שוקולד מריר
משתמש פעיל
כשניצני האביב שוקלים האם לפרוח, אנו יודעים שזמננו הגיע.
אין אות רשמי,אנחנו מבינים לבד מתי מגיע הזמן, ופורצים בהמוננו החוצה.
כל השנה אנו מדמיינים את החופשה הקסומה הצפויה לנו,
חופשה של צמיחה,התחדשות,פריחה ושגשוג.
תקופה של אגירת כוחות מחודשים, של מילוי מחסנים וצבירת חום למשך השנה כולה.
אני באופן אישי הכי אוהב את שוקי, קסם של ילד.
שנה שעברה הכרתי את הפלא המהלך הקטן בעת ריחוף סתמי בשכונה מזדמנת,
ילדון בונבון רך למגע, עורו חלק וקטיפתי, בצבע בהיר ובמרקם ענוג.
שנה שעברה זכיתי לשתות לרוויה מדמו הסמוק ורווי הטעם.
זכיתי לטעום את טעם החיים.
והשנה-אני מתכנן לנסות שוב את מזלי, ואולי אף לזכות לטעום מעט מן האדום האדום הזה.
תקופה ארוכה שאני מדמיין ברוחי את המסע, טיסה מהירה, פריצה דרך החלון, זיהוי המטרה, והשאר בגדר חלום.
אך הסיפור הזה לא נגמר בטוב, סופו מר ועצוב, וכשאני נזכר בו, הבטן שולחת לי אותות בדמות קרקורי רעב עזים.
ובכן, הטיסה המיוחלת עברה בהצלחה,
החלון הנכסף קידם את פני בהתרגשות,
הנמכתי מהירות לקראת הנחיתה, משקיף מרחוק על האוביקט המתוק שלי,
הוא ישן.
אני כמעט ומרגיש את הדם המתוק זורם בגרוני--
בום!
רשת גדולה, צפופה ומרושעת חוסמת את דרכי.
איך מגדילים את המתח?
איך מעשירים את התאורים?
איך נוסכים בקטע חיים חדשים?
מהיכן מקבלים השראה לדימויים מרחיקי לכת?
אודה לקבלת טיפים!
אין אות רשמי,אנחנו מבינים לבד מתי מגיע הזמן, ופורצים בהמוננו החוצה.
כל השנה אנו מדמיינים את החופשה הקסומה הצפויה לנו,
חופשה של צמיחה,התחדשות,פריחה ושגשוג.
תקופה של אגירת כוחות מחודשים, של מילוי מחסנים וצבירת חום למשך השנה כולה.
אני באופן אישי הכי אוהב את שוקי, קסם של ילד.
שנה שעברה הכרתי את הפלא המהלך הקטן בעת ריחוף סתמי בשכונה מזדמנת,
ילדון בונבון רך למגע, עורו חלק וקטיפתי, בצבע בהיר ובמרקם ענוג.
שנה שעברה זכיתי לשתות לרוויה מדמו הסמוק ורווי הטעם.
זכיתי לטעום את טעם החיים.
והשנה-אני מתכנן לנסות שוב את מזלי, ואולי אף לזכות לטעום מעט מן האדום האדום הזה.
תקופה ארוכה שאני מדמיין ברוחי את המסע, טיסה מהירה, פריצה דרך החלון, זיהוי המטרה, והשאר בגדר חלום.
אך הסיפור הזה לא נגמר בטוב, סופו מר ועצוב, וכשאני נזכר בו, הבטן שולחת לי אותות בדמות קרקורי רעב עזים.
ובכן, הטיסה המיוחלת עברה בהצלחה,
החלון הנכסף קידם את פני בהתרגשות,
הנמכתי מהירות לקראת הנחיתה, משקיף מרחוק על האוביקט המתוק שלי,
הוא ישן.
אני כמעט ומרגיש את הדם המתוק זורם בגרוני--
בום!
רשת גדולה, צפופה ומרושעת חוסמת את דרכי.
איך מגדילים את המתח?
איך מעשירים את התאורים?
איך נוסכים בקטע חיים חדשים?
מהיכן מקבלים השראה לדימויים מרחיקי לכת?
אודה לקבלת טיפים!
נערך לאחרונה ב: