מצב רוח של אמהות בחדר תינוקות

[חנון]

אני חושבת שיותר מ50% מהבכיות הן שיקוף של חוסר אונים מול צוות שלא ממש קשוב ליולדות.
שמנה לב, חוץ מ3 שציינו כי בכו להנאתן, הרוב בכו על סיבות אמיתיות!

לדעתי זה ענין של אופי
יש רגשניות יותר ופחות שגם בבית יכולות לבכות ואחרות שיוציאו את התסכול וימרקו סירים
אצלי דמעות זה מצרך נדיר וחוץ מכמה דמעות חצופות במקרה שצעקו עלי לא זכור לי התקפי בכי
לפני הלידה אני יותר מטורללת מאחרי ויותר בוכה

 

[בסדר]

לדעתי זה ענין של אופי
יש רגשניות יותר ופחות שגם בבית יכולות לבכות ואחרות שיוציאו את התסכול וימרקו סירים
אצלי דמעות זה מצרך נדיר וחוץ מכמה דמעות חצופות במקרה שצעקו עלי לא זכור לי התקפי בכי
לפני הלידה אני יותר מטורללת מאחרי ויותר בוכה

את סותרת את עצמך. את בוכה אבל שונה מרובן..
אני מאד חלשה לפני הלידה, ויש לי הרבה יותר כח אחרי הלידה, ויותר מרץ, אבל הדמעות ותנודות המצב רוח זה שמור רק לאחרי הלידה. אולי גם מהסיבה הפרקטית - שאז כולם מבינים אותי...

אגב, אם כבר - יש לי חלום כבר שנים להקים ארגון לעזור לנשים לפני לידה, במיוחד בתחילה כשאף אחד לא יודע ולא עוזר...
אין לי כוחות, זמן ושאר משאבים לענין, ואם מישהי תיטול יוזמה יש לי הרבה רעיונות לביצוע, והיא תגשים לי (ולעוד הרבה נשים) חלום...

 

[אסתי3311]

תום לב או זילות בעוד יולדת אחרי שראו כבר עשרות יולדות במשך השבוע?

אני מדברת על התיאורים הצודקים שאת ואני קוראות פה והעוול זועק לשמים.

יש אחיות מסורות. יש מילדות מדהימות. אבל מספיק אחת חסרת רגישות בשביל לפגוע חזק ביולדת חסרת אונים.

וליולדת מגיע יחס VIP...

ממש נכון!!!
אני זוכרת בלידה האחרונה שלי שהביאו לי אפידורל רק אחרי שעה.
כעסתי מאד על היחס המזלזל והמילדת צעקה עלי שמה לעשות ולפעמים יש מקרים דחופים יותר.
אמרתי לה: "אני בלידה עכשיו ומספיק מתיסרת. את מתבקשת לא לענות לי"
ומאז ועד סוף הלידה היא היתה דבש ונופת צופים.
ואגב- בית החולים מקבל על כל יולדת מספיק כסף בשביל לתת יחס לגמרי הוגן

 

[חנון]

את סותרת את עצמך. את בוכה אבל שונה מרובן..
אני מאד חלשה לפני הלידה, ויש לי הרבה יותר כח אחרי הלידה, ויותר מרץ, אבל הדמעות ותנודות המצב רוח זה שמור רק לאחרי הלידה. אולי גם מהסיבה הפרקטית - שאז כולם מבינים אותי...

אגב, אם כבר - יש לי חלום כבר שנים להקים ארגון לעזור לנשים לפני לידה, במיוחד בתחילה כשאף אחד לא יודע ולא עוזר...
אין לי כוחות, זמן ושאר משאבים לענין, ואם מישהי תיטול יוזמה יש לי הרבה רעיונות לביצוע, והיא תגשים לי (ולעוד הרבה נשים) חלום...

אני מספרת לך עובדה
יתכן שאני עוף מוזר

 

[במבה נוגט]

אחרי שכבר העירו שיכול להיות שהאשכול לא רגיש עבור נשים שממתינות,
ואחרי שהתלבטתי אם לכתוב את זה אני כותבת בכ"ז
כ"כ הרבה נשים מספרות כאן כמובן מאליו על אמא שתמכה בהן בלידה, היתה איתן שבת שלמה! או לילה שלם! ועוד יותר כמובן מאליו - השחרור השמח מבית החולים - היישר אל בית אבא ואמא הממתין להן בבלונים ושלטים...
אז הנקודה הזאת - ג"כ יכולה להיות מאוד מאוד רגישה

 

[בסדר]

איפה אתן יולדות?
רוב הלידות שלי בלניאדו - 90% יחס מקסים. (ותמיד יש יוצא מהכלל)
ואגב אני משתדלת לנהוג כמו שכתבה כאן "אין כמוני" וגם מתוך היסורים אני משתדלת לזרוק מילים טובות - כי הן בכל זאת בני אדם. (זה לא כ"כ קשה לי כי יש לי את זה באופי...)
ואני לא אשכח את המילדת שאמרה לי כשהתפתלתי בצירי לחץ - תגידי מזמור לתודה. ברגע הראשון כ"כ כעסתי עליה - אבל הקב"ה עזר לי ואמרתי לה - תגידי בשבילי כי אני לא מסוגלת...
והיא אכן אמרה... וזה נסך בי הרבה כוחות והרגשה מקסימה שאני בעצם כרגע ברגעים הכי יפים של החיים!!!

 

[אות ומופת]

סתם ככה: חברה שלי, אמרקאית ילדה 3 ילדים בחו"ל בלידה פרטית. שילמה על זה מלא כסף.
את הילדה הרביעית ילדה פה בארץ, ועכשיו היא אמורה שוב ללדת בע"ה.

היא אמרה לי שאם היה לה כסף היא היתה נוסעת לחו"ל.
בארץ היא בקשה מהאחות אופטלגין, והאחות זרקה לה על הפנים ואמרה לה: קחי..
היא נדהמה מהיחס פה.

אמרתי לה שזו לא חכמה. היא שלמה הרבה לבית החולים החו"לניק בשביל יחס טוב יותר.
אבל אח"כ חשבתי לעצמי: סליחה, יחס טוב מגיע רק ליולדת שמשלמת?
יולדת שלא משלמת צריכה לקבל אופטלגין לפרצוף????

כמה היא שילמה? יותר מ2000 דולר?
בית הרפואה מקבל 8000 ש"ח על כל יולדת שמגיעה אליו.
זה משתלם להם, לכן באמת רואים שהיחס, הגמישות וההטבות הולכים ומשתפרים עם הזמן.

 

[אלימלך וולו]

יו, פתאום נזכרתי איך הגעתי לבית הוריי אחרי הלידה הראשונה, ומיררתי בבכי אחרי שראיתי שלא הכינו לי שום בלונים, שלט, ברכה, משהו! (מי יכין? אמא שלי שישנה איתי בלילה במחלקה? אחותי שעם כל הבלגן לא ישנה כל הלילה ונכשלה בבגרות שהיתה לה בבוקר?) היה לי כל כך ברור שאני בוכה על שטות, שלא הסכמתי לגלות לבעלי למה אני בוכה...

זה מזכיר לי ....
חברה שלי חזרה לבית הוריה אחרי הלידה.ולכבוד ההתרגשות חילקו לכל הילדים איגלויים.
היא פרצה בבכי חסר מעצורים שהיא לא קיבלה ...ורוצה נורא גם.אבל-הכל נגמר...

 

[ANONYMUS]

אני רוצה לפתוח עצומה,
שיגישו בשערי צדק גביניות עם שוקו בשקית גם בליל שבת!!!!
זה כל כך מעצבן לקום באמצע הלילה , לקחת את התינוק, ולגלות רוגלך מיסכנים,
במקום הגביניות והשוקו של כל יום.

 

[בסדר]

יו, את עושה לי חשק ללדת בשערי צדק, באמת מביאים כל לילה שוקו וגביניות לעזור ליולדות לקום בלילה לתינוק?...
בלניאדו לא זכינו גם לרוגלך...

 

[חניק]

אחת הגיעה ל"טלז סטון" אחרי לידת תאומים, היא היתה שם תקופה ארוכה וכבר רצתה לחזור הביתי, הראש שלה כבר הסתחרר מלשמוע כל הזמן נשים מדברות באידיש שהיא לא מבינה אפילו חצי מילה,
אמא שלה ניסתה לשכנע אותה שתשאר עוד קצת ב"טלז סטון" אז היא אמרה לאמא שלה: " אמא, אני לא יכולה להשאר פה יותר, התאומים שלי כבר בוכים באידיש..."

 

[במבה נוגט]

אחרי לידות ישר הלכתי לבית שלי (בלידה הראשונה הייתי בערך שבוע אצל חמותי)..
עם ילדים, ניקיונות בישולים הכל הכל!
כמובן שהבעל עוזר אבל כמה אפשר.. יש כולל ודברים שאי אפשר להפסיד יותר מדי.
יש הרבה מה להעריך את האמהות שלכן על זה, זה לא דבר מובן מאליו!

