שיר מבול

ליאורהA

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
ב"ה.

בִּשְׁבוּעַת הַנְּשָׁמָה
בִּידִיעָה טֶרֶם יְרִידָה
וּבְלִי דַּעַת, בֶּאֱמוּנָה
צַדִּיק

אַחַר יְרִידָה
מַבּוּל שׁוֹטֵף
בְּאֵין הַתְרָאָה
גּוֹעֵשׁ-שׁוֹצֵף
אִישׁ צַדִּיק
נִסְחַף

בְּדוֹרוֹתָיו
צַדִּיק לְפָנָיו
מְחַפֵּשׂ צִוּוּי
וְאֵינֶנּוּ

צָף
בְּאֵין בְּרֵרָה
בּוֹנֶה תֵּבָה
בְּעֵין הַסְּעָרָה

אוֹסֵף עֶשְׁתֹּנֹתָיו
קְרָשִׁים וְרוּחַ
שֶׁל צַדִּיק

וְהַתֵּבָה
קִירוֹתֶיהָ אֱמוּנָה
קוֹמוֹתֶיהָ קְדֻשָּׁה
פְּתָחֶיהָ עֲצִימָה
נֶאֱחָז בָּהֶם, צַדִּיק

וְגַג יוֹרֵד מִמַּעַל
וּפֶתַע מִבַּיִת חָרָבָה
וְשׁוֹמֵר הַבְּרִית
מְכַסֶּה הַתֵּבָה
סוֹגֵר מִפְּנֵי שִׁטָּפוֹן
אֶת הַצַּדִּיק
 
נערך לאחרונה ב:

ליאורהA

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
א. זה השיר השני שלי השבוע. תגידו בבקשה אם נמאס.
ב. כתבתי הסבר לשיר, אך כפי שלמדונו מומחי השירה כאן, אחכה קצת לפני שאעלה.
 

MORIYAT

משתמש פעיל
לא נמאס...
זה שיר מקסים ו"שירי" כזה, שונה מהשיר השני שהעלית
ארמזים, מילים מדודות ורוח (סער: ) שנושבת ואוספת הכל לרעיון יפהפה

כאן קצת הפריע לי הכפל ומשהו במקצב
בִּידִיעָה טֶרֶם יְרִידָה
וּבְלִי יְדִיעָה, בֶּאֱמוּנָה
 

+shira

משתמש סופר מקצוען
וואו!
ליגה אחרת, השיר הזה. מדהים.
מאוד מאוד אהבתי את החזרה של ה"צדיק", דווקא באופן טיפה שונה בכל פעם.
ומודה שאני ממש מחכה להסבר,,, בינתיים הבנתי שיש מה להבין.
 

ליאורהA

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
לא נמאס...
זה שיר מקסים ו"שירי" כזה, שונה מהשיר השני שהעלית
ארמזים, מילים מדודות ורוח (סער: ) שנושבת ואוספת הכל לרעיון יפהפה
תודה! :)
כאן קצת הפריע לי הכפל ומשהו במקצב
לגבי המקצב, גם לי קצת הפריע, אבל לא הצלחתי לסדר את זה. אם יש לך הצעה, אשמח לשמוע.
הכפילות מכוונת. רציתי לחכות עם ההסבר, כמו שכתבתי למעלה, אבל אסביר את הבית הזה כדי שאוכל לערוך אם בכל זאת יחשבו שהכפילות מיותרת.
הבית הזה מדבר על כך שמשביעים את האדם לפני ירידתו לעולם שיהיה צדיק ולא יהיה רשע. כשהוא בשמים, ורואה משם את החיים שיהיו לו, זו הידיעה. הידיעה הברורה מה התפקיד והייעוד שלו בעולם. אך אחרי שהוא יורד לעוה"ז, הוא 'שוכח' את מה שראה, והשאיפה להיות צדיק נובעת מאמונה בלבד, ולא מידיעה ברורה.
 

ליאורהA

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
D I G I T A L

MORIYAT

משתמש פעיל
תודה! :)
הבית הזה מדבר על כך שמשביעים את האדם לפני ירידתו לעולם שיהיה צדיק ולא יהיה רשע. כשהוא בשמים, ורואה משם את החיים שיהיו לו, זו הידיעה. הידיעה הברורה מה התפקיד והייעוד שלו בעולם. אך אחרי שהוא יורד לעוה"ז, הוא 'שוכח' את מה שראה, והשאיפה להיות צדיק נובעת מאמונה בלבד, ולא מידיעה ברורה.
הבנתי את כל זה כבר בקריאה ראשונה (השראה מפרק ראשון בתניא אולי?)
אבל הכפל קצת מכביד כי זו בדיוק אותה מילה.

