האמת,
רק אחרי שהבנתי מה מכילות חפיסות שוקולד דובאי עם הקדאיף והפיסטוק, הבנתי למה כל חפיסה עולה כל כך יקר.
עמדתי כמה פעמים מול חפיסות כאלו אבל, הקב"ה באהבתו הרבה אלי, הביא לכך שאין לקנות אותו בכשרות שאני אוכלת. אז חסכתי כסף. והרבה כי לכאורה זה לא היה נגמר בחפיסה אחת.
אממה,
יצא לי לדבר על השוקולד הזה עם כמה נשים.
והדגדוג הזה בקצות האצבעות,
זה שכבר כתבתי עליו בפורום לא מעט פעמים
התחלתי להרגיש אותו.
וכשבקרתי בחנות למוצרי אפיה, צדה עיני קופסא של מחית פיסטוק. ותחתה בדיוק היו שוקולדים חלביים לבן ורגיל, והקדאיף היה ממש קרוב במקפיא, אז תגידו אתם, אם זה לא רמז שאני צריכה להכין את השוקולד הזה, מה זה?
עם רמזים כאלו לא צריך אצבעות מדגדגות ולא קופסאות שנופלות מהארון על הראש כשהארון נפתח, ואפילו לא חידוד אוזניים לשמיעת קול בכי של מוצר שכוח כזה או אחר בארון.
אז קניתי כל מה שצריך. וכשערכתי חשבון בקופה, זה היה הרגע שבו הבנתי למה כל חפיסה כזו עולה בממוצע 32-36 שקל.
שילמתי.
הלכתי משם
באתי הביתה.
קראתי קצת במה בדיוק מדובר שאדע מה עוד להכניס למתכון שאני עומדת להמציא.
וזה מה שיצא בסוף:
אבל אולי כדאי שנתחיל מהתחלה?
[אז אפשר לקרוא שוב את הפוסט הזה מהתחלה, או להתחיל מכאן]
מהמתכון הזה קיבלתי 2 חפיסות שלמות [כמו שרואים בתמונה] + תבנית אינגליש שהניבה לי 10 אצבעות קדאיף.
לכאורה יספיק ל-3 תבניות של חפיסת שוקולד, ואז בלי האינגליש.
רגע, רק משהו חשוב,
למי שמקבלת חלישות הדעת מלראות ולחשוב על הכנת הדבר הזה, ולא בגלל המחיר, במיוחד בשבילה ישנה בשורה בסוף הפוסט.
400 גרם שוקולד חלבי רגיל
2 כפות שמן
175 גרם שוקולד חלבי לבן
150 גרם שערות קדאיף מופשרות וקצוצות לחתיכות קטנות
100 גרם מחית פיסטוק
100 גרם טחינה גולמית
[או, במקום המחית והטחינה אפשר 200 גרם קרם פיסטוק ושוקולד לבן]
75 גרם חמאה
100 גרם פיסטוק טחון
ממיסים 200 גרם שוקולד חלבי עם 1 כף שמן.
יוצקים לתבניות סיליקון של חפיסות שוקולד, שימו לב שצריך תבנית עם גובה ולא חפיסה שטוחה יחסית, שכבה דקה של השוקולד המומס. מטלטלים את התבנית כדי לגרום לשוקולד להתפשט על כולו ולכסות את התחתית. מקפיאים להתקשות. אם התבנית בעלת בליטות גבוהות, צריך לשים לב לכסות את כל הבליטות בשוקולד.
מכינים את הקדאיף:
במחבת גדולה ממיסים חמאה ומוסיפים את הקדאיף. מערבבים תוך כדי טיגון עד שהקדאיף משחים. בערך 5-7 דקות.
מעבירים לקערה.
ממיסים שוקולד לבן עם מחית פיסטוק וטחינה גולמית לקרם חלק. יוצקים על הקדאיף, מוסיפים את הפיסטוק הטחון ומערבבים היטב עד לכיסוי מושלם של הקדאיף בשוקולד המומס עם המחית פיסטוק והטחינה.
אפשר להמיר טחינה בעוד כמות של קרם פיסטוק [אבל חבל על הכסף....התחלתי בלי הטחינה והמרקם לא היה מה שרציתי להגיע אליו, ונגמר לי המחית. חיפשתי מה יש בבית שיכול להמיר ומצאתי את הטחינה הגולמית שעשה את העבודה נהדר. רגע זה אומר שמשהו כן צעק אלי מהארון בבית?]
מקררים את שערות הקדאיף שלא יהיו חמים.
מוציאים מההקפאה את התבניות וממלאים בשכבה של כחצי ס"מ של תערובת שערות הקדאיף. בשוליים ממש לא שמים קדאיף כדי שהשוקולד מהשכבה שסוגרת את החפיסה ייזל לצדדים יאטום את חפיסת השוקולד המוכנה. באצבע לחה לוחצים על הקדאיף לדחיסה קלה ומוודאים שיש מספיק מקום לשכבת השוקולד הסוגרת.
ממיסים את יתרת השוקולד החלבי [200 גרם] עם 1 כף שמן ויוצקים מעל לשכבת שערות הקדאיף ומטלטלים בעדינות לכיסוי של הקדאיף בשוקולד המומס. מוודאים שהשוקולד מגיע גם לשוליים.
מקפיאים היטב ורק אז מחלצים מהתבניות.
אם השוקולד הסוגר גלש מעבר לשולי החפיסה, מסירים את העודפים בסכין.
אורזים יפה ושולחים למישהו שרוצים להוקיר באמת.
הבשורה?
כן, לא שכחתי.
הכנתי 2 חפיסות.
מהיתר הכנתי בתבנית אינגליש.
שכבת שוקולד מומס
שכבת קדאיף עם כל מה שמעורבב בו
ושוב שכבת שוקולד מומס.
קיררתי במקרר להתקשות מוחלטת.
הוצאתי לשיש. חכיתי כדקה ופרסתי בסכין עוגות לאצבעות. וזה מה שרואים בחזית התמונה ובאריזות האישיות הקטנות.
ולמה זו בשורה?
א. אפשר לומר "דובאי" ולקבל אותו גם בלי תבנית ייעודית לחפיסות שוקולד.
ב. הרבה יותר קל ומהיר להכין. המתכון כולו יכול לכסות תבנית קטנה מA4. חותכים לאצבעות כדי לקבל אצבעות שוקולד דובאי או לריבועים קטנים כדי לקבל ריבועי שוקולד דובאי.
אז תגידו אתן, זו בשורה או לא?
פורים שמח
וכל השנה שמח
הלוואי!
אה, נזכרתי
תוך כדי ההכנה חשבתי על זה שיש כאלו שלא אוהבים פיסטוק.
אז אם אתם מאלו, אפשר להמיר מחית פיסטוק לחמאת בוטנים למשל ובמקום פיסטוק טחון להשתמש בבוטנים טחונים. נסו. יהיה טעים בעז"ה
כן, אני יודעת שהתמונות מטושטשות. לא נורא.
רק אחרי שהבנתי מה מכילות חפיסות שוקולד דובאי עם הקדאיף והפיסטוק, הבנתי למה כל חפיסה עולה כל כך יקר.
עמדתי כמה פעמים מול חפיסות כאלו אבל, הקב"ה באהבתו הרבה אלי, הביא לכך שאין לקנות אותו בכשרות שאני אוכלת. אז חסכתי כסף. והרבה כי לכאורה זה לא היה נגמר בחפיסה אחת.
אממה,
יצא לי לדבר על השוקולד הזה עם כמה נשים.
והדגדוג הזה בקצות האצבעות,
זה שכבר כתבתי עליו בפורום לא מעט פעמים
התחלתי להרגיש אותו.
וכשבקרתי בחנות למוצרי אפיה, צדה עיני קופסא של מחית פיסטוק. ותחתה בדיוק היו שוקולדים חלביים לבן ורגיל, והקדאיף היה ממש קרוב במקפיא, אז תגידו אתם, אם זה לא רמז שאני צריכה להכין את השוקולד הזה, מה זה?
עם רמזים כאלו לא צריך אצבעות מדגדגות ולא קופסאות שנופלות מהארון על הראש כשהארון נפתח, ואפילו לא חידוד אוזניים לשמיעת קול בכי של מוצר שכוח כזה או אחר בארון.
אז קניתי כל מה שצריך. וכשערכתי חשבון בקופה, זה היה הרגע שבו הבנתי למה כל חפיסה כזו עולה בממוצע 32-36 שקל.
שילמתי.
הלכתי משם
באתי הביתה.
קראתי קצת במה בדיוק מדובר שאדע מה עוד להכניס למתכון שאני עומדת להמציא.
וזה מה שיצא בסוף:
אבל אולי כדאי שנתחיל מהתחלה?
[אז אפשר לקרוא שוב את הפוסט הזה מהתחלה, או להתחיל מכאן]
מהמתכון הזה קיבלתי 2 חפיסות שלמות [כמו שרואים בתמונה] + תבנית אינגליש שהניבה לי 10 אצבעות קדאיף.
לכאורה יספיק ל-3 תבניות של חפיסת שוקולד, ואז בלי האינגליש.
רגע, רק משהו חשוב,
למי שמקבלת חלישות הדעת מלראות ולחשוב על הכנת הדבר הזה, ולא בגלל המחיר, במיוחד בשבילה ישנה בשורה בסוף הפוסט.
