התייעצות מה הייתן עושות במקומי? נראה שלילדה לא טוב במעון!!

[PNINA-ZILUM]

יכול להיות שאחרי כזאת תקופה ארוכה שהילדה היתה בבית ובמיוחד עם תינוק חדש וראתה שהאמא בבית היא מבקשת להיות בבית כי שם היא פחות צריכה להתמודד עם ילדים בני גילה
כמובן שאם הסימני אלימות חוזרים צריך לשים לב ולדבר בחומרה עם ההנהלה ולבדוק מה יש לעשות בעניין,
(וייתכן שהילדה חזקה מידי, במידה והיא בכורה ומשתלטת על המשחקים ולכן החברים מכים אותה)

 

[שמיר]

להעביר מעון ודייי!
קחי בחשבון שהגיל הזה עלול להשאיר משקעים גם בעוד 30 שנה (זה לא אני, זה כל הפסיכולוגים אומרים את זה)
לא שווה את ההימור שהמצב אולי ישתפר..
לפי התיאורים, חד משמעי זה משהו מוגזם!
מניסיון..
העברנו ילדה שסבלה, ומאז הכל הסתיים..(בתקווה)

בהצלחה רבה!

 

[גאולה דהאן]

אני מחר אמורה לחזור מחל"ד

אולי זו הסיבה? התינוק/ת החדש/ה
אולי היא לא רוצה ללכת לגן ולהשאיר את זירת תשומת הלב לתינוק/ת? היא גם רוצה אמא.
כיוון מחשבה.

 

[מכלול]

עצוב לשמוע!
שנה שעברה אחין שלי התחיל מעון בגיל שנה ושבע. במשך חודש שלם! כל חודש אלול היה צורח כל הדרך למעון. לא רוצה גן.. בצהרים היה נראה שמח וטוב. כששאלו את הגננת או המנהלת הם אמרו שהוא נרגע אחרי כמה דקות והוא ילד טוב..
אבל המצפון של אחותי לא היה נקי...
אחותי היתה באה להסתכל מהחלון באמצע היום.. אבל זה לא ממש עזר והמנהלת לא אהבה את זה בכלל. אחרי החגים היא פשוט העבירה אותו מעון ושמה הוא לא בכה אפילו יום אחד!! והלך בשמחה כל בוקר!!
המסקנה, לב של אמא מרגיש מה עובר על הילד. לא הייתי משאירה אותה אפילו עוד יום אחד במקום הזה.

 

[hellen]

אני קראתי קצת תגובות מלמעלה ורציתי לומר לך אמא יקרה ומסורה דווקא מהצד השני,
הצד המטפל במעונות ובגני הילדים, לא שאני אישית מטפלת אך העניין קרוב אלי מסיבה מסוימת,
כשילד חוזר בוכה מהגן ובפרט בשלבים הראשונים של תחילת הלימודים ובכל חזרה לשגרה אין צורך להכנס מדי לסטרס זה טבעי, זה הגיוני וקורה ,קשיי הסתגלות...
כשהתופעה ממשיכה גם לאחר זמן ארוך שהילד היה אמור להכנס לשגרה יש לפקוח עיינים ולהיות בפוקוס מתמיד מה קורה לילד כמובן לא מדובר פה על פאניקה מיותרת (שנובעות מהשפעות סיפורים מסמרי שיער...) פשוט להיות עם יד על הלב ולעקב אחרי הילד, אם זה לבקר באמצע היום לבדוק איך הוא ואם זה בדיבור עם הגננת שתפקח עליו עין,
במקרה הנ"ל שיש ילדה שמכה את בתך סדרתית יש כאן כמה עובדות מתמיהות,
אם הצוות ידע שיש פה בעיה למה הם לא טיפלו באותה ילדה או לפחות הרחיקו את בתך ממנה ודאגו שהיא לא תמשיך להציק לה?!
שנה שלמה שהילדה סובלת מהצקות וכולם ממשיכים בשלהם???
יש כאן עניין מאד רציני שדרוש בירור יסודי, בגדול הצוות אמור להיות אחראי שלא יקרו כאלו מקרים,
ועוד הוספה קטנה,
לעיתים כשהורה רואה את הילד שלו בוכה בהלוך או בחזור לגן הוא ישר מאשים את הצוות שהוא לא בסדר וכו' מה שגורם לצוות אי נעימות מאד גדולה, כי לא תמיד הם אשמים, אני בעיני ראיתי ילדי שבגן הם שמחים ומרוצים אך הם היו ממררים בבכי כל פעם שהגיעו לקחת אותם מה שמאד הלחיץ את הוריהם ויצא שהם סימנו את הגננת\המטפלת,
לא אמרתי לא לבדוק, לבדוק אבל לא לקפוץ למסקנות לפני שמבררים בדיוק מה קורה.
בתפילה שנמשיך לראות את ילדינו פורחים ללא דאגות,

