שיתוף - לביקורת מישהו בשבילך

[הוריקן]

בס"ד

חושך, לילה,
רק אוטובוס עייף מגיח מקצה הרחוב.

הוא יושב על המדרכה, עסוק בפלאפון ואם לא צפירת הנהג שהקפיצה את ליבו לא היה שם לב לרגליו, שבעוד כמה שניות, היו נרמסות תחת הגלגל.

שקט לו... מדי שקט.. והפעם המוזיקה לא משתיקה את הדממה.

חשוך לו.. אולי קוראים לזה עצוב? מרחוק הוא רואה דמויות מרצדות בבית מואר, שמח, מן מושלמים כאלה שיש בכל מקום.

הוא יכול לחזור הביתה, פיזית, אבל הלב לא מסכים והדמעות? לא מגיעות, ובעצם מי צריך אותם בכלל?? זה לא מה שילדות עושות?

יד חמה שנחה על כתפו מקפיצה אותו בשנית, אבל מבט מהיר לאחור ומשהו נרגע...
עוד טפיחה על הכתף ומשהו משתנה... האוויר יותר נקי, העיניים מעט מטושטשות – משהו נכנס לו לעין, זה לא דמעות!!
- - - -
דלת הבית נפתחת, הוא נכנס בשקט- לבד הוא לא, עכשיו רק צריך להתמודד...





אשמח לביקורת- @הוריקן

 

[מגבת]

יפה,
החלק האחרון קצר ומהיר מדי לטעמי.
מה בדיוק הסיפור עם היד? מי היה שם?

על זה

זה לא דמעות!!

הייתי מוותרת.

 

[הוריקן]

יפה,
החלק האחרון קצר ומהיר מדי לטעמי.
מה בדיוק הסיפור עם היד? מי היה שם?

על זה

הייתי מוותרת.

תודה רבה!
לגבי החלק האחרון, מסכימה, אחשוב על סיומת יותר טובה... יש לך רעיון?
לגבי מי שהיה שם, התבקשתי לכתוב קטע על חברות...
לגבי הדמעות, אם אכתוב רק שמשהו נכנס לו לעין זה יכול להתקבל כתיאור המציאות ולא כמחשבת אשליה שלו... לא?

 

[מגבת]

תוכלי לפרט קצת איך זה נראה המפגש,
"הוא מתיישב לידו, לא אומר מילה, סתם יושב.."

אחרי ההקדמה על זה שאין לו דמעות, מובן מאד שהדברים לא כפשוטם.
את יכולה במקום זה לכתוב קצת בציניות

"האוויר יותר נקי, העיניים מעט מטושטשות, סוף סוף נכנס לו משהו לעין".

 

[הוריקן]

תוכלי לפרט קצת איך זה נראה המפגש,
"הוא מתיישב לידו, לא אומר מילה, סתם יושב.."

אחרי ההקדמה על זה שאין לו דמעות, מובן מאד שהדברים לא כפשוטם.
את יכולה במקום זה לכתוב קצת בציניות

"האוויר יותר נקי, העיניים מעט מטושטשות, סוף סוף נכנס לו משהו לעין".

רעיון יפה!
יש לי נטייה להשאיר את הרגעים הקריטיים כתעלומה... כך שכל אחד יכול לקחת למקום שלו... יכול להיות שהפעם הגזמתי.
אקח לתשומת ליבי
תודה רבה!