הנושאים החמים
הנושאים החמים
חלל האולם הגדול הואר באחת. עשרות הנרות הודלקו ואור רך שטף את עיטורי האבן המחוטבים בעמודי השיש המפוארים. מלמעלה שוטף האור, מלמטה עולים האדים. עולים ומבעבעים בינות לתמרות העשן הלבנבן המשווה למקום אווירה ערטילאית ומקודשת.
הוא הגיע לפתח המקדש. שטף ידיו ורגליו, קרצף גופו בשמנים בושמתיים משובחים, שפצף את המים הזכים והצלולים בינות לשערות ראשו המגודלות, חפצף את זקנו המהודר הזולג שלא על פי מידותיו חפן אותו בשתי ידיו ומשך כה וכה, כיבה את זרם המים, עלה ונסתפג.
על קולב עשוי שנהב בגוון הפנינה תלתה הגלימה. הוא נטלה ועטף בה את גופו. גלימה לבנה עשויית בד רך ומלטף. סובב את האבנט הצחור הלוך וסבוב סביב בטנו, קשר את קצות האבנט ופונה אל שולחן השיש שעל יד פתח המקדש.
המנחה כבר חיכתה לו שם שיבוא ויטלנה. קערה מהודרת, מלאה בריבועי אבטיח אדמדמים, משולשי מלון בוהקים, ובראש הערימה שני דובדבנים, פרי הפטל בשני צבעים ופירות יער בצבעים עזים ומסעירים. שני גביעי זכוכית לבנה מלאים במשקה סיידר תפוחים תוסס ומבעבע. דלי כסוף מלא קוביות קרח זכים וטהורים. וסלסלת נצרים שבה שוכנים לבטח שלושה בקבוקי בירה גולדסטאר 11 לא מסונן.
הוא נטל את המנחה בשתי ידיו והחל צועד אט אט לעבר מזבח השיש. עיניו ניצתו באש זרה, ידיו רעדו בהתרגשות ורגליו כמעט ומעדו אל הרצפה הלחה.
עלה את המדרגה הראשונה, הניח רגל ימין על המדרגה השנייה, כופף את גופו קדימה והניח את המנחה על אדן המזבח. הוא נשם עמוקות ופיו נפער בהתרגשות בראותו את הקצף הלבנבן, הזך והקדוש עולה לקראתו. הוא החל בראשו את הספירה לאחור.
שלוש. שתיים. משהגיע לאחד זינק אל תוך המזבח...
מזבח הג'קוזי.
...בתקופה האחרונה עסקתי בהשכרת צימרים לימי בין הזמנים.
לאחר כמה טלפונים שבהם הסברתי לאנשים מה מכיל הצימר שלנו ומדוע כדאי להם לבחור דווקא בו. שמתי לב למשהו מעניין.
אצל רוב האנשים השאלה השנייה או השלישית זה האם יש ג'קוזי.
נכון זה כיף, זה משחרר את הגוף, זה מזרים את הדם, וואלה.
אבל מכאן ועד לשאול האם יש ג'קוזי עוד לפני שמבררים בכלל האם המטבח כשר, האם יש עירוב במושב בשבת, האם אפשר לנתק את הטלוויזיות בחדרים.
קצת עפנו רחוק מידי.
לא?
הוא הגיע לפתח המקדש. שטף ידיו ורגליו, קרצף גופו בשמנים בושמתיים משובחים, שפצף את המים הזכים והצלולים בינות לשערות ראשו המגודלות, חפצף את זקנו המהודר הזולג שלא על פי מידותיו חפן אותו בשתי ידיו ומשך כה וכה, כיבה את זרם המים, עלה ונסתפג.
על קולב עשוי שנהב בגוון הפנינה תלתה הגלימה. הוא נטלה ועטף בה את גופו. גלימה לבנה עשויית בד רך ומלטף. סובב את האבנט הצחור הלוך וסבוב סביב בטנו, קשר את קצות האבנט ופונה אל שולחן השיש שעל יד פתח המקדש.
המנחה כבר חיכתה לו שם שיבוא ויטלנה. קערה מהודרת, מלאה בריבועי אבטיח אדמדמים, משולשי מלון בוהקים, ובראש הערימה שני דובדבנים, פרי הפטל בשני צבעים ופירות יער בצבעים עזים ומסעירים. שני גביעי זכוכית לבנה מלאים במשקה סיידר תפוחים תוסס ומבעבע. דלי כסוף מלא קוביות קרח זכים וטהורים. וסלסלת נצרים שבה שוכנים לבטח שלושה בקבוקי בירה גולדסטאר 11 לא מסונן.
הוא נטל את המנחה בשתי ידיו והחל צועד אט אט לעבר מזבח השיש. עיניו ניצתו באש זרה, ידיו רעדו בהתרגשות ורגליו כמעט ומעדו אל הרצפה הלחה.
עלה את המדרגה הראשונה, הניח רגל ימין על המדרגה השנייה, כופף את גופו קדימה והניח את המנחה על אדן המזבח. הוא נשם עמוקות ופיו נפער בהתרגשות בראותו את הקצף הלבנבן, הזך והקדוש עולה לקראתו. הוא החל בראשו את הספירה לאחור.
שלוש. שתיים. משהגיע לאחד זינק אל תוך המזבח...
מזבח הג'קוזי.
...בתקופה האחרונה עסקתי בהשכרת צימרים לימי בין הזמנים.
לאחר כמה טלפונים שבהם הסברתי לאנשים מה מכיל הצימר שלנו ומדוע כדאי להם לבחור דווקא בו. שמתי לב למשהו מעניין.
אצל רוב האנשים השאלה השנייה או השלישית זה האם יש ג'קוזי.
נכון זה כיף, זה משחרר את הגוף, זה מזרים את הדם, וואלה.
אבל מכאן ועד לשאול האם יש ג'קוזי עוד לפני שמבררים בכלל האם המטבח כשר, האם יש עירוב במושב בשבת, האם אפשר לנתק את הטלוויזיות בחדרים.
קצת עפנו רחוק מידי.
לא?
