מסימני האביב

שוקולד מריר

משתמש פעיל
כשניצני האביב שוקלים האם לפרוח, אנו יודעים שזמננו הגיע.
אין אות רשמי,אנחנו מבינים לבד מתי מגיע הזמן, ופורצים בהמוננו החוצה.
כל השנה אנו מדמיינים את החופשה הקסומה הצפויה לנו,
חופשה של צמיחה,התחדשות,פריחה ושגשוג.
תקופה של אגירת כוחות מחודשים, של מילוי מחסנים וצבירת חום למשך השנה כולה.

אני באופן אישי הכי אוהב את שוקי, קסם של ילד.
שנה שעברה הכרתי את הפלא המהלך הקטן בעת ריחוף סתמי בשכונה מזדמנת,
ילדון בונבון רך למגע, עורו חלק וקטיפתי, בצבע בהיר ובמרקם ענוג.
שנה שעברה זכיתי לשתות לרוויה מדמו הסמוק ורווי הטעם.
זכיתי לטעום את טעם החיים.
והשנה-אני מתכנן לנסות שוב את מזלי, ואולי אף לזכות לטעום מעט מן האדום האדום הזה.
תקופה ארוכה שאני מדמיין ברוחי את המסע, טיסה מהירה, פריצה דרך החלון, זיהוי המטרה, והשאר בגדר חלום.

אך הסיפור הזה לא נגמר בטוב, סופו מר ועצוב, וכשאני נזכר בו, הבטן שולחת לי אותות בדמות קרקורי רעב עזים.
ובכן, הטיסה המיוחלת עברה בהצלחה,
החלון הנכסף קידם את פני בהתרגשות,
הנמכתי מהירות לקראת הנחיתה, משקיף מרחוק על האוביקט המתוק שלי,
הוא ישן.
אני כמעט ומרגיש את הדם המתוק זורם בגרוני--
בום!
רשת גדולה, צפופה ומרושעת חוסמת את דרכי.


איך מגדילים את המתח?
איך מעשירים את התאורים?
איך נוסכים בקטע חיים חדשים?
מהיכן מקבלים השראה לדימויים מרחיקי לכת?
אודה לקבלת טיפים!
 
נערך לאחרונה ב:

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
כשניצני האביב שוקלים האם לפרוח, אנו יודעים שזמננו הגיע.
אין אות רשמי,אנחנו מבינים לבד מתי מגיע הזמן, ופורצים בהמוננו החוצה.
כל השנה אנו מדמיינים את החופשה הקסומה הצפויה לנו,
חופשה של צמיחה,התחדשות,פריחה ושגשוג.
תקופה של אגירת כוחות מחודשים, של מילוי מחסנים וצבירת חום למשך השנה כולה.

אני באופן אישי הכי אוהב את שוקי, קסם של ילד.
שנה שעברה הכרתי את הפלא המהלך הקטן בעת ריחוף סתמי בשכונה מזדמנת,
ילדון בונבון רך למגע, עורו חלק וקטיפתי, בצבע בהיר ובמרקם ענוג.
שנה שעברה זכיתי לשתות לרוויה מדמו הסמוק והרווי טעם,
זכיתי לטעום את טעם החיים.
והשנה-אני מתכנן לנסות שוב את מזלי, ואולי אף לזכות לטעום מעט מן האדום האדום הזה.
תקופה ארוכה שאני מדמיין ברוחי את המסע, טיסה מהירה, פריצה דרך החלון, זיהוי המטרה, והשאר בגדר חלום.

אך הסיפור הזה לא נגמר בטוב, סופו מר ועצוב, וכשאני נזכר בו, הבטן שולחת לי אותות בדמות קרקורי רעב עזים.
ובכן, הטיסה המיוחלת עברה בהצלחה,
החלון הנכסף קידם את פני בהתרגשות,
הנמכתי מהירות לקראת הנחיתה, משקיף מרחוק על האוביקט המתוק שלי,
הוא ישן.
אני כמעט ומרגיש את הדם המתוק זורם בגרוני--
בום!
רשת גדולה, צפופה ורשעית חוסמת את דרכי.


איך מגדילים את המתח?
איך מעשירים את התאורים?
איך נוסכים בקטע חיים חדשים?
מהיכן מקבלים השראה לדימויים מרחיקי לכת?
אודה לקבלת טיפים!
כתוב יפה.
כמה בעיות עובדתיות:
א. יתושים אינם עוקצים. רק היתושות.
ב. תוחלת חייהם נע הבין שבוע לשבועיים...
והרווי טעם
ורווי הטעם.
ומרושעת. אבל לא נורא.
בהצלחה.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק ד

א לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד:ב בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי:ג בְּנֵי אִישׁ עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה תֶּאֱהָבוּן רִיק תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה:ד וּדְעוּ כִּי הִפְלָה יְהוָה חָסִיד לוֹ יְהוָה יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו:ה רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה:ו זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל יְהוָה:ז רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְהוָה:ח נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ:ט בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן כִּי אַתָּה יְהוָה לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי:
נקרא  24  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה