התייעצות מי מהגולשים היה פעם באזור כסיף?

ייד

משתמש מקצוען
כמעט הביאו לכלל גמר את קריית גת - שפיר בקדנציה הקודמת בממשלה, והיה את חריש שנפל בשלב של הזכייה במגרשים כבר.
אבל זאת לא הנקודה, כי אני מסכים שיש מחדלים ארוכי טווח בהתנהלות כל הפוליטיקאים בנושא (ובמקום להגדיל את הדתות במאתיים שקל, הקלה של 300K בדיור תועיל הרבה יותר) , אין טעם להתלונן על תכנון גרוע בעבר כדי להצדיק תכנון לא טוב בהווה.
אגב משרד השיכון היה ביידים של אגו"י מאז אטיאס כמדומני ,אך לטעמי האחריות על נושאים כאלה היא קולקטיבית וחוצה מפלגות)
ושוב זה לא משנה מי שר השיכון גולדקנופף או אלעד צדיקוב, וגם לא האינטרס שלו, השאלה שלי היא האם כסיף שווה את המחיר הגבוה שלה ( בליץ תקשורתי בגצים והסתה על סחיטה, מנוחה על זרי הדפנה ונטישת פתרונות אחרים, האמירה שבנו לחרדים מספיק מתי שנרצה חלקים מבניה ריאלית, שלנצח נקבע את התקדים שלחרדים בונים רק על הגבולות ובחורים אסטרטגים וכן הלאה)
זה מה שאני מסביר שזרי הדפנה היו ויהיו תמיד
המחסור שלנו לא מעניין אף אחד
ולכן זה לא חכם לחסום את הפיתרון היחיד הנראה באופק
בטענה שאולי המחסור ילחוץ אנשים לעזור
(אגב ק.גת לא הגיעה מעולם לכמעט שום דבר,
וחריש לא נפלה בבג״צ אלא ביום שבעל קרקעות באזור הכינרת איגד את חבריו לקרטל לא חוקי...וד״ל)
 

משה מנדלוביץ

משתמש מקצוען
זה נשמע מופרך
אבל ההסברים האחרים מופרכים גם הם
אולי חכמת ההמונים תעזור
למה הוא עשה את זה ???
באמת ???
מי שיש לו ארכיון המבשר יכול לראות שחריש היא הבייבי של פרוש
במשך שנים הוא לא גמר לדבר על זה
ולשווק את זה בכל מקום
הוא נפל בגדול ע"י נוכל, וע"י העו"ד שהנוכל סידר לו מהגדולים והנחשבים בארץ, שכנראה שירת אינטרסים זרים, כשטען שהכל בסדר, ואין שום בעיה להגיש כך את הקבוצות
 

ייד

משתמש מקצוען
באמת ???
מי שיש לו ארכיון המבשר יכול לראות שחריש היא הבייבי של פרוש
במשך שנים הוא לא גמר לדבר על זה
ולשווק את זה בכל מקום
הוא נפל בגדול ע"י נוכל, וע"י העו"ד שהנוכל סידר לו מהגדולים והנחשבים בארץ, שכנראה שירת אינטרסים זרים, כשטען שהכל בסדר, ואין שום בעיה להגיש כך את הקבוצות
והוא המשיך לקיים קשרי ידידות עם הנוכל,
ולקדם איתו מהלכים פוליטיים...
והוא המשיך לתקוע את כסיף ולא להוציא שום עיר חרדית חדשה בשום מקום בארץ..
ולתת להר יונה להיתקע בועדות התכנון...
למרות שהוא היה השר האחראי.
 

סי 2

משתמש פעיל
באמת ???
מי שיש לו ארכיון המבשר יכול לראות שחריש היא הבייבי של פרוש
במשך שנים הוא לא גמר לדבר על זה
ולשווק את זה בכל מקום
הוא נפל בגדול ע"י נוכל, וע"י העו"ד שהנוכל סידר לו מהגדולים והנחשבים בארץ, שכנראה שירת אינטרסים זרים, כשטען שהכל בסדר, ואין שום בעיה להגיש כך את הקבוצות
אוה באמת אתה צודק
מאיר פורוש הוא אדם תמים כל כך שאתה יכול להוציא אותו עם עיניים פתוחות לשמש ולהגיד לו שזה לילה.. הגזמת!!
 

משה מנדלוביץ

משתמש מקצוען
אוה באמת אתה צודק
מאיר פורוש הוא אדם תמים כל כך שאתה יכול להוציא אותו עם עיניים פתוחות לשמש ולהגיד לו שזה לילה.. הגזמת!!
מדובר בעו"ד צבי אגמון שהוא אחד מעורכי הדין הגדולים ביותר
שאמר כל הזמן הכל בסדר אין שום בעיה במכרזים, אף פעם זה לא נפסל
ולמה מי שמאמין לעו"ד שלו שהוא משלם לו על זה סכומים גדולים נקרא תמים
 