400 גרם שוקולד חלבי רגיל
2 כפות שמן
175 גרם שוקולד חלבי לבן
150 גרם שערות קדאיף מופשרות וקצוצות לחתיכות קטנות
100 גרם מחית פיסטוק
100 גרם טחינה גולמית
[או, במקום המחית והטחינה אפשר 200 גרם קרם פיסטוק ושוקולד לבן]
75 גרם חמאה
100 גרם פיסטוק טחון
ממיסים 200 גרם שוקולד חלבי עם 1 כף שמן.
יוצקים לתבניות סיליקון של חפיסות שוקולד, שימו לב שצריך תבנית עם גובה ולא חפיסה שטוחה יחסית, שכבה דקה של השוקולד המומס. מטלטלים את התבנית כדי לגרום לשוקולד להתפשט על כולו ולכסות את התחתית. מקפיאים להתקשות. אם התבנית בעלת בליטות גבוהות, צריך לשים לב לכסות את כל הבליטות בשוקולד.
מכינים את הקדאיף:
במחבת גדולה ממיסים חמאה ומוסיפים את הקדאיף. מערבבים תוך כדי טיגון עד שהקדאיף משחים. בערך 5-7 דקות.
מעבירים לקערה.
ממיסים שוקולד לבן עם מחית פיסטוק וטחינה גולמית לקרם חלק. יוצקים על הקדאיף, מוסיפים את הפיסטוק הטחון ומערבבים היטב עד לכיסוי מושלם של הקדאיף בשוקולד המומס עם המחית פיסטוק והטחינה.
אפשר להמיר טחינה בעוד כמות של קרם פיסטוק [אבל חבל על הכסף....התחלתי בלי הטחינה והמרקם לא היה מה שרציתי להגיע אליו, ונגמר לי המחית. חיפשתי מה יש בבית שיכול להמיר ומצאתי את הטחינה הגולמית שעשה את העבודה נהדר. רגע זה אומר שמשהו כן צעק אלי מהארון בבית?]
מקררים את שערות הקדאיף שלא יהיו חמים.
מוציאים מההקפאה את התבניות וממלאים בשכבה של כחצי ס"מ של תערובת שערות הקדאיף. בשוליים ממש לא שמים קדאיף כדי שהשוקולד מהשכבה שסוגרת את החפיסה ייזל לצדדים יאטום את חפיסת השוקולד המוכנה. באצבע לחה לוחצים על הקדאיף לדחיסה קלה ומוודאים שיש מספיק מקום לשכבת השוקולד הסוגרת.
ממיסים את יתרת השוקולד החלבי [200 גרם] עם 1 כף שמן ויוצקים מעל לשכבת שערות הקדאיף ומטלטלים בעדינות לכיסוי של הקדאיף בשוקולד המומס. מוודאים שהשוקולד מגיע גם לשוליים.
מקפיאים היטב ורק אז מחלצים מהתבניות.
אם השוקולד הסוגר גלש מעבר לשולי החפיסה, מסירים את העודפים בסכין.
אורזים יפה ושולחים למישהו שרוצים להוקיר באמת.
הבשורה?
כן, לא שכחתי.
הכנתי 2 חפיסות.
מהיתר הכנתי בתבנית אינגליש.
שכבת שוקולד מומס
שכבת קדאיף עם כל מה שמעורבב בו
ושוב שכבת שוקולד מומס.
קיררתי במקרר להתקשות מוחלטת.
הוצאתי לשיש. חכיתי כדקה ופרסתי בסכין עוגות לאצבעות. וזה מה שרואים בחזית התמונה ובאריזות האישיות הקטנות.
ולמה זו בשורה?
א. אפשר לומר "דובאי" ולקבל אותו גם בלי תבנית ייעודית לחפיסות שוקולד.
ב. הרבה יותר קל ומהיר להכין. המתכון כולו יכול לכסות תבנית קטנה מA4. חותכים לאצבעות כדי לקבל אצבעות שוקולד דובאי או לריבועים קטנים כדי לקבל ריבועי שוקולד דובאי.
אז תגידו אתן, זו בשורה או לא?
פורים שמח
וכל השנה שמח
הלוואי!
אה, נזכרתי
תוך כדי ההכנה חשבתי על זה שיש כאלו שלא אוהבים פיסטוק.
אז אם אתם מאלו, אפשר להמיר מחית פיסטוק לחמאת בוטנים למשל ובמקום פיסטוק טחון להשתמש בבוטנים טחונים. נסו. יהיה טעים בעז"ה
כן, אני יודעת שהתמונות מטושטשות. לא נורא.