הנושאים החמים
הנושאים החמים
דניאל גופזר
משתמש סופר מקצוען
אֲנִי חוֹלֵמְאוּמָתּ.
לֹא נִבְדַּקְתִּי, אֵין לִי צֹרֶךְ בָּזֶה.
לַיְלָה לַיְלָה,
שָׁעָה שֶׁיָּרֵחַ זָהֹב וְיָפֶה מְשַׁיֵּט מֵעַל בֵּיתִי,
מוֹפִיעִים אֶצְלִי כָּל הַתַּסְמִינִים.
כְּשֶׁאֲנִי קָם, אֲנִי כְּבָר יוֹדֵעַ –
אֲנִי חוֹלֵמְאוּמָתּ.
- - -
(07:47AM)
עִם בֹּקֶר,
בַּשְׁטִיבְּלַעךְ הַהוֹמִים.
כְּשֶׁסֵּפֶר הַתּוֹרָה נָטָה לִפֹּל
וְנִשְׁמָע קוֹל קְרִיעָה,
בֵּית הַכְּנֶסֶת כֻּלּוֹ עָצַר אֶת נְשִׁימָתוֹ
הֶחֱסִיר פְּעִימָה,
כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁרָץ לַכְּבִישׁ, וְהָרְחוֹב עוֹצֵר,
כְּמוֹ רֹאשׁ שֶׁל תִּינוֹק נִשְׁמַט לְאָחוֹר.
וְזֶה רִגֵּשׁ אוֹתִי עַל הַבֹּקֶר
שֶׁלַּמְרוֹת הַכֹּל
הַתּוֹרָה
עָמֹק עָמֹק בְּלִבֵּנוּ.
- - -
(08:25AM)
לְיַד גַּן הַיְּלָדוֹת,
אַבָּא עַלִּיז מַצְחִיק אֶת הַיַּלְדָּה הַמְּקֻיֶּקֶת שֶׁלּוֹ.
וַאֲנִי תּוֹהֶה
לָמָּה הָעוֹלָם מִתְעוֹרֵר שָׂמֵחַ
וְרַק אֲנִי צָרִיךְ לְמָפְּסֵט אֶת עַצְמִי בְּכֹּחַ?
- - -
(08:40AM)
בַּתַּחֲנָה, מְהוּמָה.
הָרַכֶּבֶת הַקַּלָּה זוֹחֶלֶת מֵהַגֶּשֶׁר.
כֻּלָּם רָצִים, דּוֹחֲפִים,
זוֹ מִפַּחַד בּוֹס, וְהַהוּא
מִפַּחַד רֹאשׁ הַכּוֹיְילְל.
וְרַק חַיָּל שֶׁיָּשַׁב וְנִגֵּן בִּפְסַנְתֵּר
עָצַר אוֹתִי מֵהַשֶּׁטֶף,
וְהִזְכִּיר לִי, אֶת כְּחֹל הַשָּׁמַיִם
וְאֶת הָעֵצִים הַיְּרֻקִּים,
שֶׁיֵּשׁ פָּנִים מֵאֲחוֹרֵי הַמַּסֵּכוֹת,
אֶת הַלְּבָבוֹת הַהוֹמִים.
- - -
(12:50PM)
הַתּוֹרָה מַכָּה בִּי שָׁרָשִׁים,
לְהַרְגִּישׁ חוֹף מִבְטָחִים
בְּתוֹךְ יָם סוֹעֵר.
- - -
(19:20)
אֲנִי בַּדֶּרֶךְ.
רַק פָּנָסֵי רְחוֹב,
וְאִשָּׁה קְטַנָּה,
מְגוֹנֶנֶת עַל אוֹצָר קָטָן שֶׁלָּהּ,
שֶׁפּוֹתֵחַ עֵינַיִם רְעֵבוֹת עַל הָעוֹלָם.
אֲנִי חוֹזֵר.
הַיּוֹם הַזֶּה בְּחֵיקִי.
וְכַּמָּה טוֹב לָשׁוּב מֵהַלֶּבַד שֶׁל הָרְחוֹב
לַבְּיַחַד שֶׁל הַבַּיִת.
