TheMarker |
נדל"ן
חילונים, אין לכם מה לדאוג: "החרדים לא רוצים להשתלט על ערים"
תנו לחרדים זמן ושקט ותראו שהם לומדים ועובדים, אל תזרקו אותם ליישובים ללא אזורי תעסוקה, ו"הם מוכנים ללכת לכל עיר שתקבל אותם, אבל ראשי העיריות החילוניות חוששים" ■ בנצי ראקוב, יזם, מתכנן ערים וחוקר חרדי, טוען שאין מה לפחד משכנים חרדים
הדר חורש
16:13, 06 ביולי 2023
שבע שנים חלפו מאז אישרה הממשלה את התוכנית האסטרגית לפתרון מצוקת הדיור בחברה החרדית, שהציגה יעד לבניית 10,000 דירות בשנה עבור המגזר. מאז מונו שני שרים חרדים לעמוד בראש משרד השיכון והבינוי, אבל התוכנית לא בוצעה, והמצוקה רק החריפה. באחרונה נכשלים בזה אחר זה מכרזי ענק לדיור בערים החרדיות רכסים ואלעד, תוך שהמשרדים המופקדים על התנעת הפתרונות מפגינים חוסר אונים. לפי המכרזים המתוכננים בחברה החרדית, התכנון הכאוטי של יישובים חדשים והיעדר טיפול בהתחדשות עירונית בערים החרדיות, מצוקת הדיור החרדית צפויה להחריף בשנים הקרובות, במחיר של הגברת המאבקים על צביון שכונות בערים שבהן האוכלוסייה החרדית צומחת במהירות, כמו אשדוד, בית שמש, דימונה וחריש.
בנצי ראקוב, מתכנן ערים, בעלים ומנכ"ל חברת אבני שלם לניהול תכנון בנייה וחוקר במכון החרדי למחקרי מדיניות, נמנה עם צוות החוקרים המנסה בימים אלה לעדכן את התוכנית שהתיישנה ולמעשה נזנחה, ומזהיר שחוסר תכנון ודעות קדומות על טיבה של החברה החרדית עלולים להחזיר את הכל לנקודת ההתחלה, ולהגביר את המצוקה והעוני בחברה החרדית. בין היתר, הוא מתרעם על ההזנחה רבת השנים בהקמת מרכזי תעסוקה ליישובים חרדיים, שהתבססה על ההנחה שהחרדים ממילא אינם נזקקים לעבודה, אלא לקצבאות אברכים. מרכזי תעסוקה, התורמים גם ליציבות הפיננסית של הערים, נשמרו לציבור הכללי בלבד.
[IMG alt="באנצי ראקוב בית שמש
בנצי ראקוב, ראש תחום הדיור במכון החרדי למחקרי מדיניות"]
https://img.haarets.co.il/bs/000001...309,309,x1173,y416&height=100&width=100[/IMG]
בנצי ראקוב
חוקר בכיר במכון החרדי למחקרי מדיניות; בעלים ומנכ"ל חברת אבני שלם, לניהול תכנון בנייה
גיל: 38
מצב משפחתי: נשוי + 6
מגורים: בית שמש
השכלה: בוגר ישיבות מדרש עליון ומיר; תואר ראשון במינהל, ממשל ומשפט ממכללת שערי משפט; תואר שני במדיניות ציבורית והתמחות בתכנון מהאוניברסיטה העברית
באחרונה מנסה המדינה
לתכנן ולפתח אזור תעסוקה באלעד. בינתיים ההצלחה חלקית. במשרדו בבית שמש, בשכונה שנועדה לאוכלוסייה כללית אבל נהפכה בכורח המציאות לשכונה חרדית, מצביע ראקוב על מסמך משרד השיכון לתכנון העיר החרדית כסיף בנגב המזרחי: "תראה מה כתוב פה — 'התעסוקה במגזר החרדי מאופיינת בענפי שירות ציבוריים מקומיים ומסחר בעסקים מקומיים'. זה אומר, בואו נשאיר אותם שם והם יסתדרו ביניהם. זה עיוות המציאות וזה לקבע שם את העוני".
מה לדעתך נכון לעשות?
