מפחיד!

[ח. שושני]

אתן מדברות פה הרבה על נסיונות ל''צומי''
כולו בן שנה וזו פעם ראשונה שלו-לא נראה לי שהוא ידע שזה יתרום לו תשומת לב מוגברת..

צומי הכונה שגם ילד בן שנה קולט שאת נבהלת מזה ולכן חוזר על זה בשנית. לא ממש מרצון.
ולכן כדאי שתפגיני לו שאת לא "מתרגשת" מזה. (לא ממש הצומי של הגדולים...)

 

[הצלוחעס]

מנסיון של כמה ילדים שעשו זאת:
לבדוק שהברזל תקין
כשזה קורה הדבר הכי יעיל זה לקפל את הילד זה נשמע מפחיד אבל זה לא
להשכיב את הילד על הידים ולנסות כמה שאפשר לקרב את הראש לרגליים, זה נשמע פשוט אבל זה בכלל לא כי הם נהיים מאד!!! קשים. הם עוצרים את כל השרירים וגם את שרירי הנשימה וברגע שמגמישים אותם הם לא יכולים לעצור את הנשימה. זה ובתוספת פווו מול העיניים
שמעתי מרופא שהם לא יכולים להזיק לעצמם אחרי שחוויתי מקרים מפחידים מאד
בד"כ זה ילדים עקשנים
ובאמת אם אין סיבה רפואית זה ענין רגשי אפילו בגיל כמה חודשים שיהיה לך הרבה נחת יהודית

 

[aviaviavi]

מניסיון שזה קרא כמה פעמים.
אם לא נותנים לזה יחס יסטרי ומשתוללים עם הילד כדי שינשום, אלא עומדים לידו ומחכים כמה שניות ,הילד חוזר לעצמו ציק צק

 

[תותח שיווקי]

לאחר נסיון רב, גם של אמי תחי' איתי וגם שלי עם ילדיי:
גם אם פווווו חזק והיסטרי לא עוזר, וגם אם סטירה כמו שצריך לא עוזרת, וגם אם עיסוי ברגל לא עוזר (הכל ניסינו, לפעמים הלך ולפעמים לא...), בסוף הוא חוזר לעצמו!
מה שכן, כשהכל לא עוזר והוא ממשיך להכחיל, זו חתיכת כפרת עוונות!!!! מאחל לגרועים שבאויבי ישראל... (אם איכפת להם בכלל מהילדים שלהם...)
אבל תכל'ס אף אחד לא מת מזה.

 

[bbr]

ברוכה הבאה למועדון!!!!
הבן השני שלי היה עושה את זה, בפעם הראשונה התקשרתי למד"א מרוב בהלה, והייתי בטוחה שאני מאבדת אותו, ה"י.
אח"כ המשיך עם זה, וכשאמרו לי שזה לא מסוכן, אז הייתי פחות לחוצה, אמנם אי אפשר להשאר שוות נפש, אבל כשיודעים מה לעשות זה פחות מגיע למצב של עצירת נשימה מאוד ארוכה.
ב"ה הילד גדל, ושכחנו שהיתה את ההתמודדות הזאת, עד שלפני כמה חודשים בן השנה+ שלי התחיל עם זה שוב, אז אתן כמה עצות מנסיוני העשיר.
1. פווו לתוך הפנים עוזר רק כשתופסים את זה ברגעים הראשונים, ולכן אם זה לא עוזר אז
2. לשטוף את הפנים עם מים, היום כשזה קורה אני מיד תופסת ורצה לברז, והוא מיד מחזיר את הנשימה.
3. לפני כמה שבועות הבן שלי עצר את הנשימה, הוא היה עם הילדים בחדר ואני הייתי במטבח ובתחילה בכלל לא שמו לב שהוא עצר את הנשימה, כשהילדים קלטו הם מיד קראו לי עשיתי פוווו לא עזר, שטפתי פנים לא עזר, הפכתי אותו עם הראש למטה ורגליים למעלה ומיד הוא חזר לנשום, אמנם הוא היה כמו סמרטוט, כל השרירים רפויים, ומאוד מאוד חיוור. (וכמובן הדופק שלי היה בשמים) אבל ידעתי שזה יעבור, אז הצלחתי להשאר יותר רגועה, והילדים הגדולים ישר קוראים לי כשהוא בוכה ונראה שהוא הולך לעצור את הנשימה והכל חוזר לקדמותו.


לגבי מה שכתבו שזה 'צומי' לא יודעת אם הייתי מגדירה את זה ככה, אני מרגישה שזה סוג תקשורת של הילד, הוא יכול להביא אותי אליו באלפיות שניה, בלי כל 'מאמץ' וזה לא במודע, ילד בגיל כזה לא יכול לעשות את זה במודע, זה בתת מודע.




