מה בין נעקד/נעקדה/נעקדו לבין נעקד"ה?

[אפכא מסתברא]

ובכן, ראשי התיבות נעקד"ה פתרונם: נהרג/ה/ו על קדוש השם. השתמשו בזה רבות לאחר החורבן הנורא באירופה (דמתקרי 'השואה'), אך לא ידוע לי אם השתמשו בזה עוד קודם. לביטוי יחודי זה יש קונוטציה חזקה לעקידת יצחק. ברבות השנים סילק ה''בחור הזעצער'' את הגרשיים של ראשי התיבות ואנשים 'אשר לא ידעו את יוסף' החלו להשתמש בביטוי: 'נעקד על קידוש השם'.
ככל הידוע לי, נעקד - יצחק אבינו ע"ה, נעקד אבל לא נשחט! ואילו מי שנהרגו - לא טרחו לעקוד אותם אלא רצחום. אי לכך, כותבים נכבדים, כתבו בבקשה: נהרג/ה/ו על קידוש השם או נעקד"ה. הביטוי: 'נעקד על קידוש השם' - אם אינו שגוי, וודאי שחסר בו העיקר.

 

[מוישה]

אני רואה שפרסמת את זה כבר לפני כמה שנים. זה כנראה לא מדויק.

גיטין נז: אתה עקדת מזבח אחד ואני עקדתי שבעה מזבחות.
'ראה תראה עקדות אלה נעקדו, בחייהם נאהבו ובמותם לא נפרדו', על גזרות תתנ"ו.
ברור שזה בהשפעת העקדה, וכשם ש'שבעה מזבחות' לאו דוקא, אבל יש כאן שימוש במלה זו ממש, ולא רק רמז ע"י הר"ת.

(מכאן)

 

[אפכא מסתברא]

בגזרות תתנ"ו בוודאי יש מקום להשוות לעקידה - אכן, ''האבות שוחטים בניהם'' וכו', וה"ה באם ושבעת בניה - שהיא עודדה אותם בשעת מעשה ליהרג על קדוש השם וכאילו הגישה אותם במו ידיה להריגה (ובשני מקומות אלו - קידוש השם כפשוטו, שלא לעבוד ע"ז).
ברור שאין הכוונה בדברים אלו להפחית ממעלתם של כל הנהרגים עקד"ה בגלל עצם היותם יהודים, אלא לדייק את הביטוי.

 

[CO2]

למיטב ידיעתי עקידה משמעותה קשירה
עוקדים את הכבש לפני השחיטה כדי שלא יזוז
א"א עקד את יצחק והתכוון לשחטו, אלא שאז קרא אליו מלאך ה' וכו'
זו טעות נפוצה, גם בספרות מודרנית, שמשתמשים במילה עקידה למשמעות של מסירות נפש, בלי להתעמק למה קוראים לעקידת יצחק כך