 

[אפרת ברזלאי]

אני הייתי עובדת במעון שנים !
תקשיבי לי ,אין כזה דבר שאין מה לעשות עם זה....אל תשלחי וגם תיידעי אותם למה את לא שולחת ,זה חשוב להבא...
כנראה שלמטפלץ אין מספיק רצון או מספיק ידע להפסיק את זה ...אין כזה דבר שילדה בת 3 "תסובב" אותה כך...היא אמורה לשלוט על הילדה ולא להיפך ,
זה קצת הזוי שהמנהלת נותנת לזה גב במקום ללמד את המטפלת ולתת לה עצות איך להתנהג במצב כזה .
(אפשר אפילו להשוות את זה לבית עם ילדים ,תחשבו אם יש ילד שמתנכל בצורה קבועה לאח שלו ,האמא תאמר שאין מה לעשות ?!)
אם זנ לא מטופל מידי ברור שלהעביר בכל מחיר !

 

[יודיתרי]

ממש מצער לשמוע,
אישית לא היו לי ילדים במעון, אבל בגיל שנתיים העברתי את הבת שלי גן אחרי השבוע הראשון(!) כי היא היתה בוכה בבוקר ולא רוצה ללכת לגן. ולמרות שזה היה בתחילת שנה שכביכול יש לזה הסבר טבעי לא הייתי רגועה כי הרגשתי שלא טוב לה שם.
והעברתי לגן אחר רחוק יותר, כל בוקר לפחות 20 דקות הליכה, והיה שווה!
ברוך השם הילדה פרחה, מודה להשם על האומץ שהיה לי אז.
ולענייננו, חייבים להיות עם יד על הדופק עם הילדים, לראות שטוב להם, הם נמצאים
במעון המון שעות וצריך לבדוק שהם בידיים טובות, לא מרביצים להם באופן סידרתי וכו'.
אני עבדתי במעון תקופה מסויימת, ויש לי קרובה שעובדת שם, ואני קצת מכירה מקרוב,
לפעמים ילד אחד יכול להפר את האיזון של קבוצה שלמה, זה באמת אתגר,
אבל באחריות הגננת לדאוג להפריד ילדים כאלה ולעשות את מירב ההשתדלות, לא להרים ידיים ככ מהר...
לפעמים הייתי מתפלצת לראות הורים שלא יודעים מה הילד שלהם עובר במעון ואין להם מושג, אני כותבת בעדינות, אבל הייתי שם ואני יודעת.
אמא, תעקבי, זה הילד שלך!

 

[batya11]

לא קראתי את הכל, אבל הבת שלי בגיל כמה חודשים היה לה מאד מאד קשה במעון, וניסינו המון השתדלות מהמון כיוונים - פינוק למטפלת, שיחות עם המנהלת, שיחות עם המפקחת וכו'. כלום לא עזר.
היה לי מאד קשה לחשוב על עזיבה, כיון שמטפלת זה לא דומה למעון מהרבה בחינות שהפריעו לי. גם ששתי להפסיד מקום במעון לשנים הבאות. קשה להתקבל באזורי....
בסוף עזבתי, לא מתחרטת לרגע, אז אחותי אמרה לי - עוד כמה שנים כשתסתכלי אחורה, תשמחי שעשית את הצעד הזה.
כמובן אחרי בדיקה שזה לא משהו שקשור רק להתחלה וכדו'...

 

[ארבע]

טובת הבת שלך ורווחתה הנפשית קודמת לכל.

אם יש שת"פ מצד הצוות - מה טוב (אפשר לנסות לרתום אותו - כבר כתבו פה, במילים טובות, במחמאות על מה שאפשר להחמיא, ובצ'ופרים קטנים), אם אין - נראה לי שכדאי למצוא מהר מסגרת חלופית עם המלצות וקבלות.

בנוגע לילדה המכה שאכפת לך שקבלה יחס מיוחד - יתכן שזו החלטה שהתקבלה כי היא עוברת איזה משבר בבית. לא בטוח שהמטפלת הפלתה אותה לטובה רק על בסיס נשיאת חן (מדברת מניסיון).

 

[שועלית]

בנוגע לילדה המכה שאכפת לך שקבלה יחס מיוחד - יתכן שזו החלטה שהתקבלה כי היא עוברת איזה משבר בבית. לא בטוח שהמטפלת הפלתה אותה לטובה רק על בסיס נשיאת חן (מדברת מניסיון).

אני הייתי מטפלת במעון והייתה לי ילדה בקבוצה שהגיעה מבית קצת בעייתי,
היא היתה מרביצה הרבה ואני נתתי לה יחס חיובי מיוחד יותר משאר הילדים כי ידעתי שזה מה שהיא צריכה.
זה נמשך כמה שבועות עד שהיא נרגעה.

אני חושבת שכן כדאי לחכות כי גם להעביר ילד מסגרת יכול ליצור אצלו לחץ וחוסר ביטחון.
במיוחד אחרי התקופה של הסגר, לפעמים התגובות של הילדים בחוץ מבטאים את הבלבול מכל הבלגן הזה גם בבית,
יש מצב שגם בבית ההתנהגות קצת השתנתה רק שפשוט לא שמתם לב לזה....

 

[אילה מינה]

אין חלון או משהו כזה שאת יכולה להסתכל דרכו?

 

[עולם קטן]

להעביר דחוווווף! זה מליון פעמוני אזהרה מבחינתי....
ילד צריך להנות בסך הכללי מהמסגרת שהוא נמצא בה (כמו שאנחנו צריכים לאהוב (או לפחות לא לסבול) בעבודה שלנו)
כללללל המקרים שהתגלו כהתעללות/הזנחה בגנים ומעונות היו כשהילדים לא אהבו ללכת לגן וההורים חשבו שזה סתם ילד שקשה לו להסתכל וכו'....

בשורות טובות!

 

[רִפְקִי.]

יכולה לומר לה מה אני הייתי עושה במקומך.
שלב ראשון, הייתי מנסה קודם כל ליצור קשר טוב עם המטפלות, לשוחח הרבה, לתת פתק מחמם עם שוקולד וכד'. מטפלת מרגישה מחוייבות גדולה לאמא כזו. יחד עם זה, הייתי מראה נוכחות משמעותית. באה לא רק בשעות הפתיחה והסגירה של המעון בכל מיני תירוצים, השארת לפטפט עם המטפלת כשאני באה לקחת את הילד, ועוד.
אם זה לא עוזר - לפנות להנהלה בדרישה חד משמעית להעביר קבוצה, עם הבהרה שאת תלכי עם זה הלאה.
ואם גם זה לא עוזר - לפנות לתמ"ת. הם קרציות, ובהתחלה עונים באי ענייניות וכל מיני תירוצים, אבל אני איימתי עליהם שאני אפנה למבקר המדינה עם ההתכתבות שלנו במייל, ויום אחר כך [!] הסתדרו העניינים בדיוק כמו שבקשתי מראש, והכל היה טוב.

 

[רינהרינה]

אם את רוצה יותר פירוט - אותה ילדה היתה הולכת עם הגננת שנה שעברה לכל מקום! גם אם היא רק היתה צריכה לקחת משהו מכיתה אחרת... עד כדי שהיתה לי שנה שעברה עוד ילדה במעון - יותר גדולה, ובהסרטות של היומולדת שלה (גיל 3) רואים את אותה ילדה ביחד עם הגננת שלה... (שהיתה אז כבת שנה גג שנה וחצי...) זה הגיוני דבר כזה?