מה שכתבה מלפפון, שזה קרה אחרי שקיבלה מכה זה משהו אחר לגמרי, פה מדובר שילד רוצה להשיג משהו ועושה את זה על ידי עצירת הנשימה.

 

[מלפפון]

בכל מקרה, צומי או לא,
לא הייתי מנסה לעמוד מנגד.

גם אם הוא ימשיך את זה כצומי. זה נורא מפחיד ומספיקה דקה של חוסר נשימה שהחמצן במח לא יעבור ועלול לקרות נזק.
אני לא הייתי מהמרת על כזה דבר.

ונראה לי שילד בן חצי שנה לא מחפש צומי, אולי יחס, אבל זה נראה לדעתי מתוך חוסר שליטה מסוים או חוסר אונים. סוג שהילד מרפה את עצמו ולא מנסה לחפש דרך לעצור את זה.
ואי אפשר להמר על כך שיחזור בסוף לנשום בכוחות עצמו.

 

[בתישראל]

מהניסיון שלנו:
זה יכול לקרות או בעקבות מכה או מתוך עלבון, או רצון להשיג משהו.
זה קרה לנו בפעם הראשונה בגיל שנה, אז הזמנו טיפול נמרץ וטסנו להדסה, שם ערכו לו את כל הבדיקות האפשריות, כשבמהלכן דימיינתי איך אני עוזבת את העבודה שלי ורק נשארת צמוד לבן שלי כי אף אחד לא יסכים לשמור עליו וכו' וכו'
כשהשתחררנו בס"ד אחרי כמה שעות, נאמר לנו כך:
- זו תופעה מוכרת של עצירת נשימה בעת בכי.
- חיזוק ברזל יכול למזער את ההתקפות.
- זו אמנם פעם ראשונה, אבל זה יקרה עוד. (הוכח כנכון)
- עד גיל 5 זה יעבור. (הוכח כנכון)
- אין הבדל אם נעשה לו משהו או לא, הנשימה חוזרת מאליה. (זה משהו שפחדתי לבדוק, תמיד תפסתי ועשיתי פו)
- חשוב לוודא שזה לא קורה לילד כשהוא במקום מסוכן, כמו באמצע המדרגות או עומד על מקום גבוה, כי עקב עצירת הנשימה, הילד עלול ליפול, והנפילה יותר מסוכנת מעצירת הנשימה. (ולכן כל פעם ששמעתי שקט חשוד, ווידאתי שמישהו תופס אותו שלא יפול...)

היינו פעם אצל ד"ר בלוך, ובמהלך הבדיקה זה קרה, הוא פשוט הניח את הילד על המיטה וחיכה שיחזור לעצמו.

גידול קל ובשורות טובות!

 

[אהובה ו]

בדיוק בדקתי את הנושא---
בתת ההכרה יכול להיות שיש כאן ענין של שליטה, או צומי, אך חשוב להדגיש שלילד אין על כך שליטה.

עד לדקה זה לא מסוכן (אלא עם כן זה כתוצאה מנפילה ו/או מכה על הראש), יש להישאר רגועים, ולא להיחלץ או להלחיץ את הילד, ולא לעודד אותו לעשות זאת שוב.

פשוט להרים אותו בקור רוח (יכול להיות שעדיף שיהיה במאוזן, אך עוד לא בדקתי את זה בעצמי ברוך ה׳...), ברוגע, להגיד לו שאת שם, לראות שיש לו מרחב נשימה, ועם זה נמשך מעל לדקה לקרוא לעזרה.

בהצלחה!
ותנסו למנוע את זה עם אפשר...

 

[גרפי 1]

אם את רוצה עוד לקרוא,
אז בבקשה:
http://www.prog.co.il/showthread.php?t=198433&highlight=מכחיל

 

[engoy]

...

 

[מנגנת]

וואי החזרתם אותי לילדות כשאח שלי היה עושה את הסרטים האלו... היום הוא אבא לילדים
אמא שלי כמעט מתעלפת רק מלהזכר בזה
רק עכשיו כאמא אני מרגישה כמה שזה נורא, קשה אפילו לקרוא את זה.
אחד מהאחים שלי גם היה מפיל את עצמו אחורה ממקום גבוה, ממש מתוך כוונה ליפול, בניסי ניסים תמיד הצליחו לתפוס אותו...
מגיע לאמא שלי כל הנחת שיש לה היום בלעה"ר

אז כן- גם מהנסיון שלנו, זה על רקע התנהגותי ולא רפואי.

