הנושאים החמים
הנושאים החמים
קמתי מהכסא, שפתי מלמלו מולה מתוך נימוס, את המילים "תודה, להתראות". כשלאות וחוסר סיפוק מכבידים על תנועותיי אני משרכת את רגליי אל דלת היציאה מהבנק.
שאלת ה"למה זה קורה לי ?!" מזדקרת מול עיניי באותיות גדולות.
מדוע אני צריכה לעמוד מול הבנק ולהרגיש חסרת אונים, להתחנן לפקידה גם החודש שתגדיל את האשראי, ולחשוש משאלתה הצפויה : "איך את חושבת שתוכלי לכסות את כל ההלוואות שמצטברות לך בחשבון ?
שוב זה קורה לי. כשפתחתי את העסק לייצור ומכירת פאות הייתי בטוחה שאני הולך רק להרוויח ובגדול, לא חשבתי בכלל שאגיע לסיטואציות כאלה מביכות ומתסכלות. הרי כולן דיברו שאני אם הידיים הטובות ועם ההשקעה היסודית שלי אוציא מתחת ידיי את התוצרת הנחשקת ביותר.
ואכן כך הוצאתי מתחת ידי - עשרות דגמים ביצור אישי ! כולן הרי יודעות שמדובר ב"סלון פאות יוקרתי", מדוע שוב הייתי צריכה היום לתת הנחה של 60 ₪, הנחה שמותירה אותי כיום אם הרגשה שאני עובדת בשכר מינימום, וכשכירה כבר הייתי מרוויחה יותר.
לפני שבוע, ישבתי עם בעלי ועם היועץ העסקי. הגענו למסקנה שאני צריכה להגדיל את ההכנסות ולהעלות את המחיר. אך כשזה הגיע למעשה, נעצרתי. ,אני לא מסוגלת. אינני יכולה להעלות מחירים, יש לי פחד שלא ירצו את העיסקה ואז אפסיד הכל.
בהגיון אני מבינה שזה כדאי, אך אין לי תעוזה וביטחון לבקש סכום נוסף על כל מוצר ושירות. אני מכירה היטב את סיפורה של חברתי רחל, בעלת העסק הנכשל שעומד לפני סגירה, כפי שהסבירה לי פעם מדוע אינה מעלה מחירים: "לא נעים לי" ו"אינני מסוגלת לבקש את המגיע לה ביושר", "אני יודעת שאני הולכת לסגור את העסק שלי, אבל זה האופי שלי, אין לי מה לעשות".
הסיפור של רחל הביא אותי להחלטה שאני חייבת לעשות משהו, קבעתי פגישה עם רבקה, בפגישה העליתי את הדילמה החמורה, שאם אני אמשיך לנהוג בדרך בה אני הולכת אצטרך לקבור את מפעל חיי, אך אני מרגישה חסימה, אינני יכולה לדרוש מחירים גבוהים כפי שמגיע על עבודה כשלי.
כבר במפגש הראשון התחברתי לסגנון החשיבה של רבקי , איך שהיא יודעת להביע את דעתה ממקום אובייקטיבי ריאלי ונקי, העליתי את החסמים שעומדים בדרכי, ובתבונה רבה היא גילתה לי דרכי התמודדות, עברנו יחד תהליך שלם של חשיבה מעצימה, גם כשהכל היה נראה כתקוע היא שלפה איזה כיוון חשיבה מחוץ לקופסה, מייעצת תומכת ומסבירה.
עברתי כמה מפגשים ו... אני כבר אחרי, סמכתי עליה ועל משנתה הסדורה, והעסק פרץ וזינק לגובה, קיבלתי חוסן רגשי, אני מלאת בטחון. הוצאתי את העסק מהבית, אני יודעת להעריך את הייחודיות שלי מול הקולגות, קמה בבוקר עם חיוך, מלאה בתקווה לקראת יום חדש בעבודה, אני יודעת שמחכה לי יום של עשייה וסיפוק מבורך.
שושי מסיימת את סיפורה האישי ומשאירה אותנו פעורי פה, ניסינו לשאול אותה: מה הסוד של רבקי ?מה הבשורה שתחת ידה ?
אבל שושי נאלצת לסיים, אין לה זמן היא כבר עסוקה לטפל בלקוחות שמחכות להיפגש עמה ...