אפשר אולי

בשבועת הנשמה
בידיעה טרם ירידה
ובלי דעת, באמונה
צדיק


בלי דעת רומז גם לאמונה תמימה - בלי השגות, בלי להבין. ביטול של הדעת. ואולי גם תינוק בלי דעת

אפשר גם בלי לדעת // חסר דעה (נראה לי יותר מדי) // וחסר ידיעה
ארבע הברות לפני המילה אמונה נראה לי יהיו טובות למשקל ולקצב.
 

הפצחן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
(השראה מפרק ראשון בתניא אולי?)
ומה היא השבועה שמשביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע
נידה ל ע"ב
והוא שנאמר 'לקוטי אמרים'
 
נערך לאחרונה ב:

ליאורהA

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
הבנתי את כל זה כבר בקריאה ראשונה
:eek:
(השראה מפרק ראשון בתניא אולי?)
בהחלט יכול להיות. :)

בשבועת הנשמה
בידיעה טרם ירידה
ובלי דעת, באמונה
צדיק

בלי דעת רומז גם לאמונה תמימה - בלי השגות, בלי להבין. ביטול של הדעת. ואולי גם תינוק בלי דעת
ממש יפה, תודה רבה! ערכתי.
 

ליאורהA

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
מסתבר שכתיבת הסבר לשיר היא לא פחות מאתגרת מכתיבת השיר עצמו.

מוקדש ל @+shira

השיר בגדול עוסק במבול כמשל לענייני העולם הזה ששוטפים אותנו ומאיימים להטביע בכל רגע. המים כמשל לטומאות העולם הזה. אנחנו בונים לעצמינו תיבה ששומרת עלינו, והתיבה הזו בנויה מכל השתדלות קטנה שלנו להישמר מהמובא לעיל.

תחילת השיר ע"פ המדרש משביעים את האדם 'תהי צדיק ואל תהי רשע'.

הבית הזה מדבר על כך שמשביעים את האדם לפני ירידתו לעולם שיהיה צדיק ולא יהיה רשע. כשהוא בשמים, ורואה משם את החיים שיהיו לו, זו הידיעה. הידיעה הברורה מה התפקיד והייעוד שלו בעולם. אך אחרי שהוא יורד לעוה"ז, הוא 'שוכח' את מה שראה, והשאיפה להיות צדיק נובעת מאמונה בלבד, ולא מידיעה ברורה.
ומה היא השבועה שמשביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע
נידה ל ע"ב


החזרתיות של הכינוי 'צדיק' על משקל 'נח איש צדיק תמים היה בדורותיו'.

באין התראה, כנגד דור המבול שהיתה להם התראה.

בדורותיו - נח נבחר כצדיק מול בני דורו וניצל מהמבול. אנחנו לעומת זאת, לא נבחרנו יחידים, אין לנו הוראה משמים שמצווה עלינו בכל צעד ושעל לעצום עיניים ולהתגבר. (כמובן בלא סתירה לאמונה בהשגחה פרטית.) ובכל זאת אנחנו מקיימים.

הרחבה: תארו שעל כל ניסיון שיש לנו, היינו שומעים נבואה משמים שמצווה עלינו בדיוק מה לעשות, מבטיחה לנו שזה בדיוק רצון ה'. אין ספק שהיינו מקיימים אותו מיד. אך בעולם של העלם והסתר פנים, קשה לנו לדעת מה ההשתדלות הנכונה, איך הכי טוב לנהוג, מה בדיוק ה' מצפה מאיתנו במצב הספציפי שלנו. (את הרעיון הזה, למרבה ההפתעה, קראתי ב"עוד פנס ודי".)

קרשים - פיזי, האמצעים של העולם הזה שמשמשים לנו הגנה מפני הסכנות האורבות לנו.

רוח - אמצעים רוחניים כנ"ל.

מה שמגן עלינו הן האמונה והקדושה שאנחנו מחזיקים בהן, ועצימת עיניים כדי לא לראות דברים מסוימים אסורים.