בית שמשניק

משתמש סופר מקצוען
TheMarker | נדל"ן

חילונים, אין לכם מה לדאוג: "החרדים לא רוצים להשתלט על ערים"​

תנו לחרדים זמן ושקט ותראו שהם לומדים ועובדים, אל תזרקו אותם ליישובים ללא אזורי תעסוקה, ו"הם מוכנים ללכת לכל עיר שתקבל אותם, אבל ראשי העיריות החילוניות חוששים" ■ בנצי ראקוב, יזם, מתכנן ערים וחוקר חרדי, טוען שאין מה לפחד משכנים חרדים
הדר חורש

הדר חורש

16:13, 06 ביולי 2023

שבע שנים חלפו מאז אישרה הממשלה את התוכנית האסטרגית לפתרון מצוקת הדיור בחברה החרדית, שהציגה יעד לבניית 10,000 דירות בשנה עבור המגזר. מאז מונו שני שרים חרדים לעמוד בראש משרד השיכון והבינוי, אבל התוכנית לא בוצעה, והמצוקה רק החריפה. באחרונה נכשלים בזה אחר זה מכרזי ענק לדיור בערים החרדיות רכסים ואלעד, תוך שהמשרדים המופקדים על התנעת הפתרונות מפגינים חוסר אונים. לפי המכרזים המתוכננים בחברה החרדית, התכנון הכאוטי של יישובים חדשים והיעדר טיפול בהתחדשות עירונית בערים החרדיות, מצוקת הדיור החרדית צפויה להחריף בשנים הקרובות, במחיר של הגברת המאבקים על צביון שכונות בערים שבהן האוכלוסייה החרדית צומחת במהירות, כמו אשדוד, בית שמש, דימונה וחריש.

בנצי ראקוב, מתכנן ערים, בעלים ומנכ"ל חברת אבני שלם לניהול תכנון בנייה וחוקר במכון החרדי למחקרי מדיניות, נמנה עם צוות החוקרים המנסה בימים אלה לעדכן את התוכנית שהתיישנה ולמעשה נזנחה, ומזהיר שחוסר תכנון ודעות קדומות על טיבה של החברה החרדית עלולים להחזיר את הכל לנקודת ההתחלה, ולהגביר את המצוקה והעוני בחברה החרדית. בין היתר, הוא מתרעם על ההזנחה רבת השנים בהקמת מרכזי תעסוקה ליישובים חרדיים, שהתבססה על ההנחה שהחרדים ממילא אינם נזקקים לעבודה, אלא לקצבאות אברכים. מרכזי תעסוקה, התורמים גם ליציבות הפיננסית של הערים, נשמרו לציבור הכללי בלבד.
[IMG alt="באנצי ראקוב בית שמש
בנצי ראקוב, ראש תחום הדיור במכון החרדי למחקרי מדיניות"]https://img.haarets.co.il/bs/000001...309,309,x1173,y416&height=100&width=100[/IMG]

בנצי ראקוב​

חוקר בכיר במכון החרדי למחקרי מדיניות; בעלים ומנכ"ל חברת אבני שלם, לניהול תכנון בנייה

גיל:
38 מצב משפחתי: נשוי + 6 מגורים: בית שמש השכלה: בוגר ישיבות מדרש עליון ומיר; תואר ראשון במינהל, ממשל ומשפט ממכללת שערי משפט; תואר שני במדיניות ציבורית והתמחות בתכנון מהאוניברסיטה העברית

באחרונה מנסה המדינה לתכנן ולפתח אזור תעסוקה באלעד. בינתיים ההצלחה חלקית. במשרדו בבית שמש, בשכונה שנועדה לאוכלוסייה כללית אבל נהפכה בכורח המציאות לשכונה חרדית, מצביע ראקוב על מסמך משרד השיכון לתכנון העיר החרדית כסיף בנגב המזרחי: "תראה מה כתוב פה — 'התעסוקה במגזר החרדי מאופיינת בענפי שירות ציבוריים מקומיים ומסחר בעסקים מקומיים'. זה אומר, בואו נשאיר אותם שם והם יסתדרו ביניהם. זה עיוות המציאות וזה לקבע שם את העוני".


מה לדעתך נכון לעשות?


"הסתכלות אסטרטגית: לאן שולחים את החרדים ב–20 השנים הקרובות, מה הפיזור שלהם ואיך לייצר מודלים מרחביים של תעסוקה. אני רוצה לראות מרחבים משותפים שבהם הציבור החרדי והכללי נפגשים, אזורי תעסוקה שבהם הם עובדים ביחד. הדבר השני הוא שאחרי שיש החלטה ממשלתית לכוון הרבה יותר אוכלוסייה חרדית דרומה — בית שמש, אשדוד, קריית גת וכסיף־ערד — בואו נעשה תוכנית עבודה שמייצרת שם אזורי תעשייה ותעסוקה. האזורים האלה לא חייבים להיות דווקא בכסיף, אלא גם בבאר שבע".
אבל כסיף רחוקה מקריית גת.

"אם מסתכלים רק על תכנון כסיף, ללא קשר ליישובים סמוכים, הם יישארו בלי כלום — בלי מרכזי תעסוקה גדולים, ללא פריון והתפתחות. אני מדבר על רשת יישובים במרחק נסיעה של 20 דקות, שמסתכלת ביחד על קריית גת, בית שמש ובאר שבע. כשאני מסתכל על האזור כמקשה אחת, אני יודע שיש תעסוקה מגוונת במרחב שבו יש 100 אלף משקי בית חרדיים ו–200 אלף ידיים עובדות. אפשר לעשות תוכנית תעסוקה, שלא תשאיר אותם בפינה".


מי באמת יוצא לעבודה ביישוב חרדי ומה כישורי העבודה של חרדים?

"כשאני מסתכל על התפתחות החברה החרדית בשנים האחרונות, אני רואה שהשוליים הולכים ומתרחבים, ובסופו של דבר אנשים יוצאים לעבוד. לא צריך להפריע לתהליך הזה. אולי עכשיו פריון העבודה עדיין נמוך, כי לגברים אין עדיין את מלוא הכלים, אבל רבים מהם צוברים כלים. אני דוגמה לחרדי שהתחיל את חייו ללא לימודי ליבה, השלים תואר ויצא לשוק העבודה. אנשים שלמדו, יצאו לשוק העבודה והצליחו, מהווים בחברה החרדית מושא להשראה ורצון של צעירים להידמות להם. זו המציאות. כולם מסתכלים על מנכ"ל משרד השיכון, יהודה מורגנשטרן, ואומרים 'כזה אני רוצה להיות'".


עדיין, יזמים לא רואים באלעד מקור לעובדים, ואנחנו רואים שאין כמעט ביקוש למכרזי תעסוקה בעיר.

"ככל שהאוכלוסייה החרדית תגדל, החרדים יבינו שהם צריכים לקבל עליהם אחריות, לפרנס ולהחזיק את המדינה הזו הלכה למעשה. התהליכים האלה מחלחלים וכבר קורים. לא כל 8,000 הבחורים שיצאו השנה מיסודי לישיבות גבוהות ימשיכו ללמוד כל חייהם. בשנים הבאות השנתונים יהיו גדולים יותר וההתפלגות תהיה גדולה יותר".


ועל סמך ההערכה שהנשירה מהמסגרות התורניות תגדל, אפשר לתכנן?

"צריך רק לא להפריע לתהליכים. בלי הכתבה ממשלתית למערכת החינוך, בלי שיח מתלהם נגד החרדים, אלה דברים שפוגעים בתהליכים. יש דרכים לעשות את זה בלי להציק ולצעוק. היום, יותר מ–50% מהגברים החרדים עובדים. זה היה בעבר נמוך יותר. זה קורה".


עובדים במה? מורים?

"בקהילה החרדית רק 30% עוסקים בהוראה ושיעורם הולך ופוחת. יש גם עובדי הייטק ויש רבים שעוסקים בנדל"ן. אני שמח לשמוע שהקימו ישיבה שמשלבת תארים אקדמיים. כשזה נעשה בפועל, אלה דברים מקובלים ורצויים שגם הרבנים מסכימים להם. מתחת לפני הקרקע יש פעילות של העשרה בשעות הפנאי אחרי הלימודים. לומדים אנגלית ומתמטיקה, והתלמידים גם ייחשפו למחשב בשעות מוגדרות ולמטרות למידה בלבד. אלה תהליכי עומק שנעשים על ידי אנשי מקצוע, שמכבדים את התרבות שלנו ויודעים להסביר לרבנים את התוכניות".


ממה שאתה אומר, עולה שהחרדים זקוקים לאזורי תעסוקה, אבל לאו דווקא בכסיף.

"בכסיף הממשלה דרשה לתכנן אזור תעסוקה, אבל לא נוח לי לדבר על כסיף. בקריית גת ובבאר שבע נלחמים על אזורי תעסוקה ורוצים להיות מטרופולין. המלחמה בין שני הענקים האלה תבלע את כסיף, ערד ודימונה, וכל התפתחות של אזור תעסוקה משמעותי באזור אחר. הבעיה היא שהמרחק בין כסיף לבאר שבע גדול. אין תכנון למערכות תחבורה ציבורית מפותחות בין שתי הערים. אין רכבת".


אז תוכנית כסיף בבעיה כי אין רכבת שתחבר לאזורי תעסוקה במרחב?

"בוא נוריד רגע את כסיף מהשולחן. אני לא יודע אם באר שבע יודעת היום לספק תעסוקה לחרדים. המודל הנכון לתעסוקת חרדים הוא בקריית גת. אני יודע ששם יודעים להעסיק חרדים, והאינטראקציה בין האנשים טובה יותר. אני רואה נשים ירושלמיות שעובדות במפעל אינטל בהר חוצבים, ואני יודע שגם אינטל בקריית גת יודעת להעסיק חרדים. סביב אינטל התפתחה תעשייה תומכת ואין ספק שזה מספק הזדמנויות תעסוקה גם לחרדים. במקום שיש תעשייה מתאימה, יש גם הכשרה והעשרה. הסמינרים מתאימים את תוכניות הלימודים שלהם ומספקים הכשרה. לדוגמה, עד לפני עשר שנים לא למדו בסמינרים החרדיים ראיית חשבון, והיום כן. זה היצע וביקוש".

גישה שהיא "איוולת לדורות"

השאלה של המתכננים היא אם להקים ערים חרדיות נפרדות — או להקים שכונות חרדיות בערים כלליות.


"צריך להסתכל למציאות בעיניים ולהבין ששתי החברות האלה לא רוצות לגור ביחד. חרדים לא רוצים לחיות ביישובים חילוניים, ולהפך: חילונים לא רוצים לגור ביישובים חרדיים. הפתרון אינו דווקא ערים נפרדות. נדרש גם וגם. הרי לא יקימו כל שנה עיר בסדר גודל של ביתר עילית או מודיעין עילית. להקים עיר לוקח 20 שנה. המודל צריך להיות שכונות נפרדות בתוך עיר מעורבת. זה לא קורה בגלל בעיה של פוליטיקה, בורות, בעיקר מצד החילונים, סטריאוטיפים ומחשבה לא נכונה על החברה החרדית. החרדים מוכנים ללכת לכל עיר שתקבל אותם — אבל ראשי עיריות חילונים לא מוכנים לקבל אותם".

החברה החרדית משלמת פחות ארנונה, זו עובדה.

"זה נושא של כסף ובעיה של הכנסות של עיר, ואת זה אפשר לפתור, בין השאר, באמצעות הקמת יותר אזורי תעסוקה. אבל יש גם חשש פוליטי של שינוי הרכב האוכלוסייה, שישנה את העיר ואת השלטון. ראש העירייה רוצה להישאר בכיסא שלו".

תל אביב בולטת בחוסר סובלנות ודעות קדומות כלפי חרדים, לאו דווקא בגלל ראש העירייה.

"יש קהילה חרדית בתל אביב, ואני לא חושב שצריכים להרחיב אותה. החרדים לא מפונקים ולא צריכים להיות דווקא בלב אזורי הביקוש. הם יכולים להיות בצפון ובדרום, ולתרום את חלקם לתוכנית הפריסה הלאומית. אבל צריך להיזהר: האם אנחנו מייצרים אזורים משותפים, שיוצרים ומעודדים תעסוקה, או שאנחנו זורקים אותם הכי רחוק וגוזרים עליהם ניתוק וחוסר בתעסוקה?"

אבל זו הגישה התכנונית שהביאה ליצירת ערי עוני כמו אלעד וביתר עילית: חרדים יכולים לגור בכל מקום, כי אין להם צורך בתעסוקה.

"אני לא כועס שאומרים את זה, אבל הגישה התכנונית הזו היא איוולת לדורות".

ומה קורה בערים שיש לידן תעסוקה, כמו מודיעין עילית?

"צריך להבדיל בין עיר ענייה ברמת ההכנסה לנפש, לעיר ענייה ברמת השירות שהיא נותנת לתושב".

מודיעין עילית ואלעד עניות בשני המובנים וקרובות למרכזי תעסוקה משותפים על פי המודל שהצעת.

"התשובה היא בני ברק. זו עיר ענייה יותר מערים חרדיות אחרות, שידעה לייצר מקורות הכנסה בזכות פיתוח אזור התעסוקה BBC. היא הצליחה בזכות המיקום הגיאוגרפי, אבל אזור תעסוקה כזה צריך להתפתח בבאר שבע, בבית שמש וכבכל עיר שתקלוט מסה של מגורים. למה הנחת המוצא היא שכשהעיר לא חרדית, צריכים לאזן אותה באזור תעסוקה — וכשמקימים עיר חרדית זה נמצא בשוליים של החשיבה? בשלוש הערים החרדיות שהוקמו ב–30 השנים האחרונות, אלעד, ביתר עילית ומודיעין עילית, לא הקימו אזור תעסוקה. עכשיו מתקנים את זה. הסיכוי לאכלס את מרכזי התעסוקה לא קשור לשאלה אם העיר חרדית או לא. איך הביאו את אינטל לקריית גת? היה שם כוח אדם שמתאים להייטק?"

מדברים על הצורך בהפרדה, אבל בפועל חילונים וחרדים מתערבבים כל הזמן, בעיקר בגלל תנועת חרדים לשכונות וליישובים כלליים.

"אני רוצה להאמין שיהיה מישהו שירים את הכפפה וינהל את האירוע הזה. זה חלום חיי. לכן למדתי ואני מוכן לתת מהזמן שלי לשליחות ציבורית, וגם המכון שותף לזה. אם לא ננהל את זה נכון, נגיע לסיטאציות של מאבקים כמו שהיה בערד, בחריש, בירושלים ובעבר בבית שמש. כל הדברים האלה קורים כשלא מנהלים את האירוע על ידי אנשי מקצוע שמסתכלים בעיניים אחד של השני ואומרים את האמת, בלי פוליטיקאים ותקשורת. השכונות צריכות להיות נפרדות, כי המרחב הציבורי שונה. החיכוכים קורים כתוצאה מאילוץ שאף אחד מהצדדים לא שמח עליו. החרדים זקוקים מדי שנה ל–10,000 דירות, וזה רק ילך ויגדל. חייבים לתכנן ולנהל את זה בתוכנית אסטרטגית ארוכת טווח".

מה היעד הבא של אכלוס חרדים? דימונה בדרך להתחרד?

"לדימונה יש פוטנציאל פיתוח של עשרות אלפי יחידות דיור. זו עיר גדולה, ואם תהיה פריסה נכונה של אוכלוסייה חרדית בדרום, תהיה גם בדימונה אוכלוסייה חרדית — אבל היא לא תשתלט על העיר. החרדים לא רוצים להשתלט על ערים. לא מחפשים את זה. זה קורה כשאין ניהול ואין תכנון. הייתי רוצה לראות שכל עיר עם פוטנציאל של אלפי דירות חדשות, מפרישה שכונה חרדית. זה לא יאיים על האיזון הדמוגרפי של העיר, ולא על הכלכלה שלה. גם בית שמש לא חייבת להיות עיר חרדית. היא יכולה להיות עיר מגוונת, נפלאה לכל הציבורים. אבל צריך לראות מי גר בכל שכונה ולספק את השירותים המתאימים".

חוששים מהתחדשות עירונית

אתה רואה בהגרלת המענקים החדשה, 50 אלף שקל לרכישת דירה עד שווי 600 אלף שקל, פתרון מותאם לחברה החרדית?


"זו לא תוכנית מותאמת לחרדים. זו תוכנית שמיועדת לכל הציבור, שיכול להשתתף בהגרלה ולקבל תמיכה לרכישת דירה ישנה. היא יכולה אולי לעודד התחדשות עירונית, כשאנשים ירכשו דירות קטנות וישנות במרכזי הערים ויעלו את מחירן".

למה קשה לעשות התחדשות עירונית בערים חרדיות?

"אין ספק שחלק מפתרונות הדיור בחברה החרדית יצטרכו לבוא מהתחדשות עירונית. בני ברק אולי הכי זקוקה להתחדשות, אבל היא הכי מורכבת ותהיה אחרונה לעשות זאת. יש לזה סיבות רבות. הבעיה העיקרית היא שינוי צביון השכונה שעשוי לקרות".

ההתחדשות לא תכניס חילונים לעיר חרדית.

"לא חילונים, אבל גם בציבור החרדי יש גיוון חברתי. אם יש בשכונה אוכלוסייה שמרנית שדוגלת בהסתפקות במועט, ופתאום מגיעה אוכלוסייה שיכולה לשלם מחירים אחרים, זה מפר את האיזון השמרני בשכונה. זה קורה גם באוכלוסייה הכללית — ג'נטריפיקציה ושינוי בצביון האזור, וזה מעורר התנגדות. בציבור החרדי רוכשי הדירות החדשים יכולים להיות צעירים יותר ופחות מצייתים לקודים החברתיים או לתקנות הרבנות השכונתית. בנוסף, יש התנגדות לבנייה לגובה, אבל הכל מתקשר לנושא הצביון של הקהילה. ועל זה יש גם את הנושא ההלכתי, שקובע שאדם לא יכול לפגוע בזכות קניין של דייר אחר".

את בעיית צביון השכונה אפשר לפתור על ידי הקטנת תוספת הדירות.

"אבל אז אין לפרויקט ערך כלכלי. יש משולש בהתחדשות עירונית: מודל כלכלי־תכנון־מודל חברתי. בחברה החרדית צריך להפוך את זה: לבחון את ההיבט החברתי של התוכנית, לתכנן את המיזם בהתאם — ומכאן להמשיך למודל הכלכלי. התקלה היא שלרוב לא יהיה לזה ערך כלכלי, אבל יש מספיק יזמים חרדים שיודעים לעבוד ברגישות הנכונה ולהתאים את המודל. צריך לעבוד איתם ולטפח אותם. עובדים על זה עכשיו במכון וברשות להתחדשות עירונית".

אפשר להסיק מדבריך שמגדלי מגורים בערים חרדיות הם בעיה של צביון, ולא שאלה של מעליות כשרות.

"נגיד שפתרנו את השאלה הטכנולוגית של שימוש במעלית שבת. אני מסתכל על בניין וכמות הנפשות שיש בו. כשאתה מדבר על אוכלוסייה חרדית, הבניין מכיל הרבה יותר נפשות. המעלית זה חתיכת אתגר. אני גר בקומה שישית ובבוקר ההמתנה למעלית יכולה להטריף את הדעת. אבל אנשים במגדלים גם לא פוגשים אחד את השני. הדנ"א החרדי הוא עירוני וחברתי. כולם מכירים את כולם. הקשרים החברתיים חזקים. לא רק החברה החרדית מתקשה לעמוד בתחזוקה יקרה של בית משותף, אבל בעיית המגדלים היא לא רק סיפור של האוכלוסייה החרדית. האם אנחנו עם שרוצה לגור במגדלים, איפה נהיה בעוד 20 שנה עם כל המגדלים האלה, עם כל השאלות התחזוקתיות והחברתיות שהם מעלים?"

בהקשר הבנייה לגובה, עלתה שאלה של הצבת בית כנסת בקומת ביניים. מה הבעיה עם זה?

"השאלה היא של שימוש במעליות בשבת, ואומרים שאם אדם יכול לעלות ברגל שש קומות, אז אפשר לקבוע בכל שש קומות בית כנסת. התשובה ההלכתית היא שאפשר, אבל מעשית ותרבותית זה חסר טעם, כי בית כנסת בנוי על קהילה ומנהגי תפילה מיוחדים לכל קהילה — ואיך ייקבע איזה בית כנסת יהיה באיזו קומה? תהיה קומה לכל קהילה?"
 

ייד

משתמש מקצוען
כשקוראים כתבות מהסוג הזה
הדבר הכי חשוב זה לקרוא בין השורות
לנסות להבין מה האינטרסים והאידיאולוגיות של הכותב
במקרה הזה זה פשוט קופץ לו בין השורות לא צריך לנבור בארכיונים
או להסתמך על מקום העבודה שלו וההיסטוריה הלימודית
"הסתכלות אסטרטגית: לאן שולחים את החרדים ב–20 השנים הקרובות, מה הפיזור שלהם ואיך לייצר מודלים מרחביים של תעסוקה. אני רוצה לראות מרחבים משותפים שבהם הציבור החרדי והכללי נפגשים, אזורי תעסוקה שבהם הם עובדים ביחד. הדבר השני הוא שאחרי שיש החלטה ממשלתית לכוון הרבה יותר אוכלוסייה חרדית דרומה — בית שמש, אשדוד, קריית גת וכסיף־ערד — בואו נעשה תוכנית עבודה שמייצרת שם אזורי תעשייה ותעסוקה. האזורים האלה לא חייבים להיות דווקא בכסיף, אלא גם בבאר שבע".
אבל כסיף רחוקה מקריית גת.
"כשאני מסתכל על התפתחות החברה החרדית בשנים האחרונות, אני רואה שהשוליים הולכים ומתרחבים, ובסופו של דבר אנשים יוצאים לעבוד. לא צריך להפריע לתהליך הזה. אולי עכשיו פריון העבודה עדיין נמוך, כי לגברים אין עדיין את מלוא הכלים, אבל רבים מהם צוברים כלים. אני דוגמה לחרדי שהתחיל את חייו ללא לימודי ליבה, השלים תואר ויצא לשוק העבודה. אנשים שלמדו, יצאו לשוק העבודה והצליחו, מהווים בחברה החרדית מושא להשראה ורצון של צעירים להידמות להם. זו המציאות. כולם מסתכלים על מנכ"ל משרד השיכון, יהודה מורגנשטרן, ואומרים 'כזה אני רוצה להיות'".

עדיין, יזמים לא רואים באלעד מקור לעובדים, ואנחנו רואים שאין כמעט ביקוש למכרזי תעסוקה בעיר.

"ככל שהאוכלוסייה החרדית תגדל, החרדים יבינו שהם צריכים לקבל עליהם אחריות, לפרנס ולהחזיק את המדינה הזו הלכה למעשה. התהליכים האלה מחלחלים וכבר קורים. לא כל 8,000 הבחורים שיצאו השנה מיסודי לישיבות גבוהות ימשיכו ללמוד כל חייהם. בשנים הבאות השנתונים יהיו גדולים יותר וההתפלגות תהיה גדולה יותר".

ועל סמך ההערכה שהנשירה מהמסגרות התורניות תגדל, אפשר לתכנן?

"צריך רק לא להפריע לתהליכים. בלי הכתבה ממשלתית למערכת החינוך, בלי שיח מתלהם נגד החרדים, אלה דברים שפוגעים בתהליכים. יש דרכים לעשות את זה בלי להציק ולצעוק. היום, יותר מ–50% מהגברים החרדים עובדים. זה היה בעבר נמוך יותר. זה קורה".
עובדים במה? מורים?

"בקהילה החרדית רק 30% עוסקים בהוראה ושיעורם הולך ופוחת. יש גם עובדי הייטק ויש רבים שעוסקים בנדל"ן. אני שמח לשמוע שהקימו ישיבה שמשלבת תארים אקדמיים.
מדברים על הצורך בהפרדה, אבל בפועל חילונים וחרדים מתערבבים כל הזמן, בעיקר בגלל תנועת חרדים לשכונות וליישובים כלליים.

"אני רוצה להאמין שיהיה מישהו שירים את הכפפה וינהל את האירוע הזה. זה חלום חיי. לכן למדתי ואני מוכן לתת מהזמן שלי לשליחות ציבורית, וגם המכון שותף לזה. אם לא ננהל את זה נכון, נגיע לסיטאציות של מאבקים כמו שהיה בערד, בחריש, בירושלים ובעבר בבית שמש. כל הדברים האלה קורים כשלא מנהלים את האירוע על ידי אנשי מקצוע שמסתכלים בעיניים אחד של השני ואומרים את האמת, בלי פוליטיקאים ותקשורת. השכונות צריכות להיות נפרדות, כי המרחב הציבורי שונה. החיכוכים קורים כתוצאה מאילוץ שאף אחד מהצדדים לא שמח עליו. החרדים זקוקים מדי שנה ל–10,000 דירות, וזה רק ילך ויגדל. חייבים לתכנן ולנהל את זה בתוכנית אסטרטגית ארוכת טווח".

מה היעד הבא של אכלוס חרדים? דימונה בדרך להתחרד?

"לדימונה יש פוטנציאל פיתוח של עשרות אלפי יחידות דיור. זו עיר גדולה, ואם תהיה פריסה נכונה של אוכלוסייה חרדית בדרום, תהיה גם בדימונה אוכלוסייה חרדית — אבל היא לא תשתלט על העיר. החרדים לא רוצים להשתלט על ערים. לא מחפשים את זה. זה קורה כשאין ניהול ואין תכנון. הייתי רוצה לראות שכל עיר עם פוטנציאל של אלפי דירות חדשות, מפרישה שכונה חרדית. זה לא יאיים על האיזון הדמוגרפי של העיר, ולא על הכלכלה שלה. גם בית שמש לא חייבת להיות עיר חרדית. היא יכולה להיות עיר מגוונת, נפלאה לכל הציבורים. אבל צריך לראות מי גר בכל שכונה ולספק את השירותים המתאימים".
נדמה שכל מילה מיותרת!!!
 

אור אורות

מהמשתמשים המובילים!
ועצוב מאד שבמקומות רשמיים לוקחים אותו ושכמותו לתכנן את הערים החרדיות...
 

בית שמשניק

משתמש סופר מקצוען
https://www.themarker.com/account/reading-list
כתבה מ'דה מרקר'

כאן יקום יישוב, מתישהו: הממשלה מאשרת כבר שנים עשרות יישובים חדשים ומיותרים שלא קמים​

היישובים החדשים בנגב שעליהם הכריזה הממשלה הם כותרות ישנות וממוחזרות של יוזמות המשרתות אידיאולוגיות פוליטיות, ועל פי כל חוות הדעת המקצועיות יגרמו נזק ליישובים הקיימים בדרום. העיקר שהכותרות ממשיכות להדהד


עברו לתצוגת גלריה
האזור שבו אמור לקום היישוב ניצנית

האזור שבו אמור לקום היישוב ניצנית צילום: החברה להגנת הטבע

שלומית צורקים לגזיאל

14:56, 06 באוגוסט 2023


בשבוע שעבר התבשרנו כי המועצה הארצית לתכנון ובנייה המליצה לאשר תוכנית להקמת חמישה יישובים חדשים במבואות ערד בנגב. הבשורה על יישובים חדשים שעתידים לקום בנגב כבר מזמן אינה מרגשת, לטוב או לרע, מפני שהיא חוזרת על עצמה כבר שני עשורים, כל פעם קצת אחת, ובעיקר בגלל שהיא פשוט לא באמת מתממשת. העמדה הרשמית של אנשי המקצוע במשרדי הממשלה השונים, כמו האוצר והסביבה, היא לא לאשר הקמת יישובים חדשים, שכרוכה בעלויות עתק ומחלישה את הערים הקיימות.

הנחישות לקדם יישובים חדשים, או להחיות תוכניות עבר ליישובים חדשים שהתאיידו לאיטן, תלויה בזהות השרים המתחלפים לאורך השנים. למרות ההשלכות ההרסניות שצפויות להיות — על פי חוות הדעת המקצועיות של משרדי הממשלה — להקמת יישובים חדשים, במקום לחזק את הקיימים, הכותרות על עוד יישוב חדש שאושר בממשלה כבר לא עושות הדים. למעשה, בחלק מהמקרים הכותרות גם מייצרות נזקים. זאת משום שלא מושקעים משאבים ביישובים הקיימים המשוועים להשקעות, וביישובים המתוכננים על קרקעות פרטיות מורגשת גם תנועה של עסקות ספקולטיביות, הודות לכותרות.


הרוב המכריע של היישובים החדשים המתוכננים בנגב, שאת הקמתם אישרה הממשלה במהלך 20 השנים האחרונות, עוד לא הגיע אפילו לשלב התכנון הראשוני בוועדה המחוזית. נוהל הקמת יישובים חדשים שנכתב ב-2005 על ידי היועץ המשפטי לממשלה, קובע כי כדי לאשר הקמת יישוב צריך קודם כל החלטת ממשלה ראשונה שמחליטה על הקמת היישוב. בשלב הבא ההחלטה מגיעה למועצה הארצית לתכנון ובנייה בצירוף תסקיר כלכלי, והמועצה מחליטה אם לאשר את הקמת היישוב. אם היא מחליטה שלא, אז אין היתכנות להקמת יישוב חדש. אם כן, אז הדיון חוזר לממשלה להחלטה שנייה. רק אחרי החלטת הממשלה השנייה, מתחילים הליכי התכנון הרגילים בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.

