מידע שימושי מקצוע שווה או מתאים? או- האם בסמינר מתכוננים לחיים?

[רגע של ניצחון]

יש בנות שהמערכת הקיימת טובה להן ומספיקה
יש בנות שההורים יודעים ויכולים לאפשר להן מרחב של התבגרות
ל 50% מהבנות המקצוע בסמינר מתאים, בתוספת השעות השבועיות של הקודש מערכת הקיימת מתאימה לרוב הבנות.

רוב הבנות שהגיעו לראשית דעת הן בנות שהמסלול בסמינר לא מתאים להן מבחינה מקצועית (הומניות בעיקר, אלה שיהיו מנהלות\ מטפלות\ שאר מקצועות שאינם הנדסאים או ראית חשבון), או שהן לא מוכנות להתחיל מסלול בלי שהן מכירות את האפשרויות בשוק.
בעבר בנות כאלה נשארו בסמינר כדי לקבל את החלק הרוחני, והשלימו עם "בזבוז הזמן" בחלק המקצועי
בשנים האחרונות החלק הרוחני והערכי עומד בצל של המסלולים. הבנות האלה מרגישות שהזמן והאופן שמוקדש בסמינרים הקיימים לחלק הזה לא מספיק כדי לפצות על כל שאר הזמן. ועבורן זה מיועד.

אז אשמח אם תוכלי לענות לי בצורה ממוקדת
המסגרת מתאימה לבת שברור לה שהיא רוצה ומתאים לה ביותר להיות קלינאית תקשורת רק זה מקצוע שאין אותו בסמינרים?
זה בעצם מהווה שנת גשר למכללה?
או לבנות שרוצות הנדסאים לדוג' = מקצוע שיש בסמינרים
והן פשוט לא מסתדרות בכלללללללל עם המסגרת והן מחפשות מקום קטן ותומך ומכיל ונראה כבר מה יהיה הלאה...
ואני פחות בענין של תשובה של גם וגם כי
זה סוגים שונים של בנות שמגיעות וההבדלה והדיוק חשובים לי להבנת סגנון הבנות שיהיו שם
(זה שונה מתיכון שבו כל אחת מגיעה אליו מסיבה שונה ואף אחת לא חוקרת למה הבנות האחרות הגיעו,
זה בכל אופן עשית צעד שונה ממה שרב הבנות עושות בטבעי)

שוב תודה על המענה המפורט!

 

[אלישבע גוהר]

בעבר בנות כאלה נשארו בסמינר כדי לקבל את החלק הרוחני, והשלימו עם "בזבוז הזמן" בחלק המקצועי

כל מילה!!

בשנים האחרונות החלק הרוחני והערכי עומד בצל של המסלולים. הבנות האלה מרגישות שהזמן והאופן שמוקדש בסמינרים הקיימים לחלק הזה לא מספיק כדי לפצות על כל שאר הזמן. ועבורן זה מיועד.

 

[ראשית דעת]

אז אשמח אם תוכלי לענות לי בצורה ממוקדת
המסגרת מתאימה לבת שברור לה שהיא רוצה ומתאים לה ביותר להיות קלינאית תקשורת רק זה מקצוע שאין אותו בסמינרים?
זה בעצם מהווה שנת גשר למכללה?
או לבנות שרוצות הנדסאים לדוג' = מקצוע שיש בסמינרים
והן פשוט לא מסתדרות בכלללללללל עם המסגרת והן מחפשות מקום קטן ותומך ומכיל ונראה כבר מה יהיה הלאה...
ואני פחות בענין של תשובה של גם וגם כי
זה סוגים שונים של בנות שמגיעות וההבדלה והדיוק חשובים לי להבנת סגנון הבנות שיהיו שם
(זה שונה מתיכון שבו כל אחת מגיעה אליו מסיבה שונה ואף אחת לא חוקרת למה הבנות האחרות הגיעו,
זה בכל אופן עשית צעד שונה ממה שרב הבנות עושות בטבעי)

שוב תודה על המענה המפורט!

