התייעצות סירופ אנטיביוטיקה - איך משדלים ילד סרבן?...

shakshuka

משתמש סופר מקצוען
הילדונת בת השנתיים וחצי מסרבת בכל תוקף לבלוע אנטיביוטיקה.
פיה סגור וחתום ולא עזרו הבטחות/פרסים/הסחות דעת.
תרופות להורדת חום מגיעות גם כפתיליות(נרות) אבל מה עם אנטיביוטיקה?
באמת כל הילדים פוערים פיהם בשלווה לגמוע את הנוזל הדוחה הזה?
למה אין אלטרנטיבה אחרת? או שיש?...
אשמח לשמוע עצות...
 

צפורה לוי

משתמש מקצוען
למדתי שיטה שעובדת ב 100%, והוכחה ב"ה בנסיון רב! אנסה לכתוב זאת, אם כי שיותר טוב להראות... זה נראה קצת קשוח, אבל הרבה פעמים האופציה האחרת, של אנטיביוטיקה דרך הווריד, לא יותר נעימה, בלשון המעטה.
אוחזים את הילד בתנוחה כמו שמאכילים תינוק. כאשר יד אחת שלו תפוסה והולכת מאחורי הגב שלך, והיד שלך מתחת הראש לו, ותופסת את היד השניה שלו..
נשארה לך יד אחת פנויה.
שמים התרופה במזרק תרופות, ודוחפים בעדינות בקצה של הפה דוחפים מעט לתוך הפה, כשהילד כמעט בתנוחת שכיבה על היד שלך. משחררים קצת תרופה. אם עשית את זה נכון, התרופה נכנסת לו פנימה, בצד של הפה, בלי אפשרות לירוק. ואז לפעמים הוא קצת מגרגר, אבל זה נבלע. ככה כל פעם קצת (2 CC בערך).
אם זה לא עובד, אולי צריך להטות עוד טיפה אחורה הראש, או לדחוף המזרק מעט יותר פנימה, אבל ממש לא במקום שיציק או יגרום לילד להקיא!
התנסיתי עם הילדים שלי, ועם אחרים סרבני תרופה שהדגמתי לאמהות, וב"ה תמיד זה עבד טוב! אולי הילד בכה וניסה להתנגד, אבל לא סבל מזה!
בהצלחה ורפואה שלמה!
 

BREAKING NEWS

משתמש מקצוען
יש שתי אפשריות 1. לבקש מהרופא את המינון המדויק בכדורים לפורר ולתת בתוך יוגרוט וכדו'
2. להשכיב את הילד/ה ולהכניס לפה מזרק עם התרופה צמוד ללחי מבפנים עד אחרי השיניים במינונים של 2.5 ס''ס לפעם אין מצב שהם לא בולעים את זה
 

אהרן שטיימן

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
סאונד והפקות אולפן
מוזיקה ונגינה
לצערי, זה מאד תלוי כנראה באופי הילד...
אני ניסיתי את כל העצות שהובאו כאן + עוד כמה ששמעתי
שום דבר לא עזר!!!!
לא הייתה ברירה ופשוט כל יום במשך חמישה ימים הלכנו לקופת חולים לקבל את התרופה בזריקה לשריר...
למרות שזה היה לה כואב - זה לא שכנע אותה לבלוע את התרופה....
כנראה שלא מיד יש מה לעשות...
 

shakshuka

משתמש סופר מקצוען
למדתי שיטה שעובדת ב 100%, והוכחה ב"ה בנסיון רב! אנסה לכתוב זאת, אם כי שיותר טוב להראות... זה נראה קצת קשוח, אבל הרבה פעמים האופציה האחרת, של אנטיביוטיקה דרך הווריד, לא יותר נעימה, בלשון המעטה.
אוחזים את הילד בתנוחה כמו שמאכילים תינוק. כאשר יד אחת שלו תפוסה והולכת מאחורי הגב שלך, והיד שלך מתחת הראש לו, ותופסת את היד השניה שלו..
נשארה לך יד אחת פנויה.
שמים התרופה במזרק תרופות, ודוחפים בעדינות בקצה של הפה דוחפים מעט לתוך הפה, כשהילד כמעט בתנוחת שכיבה על היד שלך. משחררים קצת תרופה. אם עשית את זה נכון, התרופה נכנסת לו פנימה, בצד של הפה, בלי אפשרות לירוק. ואז לפעמים הוא קצת מגרגר, אבל זה נבלע. ככה כל פעם קצת (2 CC בערך).
אם זה לא עובד, אולי צריך להטות עוד טיפה אחורה הראש, או לדחוף המזרק מעט יותר פנימה, אבל ממש לא במקום שיציק או יגרום לילד להקיא!
התנסיתי עם הילדים שלי, ועם אחרים סרבני תרופה שהדגמתי לאמהות, וב"ה תמיד זה עבד טוב! אולי הילד בכה וניסה להתנגד, אבל לא סבל מזה!
בהצלחה ורפואה שלמה!
בעיקרון אין אפשרות להכניס לה כלום לפה... היא פשוט סוגרת אותו בעוצמה.
אנסה לעקוב אחרי ההוראות שלך צעד אחר צעד, אולי זה יצליח...
לבקש מהרופא את המינון המדויק בכדורים לפורר ולתת בתוך יוגרוט וכדו'
יש אפשרות כזו? לא ידעתי! אבדוק.
עם קוביית שוקולד מריר בתוך היד והבטחה למתנה :eek:
לא עובד עליה :(
למה לא לערבב את הסירופ עם מאכל בעל טעם חזק?
לרוב המינון של הסירופ יחסית גדול, וקשה להבליע אותו במאכל כך שלא יורגש.
והיא גם ככה בלי תאבון...
לצערי, זה מאד תלוי כנראה באופי הילד...
אני ניסיתי את כל העצות שהובאו כאן + עוד כמה ששמעתי
שום דבר לא עזר!!!!
לא הייתה ברירה ופשוט כל יום במשך חמישה ימים הלכנו לקופת חולים לקבל את התרופה בזריקה לשריר...
למרות שזה היה לה כואב - זה לא שכנע אותה לבלוע את התרופה....
כנראה שלא מיד יש מה לעשות...
אוי לא. מקווה מאד לא להגיע לזה..

תודה לכולם על העצות!
עזרתם לי מאד, אנסה אותן (מקווה שאעצור בראשונה ולא אצטרך לנסות את כולן :))
 
  • תודה
Reactions: A F

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
לרוב המינון של הסירופ יחסית גדול, וקשה להבליע אותו במאכל כך שלא יורגש.
והיא גם ככה בלי תאבון...
אי אפשר לפזר את זה בארוחות השונות במשך היום? מה כבר המינון? שמים קצת עם הממרח שעל הלחם, קצת עם השוקו, קצת עם הסלט וקצת עם המעדן היומי לכבוד זה שהיא חולה...
 

shakshuka

משתמש סופר מקצוען
אי אפשר לפזר את זה בארוחות השונות במשך היום? מה כבר המינון? שמים קצת עם הממרח שעל הלחם, קצת עם השוקו, קצת עם הסלט וקצת עם המעדן היומי לכבוד זה שהיא חולה...
היא לא אוכלת כלום.. בקושי מים.
דרמטית ממש.
 

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
היא לא אוכלת כלום.. בקושי מים.
דרמטית ממש.
אולי צריך איכשהו להפחית מעוצמת הדרמטיות? לא לעשות עסק מדי גדול מזה שהיא חולה? לעשות כאילו היא כבר מבריאה, וכו'. (הרב יעקובזון אמר שמבחינה חינוכית צריך להיזהר מלעשות יותר מדי דרמה על חולי של ילד. כמובן שצריך להתייחס בכבוד הראוי, אבל לא להשתגע על זה. אני לא שופט ולא דן אף אחד, וכמובן שכל מקרה לגופו וכל ילד הוא שונה וזה לא כ"כ פשוט כם כל אחד, אבל מה שאפשר לעשות - זה הכיוון).