 

[שירה בנט]

מהניסיון שלנו:
זה יכול לקרות או בעקבות מכה או מתוך עלבון, או רצון להשיג משהו.
זה קרה לנו בפעם הראשונה בגיל שנה, אז הזמנו טיפול נמרץ וטסנו להדסה, שם ערכו לו את כל הבדיקות האפשריות, כשבמהלכן דימיינתי איך אני עוזבת את העבודה שלי ורק נשארת צמוד לבן שלי כי אף אחד לא יסכים לשמור עליו וכו' וכו'
כשהשתחררנו בס"ד אחרי כמה שעות, נאמר לנו כך:
- זו תופעה מוכרת של עצירת נשימה בעת בכי.
- חיזוק ברזל יכול למזער את ההתקפות.
- זו אמנם פעם ראשונה, אבל זה יקרה עוד. (הוכח כנכון)
- עד גיל 5 זה יעבור. (הוכח כנכון)
- אין הבדל אם נעשה לו משהו או לא, הנשימה חוזרת מאליה. (זה משהו שפחדתי לבדוק, תמיד תפסתי ועשיתי פו)
- חשוב לוודא שזה לא קורה לילד כשהוא במקום מסוכן, כמו באמצע המדרגות או עומד על מקום גבוה, כי עקב עצירת הנשימה, הילד עלול ליפול, והנפילה יותר מסוכנת מעצירת הנשימה. (ולכן כל פעם ששמעתי שקט חשוד, ווידאתי שמישהו תופס אותו שלא יפול...)

היינו פעם אצל ד"ר בלוך, ובמהלך הבדיקה זה קרה, הוא פשוט הניח את הילד על המיטה וחיכה שיחזור לעצמו.

גידול קל ובשורות טובות!

בול אותו סיפור הבן שלי,בן ארבע היום ועדין עושה לנו סרטים,ובאמת הלחץ הוא שלא יפול ויפתח את הראש.

 

[יוסי בן לול]

אני אישית לא הייתי לוקח סיכון שיום אחד יאבד את ההכרה מרוב בכי...

 

[שיר המעלות]

מנסיון

לכל האמהות הלחוצות: ובצדק
זה לא איבוד הכרה. יש לי עם זה נסיון רב עם שני ילדים וזה לא פשוט בכלל
כמו שכתבו כאן זה קורה יותר לילדים אנמיים ובמיוחד לילדים עיפים
וכן,, זה עובר עם הגיל רק מה שכן ביתי בת ה10 יש לה קושי רב בדחיית סיפוקים וזה לא פלא תמיד לימדתי את הילדים לתת לה ולוותר לה כדי שלא תבכה ותעצור נשימה
אז.. תחשבו טוב טוב לפני שמראים לילד שמפחדים מהמצב הזה
הרבה בריאות ונחת

 

[מקופלת]

אוי כמה שזה מפחיד...
כמו שכתבו צריך לבלבל אותו ברגעים הראשונים, כך שישכח שהוא אמור עכשיו לאבד נשימה...
ע"י נשיפה או סטירה וכדו'
חשוב מאוד להוציא גוף זר מהפה למנוע חנק.

 

[RG אדריכלית]

עצה יעילה מרופא ילדים איך "להכריח" ילד לחזור ולנשום:

לסגור חזק עם היד את האחוריים שלו, כשפי הטבעת סגור באופן מיידי הילד חייב לקחת נשימה עמוקה וממילא ההצגה חולפת.

 

[פרגית]

כשאח שלי היה קטן, הוא גם היה עושה את זה הרבה. פעם בביקור אצל רופא ילדים מאד מומחה הוא עצר פתאום את הנשימה מרוב בכי וג"כ כמו שכתבו- הוא נתן לו סטירה על הלחי והוא חזר לנשום.

 

[לבן]

טוב, אני מניחה שהבנת פחות או יותר את הכיוון.

רק רוצה להוסיף, לא בטוח בכלל שזה "צומי". זה משהו בתת מודע. וזה משפחתי בדרך כלל.

יש לי אחות שכל הילדים שלה ככה, וזה לא מתחיל בגיל שנה אלא מגיל חודש חודשיים. ועובר עד גיל 3-4 (מעבר לגיל 5 זה דורש טיפול פסיכולוגי בוודאות).

 

[דיר]

אני לא חושבת שזה צומי.
לבת שלי זה קורה מידי פעם כשהיא בוכה מאוד חזק.
כשזה קורה, אני מיד שוטפת לה את הפנים עם מים והיא מיד 'מתעוררת' וחוזרת לעצמה.

 

[לבן]

ואגב, ילד שמכחיל זה סימן שעדיין בחיים, בדרך כלל. רק זקוק לעזרה רפואית.
סכנה אמיתית זה ילד שהופך ללבן (מת) או שחור (מצוקה נשימתית קשה מאד).