גם לי זה קרה לאחרונה בתדירות והתחלתי לחטוף לחץ, הלכתי לרופאה ואמרה לי שמדובר בפגיעה עצבית זמנית וזה מסתדר מאליו.
אצלי ספציפית חקרתי והתברר שזה מהשפעת הרדמה של טיפול שיניים שהייתה קרובה לאזור העין (ניבים).
אבל כפי שחקרתי עוד זה מופיע בזמנים של מתח ולחץ, הגוף שלנו מגיב גם כשאנחנו לא לחוצים בכלל לדעתנו.
רפואית - מדובר בהולכה חשמלית עצבית לא רצונית של השריר, ב- 90 אחוז מסתדר מאליו תוך כמה שבועות. במקרים קיצוניים יתכן דלקת.
לא מדובר בפגיעה עצבית אלא בהתכווצות שרירים זה קרה לי גם ברגל וגם בעין וזה לא היה כתוצאה מהרדמה.
זה שום דבר לא צריך להתרגש.
בבקשה:
רבים חווים מדי פעם את התחושה המטרידה והמלחיצה כי אחת העיניים "קופצת" ומרצדת ללא הפסקה, כתופעה בלתי רצונית. ה"קפיצות" הספונטניות הללו מטרידות מאוד בעת התרחשותן, אולם הן אינן מסכנות את העין או את הראייה וכלל אינן נראות על ידי הסובבים.
מהו פשר הקפיצות בעין?
מקור הרטט בעין הוא בהתכווצותם של שרירים קטנים, מבין אלו המכווצים את העפעפיים - תופעה הנקראת בשפה הרפואית myokymia של העפעף.
מיוקימיה של העפעף אינה קשורה לחולשה או לרפיון של שרירי העפעף, אלא להתכווצויות בלתי רצוניות שלו (ספאזם).
ברוב המקרים, התופעה מתרחשת רק בעין אחת, חולפת תוך זמן קצר ללא כל טיפול ואינה מסכנת את העיניים. חשוב לציין כי לעתים, המטופלים מבלבלים בין מיוקימיה לבין תופעה של טיקים - התכווצויות בלתי נשלטות של שרירים בפנים ובצוואר (התכווצויות אלו אינן נעלמות מעצמן).
מתי קפיצות בעפעף מחייבות בירור רפואי על ידי רופא עיניים מומחה בנוירואופטלמולוגיה?
לעתים, תופעת העין ה"קופצת" חוזרת לפרקי זמן ארוכים ולתקופה ממושכת, או שהקפיצות הן בעצמה חזקה וגורמות לדוגמה, לעצימה מלאה של עין אחת או של שתיהן, באופן לא רצוני, או שגורמת לקושי של ממש לפקוח את העיניים. תופעה זו נקראת
בלפרוספאזם (blepharospasm) והיא נגרמת כתוצאה מההפרעה באזור גרעיני הבסיס במוח. בלפרוספאזם אופיינית יותר לגילאי 50 ומעלה, עם שכיחות גבוהה יותר בקרב נשים. התופעה פרוגרסיבית ועם הזמן, התסמינים מחריפים; וברוב המקרים, מופיעים בשתי העיניים.
תופעה מטרידה נוספת, המלווה בהתכווצות של העפעפיים היא hemifacial spasm שהיא התכווצות של שרירים במחצית הפנים. לרוב, התופעה תתחיל מכיווץ של עין אחת ואחר כך תתפשט לכיוון של הלחי באותו הצד, מסביב לפה, בחצי הפנים ועד לחצי הצוואר.
קיימים מקרים בהם התכווצויות בלתי רצוניות של העפעפיים הן חלק מתסמינים של בעיות או מחלות של מערכת העצבים המרכזית, כגון: שיתוק בעצב הפנים (פציאליס), דיסטוניה - ספאזם בלתי רצוני של שרירים, מחלת פרקינסון, תסמונת טורט וטרשת נפוצה. התכווצויות בלתי רצוניות של העפעפיים יכולות להיות גם תופעת לוואי של טיפול תרופתי, כמו למשל תרופות פסיכיאטריות ותרופות לטיפול באפילפסיה. במקרים אלה, נדרש אבחון הן על ידי רופא עיניים מומחה בנוירואופטלמולוגיה והן על ידי מומחה בנוירולוגיה.
מהם הגורמים למיוקימיה של העפעף?
הגורמים למיוקימיה של העפעף עשויים להיות:
עייפות: חוסר בשעות שינה, שגורם לעייפות כרונית.
לחץ נפשי (מתח): עלול גם לגרום להפרעה בשינה (וכתוצאה מכך לעייפות כרונית) ולהגביר את ה"קפיצות" בעיניים.
עייפות של העיניים: כתוצאה מעבודה ממושכת, ללא הפסקות - מול מסך של מחשב/ טלפון נייד/ טאבלט.
משקפיים: הרכבת משקפיים לא מתאימים.
מחלות עיניים: כגון
דלקת לחמית,
דלקת של העפעפיים ו
יובש בעיניים.
קפאין: צריכה מוגברת של משקאות המכילים קפאין, לדוגמה קפה וקוקה קולה.
אלכוהול: צריכה מוגברת של אלכוהול.
שימוש בסמים
מהם הגורמים לבלפרוספזם?
הגורמים לבלפרוספזם יכולים להיות גורמים גנטיים או גורמים סביבתיים, כגון: עייפות, מתח, אורות בוהקים, רוחות וזיהום אוויר. הגורמים ל-hemifacial spasm עלולים להיות לחץ של כלי דם או גידול על עצב הפנים.
מהם תסמיני המיוקימיה?
תסמיני המיוקימיה הם פעילות בלתי נשלטת ומאד עדינה, של חלק משרירי העפעפיים. ברוב המקרים, פעילות בלתי רצונית זו של שרירי העפעפיים הקטנים איננה נראית על ידי הסובבים. אין מדובר בתופעה קבועה ובדרך כלל, כעבור שבוע עד שבועיים, הקפיצות וההתכווצויות הללו ייעלמו.
מהם תסמיני הבלפרוספזם?
תסמיני הבלפרוספזם הם פעילות בלתי נשלטת של העפעפיים יום יום ולפרקי זמן ארוכים. התופעה מחמירה עם הזמן ומערבת בדרך כלל את שתי העיניים. במקרים נדירים, התכווצויות העפעפיים גורמות לכך שהעפעפיים נותרות עצומות במשך שעות, ועל ידי כך הן פוגעות בפעילות הסדירה והיומיומית של המטופל.
מהו הטיפול המומלץ בבלפרוספזם?
במקרים של בלפרוספזם, הרופא יכול להמליץ על טיפול באמצעות זריקת בוטוקס סביב העיניים, כדי להחליש את שרירי העפעף ולהפסיק את ההתכווצויות. התוצאות של ההזרקה נשארות ל-3 עד 4 חודשים, ואם הטיפול נמצא יעיל, ניתן לחזור על הזרקת הבוטוקס מספר פעמים בשנה. לזריקות הבוטוקס בעפעף ייתכנו גם תופעות לוואי: צניחת עפעף (פטוזיס) או פזילה, אשר לרוב יחלפו כעבור מספר שבועות.
במקרים הקשים והנדירים של בלפרוספזם, ניתן לבצע ניתוח לחיתוך השרירים האחראים להתכווצויות הקשות. סיבוך של ניתוח מסוג זה עלול להיות חוסר יכולת לסגור את העפעף באופן מלא ובעקבות כך יובש קשה של העיניים.
הטיפול המקובל כיום ב-hemifacial spasm הוא גם זריקות של בוטוקס. בנוסף, מומלץ לבצע בדיקת MRI של המוח, בכדי לשלול קיומו של לחץ על עצב הפנים. אם הבדיקה מאשרת ממצא זה, יש צורך בניתוח נוירוכירורגי.
האם ניתן למנוע או למזער את תופעת העין הקופצת?
אם בעיית העין הקופצת חוזרת, חשוב לשנות את אורח החיים:
- להאריך את שעות השינה.
- להפחית את שעות עבודה מול מסכים או להנהיג הפסקות תכופות בעבודה, כדי לאפשר מנוחה לעיניים.
- להפחית צריכת קפה ומשקאות קלים המכילים קפאין.
- להפחית צריכת אלכוהול.
- להפסיק לעשן.
- להפחית מתח ולהרגיע את הגוף, באמצעות ביו-פידבק או יוגה.
ד"ר שלמה דותן הוא מומחה ברפואת עיניים, בעל התמחות על בנוירואופטלמולוגיה, מנהל השירות הנוירואופטלמולוגי הקליני, בבית החולים "הדסה" עין כרם, ירושלים.
העין קופצת לכם? אל תבלבלו בין תופעה זו לבין טיקים בעיניים (שתי תופעות שונות)! מה ניתן לעשות? בקרו נוירואופטלמולוג ואמצו אורח חיים נינוח יותר
www.doctors.co.il
הנושאים החמים
הנושאים החמים
