הקב"ה אומר: "הראיני את מראיך השמיעני את קולך" (שה"ש ב,יד). למי הוא מדבר? לכל יחיד ויחיד מעם ישראל. המילים האלו מופנות אל כל יהודי, שיר השירים חי וקיים, ה' מדבר אלי, אל כל "אני" שבעם ישראל. אהבת השם יתברך לישראל אינה אהבה רק לגוף האומה בכללות, אלא אהבה אישית ופרטית לכל יחיד ויחיד מישראל
אם יעמיק אדם במאמר זה של הקב"ה ויראה מה טמון בו, ודאי יתמלא שמחה גדולה! הקב"ה אוהב כל אחד כאישיות פרטית – זה ראובן שלו, וההוא שמעון שלו. כמו אבא שאוהב בן, שאין אהבתו אליו רק משום שהוא מהווה חלק מבניו בלבד. למשל, אבא ששיכל את בנו, ובא אחד לנחמו ואומר לו: "לא נורא, יש לך עוד בנים רבים"... הלא האב יצעק עליו: "שוטה שבעולם! וכי הוא היה רק בן? הלא הוא היה שימעל'ה שלי, עם המעלות והחסרונות שלו, עם הכשרונות שלו, בקיצור עם האישיות שלו. אין עוד אחד דומה לו בכל העולם". כך בדיוק יחסו של הקב"ה לעם ישראל. השייכות שלו אלינו ואהבתו אותנו אינה רק בתור אהבת אחד מבניו-בני ישראל בלבד, אלא אהבת בנו "ראובן"-זה הראובן'לה של ה'. שייכותנו לה' יתברך היא שייכות של יחיד, איכפת לו מכל אחד ואחד, כי אכן "אהבתי אתכם אמר ה'".(מהרב פינקוס )