עברו לתצוגת גלריה
נוהל אישור יישובים

כמעט כל היישובים שכיכבו בכותרות עברו החלטת ממשלה ראשונה או שנייה, או החלטה של המועצה הארצית, אך עוד לא הגיעו לשלבי התכנון. מבואות ערד למשל, הם חמישה יישובים כולל יישוב בדואי, שאת הקמתם אישרה בשבוע שעבר המועצה הארצית לתכנון ובנייה, והם אמורים להגיע להחלטת ממשלה נוספת. רק אחר כך יגיעו אל השלב הראשוני של התכנון בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום. העיר החרדית כסיף, שאושרה בממשלה ב-2007, יכולה להתהדר בהתקדמות בדמות הצבת שלט בשטח. תכנון ממשי — עדיין אין.


גם תקציב לתכנון יש למעטים מהיישובים בנגב. במשרד האוצר אישרו כי רק היישובים דניאל, חירן, חאשם זאנה, חנון, כסיף, שיזף ועיר אובות קיבלו תקציב לתכנון. ביתר היישובים, כך אומרים באוצר, טרם הושלמה עבודת המטה הממשלתית הנדרשת, או שלחילופין, המועצה הארצית לתכנון ובנייה המליצה שלא להקים את היישוב.

עברו לתצוגת גלריה
מכריזים ולא בונים



מי שיושב במוסדות התכנון הוא אסף זנזורי, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת טבע, שמעיד כי "כבר 20 שנה הממשלות מכריזות על הקמה של יישובים, כל פעם ממחזרים ונותנים לזה שם מפוצץ, ואף אחד מהם לא באמת קם. הבעיה הגדולה בזה היא שעושים קולות של עשייה, אבל אין עשייה בפועל. זה גורם לפגיעה בפעילות האמיתית הנדרשת לטובת חיזוק הערים בנגב". לדבריו, "איילת שקד, שהתחילה במהלך הזה כשרת פנים עוד לפני הממשלה הנוכחית, הצהירה שוב ושוב שהממשלה 'הקימה 14 יישובים', אך בפועל לא הקימו כלום, וטרקטורים בשטח לא יהיו בעתיד הקרוב. כך יוצא שהבעיות האמיתיות בנגב נשארות ללא פתרון".


הממשלה הנוכחית להוטה כל כך לקדם התיישבות בנגב, שעל הדרך היא גם נתנה את הבוננזה הגדולה ביותר שעליה יכלו הקיבוצים לחלום: הרחבת היישובים הכפריים במאות יחידות דיור בהתאם לצביונם, הודות לוועדות הקבלה. מתנה ענקית שהעניקה להם שרת ההתיישבות אורית סטרוק (הציונות הדתית). אגב, קולו של שר הפנים והבריאות משה ארבל (ש"ס), לוחם הציבור למען נחל האסי, לא נשמע במקרה הזה.

"יום חג"? הממשלה מכשירה פלישה בלתי חוקית



מאחר שכיום הקול הפוליטי הוא זה שנותן את הטון, החשש הוא בכלל לא מאישור היישובים שגורמי המקצוע בממשלה סבורים שהם עתידים לגרום נזק לערי הנגב, אלא מכך שהמתיישבים יפקדו את הקרקע עוד לפני שאושרה עליה תוכנית כלשהי, ויציבו עובדה מוגמרת בשטח.


ראיה לכך קיבלנו ביום שני השבוע, כשחברי כנסת ושרים מהקואליציה, ובהם שר השיכון יצחק גולדקנופף, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר וסטרוק, הגיעו ליישוב רמת ארבל בגליל התחתון, כדי לציין ולחגוג שנה להקמתו. מדובר בלא פחות מאבסורד, שכן מדובר בקרקע מדינה שהמתיישבים במקום פלשו אליה בניגוד לדין, והמדינה אף ניהלה הליכי אכיפה לפינויים מהקרקע.

עברו לתצוגת גלריה
חגיגות בשטח היישוב הלא חוקי רמת ארבל, השבוע

חגיגות בשטח היישוב הלא חוקי רמת ארבל, השבועצילום: גיל אליהו
מי שהוביל את הליכי האכיפה כמקובל זו היחידה לאכיפת מקרקעין ששייכת למשרד האוצר, שפקידיהם שומעים את השר של משרדם, בצלאל סמוטריץ', טוען כי המשפחות ברמת ארבל סובלות מהתנכלות. ההליכים נגד הפלישה הבלתי חוקית גם לא מנעו מראש הממשלה בנימין נתניהו לברך על ההחלטה לאשר את היישוב, ולציין בישיבת הממשלה שהתקיימה בסמוך לאישור כי מדובר ב"יום חג למדינת ישראל ולמשפחות החלוציות". אם מדובר בקרקע מדינה שפלשו אליה, וראש הממשלה מברך את המתיישבים, איזה כבוד מקבל ספר החוקים במדינה?
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכד

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יְהוָה שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:ב לוּלֵי יְהוָה שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם:ג אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ:ד אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ:ה אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים:ו בָּרוּךְ יְהוָה שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם:ז נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ:ח עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
נקרא  8  פעמים

לוח מודעות

למעלה