מהתאור שלך זה דווקא נראה צורה לשמור את הילדה המרביצה קרוב לגננת כל הזמן כדי שלא תרביץ, כך היא מגינה על הילדים האחרים מפניה.
אם היא צריכה לקחת רגע משהו מכיתה אחרת והיא יודעת שהילדה הזאת ברגע אחד שלא פוקחים עליה עין היא מרביצה, היא פשוט לוקחת אותה איתה.
מאמינה שגם לגננת זה לא קל להיסחב איתה לכל מקום.

 

[דבושה]

לאלו שהציעו מצלמות, תנו רעיוות אך להכניס מכשיר הקלטה למעון/משפחתון
זיכרו שמדובר בתינוקים שאמורים לחתל אותם

 

[סופרוומן]

צריך לומר שזה שלא טוב לילדה בגן זה לא אומר שיש בעיה עם הצוות או שמאשימים ילד מכה.
פשוט אסור שילד יסבול ולא משנה הסיבה.
ספרה לי מישהי שהמטפלת של הבת שלה ,שטפלה במסירות בכמה מן הילדים שלה, בקשה ממנה להעביר אותה למטפלת אחרת כי לילדה לא טוב אצלה. היה לה קשה לשמוע את זה אבל היא העריכה את המטפלת על האומץ...

 

[שריתאליז]

בדיוק בגלל זה לא ניגשתי לפתוח את הנושא בזמנו. אני מבינה שיכול להיות חיבור בין גננת לילד ואין לי עם זה שום בעיה. הבעיה מתחילה שנותנים אהבה באופן יוצא דופן לילדה שמרביצה באופן סדיר!!
אם את רוצה יותר פירוט - אותה ילדה היתה הולכת עם הגננת שנה שעברה לכל מקום! גם אם היא רק היתה צריכה לקחת משהו מכיתה אחרת... עד כדי שהיתה לי שנה שעברה עוד ילדה במעון - יותר גדולה, ובהסרטות של היומולדת שלה (גיל 3) רואים את אותה ילדה ביחד עם הגננת שלה... (שהיתה אז כבת שנה גג שנה וחצי...) זה הגיוני דבר כזה?
לדעתי זה קצת מוגזם - גם לא 'להעניש' ילדה וגם לתת לה פרס.....?? לצאת לכל מקום עם הגננת...
מתנצלת אם זה נשמע קנאה או צרות עין. אבל זה ממש לא הכיוון!! אני רק חושבת על הבת שלי איזה תחושה זו שילדה שככה מרביצה - ולא פעם ולא פעמיים זוכה לכבוד מלכים.

לפעמים הילדה שהולכת עם הגננת זה לא בגלל כבוד או יחס מועדף אלא לבודד אותה מהילדים שלא תרביץ להם.

 

[פ.נ]

חייבת ייעוץ דחוף.
הבת שלי בת שנתיים ורבע, ב"ה מדברת... וכל בוקר אותו דבר מחדש - בקושי היא פותחת את העיניים בבוקר... וישר מתחילה לבכות "אני לא רוצה ללכת לגן!" ממש בוכה עם דמעות. ולכל זה התווסף שהיום היא חזרה כולה מוכית.. ילדה שכבר שנה שעברה היתה מרביצה ממשיכה גם השנה והנהלת המעון טוענת שאין לה מה לעשות... הילדה שלי ממש מסויטת ואני אובדת עצות.
כן התקשרתי הערב לגננת והיא אמרה שהיא תטפל בזה בכל חומרה... (שנה שעברה הילדה שהיתה מרביצה היתה אהובה מאוד על הגננת.. והיא כל היום היתה מרימה אותה, מחבקת, וכו'. ח"ו, אין לי בעיה שתאהב את הילדה אבל לדעתי ילדה שמרביצה על בסיס קבוע צריכה 'לשלם על זה' ובמושגים של פעוטות - לקבל עונש קטן).
בהמשךהשיחה עם הגננת היא אמרה שאתן לה (לגננת) צ'אנס.
מה לעשות?
להעביר אותה מעון?
לשלוח אותה מחר?
תודה

היה לי אותו מקרה ופשוט העברתי אותו לגן וראיתי שינוי עצום!!!!
פשוט במעון כמה שתגגידי להם הם לא באמת ישימו לב לדברים האילו

 

[החיים תותים:)]

אז מה בסוף עשית?
אני ממש סקרנית....