זה הסיפור, יהיה המשך נוסף על השיטה.
יש הערות ?
שאלת ה"למה זה קורה לי ?!" מזדקרת מול עיניי באותיות גדולות.
מדוע אני צריכה לעמוד מול הבנק ולהרגיש חסרת אונים, להתחנן לפקידה גם החודש שתגדיל את האשראי, ולחשוש משאלתה הצפויה : "איך את חושבת שתוכלי לכסות את כל ההלוואות שמצטברות לך בחשבון ?
שוב זה קורה לי. כשפתחתי את העסק לייצור ומכירת פאות הייתי בטוחה שאני הולך רק להרוויח ובגדול, לא חשבתי בכלל שאגיע לסיטואציות כאלה מביכות ומתסכלות. הרי כולן דיברו שאני אם הידיים הטובות ועם ההשקעה היסודית שלי אוציא מתחת ידיי את התוצרת הנחשקת ביותר.
ואכן כך הוצאתי מתחת ידי - עשרות דגמים ביצור אישי ! כולן הרי יודעות שמדובר ב"סלון פאות יוקרתי", מדוע שוב הייתי צריכה היום לתת הנחה של 60 ₪, הנחה שמותירה אותי כיום אם הרגשה שאני עובדת בשכר מינימום, וכשכירה כבר הייתי מרוויחה יותר.
לפני שבוע, ישבתי עם בעלי ועם היועץ העסקי. הגענו למסקנה שאני צריכה להגדיל את ההכנסות ולהעלות את המחיר. אך כשזה הגיע למעשה, נעצרתי. ,אני לא מסוגלת. אינני יכולה להעלות מחירים, יש לי פחד שלא ירצו את העיסקה ואז אפסיד הכל.
בהגיון אני מבינה שזה כדאי, אך אין לי תעוזה וביטחון לבקש סכום נוסף על כל מוצר ושירות. אני מכירה היטב את סיפורה של חברתי רחל, בעלת העסק הנכשל שעומד לפני סגירה, כפי שהסבירה לי פעם מדוע אינה מעלה מחירים: "לא נעים לי" ו"אינני מסוגלת לבקש את המגיע לה ביושר", "אני יודעת שאני הולכת לסגור את העסק שלי, אבל זה האופי שלי, אין לי מה לעשות".
הסיפור של רחל הביא אותי להחלטה שאני חייבת לעשות משהו, קבעתי פגישה עם רבקה, בפגישה העליתי את הדילמה החמורה, שאם אני אמשיך לנהוג בדרך בה אני הולכת אצטרך לקבור את מפעל חיי, אך אני מרגישה חסימה, אינני יכולה לדרוש מחירים גבוהים כפי שמגיע על עבודה כשלי.
כבר במפגש הראשון התחברתי לסגנון החשיבה של רבקי , איך שהיא יודעת להביע את דעתה ממקום אובייקטיבי ריאלי ונקי, העליתי את החסמים שעומדים בדרכי, ובתבונה רבה היא גילתה לי דרכי התמודדות, עברנו יחד תהליך שלם של חשיבה מעצימה, גם כשהכל היה נראה כתקוע היא שלפה איזה כיוון חשיבה מחוץ לקופסה, מייעצת תומכת ומסבירה.
עברתי כמה מפגשים ו... אני כבר אחרי, סמכתי עליה ועל משנתה הסדורה, והעסק פרץ וזינק לגובה, קיבלתי חוסן רגשי, אני מלאת בטחון. הוצאתי את העסק מהבית, אני יודעת להעריך את הייחודיות שלי מול הקולגות, קמה בבוקר עם חיוך, מלאה בתקווה לקראת יום חדש בעבודה, אני יודעת שמחכה לי יום של עשייה וסיפוק מבורך.
שושי מסיימת את סיפורה האישי ומשאירה אותנו פעורי פה, ניסינו לשאול אותה: מה הסוד של רבקי ?מה הבשורה שתחת ידה ?
אבל שושי נאלצת לסיים, אין לה זמן היא כבר עסוקה לטפל בלקוחות שמחכות להיפגש עמה ...
זה הסיפור, יהיה המשך נוסף על השיטה.
יש הערות ?
