הנושאים החמים
הנושאים החמים
Natan Galant
כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
לא בכל יום קורה לאדם נס, בואו נודה בזה.
היום, ממש לפני שעה קלה, זכיתי לאחד כזה.
השעה הייתה שעת ערב מוקדמת, וסיימתי ללמוד את הדף היומי בבית הכנסת ישועות זעקיל. החברותא שלי לא הגיע, כך שהייתי מנומנם. הייתה לי תכנית להערב.
שיערתי שאצליח להכנס מהראשונים למשכן קודשו של הרבי מקורצוויל שליט"א, להתברך, וללכת לענייני.
התארגנתי כמו שצריך, הכנתי מעטפה מלאה עבור בוקי מזו'רי, סלסלת שוקולדים לקמצי, גבאי המשנה, וכמובן, כרטיס חום ועליו כתוב באותיות לכה סלקטיבית: כרטיס זה מזכה את נושאו לקבל שתי תמונות במגזין 'כל העולם החסידי כולו' - חינם.
התור היה ארוך, כצפוי, והטונים עלו עד לשמיים. סרינה, שלא מוכנה לטוס לשום חופשה בסלובקיה בלי ברכה מ'הצדיק האשכנזי', כלשונה, עשתה בלאגנים. צעקה וצווחה שהיא מהראשונות בתור ושאף אחד ואחת לא יעקוף אותה, בוקי מז'ורי התעלה על עצמו עם הדרישות הכספיות לקידום בתור, וכולי. יום רגיל בחצר הקודש.
נופפתי בכרטיס. לכדתי את מבטו של קמצי, גבאי המשנה. הוא איבד את כושר השפיטה שלו למראה הכרטיס. האיש פשוט מת על תמונות בעיתון. מיהרתי והגשתי לו גם את סלסלת השוקולדים, תוך הקפדה רצינית על ארשת פנים קפואות, כך שאיש לא יחשוד שנעשה פה שוחד לעיני כולם.
הטריק הצליח. תוך כמה דקות הייתי במעון הקודש. הרבי בירכני בהצלחה רבה וגדולה, וענה לי כל שאלותיי. לבסוף, אזרתי עוז, וביקשתי: כבוד הרב, אם אפשר, ברכה, שלא יתקשרו אליי עם עדכוני חדשות. אינני יכול לשאת זאת יותר.
הרבי חייך, עיניו זהרו, והוא הנהן לעומתי כאומר: הן!
יצאתי מהחדר, החלקתי את שאר התשורות לבוקי התאוותן, ומיהרתי לדרכי.
בוקי, המשופשף מביניהם, גם קלט ברגע מהיר אחד שהכרטיס מזוייף. בזמן ששניהם פרצו החוצה אל הרחוב, להוטים ללמדני לקח נורא - צעק בוקי בזעם לעמיתו התם: תקשיב, י'בוק. הבנאדם עבד עליך, איך לא קלטת. כבר חודשיים שהכרטיסים החומים יצאו משימוש בגלל כל הזיופים, ועכשיו הכרטיסים בצבע כחול בהיר עם הטבעה מזהב. אתה יכול לזרוק לזבל את הכרטיס שהנוכל הזה נתן לך.
רצתי כאחוז טירוף. לא שיערתי שכה מהר יעלו על תרמיתי. אין דבר מלחיץ יותר מגבאי זועם. שלא לדבר על שניים כאלו, שלא לדבר אם קראים להם בוקי וקמצי.
רצתי דרך מחנה יהודה, נסתי ככל יכולתי. חולתי בדרכי מהומה רבה, לצערי. חנצ'ה נבעתה למראה העגבניות השפוכות על האספלט, הנתונות למרמס. גם יעקב דולר, סגן שר הגינון שבדיוק ירד לרחרח את השטח ולהסתלף עם אזרחים עוברי אורח - כעס מאוד כשקלט שכולם מרוכזים בי, והוא נשכח מכל לב.
כשיצאתי מהשוק, הרודפים אחריי צמצמו את הפער. יכולתי לחוש את הבל נשימותיו של בוקי מזו'רי בעורפי, יכולתי לחוש את המדרכה הרועדת עם כל פסיעה של קמצי. מאה חמישים של קילוגרמים זועמים.
רצתי יותר מהר, יותר מהר, לא היה לי אוויר. ידעתי שככל הנראה לא אצליח להימלט.
וכמו נבואה שחורה המגשימה את עצמה, תוך רגעים אחדים שניהם הגיעו אליי. זה מימיני, זה משמאלי. הם הושיטו את ידיהם בתיאום מוחלט, והזמן כמו קפא מלכת. בהילוך איטי צפיתי איך אצבעותיהם מתאגרפות, מתקרבות אליי, מתקרבות - - -
באותו רגע נגלה לנגד עיני, כמעין חזיון מופלא, הרבי מקורצוויל שליט"א. ממש ראיתי אותו מולי, עיניו בוערות, הילה מרטטת סביבו.
הוא הניח את ידיו עליי, ואמר בקול עז: תתעורר! עוד רגע השקיעה.
מבועת, פקחתי עיניים. עוד דקה השקיעה. מיהרתי להרים את ראשי ולתפוס את תפילת המנחה בלב הולם.
*
ולחשוב שכמעט הפסדתי מנחה היום.
נס. נס אמיתי.
היום, ממש לפני שעה קלה, זכיתי לאחד כזה.