'פְּתָחֶיהָ עֲצִימָה'. הפתחים של התיבה, שהם בעצם הדלתות שפונות לעולם, נסגרות בעת הצורך. אנחנו עוצמים עיניים, סוגרים את הפתחים מפני המבול.

הצדיק נאחז בתיבה שבנה לו. כשהקב"ה רואה את ההשתדלות שלו לשמור על עצמו, הוא משלים את המלאכה, מוריד גג משמים שמסיים את בניית התיבה.

בסיום הבניה, התיבה יבשה - מִבַּיִת חָרָבָה (על משקל "מבית ומחוץ") והאדם מוגן ממבול העולם.

שׁוֹמֵר הַבְּרִית ("והקמֹתי את בריתי אתך"), "מְכַסֶּה הַתֵּבָה", סוֹגֵר מִפְּנֵי שִׁטָּפוֹן ("ויסגור ה' בעדו").

תושלב"ע.
 
נערך לאחרונה ב:

ליאורהA

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
כנראה משמים נתקלתי בתגובה הזו,
אז ראו נא לבינתיים את מקדם 'שיר' כ'שיר לבקורת', וכך אולי לא נצטרך להטריח אף אחד גם אח"כ.
וורי סימפל.
ואני מצטרפת בכל לב.
חשוב לי מאוד להשתפר בסגנון השירה הזה, ואני חושבת שיש כאן כאלה שיוכלו להעיר, לבקר ולהעשיר את השיר הזה ואת אלו שיבואו אחריו. אז אם יש לכם אפשרות, אשמח מאוד (באמת!) לשמוע כל מה שיכול לקדם אותי. @7שבע7 אשמח לשמוע ממך במיוחד. :)
ובקיצור - ראו נא לבינתיים את מקדם 'שיר' כ'שיר לביקורת', תודה!
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
שיר משובח, עמוק ויפה.
ובגלל שיש כאן פוטנציאל גדול מאד, אני מציע את חוות דעתי האישית הכוללת ביקורת קצת קוטלת, אבל באמת מתוך אמון בגלום כאן.


א. כשכותבים בשפה גבוהה, יש נטייה להיות 'אובר מליציים' עד כדי חוסר הגיון תחבירי.
כאן זה לא כך, אבל קרוב.
לפעמים מילים 'פשוטות' דווקא מרימות שיר, עושות אותו נעים לקריאה וגלגול על הלשון.
הצעה לדוגמה לכמה מילים 'פושטיות' שהיו משתבצות היטב לטעמי -
צָף
בְּאֵין בְּרֵרָה
בּוֹנֶה לו תֵּבָה
בְּעֵין הַסְּעָרָה

- - -
וְגַג יוֹרֵד מִמַּעַל
וּפֶתַע מִבַּיִת חָרָבָה
וְשׁוֹמֵר הַבְּרִית
מְכַסֶּה על הַתֵּבָה
סוֹגֵר מִפְּנֵי השִׁטָּפוֹן
אֶת הַצַּדִּיק

ב. 'צדיק' -
הרעיון נכון! לקחת מילה שתחזור על עצמה לאורך השיר.
הבעיה שלי היא עם בחירת המילה,
היא לא מספיק 'ייצוגית', קצת תקועה ומסורבלת.
יש מילים עם צליל נעים וקוסם יותר, אפילו 'מבול' מצלצל טוב יותר.
כמובן לא ביקרתי/הצעתי מבחינת ההתאמה לתוכן השיר, אלא למבנה שלו בלבד.