"הסתכלות אסטרטגית: לאן שולחים את החרדים ב–20 השנים הקרובות, מה הפיזור שלהם ואיך לייצר מודלים מרחביים של תעסוקה. אני רוצה לראות מרחבים משותפים שבהם הציבור החרדי והכללי נפגשים, אזורי תעסוקה שבהם הם עובדים ביחד. הדבר השני הוא שאחרי שיש החלטה ממשלתית לכוון הרבה יותר אוכלוסייה חרדית דרומה — בית שמש, אשדוד, קריית גת וכסיף־ערד — בואו נעשה תוכנית עבודה שמייצרת שם אזורי תעשייה ותעסוקה. האזורים האלה לא חייבים להיות דווקא בכסיף, אלא גם בבאר שבע".
אבל כסיף רחוקה מקריית גת.
"אם מסתכלים רק על תכנון כסיף, ללא קשר ליישובים סמוכים, הם יישארו בלי כלום — בלי מרכזי תעסוקה גדולים, ללא פריון והתפתחות. אני מדבר על רשת יישובים במרחק נסיעה של 20 דקות, שמסתכלת ביחד על קריית גת, בית שמש ובאר שבע. כשאני מסתכל על האזור כמקשה אחת, אני יודע שיש תעסוקה מגוונת במרחב שבו יש 100 אלף משקי בית חרדיים ו–200 אלף ידיים עובדות. אפשר לעשות תוכנית תעסוקה, שלא תשאיר אותם בפינה".
מי באמת יוצא לעבודה ביישוב חרדי ומה כישורי העבודה של חרדים?
"כשאני מסתכל על התפתחות החברה החרדית בשנים האחרונות, אני רואה שהשוליים הולכים ומתרחבים, ובסופו של דבר אנשים יוצאים לעבוד. לא צריך להפריע לתהליך הזה. אולי עכשיו פריון העבודה עדיין נמוך, כי לגברים אין עדיין את מלוא הכלים, אבל רבים מהם צוברים כלים. אני דוגמה לחרדי שהתחיל את חייו ללא לימודי ליבה, השלים תואר ויצא לשוק העבודה. אנשים שלמדו, יצאו לשוק העבודה והצליחו, מהווים בחברה החרדית מושא להשראה ורצון של צעירים להידמות להם. זו המציאות. כולם מסתכלים על מנכ"ל משרד השיכון, יהודה מורגנשטרן, ואומרים 'כזה אני רוצה להיות'".
עדיין, יזמים לא רואים באלעד מקור לעובדים, ואנחנו רואים שאין כמעט ביקוש למכרזי תעסוקה בעיר.
"ככל שהאוכלוסייה החרדית תגדל, החרדים יבינו שהם צריכים לקבל עליהם אחריות, לפרנס ולהחזיק את המדינה הזו הלכה למעשה. התהליכים האלה מחלחלים וכבר קורים. לא כל 8,000 הבחורים שיצאו השנה מיסודי לישיבות גבוהות ימשיכו ללמוד כל חייהם. בשנים הבאות השנתונים יהיו גדולים יותר וההתפלגות תהיה גדולה יותר".
ועל סמך ההערכה שהנשירה מהמסגרות התורניות תגדל, אפשר לתכנן?
"צריך רק לא להפריע לתהליכים. בלי הכתבה ממשלתית למערכת החינוך, בלי שיח מתלהם נגד החרדים, אלה דברים שפוגעים בתהליכים. יש דרכים לעשות את זה בלי להציק ולצעוק. היום, יותר מ–50% מהגברים החרדים עובדים. זה היה בעבר נמוך יותר. זה קורה".
עובדים במה? מורים?
"בקהילה החרדית רק 30% עוסקים בהוראה ושיעורם הולך ופוחת. יש גם עובדי הייטק ויש רבים שעוסקים בנדל"ן. אני שמח לשמוע שהקימו
ישיבה שמשלבת תארים אקדמיים. כשזה נעשה בפועל, אלה דברים מקובלים ורצויים שגם הרבנים מסכימים להם. מתחת לפני הקרקע יש פעילות של העשרה בשעות הפנאי אחרי הלימודים. לומדים אנגלית ומתמטיקה, והתלמידים גם ייחשפו למחשב בשעות מוגדרות ולמטרות למידה בלבד. אלה תהליכי עומק שנעשים על ידי אנשי מקצוע, שמכבדים את התרבות שלנו ויודעים להסביר לרבנים את התוכניות".