השעה הייתה שעת ערב מוקדמת, וסיימתי ללמוד את הדף היומי בבית הכנסת ישועות זעקיל. החברותא שלי לא הגיע, כך שהייתי מנומנם. הייתה לי תכנית להערב.
שיערתי שאצליח להכנס מהראשונים למשכן קודשו של הרבי מקורצוויל שליט"א, להתברך, וללכת לענייני.
התארגנתי כמו שצריך, הכנתי מעטפה מלאה עבור בוקי מזו'רי, סלסלת שוקולדים לקמצי, גבאי המשנה, וכמובן, כרטיס חום ועליו כתוב באותיות לכה סלקטיבית: כרטיס זה מזכה את נושאו לקבל שתי תמונות במגזין 'כל העולם החסידי כולו' - חינם.
התור היה ארוך, כצפוי, והטונים עלו עד לשמיים. סרינה, שלא מוכנה לטוס לשום חופשה בסלובקיה בלי ברכה מ'הצדיק האשכנזי', כלשונה, עשתה בלאגנים. צעקה וצווחה שהיא מהראשונות בתור ושאף אחד ואחת לא יעקוף אותה, בוקי מז'ורי התעלה על עצמו עם הדרישות הכספיות לקידום בתור, וכולי. יום רגיל בחצר הקודש.
נופפתי בכרטיס. לכדתי את מבטו של קמצי, גבאי המשנה. הוא איבד את כושר השפיטה שלו למראה הכרטיס. האיש פשוט מת על תמונות בעיתון. מיהרתי והגשתי לו גם את סלסלת השוקולדים, תוך הקפדה רצינית על ארשת פנים קפואות, כך שאיש לא יחשוד שנעשה פה שוחד לעיני כולם.
הטריק הצליח. תוך כמה דקות הייתי במעון הקודש. הרבי בירכני בהצלחה רבה וגדולה, וענה לי כל שאלותיי. לבסוף, אזרתי עוז, וביקשתי: כבוד הרב, אם אפשר, ברכה, שלא יתקשרו אליי עם עדכוני חדשות. אינני יכול לשאת זאת יותר.
הרבי חייך, עיניו זהרו, והוא הנהן לעומתי כאומר: הן!
יצאתי מהחדר, החלקתי את שאר התשורות לבוקי התאוותן, ומיהרתי לדרכי.
*
לקח לבוקי בדיוק דקה אחת לקלוט שהמעטפה המפוצצת מלאה בשטרות מזוייפים, וכשראה את פניו הסמוקות של קמצי - הבין שגם עליו עשיתי סיבוב. השוקולדים, אם תהיתם, היו עטיפות ריקות בלבד, ובתוכם פיסות חמאה מרובעות שאותן חתכתי בדייקנות כל הבוקר.
בוקי, המשופשף מביניהם, גם קלט ברגע מהיר אחד שהכרטיס מזוייף. בזמן ששניהם פרצו החוצה אל הרחוב, להוטים ללמדני לקח נורא - צעק בוקי בזעם לעמיתו התם: תקשיב, י'בוק. הבנאדם עבד עליך, איך לא קלטת. כבר חודשיים שהכרטיסים החומים יצאו משימוש בגלל כל הזיופים, ועכשיו הכרטיסים בצבע כחול בהיר עם הטבעה מזהב. אתה יכול לזרוק לזבל את הכרטיס שהנוכל הזה נתן לך.
רצתי כאחוז טירוף. לא שיערתי שכה מהר יעלו על תרמיתי. אין דבר מלחיץ יותר מגבאי זועם. שלא לדבר על שניים כאלו, שלא לדבר אם קראים להם בוקי וקמצי.
רצתי דרך מחנה יהודה, נסתי ככל יכולתי. חולתי בדרכי מהומה רבה, לצערי. חנצ'ה נבעתה למראה העגבניות השפוכות על האספלט, הנתונות למרמס. גם יעקב דולר, סגן שר הגינון שבדיוק ירד לרחרח את השטח ולהסתלף עם אזרחים עוברי אורח - כעס מאוד כשקלט שכולם מרוכזים בי, והוא נשכח מכל לב.
כשיצאתי מהשוק, הרודפים אחריי צמצמו את הפער. יכולתי לחוש את הבל נשימותיו של בוקי מזו'רי בעורפי, יכולתי לחוש את המדרכה הרועדת עם כל פסיעה של קמצי. מאה חמישים של קילוגרמים זועמים.
רצתי יותר מהר, יותר מהר, לא היה לי אוויר. ידעתי שככל הנראה לא אצליח להימלט.
וכמו נבואה שחורה המגשימה את עצמה, תוך רגעים אחדים שניהם הגיעו אליי. זה מימיני, זה משמאלי. הם הושיטו את ידיהם בתיאום מוחלט, והזמן כמו קפא מלכת. בהילוך איטי צפיתי איך אצבעותיהם מתאגרפות, מתקרבות אליי, מתקרבות - - -
באותו רגע נגלה לנגד עיני, כמעין חזיון מופלא, הרבי מקורצוויל שליט"א. ממש ראיתי אותו מולי, עיניו בוערות, הילה מרטטת סביבו.
הוא הניח את ידיו עליי, ואמר בקול עז: תתעורר! עוד רגע השקיעה.
מבועת, פקחתי עיניים. עוד דקה השקיעה. מיהרתי להרים את ראשי ולתפוס את תפילת המנחה בלב הולם.
*
ולחשוב שכמעט הפסדתי מנחה היום.
נס. נס אמיתי.
