קורונה ממש לא חוזרים ללימודים ולשיגרה כבר בראשון הקרוב

[שפריצרית]

זה לא התכנון של משרד הבריאות אז למה להקצין - אתמהה.
התכנון הוא חזרה הדרגתית לשגרה שבה נוקטים יותר אמצעי זהירות.

התכנון הזה היה טוב ויפה לפי ההשערה כי החולים מפתחים חסינות.
השערה שמופרכת בימים אלו ומכניסה לסחרור את מקבלי ההחלטות.

 

[חני בנני]

בבריטניה נערך מחקר על חולי הקורונה וממנו עלה כי בעלי משקל עודף נמצאים בקבוצת סיכון משמעותית לעניין התמותה מקורונה.
אז תשימי בבית (ואצלנו הם צפופים ב"ה) את כל בעלי המשקל העודף, כשל חיסוני, חולי סרטן, מושתלי איברים, מעשנים, סוכרתיים, אסמטיים ומבוגרים ותצפי מכל השאר לצאת לשגרה רגילה והם ינהגו בזהירות עם בני ביתם אשר בסיכון?
זה לא ישים בשום צורה.

גם בלי לחזור לשגרה, קבוצות הסיכון לא מוגנים הרמטית,
יש להם בני בית שיוצאים לקנות אוכל, אולי עובדים במקום חיוני,
אין מה לעשות, רק לשמור כמה שיותר וכמובן להתפלל.

 

[shira bira]

התכנון הזה היה טוב ויפה לפי ההשערה כי החולים מפתחים חסינות.
השערה שמופרכת בימים אלו ומכניסה לסחרור את מקבלי ההחלטות.

וזה טבעי שהיא מכניסה לסחרור ולמערך דיונים מחודש.
מדובר בבני אנוש שמקבלים החלטות ועורכים אנליזות בעיצומו של אירוע מתגלגל.
נראה לי שלפעמים שוכחים את זה וקופצים על כל טעות שלהם...
מכאן ועד להסיק שיסגרו אותנו עוד שנה בבית הדרך ארוכה.
מה שכן אפשר להסיק שאם המחלה לא מפתחת חסינות כנראה יהיו פה גלי תחלואה עד למציאת החיסון.

 

[shira bira]

גם בלי לחזור לשגרה, קבוצות הסיכון לא מוגנים הרמטית,
יש להם בני בית שיוצאים לקנות אוכל, אולי עובדים במקום חיוני,
אין מה לעשות, רק לשמור כמה שיותר וכמובן להתפלל.

זה ברור שאין הגנה הרמטית ולכן מה?
עושים מה שיכולים וזה כלל את שגרת הסגר שהוחלה על כולנו.

 

[פשוט מאוד]

לא אישית כלפייך,
אבל כל אחד שכותב בסגנון הזה, שרק יחשוב לפני זה אם הוא היה אומר את אותו משפט לאחיו.

 

[שפריצרית]

נראה לי שלפעמים שוכחים את זה וקופצים על כל טעות שלהם...
מכאן ועד להסיק שיסגרו אותנו עוד שנה בבית הדרך ארוכה.

אין קשר.
הדרך ההגיונית היחידה להתמודד עם המצב הקיים באמצעות הסגר הוא סגר הרמטי כמו שקיים עכשיו עד למציאת חיסון.
במסגרת הסחרור והדיון המחודש - יתכן ויגיעו למסקנה של שחרור המשק, המסקנה בה תמכתי בתחילת הדיון.

 

[שפריצרית]

אבל כל אחד שכותב בסגנון הזה, שרק יחשוב לפני זה אם הוא היה אומר את אותו משפט לאחיו.

צודקת במאה אחוז.
חבל שלא ציטטת גם את המשפט שהביא לתגובה הזו.

 

[פזמון]

המהלך ברור:
כל שבוע יגידו ששוקלים חזרה ללימודים
ואז שבוע שלם יהיו דיונים בתקשורת בעד ונגד. בעיקר נגד ואז יודיעו עוד איזו החלטה ושוב דיונים,
וכך בצורה מקצועית מאד יעבירו את הזמן לאזרחים, שימצאו את עצמם בסוף שנת הלימודים,
בדיונים מתי תפתח שנת הלימודים הבאה.
ועכשיו ברצינות:
כל עוד שאין חיסון אין לימודים
הערך העליון פה: הוא החיים.
לא הכסף לא ההשכלה.
פה זה לא סין ולא ארה"ב.