ממה שאתה אומר, עולה שהחרדים זקוקים לאזורי תעסוקה, אבל לאו דווקא בכסיף.
"בכסיף הממשלה דרשה לתכנן אזור תעסוקה, אבל לא נוח לי לדבר על כסיף. בקריית גת ובבאר שבע נלחמים על אזורי תעסוקה ורוצים להיות מטרופולין. המלחמה בין שני הענקים האלה תבלע את כסיף, ערד ודימונה, וכל התפתחות של אזור תעסוקה משמעותי באזור אחר. הבעיה היא שהמרחק בין כסיף לבאר שבע גדול. אין תכנון למערכות תחבורה ציבורית מפותחות בין שתי הערים. אין רכבת".
אז תוכנית כסיף בבעיה כי אין רכבת שתחבר לאזורי תעסוקה במרחב?
"בוא נוריד רגע את כסיף מהשולחן. אני לא יודע אם באר שבע יודעת היום לספק תעסוקה לחרדים. המודל הנכון לתעסוקת חרדים הוא בקריית גת. אני יודע ששם יודעים להעסיק חרדים, והאינטראקציה בין האנשים טובה יותר. אני רואה נשים ירושלמיות שעובדות במפעל אינטל בהר חוצבים, ואני יודע שגם אינטל בקריית גת יודעת להעסיק חרדים. סביב אינטל התפתחה תעשייה תומכת ואין ספק שזה מספק הזדמנויות תעסוקה גם לחרדים. במקום שיש תעשייה מתאימה, יש גם הכשרה והעשרה. הסמינרים מתאימים את תוכניות הלימודים שלהם ומספקים הכשרה. לדוגמה, עד לפני עשר שנים לא למדו בסמינרים החרדיים ראיית חשבון, והיום כן. זה היצע וביקוש".
גישה שהיא "איוולת לדורות"
השאלה של המתכננים היא אם להקים ערים חרדיות נפרדות — או להקים שכונות חרדיות בערים כלליות.
"צריך להסתכל למציאות בעיניים ולהבין ששתי החברות האלה לא רוצות לגור ביחד. חרדים לא רוצים לחיות ביישובים חילוניים, ולהפך: חילונים לא רוצים לגור ביישובים חרדיים. הפתרון אינו דווקא ערים נפרדות. נדרש גם וגם. הרי לא יקימו כל שנה עיר בסדר גודל של ביתר עילית או מודיעין עילית. להקים עיר לוקח 20 שנה. המודל צריך להיות שכונות נפרדות בתוך עיר מעורבת. זה לא קורה בגלל בעיה של פוליטיקה, בורות, בעיקר מצד החילונים, סטריאוטיפים ומחשבה לא נכונה על החברה החרדית. החרדים מוכנים ללכת לכל עיר שתקבל אותם — אבל ראשי עיריות חילונים לא מוכנים לקבל אותם".
החברה החרדית משלמת פחות ארנונה, זו עובדה.
"זה נושא של כסף ובעיה של הכנסות של עיר, ואת זה אפשר לפתור, בין השאר, באמצעות הקמת יותר אזורי תעסוקה. אבל יש גם חשש פוליטי של שינוי הרכב האוכלוסייה, שישנה את העיר ואת השלטון. ראש העירייה רוצה להישאר בכיסא שלו".
תל אביב בולטת בחוסר סובלנות ודעות קדומות כלפי חרדים, לאו דווקא בגלל ראש העירייה.
"יש קהילה חרדית בתל אביב, ואני לא חושב שצריכים להרחיב אותה. החרדים לא מפונקים ולא צריכים להיות דווקא בלב אזורי הביקוש. הם יכולים להיות בצפון ובדרום, ולתרום את חלקם לתוכנית הפריסה הלאומית. אבל צריך להיזהר: האם אנחנו מייצרים אזורים משותפים, שיוצרים ומעודדים תעסוקה, או שאנחנו זורקים אותם הכי רחוק וגוזרים עליהם ניתוק וחוסר בתעסוקה?"
אבל זו הגישה התכנונית שהביאה ליצירת ערי עוני כמו אלעד וביתר עילית: חרדים יכולים לגור בכל מקום, כי אין להם צורך בתעסוקה.
"אני לא כועס שאומרים את זה, אבל הגישה התכנונית הזו היא איוולת לדורות".
ומה קורה בערים שיש לידן תעסוקה, כמו מודיעין עילית?
"צריך להבדיל בין עיר ענייה ברמת ההכנסה לנפש, לעיר ענייה ברמת השירות שהיא נותנת לתושב".
מודיעין עילית ואלעד עניות בשני המובנים וקרובות למרכזי תעסוקה משותפים על פי המודל שהצעת.
"התשובה היא בני ברק. זו עיר ענייה יותר מערים חרדיות אחרות, שידעה לייצר מקורות הכנסה בזכות פיתוח אזור התעסוקה BBC. היא הצליחה בזכות המיקום הגיאוגרפי, אבל אזור תעסוקה כזה צריך להתפתח בבאר שבע, בבית שמש וכבכל עיר שתקלוט מסה של מגורים. למה הנחת המוצא היא שכשהעיר לא חרדית, צריכים לאזן אותה באזור תעסוקה — וכשמקימים עיר חרדית זה נמצא בשוליים של החשיבה? בשלוש הערים החרדיות שהוקמו ב–30 השנים האחרונות, אלעד, ביתר עילית ומודיעין עילית, לא הקימו אזור תעסוקה. עכשיו מתקנים את זה. הסיכוי לאכלס את מרכזי התעסוקה לא קשור לשאלה אם העיר חרדית או לא. איך הביאו את אינטל לקריית גת? היה שם כוח אדם שמתאים להייטק?"
מדברים על הצורך בהפרדה, אבל בפועל חילונים וחרדים מתערבבים כל הזמן, בעיקר בגלל תנועת חרדים לשכונות וליישובים כלליים.
"אני רוצה להאמין שיהיה מישהו שירים את הכפפה וינהל את האירוע הזה. זה חלום חיי. לכן למדתי ואני מוכן לתת מהזמן שלי לשליחות ציבורית, וגם המכון שותף לזה. אם לא ננהל את זה נכון, נגיע לסיטאציות של מאבקים כמו שהיה בערד, בחריש, בירושלים ובעבר בבית שמש. כל הדברים האלה קורים כשלא מנהלים את האירוע על ידי אנשי מקצוע שמסתכלים בעיניים אחד של השני ואומרים את האמת, בלי פוליטיקאים ותקשורת. השכונות צריכות להיות נפרדות, כי המרחב הציבורי שונה. החיכוכים קורים כתוצאה מאילוץ שאף אחד מהצדדים לא שמח עליו. החרדים זקוקים מדי שנה ל–10,000 דירות, וזה רק ילך ויגדל. חייבים לתכנן ולנהל את זה בתוכנית אסטרטגית ארוכת טווח".
מה היעד הבא של אכלוס חרדים? דימונה בדרך להתחרד?
"לדימונה יש פוטנציאל פיתוח של עשרות אלפי יחידות דיור. זו עיר גדולה, ואם תהיה פריסה נכונה של אוכלוסייה חרדית בדרום, תהיה גם בדימונה אוכלוסייה חרדית — אבל היא לא תשתלט על העיר. החרדים לא רוצים להשתלט על ערים. לא מחפשים את זה. זה קורה כשאין ניהול ואין תכנון. הייתי רוצה לראות שכל עיר עם פוטנציאל של אלפי דירות חדשות, מפרישה שכונה חרדית. זה לא יאיים על האיזון הדמוגרפי של העיר, ולא על הכלכלה שלה. גם בית שמש לא חייבת להיות עיר חרדית. היא יכולה להיות עיר מגוונת, נפלאה לכל הציבורים. אבל צריך לראות מי גר בכל שכונה ולספק את השירותים המתאימים".
חוששים מהתחדשות עירונית
אתה רואה בהגרלת המענקים החדשה, 50 אלף שקל לרכישת דירה עד שווי 600 אלף שקל, פתרון מותאם לחברה החרדית?
"זו לא תוכנית מותאמת לחרדים. זו
תוכנית שמיועדת לכל הציבור, שיכול להשתתף בהגרלה ולקבל תמיכה לרכישת דירה ישנה. היא יכולה אולי לעודד התחדשות עירונית, כשאנשים ירכשו דירות קטנות וישנות במרכזי הערים ויעלו את מחירן".