גם אני בדיוק ככה.
ומצטרפת - תעריכו! ותודו! זה מתנה!!!

 

[אביגיל אינש]

משום מה לא הוזכר כאן הבכי של "לפני"!!!
אצלי תמיד כשזה ממש מתקרב... ומיד כשאני נכנסת למיון יולדות..
אני כבר מתרגשת!!! וכמובן מתחילה לזלוג....
(אני לא מאמינה שזה הגיע בסוף...)

ובלידות האחרונות אלו ניתוחים קיסריי'ם מוזמנים,
אז עוד בחדרי ההכנה... אני בוכה ובוכה..

ובפעם האחרונה האחות ממש נבהלה.. ושאלה אותי מה קרה?
ועניתי לה: אני מ-ת-ר-ג-ש-ת !!!!

 

[שמואל גרינשטיין]

בלידה השניה שלי, הגעתי לזרוז ובמקום זה הוחלט לנתח.
שמעתי ניתוח - התחלתי לבכות...
הגיעה רופאה מרדימה (מדהימה!) רואה אותי בוכה, היא מנגבת לי את הדמעות ומנחמת, אל תבכי, זה לא סוף העולם, גם זו דרך ללדת....
בדרך לחדר ניתוח - אני בוכה והיא - מנגבת ל את הדמעות - אל תבכי....
בחדר ניתוח - היא עומדת למראשותי (עם עוד מרדימה, מקסימה גם היא), אני - בוכה והיא - מנגבת לי את הדמעות - אל תבכי... איכשהו הצלחתי להרגע.
פתאום - בכי, מזל טוב! בן!
ואני- בוכה, הפעם מהתרגשות נוראה.
והמרדימה - מנגבת את דמעותי - עכשיו אני מרשה לך לבכות....
(אני חושבת שגם לה עלו דמעות של התרגשות, היא היתה כ"כ רגישה ואכפתית.

בשורות טובות
חני

 

[שמואל גרינשטיין]

כפול. כמו לכולם.

 

[7880]

התחילו לי צירים לפנות בוקר של יום חשוב מאד בעבודה של בעלי ופחדתי להעיר אותו כדי שהוא לא יתאכזב מזה שאני "עושה לו את זה" ביום החשוב... בסוף הוא התעורר מהנאקות...
ילדתי באיכילוב והיה רק מרדים אחד בחדרי לידה וחיכיתי 3 שעות להרדמה בסוף קבלתי אפדורל מאוחר מדי ולא הצלחתי ללחוץ ונאלצו לעשות ואקום.. איייי....
אני הייתי צריכה להשתחרר ביום שישי מבית החולים לשבת שבע ברכות של גיסתי. בגלל שעשיתי בדיקת אולטראסאונד בשישי לקח מלא זמן עד אמרו לי שאני משתחררת ולא היתה שום רופאה שיכלה לחתום לי על השחרור.. בכיתי לבעלי מול היולדת השנייה שעד היום כשאני וראה אותה אני מתביישת)"רואה.. למה ההורים שלך לא התחשבו בלידה שלי וקבעו חתונה יום אחרי התאריך שלי.. גם לא הייתי בחתונה וגם לא אהיה בשבת... הם לא הוגנים..." והוצאתי את כל הטענות עליהם.. הוא לא ידע איך להרגיע כי בכל אופן פגעתי בנקודה רגישה שלו...
בסוף רצתי ברחבי בית החולים (יומיים אחרי לידה) וחפשתי מישהו שיסכים לחתום לי שחרור. אה, גם איימתי שאני הולכת בלי מכתב שחרור ועסקן שבעלי התייעץ איתו ביקש לדבר איתי בטלפון כדי להניא אותו מהרעיון

 

[7880]

אני עוברת על ההודעה ורואה שיש בה רק פרצופונים עצובים, אז חשוב לי להדגיש שבסוף היה מלא והרבה הודיה להשם על האוצר הקטן!

 

[פוינט ק גת]

אגב, אם כבר - יש לי חלום כבר שנים להקים ארגון לעזור לנשים לפני לידה, במיוחד בתחילה כשאף אחד לא יודע ולא עוזר...
אין לי כוחות, זמן ושאר משאבים לענין, ואם מישהי תיטול יוזמה יש לי הרבה רעיונות לביצוע, והיא תגשים לי (ולעוד הרבה נשים) חלום...

ואני מסתובבת כבר כמה חודשים עם מחשבות איך מקימים קבוצת תמיכה לנשים לפני לידה.
3 מטרות לקבוצה: 1. רגשית- פורקן רגשות, תיסכולים וחולשה. 2.מידע וייעוץ בנושאים שונים (ולא במקומות שיש צורך בייעוץ רפואי) 3.עזרה מעשית כמו שכתבת.

הרעיון הטוב ביותר שעלה בדעתי הוא פורום, נניח תת פורום ב"איש את רעהו", לא יודעת איך בדיוק מיישמים את זה אבל זה יהיה כמובן פתוח רק לנשים. (ולכל אישה באופן אוטומטי תסגר אפשרות הכניסה אחרי תשעה חודשים) פורום כזה יענה מיידית על 2 המטרות הראשונות שציינתי, אבל הוא יכול גם לקדם יוזמות בנוגע למטרה השלישית.
ברחבי הרשת קיימים כבר פורומים כאלו, ב"ה הם חסומים לי, אם יש דרך לעשות את זה במסגרת נקיה זאת תהיה ברכה! כך לעניות דעתי בכ"א.

אני יודעת שיש אחוזים בודדים מנשות ישראל הכבודות שלא מספיק מבינות על מה אני מדברת ולמה הצורך נראה לי כ"כ חשוב, אבל עדיין חלקכן במידה כזו או אחרת ודאי מסכימות עם הענין.

 

[Shellykaz]

ואני מסתובבת כבר כמה חודשים עם מחשבות איך מקימים קבוצת תמיכה לנשים לפני לידה.
3 מטרות לקבוצה: 1. רגשית- פורקן רגשות, תיסכולים וחולשה. 2.מידע וייעוץ בנושאים שונים (ולא במקומות שיש צורך בייעוץ רפואי) 3.עזרה מעשית כמו שכתבת.

הרעיון הטוב ביותר שעלה בדעתי הוא פורום, נניח תת פורום ב"איש את רעהו", לא יודעת איך בדיוק מיישמים את זה אבל זה יהיה כמובן פתוח רק לנשים. (ולכל אישה באופן אוטומטי תסגר אפשרות הכניסה אחרי תשעה חודשים) פורום כזה יענה מיידית על 2 המטרות הראשונות שציינתי, אבל הוא יכול גם לקדם יוזמות בנוגע למטרה השלישית.
ברחבי הרשת קיימים כבר פורומים כאלו, ב"ה הם חסומים לי, אם יש דרך לעשות את זה במסגרת נקיה זאת תהיה ברכה! כך לעניות דעתי בכ"א.

אני יודעת שיש אחוזים בודדים מנשות ישראל הכבודות שלא מספיק מבינות על מה אני מדברת ולמה הצורך נראה לי כ"כ חשוב, אבל עדיין חלקכן במידה כזו או אחרת ודאי מסכימות עם הענין.

את כ"כ צודקת!
אם מישהי תוכל לומר איך פותחים פורום סגור כזה זה ממש יכול להיות לתועלת.
ובפרט בהתחלה, כשאף אחד לא יודע וההתמודדות היא הכי קשה

 

[השראה]

ואני מסתובבת כבר כמה חודשים עם מחשבות איך מקימים קבוצת תמיכה לנשים לפני לידה.
3 מטרות לקבוצה: 1. רגשית- פורקן רגשות, תיסכולים וחולשה. 2.מידע וייעוץ בנושאים שונים (ולא במקומות שיש צורך בייעוץ רפואי) 3.עזרה מעשית כמו שכתבת.

הרעיון הטוב ביותר שעלה בדעתי הוא פורום, נניח תת פורום ב"איש את רעהו", לא יודעת איך בדיוק מיישמים את זה אבל זה יהיה כמובן פתוח רק לנשים. (ולכל אישה באופן אוטומטי תסגר אפשרות הכניסה אחרי תשעה חודשים) פורום כזה יענה מיידית על 2 המטרות הראשונות שציינתי, אבל הוא יכול גם לקדם יוזמות בנוגע למטרה השלישית.
ברחבי הרשת קיימים כבר פורומים כאלו, ב"ה הם חסומים לי, אם יש דרך לעשות את זה במסגרת נקיה זאת תהיה ברכה! כך לעניות דעתי בכ"א.

אני יודעת שיש אחוזים בודדים מנשות ישראל הכבודות שלא מספיק מבינות על מה אני מדברת ולמה הצורך נראה לי כ"כ חשוב, אבל עדיין חלקכן במידה כזו או אחרת ודאי מסכימות עם הענין.

רעיון מעולה.
יכול לסייע המון. לפעמים ממש בדיני נפשות עסקינן...

אם יש פה מישהו שיכול להרים את הכפפה, תבוא עליו הברכה.