עזרה מובאות בגודל מעלת הכנסת כלה

סימי

משתמש מקצוען
אשמח לקבל מובאות - מקורות בגודל מעלת הכנסת כלה
תודה רבה
חובה על הציבור לעזור לכל יתום או עני להתחתן. וכן כתוב בשולחן-ערוך (יו"ד רנ, א): "אין לו (לעני) אשה ובא לישא, משיאין לו. ושוכרים לו בית ומציעים לו מיטה וכלי תשמישו, ואחר משיאין לו אשה". הרי שצריך לדאוג לצרכי החתונה עצמה, וכן שיהיו להם בית ורהיטים בסיסיים. החתונה צריכה לכלול סעודה עם בשר ויין, וסעודת החתונה צריכה להיות יותר מכובדת מסעודת חג. וכן צריך לדאוג שיהיו נגנים או תקליטן, לצורך ריקודי השמחה. וכן צריך לדאוג שיהיו לכלה ולחתן בגדים נאים.

ואין צדקה חשובה וגדולה יותר מלחתן עניים. ואם יש ברשות קופת הצדקה סכום מוגבל שאינו מאפשר לדאוג לכל צרכי העניים, ועומדת לפני גבאי הצדקה השאלה למי לעזור תחילה, עליו להקדים את צרכי חתונת החתן והכלה לכל הצרכים האחרים (שו"ע יו"ד רמט, טו). וגם כאשר קופת הצדקה ריקה, אין גבאי הצדקה יכולים להשתמט ממצווה חשובה זו, אלא חובתם ללוות כסף ולחתן בו את העניים, ולאחר מכן לאסוף צדקה על מנת להשיב את החוב (שו"ע יו"ד רנז, ה). היו החתנים והכלות העניים מרובים, ואין אפשרות ללוות כסף כדי לחתן את כולם, יש להקדים את הבנות, ומחתנים תחילה את הבתולות העניות ורק לאחר מכן, כשיוכלו, את הבחורים העניים (שו"ע יו"ד רנא, ח).
 

אביגיל אליאסוב

משתמש רשום
תודה רבה עזר לי מאוד
אשמח לעוד
מצוות הכנסת כלה היא אחת המצוות החשובות שבין אדם לחברו: "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא ואלו הן: כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים... והכנסת כלה...".

הכנסת כלה היתה מאז ומתמיד נושא מרכזי וטעון הן עבור ההורים והן עבור הקהילה כולה אשר נרתמה לעזור למעוטי יכולת ולהביאם בכבוד לחתונה. לשם כך נועדו קופות מיוחדות וגבאי הקהילות קבעו תקנות שונות כדי לחייב אנשים לתרום למטרה זו. היו נשים מיוחדות, שתפקידן היה לסייע לזוגות ולהורים.
הוצאות מרובות של עריכת חתונה, בררנות המשפחות לגבי ייחוס החתן והכלה ומשפחותיהם, הצלחתו של החתן בלימוד התורה, מעלתם האישית של החתן והכלה, וכן גזרות קשות של המלכות גרמו לקשיים במציאת בן הזוג. פעמים רבות הדבר גרם להורים מצוקה רבה, ובצר להם פנו אל הצדיקים.

נושא "הכנסת כלה" מופיע בסיפורים חסידיים רבים, והוא מעיד על התערבותם של גדולי החסידות בסיוע למשפחות רבות, שנושא זה הדיר שינה מעיניהם.

אף אל ר' אלימלך מליז'נסק באו הורים, ששטחו בפניו את צרתם זו. התערבותו המידית, כפי שמתוארת בסיפור, מעידה על החשיבות הרבה שייחס ר' אלימלך לקיום מצווה זו.
הנושא זכה לביטויים ספרותיים במשך הדורות, בשירה, בפרוזה ובעיון כיאה למרכזיותו ולחשיבותו בחיי הפרט ובחיי עם ישראל.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכד

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יְהוָה שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:ב לוּלֵי יְהוָה שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם:ג אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ:ד אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ:ה אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים:ו בָּרוּךְ יְהוָה שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם:ז נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ:ח עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
נקרא  8  פעמים

לוח מודעות

למעלה