למה קשה לעשות התחדשות עירונית בערים חרדיות?
"אין ספק שחלק מפתרונות הדיור בחברה החרדית יצטרכו לבוא מהתחדשות עירונית. בני ברק אולי הכי זקוקה להתחדשות, אבל היא הכי מורכבת ותהיה אחרונה לעשות זאת. יש לזה סיבות רבות. הבעיה העיקרית היא שינוי צביון השכונה שעשוי לקרות".
ההתחדשות לא תכניס חילונים לעיר חרדית.
"לא חילונים, אבל גם בציבור החרדי יש גיוון חברתי. אם יש בשכונה אוכלוסייה שמרנית שדוגלת בהסתפקות במועט, ופתאום מגיעה אוכלוסייה שיכולה לשלם מחירים אחרים, זה מפר את האיזון השמרני בשכונה. זה קורה גם באוכלוסייה הכללית — ג'נטריפיקציה ושינוי בצביון האזור, וזה מעורר התנגדות. בציבור החרדי רוכשי הדירות החדשים יכולים להיות צעירים יותר ופחות מצייתים לקודים החברתיים או לתקנות הרבנות השכונתית. בנוסף, יש התנגדות לבנייה לגובה, אבל הכל מתקשר לנושא הצביון של הקהילה. ועל זה יש גם את הנושא ההלכתי, שקובע שאדם לא יכול לפגוע בזכות קניין של דייר אחר".
את בעיית צביון השכונה אפשר לפתור על ידי הקטנת תוספת הדירות.
"אבל אז אין לפרויקט ערך כלכלי. יש משולש בהתחדשות עירונית: מודל כלכלי־תכנון־מודל חברתי. בחברה החרדית צריך להפוך את זה: לבחון את ההיבט החברתי של התוכנית, לתכנן את המיזם בהתאם — ומכאן להמשיך למודל הכלכלי. התקלה היא שלרוב לא יהיה לזה ערך כלכלי, אבל יש מספיק יזמים חרדים שיודעים לעבוד ברגישות הנכונה ולהתאים את המודל. צריך לעבוד איתם ולטפח אותם. עובדים על זה עכשיו במכון וברשות להתחדשות עירונית".
אפשר להסיק מדבריך שמגדלי מגורים בערים חרדיות הם בעיה של צביון, ולא שאלה של מעליות כשרות.
"נגיד שפתרנו את
השאלה הטכנולוגית של שימוש במעלית שבת. אני מסתכל על בניין וכמות הנפשות שיש בו. כשאתה מדבר על אוכלוסייה חרדית, הבניין מכיל הרבה יותר נפשות. המעלית זה חתיכת אתגר. אני גר בקומה שישית ובבוקר ההמתנה למעלית יכולה להטריף את הדעת. אבל אנשים במגדלים גם לא פוגשים אחד את השני. הדנ"א החרדי הוא עירוני וחברתי. כולם מכירים את כולם. הקשרים החברתיים חזקים. לא רק החברה החרדית מתקשה לעמוד בתחזוקה יקרה של בית משותף, אבל בעיית המגדלים היא לא רק סיפור של האוכלוסייה החרדית. האם אנחנו עם שרוצה לגור במגדלים, איפה נהיה בעוד 20 שנה עם כל המגדלים האלה, עם כל השאלות התחזוקתיות והחברתיות שהם מעלים?"
בהקשר הבנייה לגובה, עלתה שאלה של הצבת בית כנסת בקומת ביניים. מה הבעיה עם זה?
"השאלה היא של שימוש במעליות בשבת, ואומרים שאם אדם יכול לעלות ברגל שש קומות, אז אפשר לקבוע בכל שש קומות בית כנסת. התשובה ההלכתית היא שאפשר, אבל מעשית ותרבותית זה חסר טעם, כי בית כנסת בנוי על קהילה ומנהגי תפילה מיוחדים לכל קהילה — ואיך ייקבע איזה בית כנסת יהיה באיזו קומה? תהיה קומה לכל קהילה?"
התייעצות מי מהגולשים היה פעם באזור כסיף?
הנושאים החמים
