"סליחה, אפשר פלאפון?"

[גיטרה]

כנראה מדובר בנערה עם בעיה.
לא מישהי מהנורמה...

הלוואי....

 

[גילת ורנן]

תחשבי שנייה בהיגיון
כמה נערות את מכירה שהיו מרגישות בנוח לפטפט 8 שיחות
ועוד בלי בושה לאמר שאמא חיפשה..
זה לא משהו נורמלי לדעתי.

 

[סימי]

כשאני נותנת טלפון לילד, אני מייד חושבת שאשמח אם מישהו יביא לילדי כשיצטרך (ולא תמיד ניתן לחזות מראש את המקרים הללו ולצייד בטלפון), אבל- לא זזה ממנו עד שיסיים, זה לא זמן לנהל שיחות פרטיות, אלא לשאול שאלה ענינית ולקבל תשובה, לא לוקח יותר מחצי דקה, וזה חסד אמיתי!

גם אני משתדלת לחשוב כמוך. אבל כשאני ממהרת מאד- בהחלט מסרבת : "אני ממהרת מאד..." ולפעמים מגבילה: "רק בקצרה, כי אני ממהרת..."
זו בהחלט תופעה מרגיזה, וגם אני כבר נתקלתי כמה פעמים במקרים שהפלאפון שלי טייל בין מדפי הסופר עם ילדונת שערכה קניה, וכשסיימתי - נאלצתי לחפש אותה ברחבי הסופר. לא נחמד.

 

[s_katz]

עצה באמת יעילה שמסננת לי הרבה-

אני אומרת לילד/ה, אם את רוצה להתקשר תמשיכי איתי ללכת אני הולכת יותר לאט וככה אם זה חשוב באמת היא מתקשרת בכל מחיר ואם לא... היא מוותרת.

 

[imagine]

ועוד עצה שאני משתמשת בה:
אני שואלת א הילד/ה מה המספר ומחייגת בעצמי. קודם כל, בודקת אם עונים. (הרבה פעמים לא עונים והילד היה מוכן לנסות שוב ושוב, אך אני: אם לא עונים, אומרת לו/ה שאין תשובה וממשיכה הלאה. את הניסיונות הבאים הם יעשו מטלפון של מישהו אחר...)
כאשר עונים, אני אומרת: יש כאן: ילד/ילדה/ נער/נערה שרוצים לשאול משהו, תשתדלו לעשות את זה קצר רק למה שדחוף כי אני מאד ממהרת.
מנסיון, המקרים ההזויים והתלונות שהועלו באשכול פשוט יחסכו בעזרת ה'!

בהצלחה ושתזכו להיות תמיד מן הנותנים!

(דרך אגב, לדון לכף זכות, בקשר למה שנכתב: "מה אנחנו עשינו כשהיינו ילדים...?"
האמת, לא עשינו מה שהם עושים. אבל גם לעצמנו, היום אנחנו עושים יותר ממה שהמבוגרים היו עושים. עורכים רשימת קניות אונליין עם הבית ומה שצריך בסופר... מתקשרים כל כמה דקות ל"כל קו" כדי לברר מה עם האוטובוס, וחסרי סבלנות ברמה שגורמת לנו להרים טלפון כדי להבין למה מי שקבענו איתה מתעכבת בדקה...
הילדים שלנו, רואים את ההתנהלות הזו, ולומדים ממנה. מאיתנו המבוגרים. ולכן כנראה גם לא מבינים מה הבעיה בכך.
אז אם מתאים לך לעשות חסד, תעשי אותו. אם מתאים לך רק בתנאים מסוימים (וזה בסדר!) - אז תעמדי על התנאים (כמו העיצות שניתנו לעיל) ואם בשום אופן את לא יכולה להיענות לחסד הזה עכשיו - אז תסרבי בנימוס.)

 

[ינשופי]

גם אני משתדלת לחשוב כמוך. אבל כשאני ממהרת מאד- בהחלט מסרבת : "אני ממהרת מאד..." ולפעמים מגבילה: "רק בקצרה, כי אני ממהרת..."
זו בהחלט תופעה מרגיזה, וגם אני כבר נתקלתי כמה פעמים במקרים שהפלאפון שלי טייל בין מדפי הסופר עם ילדונת שערכה קניה, וכשסיימתי - נאלצתי לחפש אותה ברחבי הסופר. לא נחמד.

לכן אני נשארת לעמוד ליד הילד, ולא עוזבת את הפלאפון, זכותי לשמור עליו! והשיחה תמיד צריכה להיות קצרה ללא פטפוט מיותר! ברור שאם את ממהרת זכותך לסרב.

 

[אהל]

בתקופה של שלושת החטופים קרוב משפחתי ישב בבית הכנסת ולמד,
ילד אחד ניגש לבקש ממנו פלאפון. אחרי דקה החזיר.
מה התברר?
הילד התקשר למשטרה. ואמר להם: חטפו אותי...
ומי נשאר עם כווול הפדיחות- ניידות וכו...????

 

[saris]

יש ילדים שרגילים שכל מה שמתחשק להם באותו רגע ואין להם
האופציה יהא לבקש מאחרים
זה הילדים שיבואו להלוות שקל, גבינה צהובה ,בלון, ביסלי(וזה רק חלק מהדברים שביקשו ממני)
כמובן בלי ידיעת ההורים
ואם הוא עכשיו בחוץ ומתחשק לו להתקשר לחבר
אז הוא מבקש פלאפון ממישהו...

 

[טיגר]

ועוד נקודה שמרגיזה אותי שאם הפלאפון שלי הוא מגע אין פעם שאני לא אקבל את השאלה 'זה כשר'??

 

[imagine]

בתקופה של שלושת החטופים קרוב משפחתי ישב בבית הכנסת ולמד,
ילד אחד ניגש לבקש ממנו פלאפון. אחרי דקה החזיר.
מה התברר?
הילד התקשר למשטרה. ואמר להם: חטפו אותי...
ומי נשאר עם כווול הפדיחות- ניידות וכו...????

עיינו לעיל, בעצה שהצעתי:
ועוד עצה שאני משתמשת בה:
אני שואלת את הילד/ה מה המספר ומחייגת בעצמי. קודם כל, בודקת אם עונים...

הסיפור הזה היה יכול להימנע בפשטות. וכך גם הבקשות בשביל קויי הנייעס וכו'...

 

[תותח שיווקי]

ועוד נקודה שמרגיזה אותי שאם הפלאפון שלי הוא מגע אין פעם שאני לא אקבל את השאלה 'זה כשר'??

זה אומנם לא נעים, גם אותי שאלו כמה פעמים את השאלה הזו, אבל אני חושב שהיא מקור לגאוה. אם השאלה נשאלת כמובן בדרך ארץ.

 

[ציבי פרקל]

לאלה ששאלו מה עשינו כשהיינו ילדים-
אני זוכרת את עצמי הולכת לטלפון ציבורי.
לפעמים באמת צריך להתקשר הביתה...
לדעתי צריך שבכל בית יהיה פלאפון אקסטרה- בשביל ילד שהולך לקניות וכו'.
וכשמבקשים ממני פלאפון- אני מבקשת לעמוד לידי. אף פעם לא קרה לי ששיחה התארכה

 

[אסטרונאוטית]

לפני שתדברו על הילדים- דברו על המבוגרים
אני עומדת בתחנה ואישה (שאני יודעת שמעיקרון אינה מחזיקה פלאפון) מבקשת ממנה שיחה קצרה,
כשהיא מחזירה לי אני מגלה שהיא התקשרה לברר מתי האוטובוס מגיע!!
הרגשתי קצת כמו הגוי של שבת שלה...

 

[לבן]

שיא החוצפה ששמעתי אי פעם (רותי קפלר, בשבילך במיוחד).

חברה שלי הלכה לאירוע משפחתי והשאירה ביביסיטר.
על השולחן בבית נשאר הטלפון שלה של העבודה. "תומך כשר". חסום לחלוטין. למתעניינים.
כשחזרה ושחררה את הביביסיטר גילתה שהטלפון נעלם.
התקשרה לביביסיטר והאמא ענתה.
הבת שלי ראתה שיש בטלפון שלך משחקים (מי הרשה לה לגוע בו???) והודעות. ומאד פחדה להשאר בבית שיש בו טלפון לא כשר עם אינטרנט (???)... היא התקשרה אלינו ושאלה מה לעשות. אמרנו לה להוציא את הסוללה והסים (!!) ולהניח את הטלפון מעל המקרר (!!!!) שלא יהיה לה פיתוי לגעת בו.

או בקיצור, חוצפה יסגי לא תתחיל כשהנערים לא יקומו לזקנים, החוצפה תתחיל כשהנערים יקימו את הזקנים.

 

[מרשמלו]

אני מכירה מישהו שיש לו תכנית רגילה וזולה מ'פעם', באחת מחברות התקשורת, רק לניידים.
(וזה עדיין שווה לו.... הוא לא מרבה בדיבורים)
לאחרונה (וקצת לפני) הוא חושב שאין לו ברירה אלא לרכוש תכנית ללא הגבלה...
וזאת משום ה"משאילים" למיניהם, זה מייקר לו את התעריף ממש, ולכו תסבירו לכל מן דהוא למה לא....

 

[אשת חבר]

והילד הזה הוא ילדי

בהזדמנות זו, בקשתי שטוחה לכל הנשים הנדיבות והאכפתיות שלא נעים להן ורוצות אך לגמול חסד,
כמו גם למזכיר בחיידר, רב'ס ושאר אנ"ש:

אל נא תתנו לילדי את הנייד, אם לא במקרה של פיקוח נפש.

סומכת עליו לגמרי שיסתדר לבד, ויגיע מיד הביתה במקרה בעייתי והעדר אמצעי תקשורת זמין.

מודה מאד ומעריכה את האסרטיביות.

 

[צילומנציה]

אני לא חושבת שאפשר לדרוש מן הילדים להסתדר בלי פלאפון כמו שאנחנו הסתדרנו בלי פלאפון בהיותינו ילדים.
כי גם לך יש פלאפון- למרות שלהורים שלך לא היה והם הסתדרו יופי- בלי.
וגם בעלך כשהוא מסתובב בסופר- מתקשר אלייך כל 20 שניות לברר על כל מוצר בדיוק מה ואיזה (הזוי לראות את זה)
אז מה את דורשת מילדייך?
אני נותנת בשמחה את הטלפון- תוך הגבלה לדקה שתיים. עומדת לידם וממתינה לסיום - זה מלחיץ אותם וגורם לעשות את השיחה המינימלית שבאמת חייבים.
וכן. אני אשמח שאם לילד שלי ב"יש" יש שאלה על איזה מוצר תתני לו את הנייד לדקה.

 

[פדואלה]

שיא החוצפה ששמעתי אי פעם (רותי קפלר, בשבילך במיוחד).

חברה שלי הלכה לאירוע משפחתי והשאירה ביביסיטר.
על השולחן בבית נשאר הטלפון שלה של העבודה. "תומך כשר". חסום לחלוטין. למתעניינים.
כשחזרה ושחררה את הביביסיטר גילתה שהטלפון נעלם.
התקשרה לביביסיטר והאמא ענתה.
הבת שלי ראתה שיש בטלפון שלך משחקים (מי הרשה לה לגוע בו???) והודעות. ומאד פחדה להשאר בבית שיש בו טלפון לא כשר עם אינטרנט (???)... היא התקשרה אלינו ושאלה מה לעשות. אמרנו לה להוציא את הסוללה והסים (!!) ולהניח את הטלפון מעל המקרר (!!!!) שלא יהיה לה פיתוי לגעת בו.

או בקיצור, חוצפה יסגי לא תתחיל כשהנערים לא יקומו לזקנים, החוצפה תתחיל כשהנערים יקימו את הזקנים.

אותי מעניין על מה הרעש הגדול והחוצפה ההזויה...
מי התחצף למי?
המבוגר שהשאיר טלפון שנראה על פניו לא כשר עם נערת שמרטפות חרדית בבית שנראה כחרדי?
או הילדה שנגעה בטלפון כי זה יצור מגרה?
או האמא שהורתה לה מה שהורתה?

מה היית עונה לביתך שהיתה מתקשרת במקרה דומה,
ולא היית יודעת האם הטלפון הזה חסום או לא??
היית נותנת לה להישאר עם כזה פיתוי לזמן בלתי מוגבל??
מעניין לשמוע!!

 

[מרשמלו]

וגם בעלך כשהוא מסתובב בסופר- מתקשר אלייך כל 20 שניות לברר על כל מוצר בדיוק מה ואיזה (הזוי לראות את זה)
אז מה את דורשת מילדייך?

"מעשה אבות סימן לבנים"....
ובאמת! הילדים לומדים את ההתנהגות הזו מהוריהם,
ותראו שכשההורים מתונים יותר ב"יו-יו" הזה אז הילדים שלהם בהתאם...

 

[Malki.A]

אותי מעניין על מה הרעש הגדול והחוצפה ההזויה...
מי התחצף למי?
המבוגר שהשאיר טלפון שנראה על פניו לא כשר עם נערת שמרטפות חרדית בבית שנראה כחרדי?
או הילדה שנגעה בטלפון כי זה יצור מגרה?
או האמא שהורתה לה מה שהורתה?

מה היית עונה לביתך שהיתה מתקשרת במקרה דומה,
ולא היית יודעת האם הטלפון הזה חסום או לא??
היית נותנת לה להישאר עם כזה פיתוי לזמן בלתי מוגבל??
מעניין לשמוע!!

אני מחנכת את ילדי שדבר שלא שלנו לא נוגעים בו. נקודה!!!!!