 

[פשוט מאוד]

צודקת במאה אחוז.
חבל שלא ציטטת גם את המשפט שהביא לתגובה הזו.

צודקת. סליחה.

 

[shira bira]

הדרך ההגיונית היחידה להתמודד עם המצב הקיים באמצעות הסגר הוא סגר הרמטי כמו שקיים עכשיו עד למציאת חיסון.

זו לא דרך הגיונית כי אנחנו לא חיים בעולם נטול כלכלה ולסגר לטווח ארוך מאד יש גם השפעות נפשיות וגם בריאותיות (אנשים דוחים טיפולים חשובים).

המסקנה בה תמכתי בתחילת הדיון.

אם יגיעו למסקנה כזו כמוצא של יאוש זה רק אם מספר החולים לא ירד ולעת עתה הוא יורד.
ואת הבאת את בריטניה כדוגמא בזמן שכולנו יודעים שהיא לא בדיוק התנהלה בהצלחה.

 

[שפריצרית]

ואת הבאת את בריטניה כדוגמא בזמן שכולנו יודעים שהיא לא בדיוק התנהלה בהצלחה.

היא לא התנהלה בהצלחה בשום סטנדרט, גם לא בסטנדרט שהיא עצמה קבעה.

 

[shira bira]

היא לא התנהלה בהצלחה בשום סטנדרט, גם לא בסטנדרט שהיא עצמה קבעה.

בדיוק.
אז מה הטעם להביא אותה כמודל?
ואם תאמרי שלא שמרה על הסטנדרט של עצמה הרי שאין הוכחה משום מדינה אחרת שבידוד קבוצות הסיכון הוכיח את עצמו כיעיל לטווח ארוך.

 

[שפריצרית]

אז מה הטעם להביא אותה כמודל?

הבאתי אותה כמודל הרעיוני ולא המעשי.

ואם תאמרי שלא שמרה את הסטנדרט של עצמה הרי שאין הוכחה משום מדינה אחרת שבידוד קבוצות הסיכון הוכיח את עצמו כיעיל לטווח ארוך.

אין הוכחה, אבל ייתכן שלא תהיה שום ברירה הגיונית אחרת.

 

[אשכולית]

המודל שהוכיח הצלחה מירבית עד כה היה המודל הדרום קוריאני, עם ריבוי הבדיקות ואמצעי המעקב. כך הם יכלו לאתר במהירות את החולים ו''לשלוף'' אותם החוצה, לפני שידביקו את כל המעגלים סביב.
ישראל היתה רוצה מאד לאמץ את המודל הזה, אלא שכמות הבדיקות עד כה לא היתה גבוהה בשל חוסרים במלאי. עכשיו כשהמוסד מביא עוד ועוד בדיקות, אפשר לתכנן יציאה הדרגתית מהסגר.

 

[shira bira]

ישראל היתה רוצה מאד לאמץ את המודל הזה,

היתה רוצה וזה לא יקרה.
אין פה מנטליות של צייתנות לשלטונות כמו במדינות סין, קוריאה וסינגפור.

 

[אשכולית]

היתה רוצה וזה לא יקרה

התכוונתי רק למודל הבדיקות: מתחמי דרייב אין, בדיקות לכל דורש, מדגמי אוכלוסייה אקראיים.
ואת צודקת באשר לצייתנות האוכלוסייה, אך בהתחשב באמצעים בהם מושגת הצייתנות הזו, הייתי מעדיפה את ישראל...

 

[yonatanr]

אם אין שום האטה בקצב הקורונה והמצב לא נהיה יותר טוב, למה בכלל חושבים על חזרה ללימודים?
זה בכלל רלוונטי?!

בוודאי שיש האטה גדולה בקצב ההידבקות, ובפרט בקצב המונשמים.
הנה נתון מאתר N12:

 

[imac100]

רציתי לעלות את הסרטון אבל הוא כבד מידי
בלינק יש סרטון עם הסבר מה צריך לקרות כדי שנתחיל לאט לאט לחזור לשגרה

סדר בסגר איתי הרמן.mp4

drive.google.com

 

[פרידה]

נכון.
אבל אין ערובה שכלל האוכלוסייה תעבור את הקורונה במצב שמאפשר הישארות בבית, ללא הזדקקות לטיפול רפואי.
מערכת הבריאות אינה ערוכה לתרחיש קיצון בה המונים מסתערים על המרכזים הרפואיים. חוסר האפשרות לתת טיפול הולם עלול לגרום לשתי תוצאות:
1. קריסת המערכת, כאוס וחוסר שליטה.
בניגוד למצב הקיים היום, בו כמות הנדבקים הסבירה (בחסדי שמיים), מאפשרת ניטור ושליטה על החולים, עם ויסות שלהם למלוניות /אשפוז.
2. פגיעה אנושה בענפי הרפואה האחרים (אונקולוגיה, ילדים...) כוון שכלל המערכת תגוייס לחולי הקורונה.

דרום קוריאה שומרת על שגרה תוך ביצוע בדיקות המוניות וזה מה שבנט מציע לעשות כאן, להעלות לבדיקות של 30 -20 אלף ביום ויחד עם זאת לחזור לעבודה וללימודים ולהילחם ספציפית במחלה ולא עם פטיש בראש של המדינה
ואם כולם יוצאים עם מסכות ומקפידים על זה ההדבקה יורדת בעשרות אחוזים
ולגבי בתי החולים, כבר היום אין ניתוחים וטיפולים שאינם דחופים, המערכת כולה משותקת.
נצטרך לחיות עם הקורונה, אין ברירה ! אנחנו לא יכולים להמשיך ככה, ההשלכות הכלכליות קטסטרופליות!
עוד חודש כזה ואנשים יאבדו את פרנסתם ומטה לחמם ולא ברור מה יותר רע

 

[תלתל הנודד]

הגרף מוכיח: בעוד שבועיים הקורונה תעלם מישראל

על פי ניתוח גרפים והשוואות בינלאומיות מגיע פרופ' יצחק בן ישראל למסקנה לפיה בהחלט יתכן ואנחנו כבר בשלביה האחרונים של מגפת הקורונה.
בראיון לערוץ 7 הסביר פרופ' בן ישראל את עמדתו ומציין כי כאשר מודדים את קצב התווספות חולים נוספים לחולים הקיימים הרי שניתן לזהות את המגמה בבירור ובאופן מותאם בכלל המדינות. אם בראשית המגיפה קצב התווספות החולים היה גדל בקצב מהיר מדי יום ביומו הרי שהמציאות הזו השתנתה בתכלית.
"תוספת החולים הייתה גדולה יותר מיום ליום. כך היה בארבעה חמישה שבועות הראשונים מאז שהמגיפה התגלתה בישראל. החל מהשבוע השישי תוספת החולים התמתנה, הגיעה לשיא בשבוע השישי, 700 חולים ליום, ומאז היא יורדת והיום היא רק 300 חולים. בעוד שבועיים היא תגיע לאפס ולא יהיו חולים נוספים".
פרופ' בן ישראל מבהיר כי "ככה זה בכל העולם. גם במדינות שבהם נקטו בסגר כמו איטליה וגם במדינות שלא ביצעו סגר כמו טייוואן או סינגפור". במדינות כאלה וכאלה קיימת עליה עד השבוע ה-4-6 ומיד לאחר מכן התמתנות עד היעלמות בשבוע השמיני.
בדבריו מקפיד בן ישראל לתת קרדיט על מחקרי הגרפים השונים לעמיתיו פרופ' ציגלר מהטכניון ורוני יפרח שסייעו לו בגיבוש מאמרו הפורס את העמדה המעודדת.
"זה קורה גם במדינות שעשו סגר כמונו וגם באלה שלא עשו סגר עד היום כמו שבדיה, כל מדינה והאמצעים שלה. הירידה והעליה על פי אותו ציר זמנים", אומר בן ישראל ומדגיש כי דבריו מתבססים על נתוני העבר מבלי לנסות ולנחש מה יקרה בעתיד ולנבא את העתיד.
"ברור לנו איך המגיפה מתחילה ומה מביא לעליה. מה מביא להתמתנות זה לא ברור. לכן אני מציע שמיד בשבוע שאחרי השבוע הנוכחי נמתן את הסגרים. נתחיל בעלייה בעבודה מ-15 אחוז לחמישים אחוז ולאחר שבועיים להגיע למאה אחוז".
עם זאת מוסיף פרופ' בן ישראל ומציין כי הוא "ממליץ שנעשה את כל הצעדים ההגייניים כמו חבישת מסכות ושמירת מרחק מאדם לאדם ואיסורי התקהלויות כי זה לא עולה למשק. מה שמטריד אותי זה הפגיעה במשק. אנחנו משלמים מאה מיליארד שקלים בחודש בגלל הסגר הזה. יש לכך השלכות גם על הבריאות. נשלם ביותר חיי אדם על מערכת בריאות במצב הנוכחי".