מידע שימושי מכתב למנהלי ומנהלות הסמינרים!!!

מצב
הנושא נעול.

פריפרי

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
שלחה לי אמא בקשה לכתוב על נושא כאוב.
וביקשה לפרסם אז הנה אני כותבת ומפרסמת לטובת בנות ישראל.
ואם אזכה שעוד בת ישראל תזכה ללמוד במקום שטוב לה והיה זה זה שכרי!!!!

אני רוצה לגעת בנקודה כאובה.
שמשום מה מפחדים להתקרב אליה.
כאילו שאם לא נכתוב על כך.
זה יעלם, לא יהא קיים, וישכח.

וזה..... שיבוץ הבנות בסמינרים.
מי יתקבל לסמינר ומי יצטרך לרעות בשדה זרים..
במילים יפות יותר..
לחרוץ גורלות לדורי דורות.

כמה כאב וים של דמעות נשפכים.
כמה בתים בישראל נחרבים ונהרסים.
כמה צער של בנות צעירות שעומדות מול קיר אטום.
כאילו הם שקופות ולא שוות כלום..

אז ברור שצריך וחובה שיהא פיקוח קפדני
כדי לשמר חינוך ילדינו איכותי ונקי.
אבל לצערי התבלבלו המטרות האמיתיות
ומעורבים פה גם הרבה מאוד נגיעות אישיות.

אני כמובן מדגישה שאני לא מכלילה.
אבל כן מדברת על תופעה חמורה ופעילה.
וכמובן שישנם מנהלים ומנהלות העושות עבודת קודש בנאמנה.
ושיקוליהם נקיים מכל רבב והם נותנים את כל הנשמה.
והלוואי שיהיו סמל ודוגמא לכל העוסקים במלאכה הקדושה.

ומפה קריאתי למנהלות ומנהלים היקרים!
קיבלתם לידכם נשמות הם לא חפצים.
הם ילדים יקרים להורים מסורים.
שרק רוצים לראות דורות ישרים מבורכים.

אתם המראה והדוגמא החיה של הדור הבא!!
למה בליבות בנותינו התמימות.
צריכות לנקר שאלות בקולי קולות.
למה לאנשי חינוך מותר לפגוע בנשמות??

למה אמהות נואשות מתחננות למנהלות.
ואין רחמים. ואין למי לפנות???
ובתווך עומדת נערה יהודיה שעודנה כמעט ילדה.
והפגיעה מי יקח אחריות על נשמתה הרכה.

ולכן המורות בכיתות עממי הגבוהות.
אחריותכן רבה עד מאוד. הבנות בגיל שהן כה רגישות.
גיל ההתבגרות עם כל המורכבויות.
כל אמא יודעת שבגילאים האלה הבנות היקרות
צריכות הבנה מיוחדת במה שהן עושות.

אנא אל תיקחו את הגיל המבלבל
כקובע אם לסמינר היא יכולה להתקבל.
הרימו ראש הסתכלו על מעבר.
על הנשמה הנמצאת שם מתחת בסתר.

תזהרו בדיוק מה אתם מעבירות.
מדובר בנשמות בעז"ה לעתיד אמהות.
אל תקחו מהם את הזכות במקום איכותי ללמוד.
ולהקים לתפארת משפחתן דורות..

כמה בנות צנועות עדינות עם מידות טובות.
לא מתקבלות בגלל סטיגמות של משפחות.
וההפך כמה בנות ממשפחות נוצצות מתקבלות.
בלי שיבדקו כלל את מצב הצניעות והמידות של הבנות???



בעת הזאת כשעם ישראל זקוק לישועות.
חבל על כל הסבל הכאב והדמעות.
צריכים להוסיף זכויות. ולקרב לבבות.
ולהיזהר שלא יפגעו חלילה לעד בנשמות.

קיבלתי אין ספור פניות לכתוב על הנושא הכאוב והרגיש.
כמובן שניסיתי להתחמק כי הכאב הוא עמוק ומתיש.
אבל כן כותבת לטובת אלה שאולי עדיין בבית יושבות.
ולישועתן מצפות ומייחלות.

אז הנה הרמתי את הדגל…השמעתי את קולן.
הבאתי לכאן את זעקתן ושוועתן.
וזכרו!!!! פעם אתם למעלה ופעם למטה העולם כגלגל שמסתובב לו...
כשאתם למעלה היו חכמים..ואיספו זכויות ליום שאולי יבוא.
..

השכילו להיות מאנשי החינוך הערכיים המיוחדים.
שכל רצונם הטהור זה להיות שותפים בגידול דורות ישרים.
ובעזרת השם סייעתא דשמיא מלווה אותם.
ומשמים ישלמו להם את שכרם.

וכל הדורות הנבנים לתפארת.
בזכותם ולזכותם לעד תהי' עומדת וקיימת.
ומילה טובה גם לכל המורות המיוחדות שתפקידן בנאמנות עושות.
ומשכילות איך לחנך באהבה וברגש. זכותן שלהן גם תעמוד לכל הדורות.


יהי רצון שנזכה כמחנכים וכהורים כל אחד בתפקידו.
לעשות נאמנה בכל המובנים את עבודתו
ושלא תצא חלילה תקלה מתחת ידי העובדים עם נשמות
ושתמשיך לתפארת בית השם שרשרת הדורות.
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

תודה
נקרא  0  פעמים

לוח מודעות

למעלה