כפרה עלייך
הסיזיפית?
עברו השתלה מדי מלאכותית, רואים שאת לא יודעת בדיוק איך ומתי משתמשים בזה.היה סבבה
!זה תמיד ככה.
אם זה יעזור לך, למה לא.אולי גם אני אתן הערות לעצמי....
קטע מבולבל בעיני.רקע:
כניסה לבית חולים מחלקת יולדות, מבנה בטון ושביל עפר, זוגות פוסעים על השביל עם עגלות תינוקות.
זוג מבוגר ממהר לכיוון הכניסה, זר פרחים ביד האשה ששעונה על מקל הליכה מהודר וסלסלת מכוסה במפית משובצת בידי הגבר לבן הזקן.
הגבר: בואי רבקה, נמהר, מוישי וחיה מחכים לנו.
רבקה (באנחה): כן, מזל שהסוס הזקן של ברקה העגלון הצליח לטפס את ההר עד כאן,
הגבר מחייך חיוך מאושר: בטח חיה'לה מותשת אבל מרוצה, סוף סוף בן, אחרי כל כך הרבה שנים, נו, בואי כבר.
רבקה: דוד, הרגליים שלי, אני לא מצליחה ללכת בכזאת מהירות, תחכה לי רגע.
דוד נעמד וממתין.
מהכניסה לבית חולים יוצא גבר צעיר ופוסע לעברם בצעד כושל.
דוד: זה מוישי, מה הוא הולך כמו איזה זקן? (מלטף את זקנו בהבנה) אוי ויי, משהו קרה .
רבקה (לופתת את גרונה בחרדה): אוי ואבוי, זה בטח התינוק, אוי לי (בצעקה) הוא בודאי מת!!.
דוד (משתיק אותה בבהלה): ששש... אל תפתחי פה לשטן רבקה'לה, חלילה, כבר נשמע מה קרה.
מוישי ניגש קרוב אליהם.
דוד בחיוך מרגיע: מזל טוב אבא'לה.
מוישי (בעיניים מושפלות ובקול שקט): שלום אבא, שלום אמא, מזל טוב לכם ותודה שבאתם אבל (מוסיף בקול סדוק) אני חושב שלא כדאי לכם להיכנס, אולי פשוט תחזרו הביתה.
רבקה (צועקת): מה קרה? חיה? התינוק? מה אירע?.
מוישי (בלחש) חיה מרגישה טוב והכל בסדר, אבל התינוק הוא (נושך את שפתיו ומשתתק)
דוד בקול חרד: מת? (טופח על מצחו) חס וחלילה! איזה טפש אני, כמובן, שיזכה לאריכות ימים.
מוישי עומד דומם ולא עונה.
רבקה (מלכסנת מבט לעבר בעלה וממלמלת) : "צריך לשאול רב מה עושים לגבי לוויה".
מוישי (מתנער ומישיר מבט להוריו) "לא, חלילה וחס, התינוק חי. אתם יודעים מה, תכנסו ותראו אותו בעצמכם, (פורץ בבכי וממלמל) "קשה לי לתאר לכם".
שעתיים מאוחר יותר, דוד ורבקה יוצאים מבית החולים, מוישי מלווה אותם למרכבה ומאיר להם את הדרך בפנס רוח.
רבקה בהלם שסוף סוף מוצא לו מלים : "בלי ידיים??".
דוד (מהנהן בעוגמה): "כן רבקה, התינוק בלי ידיים".
מוישי (מנגב דמעה ולוחש באכזבה): "לתינוק הזה חיכינו והתפללנו שש עשרה שנה"..
מבוסס על חלק משיר מדהים של ר' משה גולדמן ז"ל, 'נשמה' מהדיסק 'כנשר'. סיפור על נשמה שעלתה לשמיים ובגלל שהכה פעם יהודי נתנו לה אפשרות או גיהנום או לחזור בגלגול, הנשמה בחרה בגלגול וביקשה להיוולד בלי ידיים, השיר מתאר גם את שנות העקרות של ההורים ואת האכזבה שתוארה בקטע שקראתם ועוברת להתמקד אחרי כמה שנים בקושי של הילד שלא יכול לשחק בחצר הת"ת כי אין לו ידיים.
הערה נכונה, אבל להזכירכם בספר אהרל'ה מתואר כיצד אמא של אהרל'ה מרגלית לקחה אותו בעגלה עם הפרד שלהם לבית החולים וזה כבר בתקופה לפני ששים שנה, הסיפור שלי הוא קצת יותר עתיק, שימי לב לתיאור מבנה בית החולים עם שביל העפר שמעביר אותנו מיד לתיאור בית חולים ישן ברומניה/הונגריה/אוקראינה.קטע מבולבל בעיני.
פעם לא ילדו בבתי חולים, אלא בבתים. אז סוס ועגלה???
בספר הכל לאדון להכל, למשל, מתוארת ההתלבטות האם ללדת בבית או בבית החולים,הערה נכונה, אבל להזכירכם בספר אהרל'ה מתואר כיצד אמא של אהרל'ה מרגלית לקחה אותו בעגלה עם הפרד שלהם לבית החולים וזה כבר בתקופה לפני ששים שנה, הסיפור שלי הוא קצת יותר עתיק, שימי לב לתיאור מבנה בית החולים עם שביל העפר שמעביר אותנו מיד לתיאור בית חולים ישן ברומניה/הונגריה/אוקראינה.
אבל תודה בכל מקרה.
לא מסכימה, כי התיאור הוא כפרי-מזרח אירופאי מיושן, ושם עדיין ילדו בבתים בתקופה האמורה. הלידות בבתי החולים נכנסו ממערב למזרח, כשמזרח פיגר הרבה אחרי מערב אירופה המתקדם וה'נאור'.הערה נכונה, אבל להזכירכם בספר אהרל'ה מתואר כיצד אמא של אהרל'ה מרגלית לקחה אותו בעגלה עם הפרד שלהם לבית החולים וזה כבר בתקופה לפני ששים שנה, הסיפור שלי הוא קצת יותר עתיק, שימי לב לתיאור מבנה בית החולים עם שביל העפר שמעביר אותנו מיד לתיאור בית חולים ישן ברומניה/הונגריה/אוקראינה.
אבל תודה בכל מקרה.
ברשותך רק מביעה את דעתי.אז הקריטריון המרכזי לבדיקה (אחרי מה שכתבתי בדרישות האתגר) היה: האם אני יכולה ממש עכשיו לתת את הטקסט לשחקנים והם ידעו בדיוק מה לעשות?
מה לא עבר:
היו שכתבו את הטקסט שלהם כמו בסיפורת, רק עם חלוקה לשורות, שזה יפה אבל לא מה שנדרש.
היו שכתבו את הפעולות בצורה של סיפור ולא כהוראות.
מסכים לגמרי אבל,טקסט של מחזה אינו אמור "להינתן לשחקנים והם יידעו מה לעשות". בשביל זה יש במאי, בשביל זה יש עבודת ניתוח ממושכת של השחקנים.
המציאות היא שמחזות קלאסיים מבוצעים בכל פעם בפרשנות אחרת, כפי שהבמאי רואה את הטקסט. זה היופי באמנות הזו.
הוראות במה אמורות להיות מעטות, או לפחות לא רבות, ומטרתן להבהיר את המיזנסצנה ואת ההתרחשות.
מקבלת את ההערות שלך. למרות שיש לי ניסיון בתחום, בהחלט יכול להיות שהשיפוט לא היה מקצועי דיו בהתחשב בהבנה בתחום שיש לחלק מהכותבים.זו הגישה שאני מכירה, בכל אופן.
אין חיה כזואני חושבת שזה תלוי בחלק שהכותב רוצה לקחת בתוצר הסופי, וכמה מקום הוא נותן לבמאי.
כן, בשמחה (יותר נכון, בחיל ורעדה).@ליאורהA אפשר ביקורת על החומר שהעליתי? אפשר גם הערות מאחרים כמובן!
למה חיל ורעדה?כן, בשמחה (יותר נכון, בחיל ורעדה).
נו, מה אפשר להגיד? אני יושבת פה מול המחשב וספר צהבהב מאוד מסוים נועץ בי מבט מאיים מעם המדף: "אל תעזי לכתוב דבר וחצי דבר שלילי על המחבר שלי".
אז לא.
הכתיבה טובה-טובה כרגיל.
הרעיון מאוד מזכיר סיפור שנכתב כאן לא מזמן, ובכלל הנושא כבר נטחן עד דק. אבל אפשר לתרץ שבכל זאת זה חדשני כי התבנית שונה.
בשונה מהקטעים האחרים שהועלו לאתגר, המבנה של הקטע המדובר היה נראה קצת כמו פסקה מסיפור ששינו אותה בכח כדי שתראה כמו מחזה. (אבל אולי זו התרשמות אישית...)
במיוחד בשורה האחרונה הכתיבה גלשה לסיפורת. זאת אומרת, לא כתוב איך הפעולות של אבי מבטאות שהוא מעכל שחדר ההמתנה לנהגי מוניות ריק וכו'... אבל לפי המומחים לעיל זה בסדר גמור כי כל שחקן ממוצע יודע לבצע את המשפט הזה גם בלי פירוט. אז…
האמת שקראתי את הקטע אולי 20 פעם ולא מצאתי עוד הערות. אולי ה"אחרים" יוכלו לסייע כאן?
אל תחמיצו!!!
מנוי פרימיום באתר פרוג, יקפיץ את המוניטין שלך לקהל גדול שאסור לך להחמיץ!
ועכשיו בהזדמנות, מבצע פסח 10% הנחה ברכישת מנוי שנתי!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
2.04
כ"ג אדר ב'
השקה חגיגית
חדש בפרוג
קורס חדשנות AI ובינה מלאכותית
14 שיעורים מפוצצים תוכן על כלי הAI השונים ליצירת תמונות וויז'ואל, עריכת וידאו ומושן, כתיבה ורעיונות, אפיון ועיצוב אתרים ועוד המון!
ההרשמה נפתחה!
20.03
י' אדר ב'
פתיחת מסלול
עיצוב ואדריכלות פנים
מלגות גבוהות!
26.03
טז' אדר ב'
פתיחת מסלול
מאסטר בשיווק דיגיטלי
מלגות גבוהות!
8.05
ל' ניסן
פתיחת מסלול
אוטומציות עסקיות, בוטים והטמעת מערכות מידע
מלגות גבוהות!
9.05
א' אייר
ירושלמי?
יש לנו מלגה מטורפת עבורך! קורס במימון כמעט מלא!!
אוטומציות עסקיות, בוטים והטמעת מערכות מידע
ההרשמה בעיצומה
28.05
כ' אייר
פתיחת מסלול מורחב:
פיתוח ובניית אתרים
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכג
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יְהוָה חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים: