מוישה מרצבכר
חלק ראשון
מוישה מרצבכר היה בחור טוב מבית טוב, בישיבה תיכונית בסוף שנות ה-70, כשר' ברוך מרדכי התחיל את המחנה הראשון של בני תורה הוא הצליח לשכנע אותו יחד עם ר' יענק'ב קמפלינסקי שאין לנו שיור רק תורה, ועד מתי אתה פוסח על שתי הסעיפים.
ר' יענק'ב סחב אותו לישיבה בעזתה אצל ר' יששכר, והוא נשרף, כמעט כולם נשרפו אז.
הוא העריץ את ר' יששכר וראה בו מייצג במהותו את תפיסת ה'נאר תיירה' הוא הפך אותו למודל לחיקוי. מוישה היה השוער הכי טוב בישיבה בכל הזמנים, וכשרמי"ם אחרים רצו לזרוק כל מיני כאלו שיצאו לשחק יותר מידי, ר' יששכר נלחם עליהם כמו שרק הוא ידע. ועד יומו האחרון היה ר' יששכר גאה בהם ובבתים שהקימו.
מוישה התבגר, התמסד, הלך לחברון כשהיתה עוד בגאולה שם אחד מהאלטערער'ס שידך לו את אחותו, בחורה טובה מבית טוב ובעיקר בחורה מבית שנמצא בתוך ההוויה הישבתית.
בתחילה הם גרו בדירונת טחובה בשטראוס, כשקמו השכונות שכמעט מחוץ לירושלים, הם עברו להר נוף, אמא שלו שתל אביבית בורגנית היתה, שמחה שהבן שלה מצא מקום שאפשר לחיות בו והכלה תהיה מאושרת.
הגברת מרצבכר שפקחית היתה, אבל בעיקר אידאליסטית, ילדה תריסר ילדי חמד שפיזזו בשכונה, והפכו לחלק מהנוף של משנה וגמרא. וכשהיו מאחרים היו מדדים עד לבוסטון.
ומוישה, למד בכולל בבוקר, אחר הצהריים היה ר"מ בישיבה לצעירים מצויינים בדוד ילין אצל הרב קופרשטוק ובסדר שלישי היה לומד בבית כנסת שליד הבית.
כשהגדולה הגיעה לפרקה והייתה כבר בו' סמינר, שודכה עם בחור בכיר שהסתפק במחיר טוב, בסך הכל שני שליש דירה בביתר לא כולל משכנתא. בחור צנוע, ממשפחה טובה.
זה לא מעט למשפחה ברוכה טפו טפו. דירה עלתה תשעים אלף דולר ועוד היו מענקים של המדינה ושל הקבלן ולמוישה נשארו שלושים אלף דולר לגלגל מלבד הוצאות בגדי שבת ויום טוב שכירות ותזמורת אולם ופרחים מתנות ושדכנעס' געלט כמנהג בעלי בתים חשובים פה.
אבל מוישה נמר צעיר הצליח לצרף את חמישים אלף הירוקים החדשים לגלגל החובות שלו. משכנתא הוא לא יכול היה להוסיף על הדירה הממושכנת בלאו הכי. והרבנית לא בדיוק עבדה עם 12 ילדים בבית. לא שווה פשוט, היא תפסיד הבטחת הכנסה ומטפלת.
הוא היה זה שפירנס. הרב קופרשטוק שילם טוב יחסית אבל כמה זה טוב? אלף דולר, המון. ולא נשכח את הכסף של הכולל אצל ר' חיים סטניצקי, שם מוישה היה מהיושבים ראשונה, וכל הצעירים באו לדבר איתו בלימוד, תוסיפו לזה דתות וקצבאות איכשהו בשביל לשרוד.
בערב הוא היה נכנס לבית הכנסת לוקח מזה אלף מחזיר להוא אלפיים. פעם בכמה חודשים נכנס לקופרמן או לפיינגנבוים במיר. היו לו חברים במיר כך שהוא הסתדר עם ערבים.
חלק ראשון
מוישה מרצבכר היה בחור טוב מבית טוב, בישיבה תיכונית בסוף שנות ה-70, כשר' ברוך מרדכי התחיל את המחנה הראשון של בני תורה הוא הצליח לשכנע אותו יחד עם ר' יענק'ב קמפלינסקי שאין לנו שיור רק תורה, ועד מתי אתה פוסח על שתי הסעיפים.
ר' יענק'ב סחב אותו לישיבה בעזתה אצל ר' יששכר, והוא נשרף, כמעט כולם נשרפו אז.
הוא העריץ את ר' יששכר וראה בו מייצג במהותו את תפיסת ה'נאר תיירה' הוא הפך אותו למודל לחיקוי. מוישה היה השוער הכי טוב בישיבה בכל הזמנים, וכשרמי"ם אחרים רצו לזרוק כל מיני כאלו שיצאו לשחק יותר מידי, ר' יששכר נלחם עליהם כמו שרק הוא ידע. ועד יומו האחרון היה ר' יששכר גאה בהם ובבתים שהקימו.
מוישה התבגר, התמסד, הלך לחברון כשהיתה עוד בגאולה שם אחד מהאלטערער'ס שידך לו את אחותו, בחורה טובה מבית טוב ובעיקר בחורה מבית שנמצא בתוך ההוויה הישבתית.
בתחילה הם גרו בדירונת טחובה בשטראוס, כשקמו השכונות שכמעט מחוץ לירושלים, הם עברו להר נוף, אמא שלו שתל אביבית בורגנית היתה, שמחה שהבן שלה מצא מקום שאפשר לחיות בו והכלה תהיה מאושרת.
הגברת מרצבכר שפקחית היתה, אבל בעיקר אידאליסטית, ילדה תריסר ילדי חמד שפיזזו בשכונה, והפכו לחלק מהנוף של משנה וגמרא. וכשהיו מאחרים היו מדדים עד לבוסטון.
ומוישה, למד בכולל בבוקר, אחר הצהריים היה ר"מ בישיבה לצעירים מצויינים בדוד ילין אצל הרב קופרשטוק ובסדר שלישי היה לומד בבית כנסת שליד הבית.
כשהגדולה הגיעה לפרקה והייתה כבר בו' סמינר, שודכה עם בחור בכיר שהסתפק במחיר טוב, בסך הכל שני שליש דירה בביתר לא כולל משכנתא. בחור צנוע, ממשפחה טובה.
זה לא מעט למשפחה ברוכה טפו טפו. דירה עלתה תשעים אלף דולר ועוד היו מענקים של המדינה ושל הקבלן ולמוישה נשארו שלושים אלף דולר לגלגל מלבד הוצאות בגדי שבת ויום טוב שכירות ותזמורת אולם ופרחים מתנות ושדכנעס' געלט כמנהג בעלי בתים חשובים פה.
אבל מוישה נמר צעיר הצליח לצרף את חמישים אלף הירוקים החדשים לגלגל החובות שלו. משכנתא הוא לא יכול היה להוסיף על הדירה הממושכנת בלאו הכי. והרבנית לא בדיוק עבדה עם 12 ילדים בבית. לא שווה פשוט, היא תפסיד הבטחת הכנסה ומטפלת.
הוא היה זה שפירנס. הרב קופרשטוק שילם טוב יחסית אבל כמה זה טוב? אלף דולר, המון. ולא נשכח את הכסף של הכולל אצל ר' חיים סטניצקי, שם מוישה היה מהיושבים ראשונה, וכל הצעירים באו לדבר איתו בלימוד, תוסיפו לזה דתות וקצבאות איכשהו בשביל לשרוד.
בערב הוא היה נכנס לבית הכנסת לוקח מזה אלף מחזיר להוא אלפיים. פעם בכמה חודשים נכנס לקופרמן או לפיינגנבוים במיר. היו לו חברים במיר כך שהוא הסתדר עם ערבים.
נערך לאחרונה ב: