נשמה שנתת בי טהורה היא

יעקב1245

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
הלוואי שיכולנו להפטר לגמרי מהנוהג האומלל
אופס. לקחתי דוגמא זה הכל. כל מעשה בחיים גם אם הוא נכון, עשוי להכיל בקרבו הרגלים שליליים שצריך להזהר מהם.
עדיין אין לתייג מעשים נכונים כשלעצמם ביחד עם מעשים שאינם כאלו.
כך לדעתי.
על כל פנים, הכתיבה נפלאה, שופעת, מלאת רגש, וחדה מאוד.
אהבתי, ולכן איך אומרים כאן לאחרונה: 'לא הייתי מסוגל לשתוק אז דיברתי על זה'.
 

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
תודה רבה לכל המגיבים, כאן ובאישי.
קבלת פידבק וביקורת מקצועית לחומר כתוב היא דחיפה עוצמתית ומקדמת, תודה.
לגבי תוכן הדברים שכתב הרב @יעקב1245 , תודה רבה על ההתייחסות. קראתי כמה פעמים בכובד ראש, אך אינני בטוחה שאני מסכימה עם הדברים.
יתכן ולא הבנתי אותם כראוי, יתכן ושתי הדעות פשוט מייצגות שני עברי סקאלה שונים, וזה בסדר גמור.
לפי דעתי האישית, הריגת הדמות המייצגת את הרוע אינה רק מעשה מגונה, אלא מעשה אסור. בדורנו, שבו אין לנו בית דין, אין נביאים ואין הוראה ברורה, מצוות מחיית עמלק איננה למעשה. אסור לנו, בשום אופן, לקחת את המושכות לידנו.
הוראת "הבא להורגך השכם להורגו", שאכן תקפה וקיימת, אינה נוגעת למקרים שבהם ה"איש הרע" אינו מאיים פיזית על החיים הקיימים.
ובמקרה כזה, שבו על פי התורה אסור לנו להרוג את הרע, השארתו בחיים אינה מטמטמת את נפשנו.
זאת על פי השגתי הלא מורחבת.
והאמת שגם אם השארתו בחיים כן הייתה מטמטמת את נפשנו,
עדיין היה אסור לנו להרוג אותו.
כי אם אסור - אז אסור.
והבה נשאיר לאלוקים לטפל בנפשות שלנו.

בכל מקרה, זוהי דעתי האישית, הנכתבת מתוך כבוד והערכה גדולה גם לאלו שחושבים אחרת ממני,
והיות והידע שלי בנושא מצומצם, והיות ועדיין יש לי חסר משמעותי במקורות רבים - המגביל את דעתי האישית הזו, אינני מעוניינת להיכנס לדיון בנושא.

כך או כך, מעריכה מאוד את הדעות, הביקורות וההערות+הארות.
 

יעקב1245

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
לא השבתי מיד בכדי שלא יהפוך לפולמוס

הערה קטנה ועכשיו ספרותית.
בהתחשב בכך שגם את מסכימה שהנושא הוא רק על דורנו שבו יתכן ואסור לנו לקחת את המושכות לידינו, הרי שבסיפור בסופו של דבר התחושה היא שזה כן היה במקום להרוג את המחבל המדובר (או מה שהוא לא היה).
אבהיר יותר
אם את סבורה שבמקרה שאמורים להרוג לא אמורים להיות חיבוטי הנפש שהועלו בצורה כה יפה בסיפור, וכל הסיבה שהם עולים היא רק בגלל שלא אמורים להרוג, אז קיימת בעיה שהסאבטקסט של הסיפור מבטא שהוא כן היה אמור להרוג אותו, ואם כן זה עומד בסתירה לחיבוטי הנפש שמבוטאים לאחר מכן.
 

Ushaya

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
אוטומציה עסקית
הדיון הזה מרתק.
לעניות דעתי, אין חילוק בין הצורך להרוג את המחבל לבין הצורך לשמור על הנפש שלמה. נטילת חיי אדם, גם אם באופן מוצדק לחלוטין, ואפילו נעשה מתוך 'הקם להורגך', הינו נטילת חיי אדם. זה צעד שמשחית את הנפש. הוא נותן את הדמיון של הכוח על החלטת החיים של אחרים, את הצינון של כמה נורא האקט הזה. ולכן- צריך את הזיכוך והברור העצמי- שלא אבדה הנשמה שלך יחד עם הנשימה שלו.
ובעניין של דמויות ספרותיות- הדמיון והאשליה חזקים יותר מבמציאות. כי אחרי הכל- זה לא קרה באמת. הרג מסיבי בספרות עלול לגרום לזילות בחיי אדם אצל הקורא. זה הרי קורה אצלו בראש כל הזמן, ושום דבר בעצם לא קרה.

(אגב הוזכר פה אלאור אזריה, והוא דוגמא מעולה לעניין. ידעתם שהמפקד ש'הלשין' עליו לפרקליטות היה דוד שפירא, אותו אחד שירה במחבלים בפיגוע במרכז הרב ונחקר וכמעט הועמד לדין? לא נכנס לויכוח הפוליטי על אזריה, רק להדגיש- הריגת מחבל פעיל ע"מ לעצור אותו מפעילות- היא הצלת חיי אדם במחיר חייו של המחבל. הריגת מחבל שאינו פעיל- הינה רצח לכל דבר. (במדינות אחרות הכללים טוענים שיש קודם לירות ע"מ לפגוע ובלי להרוג את המחבל גם כשהוא פעיל. בישראל הוראת החיסול המיידי התקבלה גם היא רק במהלך טרור המפגעים היחידים לאחרונה, כשהוברר שהנסיונות לפגוע מבלי להרוג מבזבזים זמן יקר ועולים בחיים של נפגעים נוספים))
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יְהוָה חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  18  פעמים

לוח מודעות

למעלה