 

[מלך האריות]

אז מה בסוף עשית?
אני ממש סקרנית....

צהריים טובים לכולן!
אז ככה, אתמול בבוקר החלטתי שאני לא שולחת אותה למעון כרגע.
הגעתי למעון - כדי לשים את התינוק החדש ועברתי דרך הקבוצה הגדולה כדי להודיע לגננת שהיום היא לא תגיע..
את האמת, שהיא ממש התחילה לשדל אותי שאני אשלח אותה. ואמרה דברים צודקים, אותה גננת היתה תחילת שנה בשבוע וחצי הראשונים, ואח"כ נכנסה לבידוד, חזרה ליום אחד! ונכנסה לבידוד נוסף שבעצם היה עד ראש השנה.
היא אמרה שאני אתן לה הזדמנות כי היא שומעת את זה לראשונה.. (היא אמרה שידוע לה שאותה ילדה שובבה וכו')
תכלס אמרתי לה שלא נראה לי כרגע...
אחרי חצי שעה היא התקשרה ואמרה שהן סיכמו 2 גננות ביניהן שהילדה השניה תעבור קבוצה (נשארת באותה כיתה אבל אצל גננת אחרת... ככה שהן לא תהינה יחד בחצר, בארוחות , במשחקים וכו').
את האמת - שממש הערכתי אותה!! היא הראתה מלא אכפתיות.
והחלטתי שאם היא ככה משתדלת ובאמת מנסה - אני אשלח אותה עד השינה... (זה היה כבר בשעה רבע לעשר, גלומר לשלוח לשעתיים וחצי).
חזרתי הביתה מהעבודה כי רציתי אני לקחת אותה... הלכנו ביחד, עברנו דרך התינוקיה כדי לראות את הקטן... ואז הסיבה היתה שהולכים לספר לגננת שראינו את התינוק...
נכנסנו לגן - אמת, היא כן נצמדה אלי... אבל כשהיא ראתה את הגננת שלה היא טיפהלה שחררה. ולא תאמינו מי רצה לכיוונה--- הילדה שמרביצה לה מדי פעם... וכולה מגיעה אליה בחיבוק גדול
בכולופן, כשעזבתי את הגן היא לא בכתה. (גם לא נופפה לי בשמחה לשלום...)
הגעתי בצהריים לקחת אותה - הילדה כמו כל סוף יום היתה רגועה... אבל כשיצאנו התחלתי לשאול אותה איך היה בגן, אז היא אומרת לי "X לא עושה לי 'דדה' היא מביאה לי חיבוק... הגננת לא מרשה להרביץ..."
אחה"צ דיברתי עם הגננת, היא אמרה שהיא תצפתה על שתיהן כל היום. וכן הוציאה את שתיהן לחצר! וסיפרה שהבת שלי עלתה למגלישה ביחד עם X (מגלישה שיש שם כזה צינור סגור שזוחלים...) והיא טענה דבר נכון - אם הילדה כ"כ מפחדת מ-X - היא לא היתה אמורה להתקרב לאזור שהיא נמצאת.
היא אמרה שX בעצם מרביצה לכל מיני ילדים כשהיא מנסה להשיג משהו שנמצא אצלם... והיא עכשיו עובדת על זה שזה לא יקרה (גם אמרה לי אח"כ שיצרה קשר עם אמא של אותה ילדה וביקשה ממנה שיתוף פעולה).
את האמת, שהיא מאוד הרגיעה אותי. אני מקווה שבעז"ה זה משהו שיעבור בשבוע הקרוב כי גם להחליף לילדה צוות, חברים וכו' זה לא דבר שהייתי עושה כ"כ מהר.
אני לא אגיד, היום שוב היא בכתה בבוקר שהיא לא רוצה ללכת... אבל לעומת תחילת שבוע, עמדתי מאחורי הדלת והיא נרגעה אחרי דקה וחצי.... (היא גם הגדילה לעשות, ואמרה שהתינוק גם לא ילך למעון...)
שוב, אני אמשיך לעקוב במיליון עיניים!!! וה' יעזור שעד ראשון שני היא כבר תלך בשמחה! ושאם זו הבעיה - שתיפתר
תודה רבה לכולן! עזרתן לי מאוד!!!