עם התינוק בן השנה+ שלנו, אנחנו מאוד משתדלים לא לעשות יותר מדי דרמה מנפילות קטנות. וזה עובד! בדרך-כלל מה שקורה זה כך: כשאנחנו לא מתייחסים לזה - הוא גם לא מתייחס לזה. כשאנחנו מתייחסים לזה בקלילות - הוא מתייחס לזה בקלילות. כשאנחנו עושים צוחקים איתו על זה - הוא גם צוחק.
 

miami

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
הפקות ואירועים
ביתי בת השנה ושמונה
פשוט "לוקחת לבד...."
היא מחזיקה את המזרק ביד ומכניסה לעצמה לפה.....
עובד נפלא גם עם בני בן ה-5.....
מפונק ואנין טעם במיוחד.......
 

מלפפון

משתמש סופר מקצוען
גם אצלי היו סרבנים.
כמה שיטות:
1. לספר מה עושה התרופה, יש בגוף חיידק עקשן, הוא רוצה להזיק לגוף, הוא צוחק על כולם ואומר: לא תנצחו אותי. אני אראה לכם מה זה. וכאן התרופה מצליחה לנצח אותו. יש.
(זה סיפור שהתאים לגיל 4).
2. לבקש מהרופא להביא אנטיביוטיקה במינון נמוך יותר. במקום מוקסיפן.
3. אם אפשר לא לתת בכלל, פשוט לא לתת ודי. כי אם מתחילים ומפסקים לפעמים הנזק גבוה יותר. ותכלס הגוף יכול להתמודד הרבה פעמים. כמובן לשאול רופא ולהיות אחראים!
4. לגיס אח גדול שיבכה בדמעות שליש שהוא רוצה את התרופה, יתווכח על זה, ינסה לקחת לילדה, אבל אנחנונגן על זכותה ונגיד לו: זה של: --- ולא נרשה לו. רק היא תאכל מזה.
והוא ימשיך לעשות טררם כל זמן, עד שהיא תרגיש שזה רק שלה. אפשר לביים סצנות מרגשות ודרמטיות.
 

shakshuka

משתמש סופר מקצוען
אולי צריך איכשהו להפחית מעוצמת הדרמטיות? לא לעשות עסק מדי גדול מזה שהיא חולה? לעשות כאילו היא כבר מבריאה, וכו'. (הרב יעקובזון אמר שמבחינה חינוכית צריך להיזהר מלעשות יותר מדי דרמה על חולי של ילד. כמובן שצריך להתייחס בכבוד הראוי, אבל לא להשתגע על זה. אני לא שופט ולא דן אף אחד, וכמובן שכל מקרה לגופו וכל ילד הוא שונה וזה לא כ"כ פשוט כם כל אחד, אבל מה שאפשר לעשות - זה הכיוון).
אכן נקודה רגישה אצלי... אני באמת אמא דאגנית שלא לומר היסטרית.
כנראה שזה גם תלוי בתגובות שלי.
עם התינוק בן השנה+ שלנו, אנחנו מאוד משתדלים לא לעשות יותר מדי דרמה מנפילות קטנות. וזה עובד! בדרך-כלל מה שקורה זה כך: כשאנחנו לא מתייחסים לזה - הוא גם לא מתייחס לזה. כשאנחנו מתייחסים לזה בקלילות - הוא מתייחס לזה בקלילות. כשאנחנו עושים צוחקים איתו על זה - הוא גם צוחק.
את זה אני בהחלט מכירה ומיישמת, וזה עובד יופי.
אנסה גם פה לישם את העיקרון.
 

נעמיתוש

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
ובהומור..

upload_2020-1-12_10-54-15.png
 

אהרן שטיימן

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
סאונד והפקות אולפן
מוזיקה ונגינה
אוי לא. מקווה מאד לא להגיע לזה..
אכן נקודה רגישה אצלי... אני באמת אמא דאגנית שלא לומר היסטרית.
כנראה שזה גם תלוי בתגובות שלי.
אני דווקא ממש לא מההיסטרים
ובכל זאת לא עבד שום דבר
לא לערבב עם דברים אחרים
לא שוקולד ביד
לא לתת לה לבד
בקיצור כלום!!

מקווה בשבילכם לא להגיע לזריקות...
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכז

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה אִם יְהוָה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ אִם יְהוָה לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר:ב שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא:ג הִנֵּה נַחֲלַת יְהוָה בָּנִים שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן:ד כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים:ה אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר:
נקרא  13  פעמים

אתגר AI

אחרי החגים • אתגר 13

לוח מודעות

למעלה