ג.
צָף
בְּאֵין בְּרֵרָה
בּוֹנֶה תֵּבָה
בְּעֵין הַסְּעָרָה


אוֹסֵף עֶשְׁתֹּנֹתָיו
קְרָשִׁים וְרוּחַ
שֶׁל צַדִּיק
ההבדל בין הבתים מאד חד.
בבית הכתום החריזה מאד פשוטה וחד מימדית,
מאידך, הבית הכחול 'נשבר' בסיומות יוצאות דופן, מפתיעות את האוזן.
שורות הבית הכתום, על לא עוול בכפן משדרות תחושת מרק מכובס, מאולץ, כאילו חיפשו לסיים בהברה דומה לשורה הקודמת.
בדקתי וזה לא ככה, המילים נכונות ולא 'מוקרצות'.
ולכן העקרון רק מתעצם -
חריזה שטוחה וחד מימדית, דהיינו בת הברה אחת (בד"כ) שחוזרת על עצמה,
בפרט במקרה שהיא הברה 'קלה' לחריזה כמו הברת קמ"ץ בסיומת ה',
נותנת תחושה דלה ועייפה.
תחשבו מה הנאחס היה חורז במקומכם, ותחרזו שונה.
הבית הכחול הוא דוגמה טובה - תיו, רוח.
זה מרענן, פרשי.
כמובן כל זה אמור לאו דווקא בחריזה, אלא בכל מבנה של שיר,
השיר צריך להישבר, להיעצר לפני הזמן לפעמים, להתנגן טוב.
בהצלחה בהמשך,
מחכה לעוד.
 

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
שיר מיוחד, חזק, בעל מסר חודר, שילוב של לימוד תורה ושל לימוד מוסר בן ימינו.

תייגת אותי, אז אני מרגישה צורך להשקיע בתגובה... ;)
אז למען האמת - @דיונון עשה את זה טוב ממני.
אני מסכימה עם הרעיון שאולי מילה אחרת הייתה מתאימה מבחינה צלילית לחזרה (אולי תיבה). אבל גם אם דווקא צדיק - אולי כדאי לחזור עליה במקומות קבועים: בראשי בתים או בסופי בתים (קוראים לזה אנאפורה או אפיפורה).
אני אישית אוהבת שיש מבנה קבוע כלשהו לבתים (גם אם אין חריזה), ואם הוא נשבר - יש לזה משמעות. אבל זה לגמרי קשור בהעדפה אישית.
יפה גם להשתמש במטאפורות ובאוקסימורונים כדי "לקשט" את השיר:
אוֹסֵף עֶשְׁתֹּנֹתָיו
קְרָשִׁים וְרוּחַ
זה, לדוגמה, מטאפורה טובה, בעיניי.
כרגע אין לי רעיונות נוספים.
הביטוי
פְּתָחֶיהָ עֲצִימָה
קצת מציק לי, משום מה. נשמע לי לא מספיק נכון לשונית...
חוץ מזה - נהדר.
(שימי לב שלא הגבתי לתוכן - מרגישה שלא ראויה לזה...)
 

ליאורהA

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
@דיונון @7שבע7 - איזו השקעה, תודה ענקית!

ובגלל שיש כאן פוטנציאל גדול מאד, אני מציע את חוות דעתי האישית הכוללת ביקורת קצת קוטלת, אבל באמת מתוך אמון בגלום כאן.
תודה. זה בדיוק בדיוק מה שחיפשתי.
א. כשכותבים בשפה גבוהה, יש נטייה להיות 'אובר מליציים' עד כדי חוסר הגיון תחבירי.
כאן זה לא כך, אבל קרוב.
לפעמים מילים 'פשוטות' דווקא מרימות שיר, עושות אותו נעים לקריאה וגלגול על הלשון.
הצעה לדוגמה לכמה מילים 'פושטיות' שהיו משתבצות היטב לטעמי -
הארה מעניינת, אנסה לעבוד על זה גם כאן וגם בשירים הבאים בעז"ה (ובהתחשב בהצעות לתוספת).
כמובן לא ביקרתי/הצעתי מבחינת ההתאמה לתוכן השיר, אלא למבנה שלו בלבד.
זה העניין, שצריך לקחת בחשבון את המבנה, אך גם את התוכן. אם לא היה את ההקשר הכללי מבחינת הבית הראשון, המילה 'מבול' היתה מתאימה. אבל ההערה חשובה לכתיבה באופן כללי, תודה!
ההבדל בין הבתים מאד חד.
בבית הכתום החריזה מאד פשוטה וחד מימדית,
מאידך, הבית הכחול 'נשבר' בסיומות יוצאות דופן, מפתיעות את האוזן.
שורות הבית הכתום, על לא עוול בכפן משדרות תחושת מרק מכובס, מאולץ, כאילו חיפשו לסיים בהברה דומה לשורה הקודמת.
בדקתי וזה לא ככה, המילים נכונות ולא 'מוקרצות'.
ולכן העקרון רק מתעצם -
חריזה שטוחה וחד מימדית, דהיינו בת הברה אחת (בד"כ) שחוזרת על עצמה,
בפרט במקרה שהיא הברה 'קלה' לחריזה כמו הברת קמ"ץ בסיומת ה',
נותנת תחושה דלה ועייפה.
תחשבו מה הנאחס היה חורז במקומכם, ותחרזו שונה.
הבית הכחול הוא דוגמה טובה - תיו, רוח.
זה מרענן, פרשי.
כמובן כל זה אמור לאו דווקא בחריזה, אלא בכל מבנה של שיר,
השיר צריך להישבר, להיעצר לפני הזמן לפעמים, להתנגן טוב.
וואו, איזו הגדרה מסודרת.
האמת שהרעיון במבנה הבית הזה היה ההתאמה בין "באין" ל"בעין" ללא קשר לחריזה בסופי השורות (ז"א זה לא היה מכוון). אבל אני מבינה מה שכתבתם, שחרוזים כאלה נשמעים מאולצים. נכון. אנסה לשים לב לזה יותר בשירים הבאים, במיוחד אם הרעיון הוא לא החריזה.
וזה:
תחשבו מה הנאחס היה חורז במקומכם, ותחרזו שונה.
קופי-פייסט למאגר הטיפים השימושיים.
שוב, תודה רבה על ההשקעה!
 

