מורה לכיתת בנים

[מלכ]

אני כותבת כאן לקראת יאוש מוחלט-
למדתי חנ"מ בסמינר, הייתי סייעת שנה ואז הציעו לי שעות הוראה בת"ת של בנים-
המקום עצמו קשה, האוכלוסיה מורכבת ובנוסף להכל אני הייתי בכיתה המקדמת לתלמידים עם הפרעות התנהגות קשות ללא סייעת,
קרה מה שקרה ולא הצלחתי להחזיק מעמד והבנתי מהר את הדרך החוצה,
נשארתי לעבוד באותו מקום בתפקיד אחר והשנה שוב היתה אפשרות לכמה שעות בכיתה א'- המקדמת החדשה שנפתחה,
הייתי חיבת את השעות האלו ולכן בקשתי לנסות שוב להכנס לתפקיד-
אבל שוב אני מרגישה שזה לא זה-
אני לא מצליחה להחיל עליהם סמכות, נגררת הרבה לצעקות, ומרגישה שזה שוב לקראת פיצוץ....
מה עושים?
מה המפתח ללב שלהם?

 

[בדיחותא]

א. תפילות. להתפלל ולהתפלל ולהתפלל.
ב. ניתן להתייעץ אצל אנשי מקצוע, לעבור השתלמויות..