הסמינר לא מוגדר כשנת גשר למכללה. חלק מהבנות כנראה יגיעו בסוף למכללה, כמו בנות שלומדות בסמינר ומגיעות אח"כ למכללה.
חלק מהבנות חושבות על מקצועות אחרים ואחרי השנה הזו בכלל תחלטנה ללמוד הוראה ולהתקדם במסלול פנימי.
כמו שכתבתי בהתחלה, יש היום אפשרות ללמוד כל מקצוע שיש בסמינרים, גם בלימודי ערב או בוקר בלי לימודי הקודש. זה יותר זול, יותר מהיר, מגיעים לזה אחרי תהליך ומתוך בחירה.
חלק מהבנות מגיעות עם מקצוע ביד- תעודה, ורוצות שנה של השקעה בעצמן במקביל להתקדמות במקצוע שכבר יש להן.

מה כן משותף לכולן?
זו שנה שמחייבת ענין אינטלקטואלי. יכולות וורבליות גבוהות ונכונות להביא את העצמי בכנות. חלק גדול מהזמן הוא למידה בקבוצות, דיונים ועבודה משותפת. דרוש רצון לצלול לתוך טקסטים מורכבים וללמוד באופן עצמאי (עם הנחיה)

התקנון זהה לסמינרים הרגילים, אבל האוירה היא של מכובדות ושיתוף פעולה והבנות לוקחות חלק בהחלטות. זה לא יתאים למי שלא הסתדרה עם תקנון בסמינר ומחפשת מקום יותר גמיש. היא פשוט תיפלט מהמעגל החברתי ותשתעמם.

זו שנה של אקסטרים אינטלקטואלי, לבנות יציבות מבחינה רוחנית ממשפחות שמבינות את התרומה של התבססות ערכית ומקצועית לפני שיוצאים לחיים.

אם יש לך עוד שאלות, בשמחה.

 

[שפרה פרנקל]

לי זה נשמע ממש אידיאלי. אני מחו"ל ושם, כידוע, זה הנורמה.
השנה הזאת של SEMINARY תרם לי ותורם לבנות אחרי תיכון, בסיס לחיים יהודיים, חיים שלא רק משרה, עבודה וכו'.
זאת שנה שממש העצב את התלמידה מבחינה רוחנית ואישית.
סגנון הלימוד זה לגמרי אחרת מזה שבתיכון.
יוזמה ממש חשובה וננצרך מאוד!
והרב גרינוולד הוא שם דבר בחינוך בנות.

רק ההבדל הוא, שהבנות מחול לא ממהרות לשום מקום, והעול שאמור להיות מוטל עליהן אחרי החתונה, לרוב קטן בהרבה משל חברותיהן הישראליות...

מה עוד שהן מרוויחות פה את אפקט ארץ ישראל, ולא נכנס לבסיס לחיים יהודיים, שבכל אופן מוצק יותר בארץ הקודש...

 

[רגע של ניצחון]

הסמינר לא מוגדר כשנת גשר למכללה. חלק מהבנות כנראה יגיעו בסוף למכללה, כמו בנות שלומדות בסמינר ומגיעות אח"כ למכללה.
חלק מהבנות חושבות על מקצועות אחרים ואחרי השנה הזו בכלל תחלטנה ללמוד הוראה ולהתקדם במסלול פנימי.
כמו שכתבתי בהתחלה, יש היום אפשרות ללמוד כל מקצוע שיש בסמינרים, גם בלימודי ערב או בוקר בלי לימודי הקודש. זה יותר זול, יותר מהיר, מגיעים לזה אחרי תהליך ומתוך בחירה.
חלק מהבנות מגיעות עם מקצוע ביד- תעודה, ורוצות שנה של השקעה בעצמן במקביל להתקדמות במקצוע שכבר יש להן.

מה כן משותף לכולן?
זו שנה שמחייבת ענין אינטלקטואלי. יכולות וורבליות גבוהות ונכונות להביא את העצמי בכנות. חלק גדול מהזמן הוא למידה בקבוצות, דיונים ועבודה משותפת. דרוש רצון לצלול לתוך טקסטים מורכבים וללמוד באופן עצמאי (עם הנחיה)

התקנון זהה לסמינרים הרגילים, אבל האוירה היא של מכובדות ושיתוף פעולה והבנות לוקחות חלק בהחלטות. זה לא יתאים למי שלא הסתדרה עם תקנון בסמינר ומחפשת מקום יותר גמיש. היא פשוט תיפלט מהמעגל החברתי ותשתעמם.

זו שנה של אקסטרים אינטלקטואלי, לבנות יציבות מבחינה רוחנית ממשפחות שמבינות את התרומה של התבססות ערכית ומקצועית לפני שיוצאים לחיים.

אם יש לך עוד שאלות, בשמחה.

תודה רבה רבה!!!
ובהצלחה גדולה במיזם!!
אעביר את הדברים...

 

[Ruty Kepler]

מה פתאום
אמירם בעבר היה פוטר מכל קורסי האנגלית
מה שכן- יש בתואר חובת למידה של קורס כללי באנגלית ומזה אמירם לא פוטר
אבל אלה שני סוגי חובות שונים (קורס רמה מול קורס תוכן\כללי)
נ.ב. אני לא יודעת מה הדרישות היום לפי ההנחיות החדשות

היום הנוהל הוא: כל לומד חייב לעבור שני קורסים באנגלית, ולא משנה מה רמתו.

מי שמגיע לרמת פטור באמיר"ם, מחוייב בשני קורסי תוכן שאותם ילמד בשפה האנגלית. (והם מזכים אותו בנ"זים).

מי שמגיע לרמת מתקדמים ב' באמיר"ם, מחוייב בקורס תוכן אחד (מזכה בנ"זים) וקורס שיפור אנגלית אחד. (לא מזכה).

ומי שמגיע לרמת מתקדמים א' באמיר"ם חייב בשני קורסי שיפור אנגלית. (ואינו חייב קורס תוכן).

כלומר, אין דרך להימלט משני קורסים באנגלית.

 

[ווילי וונקה]

היום הנוהל הוא: כל לומד חייב לעבור שני קורסים באנגלית, ולא משנה מה רמתו.

מי שמגיע לרמת פטור באמיר"ם, מחוייב בשני קורסי תוכן שאותם ילמד בשפה האנגלית. (והם מזכים אותו בנ"זים).

מי שמגיע לרמת מתקדמים ב' באמיר"ם, מחוייב בקורס תוכן אחד (מזכה בנ"זים) וקורס שיפור אנגלית אחד. (לא מזכה).

ומי שמגיע לרמת מתקדמים א' באמיר"ם חייב בשני קורסי שיפור אנגלית. (ואינו חייב קורס תוכן).

כלומר, אין דרך להימלט משני קורסים באנגלית.

כשאני למדתי, כנראה עוד לפני ההנחיות, היתה חובת קורס כללי באנגלית
ובנוסף נלמדו כמה מהקורסים בתואר הספציפי שלי באנגלית, וזאת על מנת להרגיל את הסטודנטים ואני מודה על כך לאדריכלי ההחלטה.
בעיני זה מבורך שכעת זה הנוהל בכל תואר
הבינו שאנגלית חשובה לכל תחומי הדעת
להשלים וללמוד לבד אנגלית זה קשה
כשחייבים, ובתחום הדעת שלך- זה פשוט קורה

 

[ראשית דעת]

המעלה מבחינתן היתה שהן לא עברו פעמיים מסגרת: תיכון, מסגרת לשנה ואקדמיה
אלא תיכון והמשך בו בי"ג ואז אקדמיה

אקדמיה היא לא מסגרת, וגם לא בית המורה או ביה"ס של פרוג. בדיוק כמו שעבודה במשרד היא לא מסגרת. מגיע שלב בחיים הבוגרים שבו אנו מנהלים כמה קבוצות השתייכות שכל אחת מהן תורמת ונוגעת בפן מסוים בחיינו.

המעבר מלשהות בתוך מסגרת עוטפת שמספקת את כל הצרכים ומעמידה כללים ברורים וקשיחים, להיות עצמאים בעולם ומשתייכים לכמה מעגלים הוא מעבר רגיש.

אחד האתגרים של צעירים (בעולם בכלל) הוא המעבר הזה. מפסיביות לפרואקטיביות. מציות לניהול עצמי. ממיקוד שליטה חיצוני למיקוד שליטה פנימי. ככל שצעיר מפנים מוקדם יותר שהוא אחראי לבחירותיו ויכול לעמוד במחיריהן, כך הוא יצליח יותר בחיים. יהיו לו כלים לעמוד באתגרים של לימודים קשים ועבודה שלא תמיד נהנים ממנה ואתגרים של זוגיות והאתגר הגדול- לשלב הכל.

כדי שתהליך כזה יקרה בהצלחה צריך צוות שמבין את התהליך. צוות שהתפקיד שלו בחינוך בנות בי"ג שונה בתכלית מהתפקיד מול בנות בט'.
זה מתבטא בגישה, באופן הלמידה, בנושאים הנידונים, ובשחרור שליטה מדורג. לא מספיק להתאים את רמת החומר הנלמד בתורה. אחריות לא נקנית בהקשבה להרצאות. זה שינוי של 180 מעלות במהות השנה.

בסוף, בלימודי המקצוע לבת לא תהיה כבר מסגרת תומכת של לימודי קודש.
ואז זה הכי נחוץ!

גם נשים נשואות בעבודה צריכות חברה טובה ומטענים רוחניים. ב"ה שיש היום כמה וכמה אפשרויות טובות לקבל את המטען הזה.
השאיפה שלנו כהורים וכמחנכים היא שהבנות תהיינה עצמאיות ותדענה לנתב את הדרך כשהן בונות לעצמן את מרחבי התמיכה וההיטענות ובלי "מסגרת" מחנכת.

מתי אנו מחנכים את הבנות לעצמאות ולקבלת אחריות על ההחלטות שלהן? אין רגע מסוים שבו אומרים- מעכשיו כבר לא נכתיב לך איך להתלבש, מה לקרוא ועם מי ללכת. יש ציפיה שזה יקרה איכשהו.

בשנה הזו בסמינר ראשית דעת יש התכוננות מוחלטת לשחרור הזה. כל המשאבים מוקדשים לכך שהנערה תדע ותבין ותפנים את האחריות שעליה, ונאפשר לה לקנות כלים שילוו אותה לבחירות טובות בכל התחומים בהמשך החיים.

אני חושבת שצריך לעבוד על להכניס כזאת תוכנית לימודים כבר בי''ב.
ככה לא מתבזבזת שנה למי שכבר רוצה ללמוד, וגם מקבלים בסיס לחיים בשלב מספיק בוגר.

 

[shimשימי]

נשמע כמו מדרשיה כזאת
בהחלט זה רעיון טוב
הנקודה שכל מי שיש לו חשיבה קריירסטית וחשיבה של השגיות
וזה החשיבה של רוב האנשים

יסתכל על שנה כזאת כבזבוז זמן

מי שהוא יותר פתוח בחשיבה יותר רגוע מטבעו לא ממהר
יסתכל על זה דווקא באופן חיובי מאוד

 

[חיים שיש בהם]

יש פנימיה?

 

[shira bira]

נשמע כמו מדרשיה כזאת
בהחלט זה רעיון טוב
הנקודה שכל מי שיש לו חשיבה קריירסטית וחשיבה של השגיות
וזה החשיבה של רוב האנשים

יסתכל על שנה כזאת כבזבוז זמן

מי שהוא יותר פתוח בחשיבה יותר רגוע מטבעו לא ממהר
יסתכל על זה דווקא באופן חיובי מאוד

אתם מכירים משפחה חרדית רגועה שלא ממהרת להעניק לבנותיה הכשרה מקצועית בטרם תינשאנה?
ומה הקשר בין רוגע לבין המצב הנתון שחרדיות נישאות מוקדם ולכן חייבות ללמוד מקצוע מהר?

 

[סמי הכבאי]

מעלה עוד נקודה.
אני לומדת בכיתה י"ב
יש לנו כמיות! שיעורי קודש [2 סוגי תורה 3 סוגי נביא שמירת הלשון יהדות שקפה ועוד..] חצי מהיום אם לא יותר אנחנו לומדות קודש [יש בסה"כ 11 שעות שבועיות שהם לא קודש]
בקיצור כוילל אנחנו תמיד בוכות שאנחנו אברכיות בלי לקבל מילגה
וזה די גורם לראקציה כי כמה אפשר לשבת וללמוד פחות או יותר את אותם דברים??
והמשפט שהכי נשמע בכיתה זה "די מתי כבר נתחיל ללמוד משהו לחיים"
ככה שאני בספק אם בנות היו מעונינות ללמוד עוד שנה קודש בזמן שכל החברות שלהם לומדות מקצוע

 

[Sara Rivka]

יש לנו כמיות! שיעורי קודש [2 סוגי תורה 3 סוגי נביא שמירת הלשון יהדות שקפה ועוד..] חצי מהיום אם לא יותר אנחנו לומדות קודש [יש בסה"כ 11 שעות שבועיות שהם לא קודש]

יכול להיות שאת בסמינר שלי?
פשוט לא שמעתי על עוד סמינר עם כ"כ הרבה שיעורי קודש מלבד הסמינר שלי...
רמז: ציפית לגאולה?

 

[פרפר]

בשנים האחרונות החלק הרוחני והערכי עומד בצל של המסלולים. הבנות האלה מרגישות שהזמן והאופן שמוקדש בסמינרים הקיימים לחלק הזה לא מספיק כדי לפצות על כל שאר הזמן. ועבורן זה מיועד.

אני תוהה כמה בנות רוחניות כאלו קיימות, ועד כמה ההורים שלהן מסוגלים לאפשר שנת מדרשיה כזאת.

 

[לא מוגדרת]

נשמע מקביל לחיזוק אצל הבחורים

 

[malkykl]

בלת"ק. לגבי הגשה למבחן פטור- אם הכוונה למבחן אמיר"ם, הוא כבר פוטר מפחות קורסים מבעבר, לפי ההנחיות החדשות יחסית של המל"ג. עשיתי אמיר"ם ועברתי בציון הכי גבוה שיש, ועדיין חוייבתי ב2 קורסים של אנגלית (בערב ההנחיה היתה רק קורס אחד)

היום הנוהל הוא: כל לומד חייב לעבור שני קורסים באנגלית, ולא משנה מה רמתו.

מי שמגיע לרמת פטור באמיר"ם, מחוייב בשני קורסי תוכן שאותם ילמד בשפה האנגלית. (והם מזכים אותו בנ"זים).

מי שמגיע לרמת מתקדמים ב' באמיר"ם, מחוייב בקורס תוכן אחד (מזכה בנ"זים) וקורס שיפור אנגלית אחד. (לא מזכה).

ומי שמגיע לרמת מתקדמים א' באמיר"ם חייב בשני קורסי שיפור אנגלית. (ואינו חייב קורס תוכן).

כלומר, אין דרך להימלט משני קורסים באנגלית.

תודה על ההסבר המפורט! שכנעו אותי במסגרת מסוימת לעשות אמיר"ם, הבטיחו שאצטרך רק קורס מתקדמים ב', ובסוף הלימודים נזכרו להנחית עליי קורס מקוון מזעזע! ארוך ומייגע. מבחינתי הייתי מעדיפה לעשות את כל הקורסים ש"נחסכו" ממני ולא את הקורס הנורא הזה, ואין עם מי לדבר במוסד האקדמי הנ"ל.

 

[shimשימי]

אתם מכירים משפחה חרדית רגועה שלא ממהרת להעניק לבנותיה הכשרה מקצועית בטרם תינשאנה?
ומה הקשר בין רוגע לבין המצב הנתון שחרדיות נישאות מוקדם ולכן חייבות ללמוד מקצוע מהר?

אמת.
לא מכיר כזאת משפחה.

יש היום מרדף שיא אחרי תעסוקה עבודה ולימודים מכורח המציאות

 

[ברבור1]

אמת.
לא מכיר כזאת משפחה.

יש היום מרדף שיא אחרי תעסוקה עבודה ולימודים מכורח המציאות

בלי לשכוח ששנה כזו עולה הון!!
זה אחרי הגיל המחויב בחוק לימוד..
אין סבסוד שיש לסמינרים בה' ו' מקרנות שונות , בגלל לימודי המקצוע....
בקציור תשאלו סביבכם כמה עולה השנה הזו לבנות אמריקאיות,
ותבינו שגם א ההורים יגיעו למסקנה שהם רוצים דבר כזה עבור הבת שלהם(לעניות דעתי ה םלא ירצו גם םא ישלמו להם כסף....)וגם אם הבת תרצה... (אחוז נמוך מאד ירצה .. במיוחד כשחברותיהן ממשיכות בחיהן,וגם ירתיע אותם ה"שם" שלהן בשידוכים... )
המימון של דבר כזה:
מבנה, (פנימיה לחלקן) מרצים ברמה גבוה, מורות ברמה גבוה... והמנהלים שאמורים להשתכר טוב מאד מכל הסיפור הזה......
אני לא רואה הורים חרדים קלאסים שממנים כמה אלפים בחודש בשביל דבר כזה, בת שהיא מאד "מבקשת" (יש לזה הטיה בנקבה??) יכולה להתחבר לשיעורים מקסימים בפלטפורמות כמו קול הלשון וכד'......


תוסיפו לזה שמעבר לענין הסטיגמה, כמה בחור ישיבה קלאסי(גם מהישיבות היותר דוסיות) ירצו מרצונם הפרטי, אישה בסנון הנל???

 

[ראשית דעת]

אני תוהה כמה בנות רוחניות כאלו קיימות, ועד כמה ההורים שלהן מסוגלים לאפשר שנת מדרשיה כזאת.

ההגדרה "רוחניות" לא לגמרי מתאימה. מדובר על בנות חזקות, ערכיות, שמתכננות את העתיד גם מעבר לשנתיים הקרובות. הן לא מוכנות להתפשר על העמקה רוחנית, על רכישת מקצוע שמתאים להן גם אם כרגע הן לא יכולות ללמוד אותו, ועל השקעה בעצמן להיות נשים ואמהות טובות בישראל.
העלות של השנה הזו זולה יותר משנה בסמינר, ובחישוב כללי זה מסלול יותר מהיר וזול (בעיקר עבור בנות שהמקצוע שמתאים להן לא קיים בסמינרים).
בנוסף מרוויחים את הערך האישי והערכי שמלווה שנים ארוכות ומביא להצלחה בעז"ה.

אמת.
לא מכיר כזאת משפחה.

יש היום מרדף שיא אחרי תעסוקה עבודה ולימודים מכורח המציאות

ב"ה יש כבר קבוצה נהדרת לסמינר שהולכת ומתגבשת עם עוד בנות. זו לא שנה שמתאימה לכולן, אבל מי שמחפשת, יודעת בדיוק מה היא רוצה ומה היא יכולה לקבל. האתגר שלנו הוא רק ליידע את הבנות וההורים שיש מענה חדש לבנות ברמה גבוהה מכל הבחינות, מה שעד עכשיו לא היה קיים.

בלי לשכוח ששנה כזו עולה הון!!
זה אחרי הגיל המחויב בחוק לימוד..
אין סבסוד שיש לסמינרים בה' ו' מקרנות שונות , בגלל לימודי המקצוע....
בקציור תשאלו סביבכם כמה עולה השנה הזו לבנות אמריקאיות,
ותבינו שגם א ההורים יגיעו למסקנה שהם רוצים דבר כזה עבור הבת שלהם(לעניות דעתי ה םלא ירצו גם םא ישלמו להם כסף....)וגם אם הבת תרצה... (אחוז נמוך מאד ירצה .. במיוחד כשחברותיהן ממשיכות בחיהן,וגם ירתיע אותם ה"שם" שלהן בשידוכים... )
המימון של דבר כזה:
מבנה, (פנימיה לחלקן) מרצים ברמה גבוה, מורות ברמה גבוה... והמנהלים שאמורים להשתכר טוב מאד מכל הסיפור הזה......
אני לא רואה הורים חרדים קלאסים שממנים כמה אלפים בחודש בשביל דבר כזה, בת שהיא מאד "מבקשת" (יש לזה הטיה בנקבה??) יכולה להתחבר לשיעורים מקסימים בפלטפורמות כמו קול הלשון וכד'......


תוסיפו לזה שמעבר לענין הסטיגמה, כמה בחור ישיבה קלאסי(גם מהישיבות היותר דוסיות) ירצו מרצונם הפרטי, אישה בסנון הנל???

יש פה בלבול.
זה לא סמינר אמריקאי במבנה. המתודה והעקרונות החינוכיים בחלקם מועתקים. לוקחים את הדברים הטובים מכל העולמות
המסגרת אינה פנימיתית
אפשר לעבוד במקביל
זה לא סמינר למטרות רווח
העלות של השנה הזו זולה יותר מסמינר רגיל

ולגבי שידוכים- כבר כתבו על זה בהרחבה בהודעות קודמות.

 

[I can do it]

ההגדרה "רוחניות" לא לגמרי מתאימה. מדובר על בנות חזקות, ערכיות, שמתכננות את העתיד גם מעבר לשנתיים הקרובות. הן לא מוכנות להתפשר על העמקה רוחנית, על רכישת מקצוע שמתאים להן גם אם כרגע הן לא יכולות ללמוד אותו, ועל השקעה בעצמן להיות נשים ואמהות טובות בישראל.
העלות של השנה הזו זולה יותר משנה בסמינר, ובחישוב כללי זה מסלול יותר מהיר וזול (בעיקר עבור בנות שהמקצוע שמתאים להן לא קיים בסמינרים).
בנוסף מרוויחים את הערך האישי והערכי שמלווה שנים ארוכות ומביא להצלחה בעז"ה.

ב"ה יש כבר קבוצה נהדרת לסמינר שהולכת ומתגבשת עם עוד בנות. זו לא שנה שמתאימה לכולן, אבל מי שמחפשת, יודעת בדיוק מה היא רוצה ומה היא יכולה לקבל. האתגר שלנו הוא רק ליידע את הבנות וההורים שיש מענה חדש לבנות ברמה גבוהה מכל הבחינות, מה שעד עכשיו לא היה קיים.

יש פה בלבול.
זה לא סמינר אמריקאי במבנה. המתודה והעקרונות החינוכיים בחלקם מועתקים. לוקחים את הדברים הטובים מכל העולמות
המסגרת אינה פנימיתית
אפשר לעבוד במקביל
זה לא סמינר למטרות רווח
העלות של השנה הזו זולה יותר מסמינר רגיל

ולגבי שידוכים- כבר כתבו על זה בהרחבה בהודעות קודמות.

תוכלי לכתוב את מה שכתבת בכמה מילים פשוטות ומתומצתות (לא מילים גבוהות...)
הסמינר מיועד לבנות "מבקשות", שבסגנון יותר מתעמקות וחושבות?
סוג לימודי הקודש של סמינר אופקים?
כמה שעות לימודים זה יהיה? (זה ממש קשוח ימים שלמים רק לימודי קודש והשקפה)
איך עובד בפועל ההתנסות במקצועות? (ואם מישהי רוצה להיות פסיכולוגית לדוגמא?)
מה שונה זה מבין סמינר שערים לדוגמא?
(ויש לי מלא חברות שלמדו בסמינר מזכירות בסכום מזערי לחודש, ותוכ"ד למדו מקצועות בחוץ בסוד.
והיה לי בסמינר שיעורי קודש והשקפה ובית יהודי מהממים, דבר אחד שהפריע לי זה שמורות שדיברו איתי על בעיות בעולם התעסוקה ונתנו דוגמא שח"ו לא קוראים לדברים בעבודה בשמם הפרטי היו מנותקות מאד מהמציאות, כי מתוקף עבודתן הן מעולם לא נאלצו לקרוא למנהל הסמינר בשמו, על אף שזכור לי שלשרתים כן היו קוראים בשמם.,
אבל הבעיה הזאת לא תיפתר כל עוד זו שתלמד על בעיות תעסוקה לא תהיה שכירה במשרד עם בוסים ועובדים גברים.)