ליאורהA

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
שיר מיוחד, חזק, בעל מסר חודר, שילוב של לימוד תורה ושל לימוד מוסר בן ימינו.
וואו, תודה.
אני מסכימה עם הרעיון שאולי מילה אחרת הייתה מתאימה מבחינה צלילית לחזרה (אולי תיבה). אבל גם אם דווקא צדיק - אולי כדאי לחזור עליה במקומות קבועים: בראשי בתים או בסופי בתים (קוראים לזה אנאפורה או אפיפורה).
אני אישית אוהבת שיש מבנה קבוע כלשהו לבתים (גם אם אין חריזה), ואם הוא נשבר - יש לזה משמעות. אבל זה לגמרי קשור בהעדפה אישית.
כאמור, מקבלת את ההערות, ואקח אותן לתשומת ליבי בשירים הבאים שלי בעז"ה. הן מאוד עזרו/עוזרות/יעזרו לי, אז תודה!
נשמע לי לא מספיק נכון לשונית...
אז מהו שם הפעולה של לעצום? או - איך היית כותבת את הרעיון הזה:
'פְּתָחֶיהָ עֲצִימָה'. הפתחים של התיבה, שהם בעצם הדלתות שפונות לעולם, נסגרות בעת הצורך. אנחנו עוצמים עיניים, סוגרים את הפתחים מפני המבול.
בשתיים שלוש מילים?
(שימי לב שלא הגבתי לתוכן - מרגישה שלא ראויה לזה...)
:)
 

miri012

משתמש מקצוען
מדהים!
תודה על השיתוף ותודה על ההסבר שגרם לי לקרוא שוב ולהתחבר עוד.

קטונתי לגמרי מלהוסיף על דברי המומחים כאן. ובהזדמנות זו, תודה לכל המשקיעים בביקורות. אני לומדת מהן המון.

לגבי השאלה הזאת:
אז מהו שם הפעולה של לעצום? או - איך היית כותבת את הרעיון הזה:
אין לי הצעה טובה, אבל נראה לי שזה נשמע לא מדויק מפני שיש כאן חוסר איזון משקלי.
אמונה וקדושה - משקל קטולה, עצימה - משקל קטילה.
לכאורה צריכה להיות כאן מילה במשקל זהה, או שונה לגמרי.
 

ליאורהA

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
חושבת שהייתי פשוט כותבת "פתחיה עצומים"...
לא זו הייתה כוונתי. התכוונתי שהתיבה, קירותיה, קומותיה ופתחיה, בנויים מההשתדלות של האדם במשך חייו - האמונה שלו, הקדושה שהוא נופך בחייו, והעצימה - הכוונה לשמירה, כמוסבר לעיל. לכן לא מסתדר לי לכתוב "פתחיה עצומים", אבל אַת ו @miri012 צודקות שמשהו צורם מבחינת המשקלים. אנסה לחשוב על זה עוד קצת...
מדהים!
תודה על השיתוף ותודה על ההסבר שגרם לי לקרוא שוב ולהתחבר עוד.
תודה! :)
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יְהוָה חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  1  פעמים

לוח מודעות

למעלה