לֹא נִבְדַּקְתִּי, אֵין לִי צֹרֶךְ בָּזֶה.
לַיְלָה לַיְלָה,
שָׁעָה שֶׁיָּרֵחַ זָהֹב וְיָפֶה מְשַׁיֵּט מֵעַל בֵּיתִי,
מוֹפִיעִים אֶצְלִי כָּל הַתַּסְמִינִים.
כְּשֶׁאֲנִי קָם, אֲנִי כְּבָר יוֹדֵעַ –
אֲנִי חוֹלֵמְאוּמָתּ.
- - -
(07:47AM)
עִם בֹּקֶר,
בַּשְׁטִיבְּלַעךְ הַהוֹמִים.
כְּשֶׁסֵּפֶר הַתּוֹרָה נָטָה לִפֹּל
וְנִשְׁמָע קוֹל קְרִיעָה,
בֵּית הַכְּנֶסֶת כֻּלּוֹ עָצַר אֶת נְשִׁימָתוֹ
הֶחֱסִיר פְּעִימָה,
כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁרָץ לַכְּבִישׁ, וְהָרְחוֹב עוֹצֵר,
כְּמוֹ רֹאשׁ שֶׁל תִּינוֹק נִשְׁמַט לְאָחוֹר.
וְזֶה רִגֵּשׁ אוֹתִי עַל הַבֹּקֶר
שֶׁלַּמְרוֹת הַכֹּל
הַתּוֹרָה
עָמֹק עָמֹק בְּלִבֵּנוּ.
- - -
(08:25AM)
לְיַד גַּן הַיְּלָדוֹת,
אַבָּא עַלִּיז מַצְחִיק אֶת הַיַּלְדָּה הַמְּקֻיֶּקֶת שֶׁלּוֹ.
וַאֲנִי תּוֹהֶה
לָמָּה הָעוֹלָם מִתְעוֹרֵר שָׂמֵחַ
וְרַק אֲנִי צָרִיךְ לְמָפְּסֵט אֶת עַצְמִי בְּכֹּחַ?
- - -
(08:40AM)
בַּתַּחֲנָה, מְהוּמָה.
הָרַכֶּבֶת הַקַּלָּה זוֹחֶלֶת מֵהַגֶּשֶׁר.
כֻּלָּם רָצִים, דּוֹחֲפִים,
זוֹ מִפַּחַד בּוֹס, וְהַהוּא
מִפַּחַד רֹאשׁ הַכּוֹיְילְל.
וְרַק חַיָּל שֶׁיָּשַׁב וְנִגֵּן בִּפְסַנְתֵּר
עָצַר אוֹתִי מֵהַשֶּׁטֶף,
וְהִזְכִּיר לִי, אֶת כְּחֹל הַשָּׁמַיִם
וְאֶת הָעֵצִים הַיְּרֻקִּים,
שֶׁיֵּשׁ פָּנִים מֵאֲחוֹרֵי הַמַּסֵּכוֹת,
אֶת הַלְּבָבוֹת הַהוֹמִים.
- - -
(12:50PM)
הַתּוֹרָה מַכָּה בִּי שָׁרָשִׁים,
לְהַרְגִּישׁ חוֹף מִבְטָחִים
בְּתוֹךְ יָם סוֹעֵר.
- - -
(19:20)
אֲנִי בַּדֶּרֶךְ.
רַק פָּנָסֵי רְחוֹב,
וְאִשָּׁה קְטַנָּה,
מְגוֹנֶנֶת עַל אוֹצָר קָטָן שֶׁלָּהּ,
שֶׁפּוֹתֵחַ עֵינַיִם רְעֵבוֹת עַל הָעוֹלָם.
אֲנִי חוֹזֵר.
הַיּוֹם הַזֶּה בְּחֵיקִי.
וְכַּמָּה טוֹב לָשׁוּב מֵהַלֶּבַד שֶׁל הָרְחוֹב
לַבְּיַחַד שֶׁל הַבַּיִת.
