
הסיבה שהיא יושבת בשולחן לבד היא 'למען יראו ויראו' על כך שהעתיקה ב-2 מבחנים ממש בתחילת השנה.
מסתבר, שהיתה לה האפשרות במבחן השני לקבל 0 ולהמשיך כרגיל, או לקבל את העונש הנוכחי,
כעת היא מתחרטת ומוכנה אפילו שיורידו לה ציון בתעודה ובלבד שלא תחווה את הביזיון הזה בכל מבחן.
אבל המורה לא מסכימה עד חנוכה.
אין לי מושג כמה מבחנים משמעותיים יהיו עד אז, יכול להיות שרק אחד, אבל מה שאני כן יודעת שהתחושה של הבת לא נעימה בכלל.
האם לא לשלוח למבחנים על כל המשתמע וההשלכות כצעד מחאה הוא פתרון הגיוני?
או שאולי לדבר עם אותה מחנכת,
או פשוט להוריד את הראש ולחכות עוד חודשיים?
אשמח לשמוע מה הייתם עושים.