הנושאים החמים
הנושאים החמים
"כינור מצויין - חדש בלי שריטה - מיתרים חדשים רק ב500 ש"ח"
או
"כינור עתיק כנראה מאיטליה, מלפני 250 שנה, עבר בירושה מהסבתא, כמה שריטות וצריך מיתרים חדשים"
איזו מודעה יותר מעניינת?
אולי אחרי שתקראו את המאמר תבינו יותר על מה מדובר.
אז מה זה הכלי הזה? מלא חן ועדינות, זה שיכול להרעיד את מיתרי הנשמה, כלי שיש בו משהו "יהודי"
ואגב יהודי, מעניינת העובדה שרוב נגני הכינור הטובים ביותר במאה האחרונה הם יהודים (יאשה חפץ, יהודי מנוחין, יצחק פרלמן, מקסים ונגרוב, פנחס צוקר, דוד אויסטרך, אייזיק שטרן, ג'ושוע בל, ניר שחם, עברי טיטליס, ועוד... אולי זה שווה מאמר בפני עצמו)
טעימה קטנה מצורפת - יצחק פרלמן מנגן על כינור "סטראדיוואריוס" את המנגינה המוכרת "שלום עליכם". תקשיהו איך הוא ממש "שר" עם הכינור - הצליל, ההבעה.
Perlman - Sholom Aleichem.mp3
במאמר זה ננסה לקבל קצת מושגים על הכלי - למי שרוצה לא להיות "בור ועם הארץ" בנושא הכינור.
כעת נתמקד בנושא הכלים המצויים בשוק. (מקווה שבעתיד אכתוב על מבנה הכינור, נגנים וסגנונות, אופן הנגינה וכו')
----------------------------------------------------------------------
הכינור אותו אנו מכירים בצורה הנוכחית יוצר באיטליה של תחילת המאה ה-18 (1720 בערך). הוא הגיע לרמת שיא אצל הבונה המפורסם אנטוניו סטראדיוואריוס מקרמונה שבאיטליה ומאז, פחות או יותר, אופן בנייתו וצורתו נשמרים בקפידה.
מתחילת המאה העשרים, ועד לפני כ50 שנה היה לימוד הכינור בפריחה. באירופה, ברוסיה, אמריקה, תלמידים רבים למדו כינור. סדנאות ובוני כינורות עבדו במרץ וכלים חדשים יוצרו בכמויות. השוק הוצף בדגמים מקוריים ובחיקויים טובים יותר או פחות.
בעשורים האחרונים ירד לימוד הכינור בצורה דראסטית*. וכמו כן ייצורו, ביחס לימים עברו. מאידך כינורות חדשים - תעשייתים - החלו להיות מיוצרים בארצות המזרח.
ועל הכלי בקצרה:
הכינור עשוי מעץ, עליו מתוחים מיתרים.
את הכינור מרכיבים כ-70(!) חלקים שונים.
כאשר הקשת מרעידה את המיתרים כמו "מסור" זעיר, נוצר צליל בסיסי.
הצליל של המיתר מקבל "גוון", תהודה, והגברה על ידי גוף העץ החלול.
תקינות הכינור תלויה באופן בו הוא בנוי, ובאופן בו שמרו עליו במשך הזמן.
צליל הכינור תלוי גם בתקינות שלו ובעיקר בטיב וסוג העץ ממנו יוצר, גילו, והדיוק של כל החלקים ממנו הוא מורכב.
-------------------------------------------------------------
ננסה לסווג את סוגי היצרנים השונים, מהזול ליקר:
- כינורות שמיוצרים בצורה המונית במפעלים (בד"כ בסין).
- כינורות שמיוצרים בסדנאות על ידי צוות של עובדים בשיטת סרט נע, אך מקבלים יחס מקצועי של כל אחד מבעלי המלאכה.
- כינורות שמיוצרים על ידי בונה כינורות בצורה מסורתית, ותלויים ביכולותיו, הכשרון והמקצועיות האישית שלו.
-------------------------------------------------------------
כעת, כנ"ל נסווג את מקורות היצור, מהנחשבים פחות ונחשבים יותר:
- המזרח - סין, קוריאה, יפן
- אירופה או אמריקה, ואולי גם מישראל
- איטליה
כאן צריך להדגיש שתי נקודות:
1) זה באופן כללי מאד. יש בוני כינורות סינים שלמדו באירופה ומייצרים תוצרת טובה ולא יקרה, ויש בוני כינורות מאיטליה שמוכרים ביוקר אך אולי שווים את המחיר האסטרונומי.
2) גם אצל יצרן מאד נחשב, כל כלי הוא סיפור בפני עצמו וצריך להעריך אותו באופן פרטני.
------------------------------------------------------------
מדד נוסף המחלק את שוק הכינורות הוא כינורות חדשים (מודרניים) או עתיקים.
כינורות חדשים בדרך כלל נחשבים פחות - אלא אם כן יוצרו בעבודת יד על ידי בונה מקצועי.
כינורות ישנים נחשבים לטובים ובעלי צליל היפה - בתנאי שהם תקינים ויוצרו כראוי.
העץ ממנו מיוצר הכינור מתיישן עם השנים - דבר זה רק משביח את הצליל. הוא הופך ליותר מהדהד ויותר עמוק.
ושוב שתי נקודות להדגשה:
1) כינור עם שריטות וצלקות, שעבר כמה שיפוצים - יכול להיות מצויין ולא יורד בערכו כלל! בתנאי שטופל ביד מקצועית. זה המצב המצוי בקרב הכינורות היקרים ביותר שמנוגנים על ידי הכנרים הטובים ביותר.
2) יש כינורות שלא נשמעים טוב ואולי אפילו לא ראויים לנגינה, אבל יש להם ערך אספני גבוה מאד, זה סיפור אחר שלא קשור לנגינה.
--------------------------------------------------------
דוגמאות לסיכום:
1) כינור סיני, מייצור מפעל, חדש ומבריק - נמכר בדרך כלל הכי בזול וכן ערכו כ-500 ש"ח.
2) כינור קוריאני עבודת יד, חדש אך נתנו לו מראה עתיק - צריך בדיקה מקצועית ויכול להיות מצויין לתלמידים בשנים הראשונות - 3000-8000 ש"ח.
3) כינור צרפתי מסדנה קטנה, בן 120 שנה, עבר תיקונים במשך השנים אך מתוחזק היטב - צריך הערכה של מקצוען ויכול להיות כינור מצויין לתלמידים מתקדמים ויותר.
4) כינור עבודת יד מבונה כינורות ידוע, מודרני או ישן, ובדרך כלל אירופאי - נמצא אצל הכנרים המקצועיים יותר ונמכר בעשרת אלפי ש"ח עד 100 אלף ש"ח, בערך.
5) כינור איטלקי, עבודת יד, מלפני 250 שנה ומלא צלקות - לא בטוח שתוכלו לשים עליו יד (או קשת), מחירו יכול להיות מליוני דולרים. בדרך כלל נמצא רק אצל כנרים מפורסמים או אספנים עשירים.
ומי יודע אם הכינור בירושה מהסבתא הוא לא כינור מהסוג הזה? לא למהר, רובם כבר אותרו במשך השנים אבל מי יודע...
אחד השמות המפורסמים הוא סטראדיוואריוס. מדובר על כ-250 כינורות שיוצרו בעיר קרמונה באיטליה על ידי בונה הכינורות אנטוניו סטראדיווארי. ניתן למצוא אותם במוזיאונים או אצל הנגנים המפורסמים ביותר (ג'ושוע בל, יצחק פרלמן ועוד). אחד נמכר לאחרונה במחיר של 54 מליון דולר.
כיום יש בשוק כינורות רבים עם המותג "סטראדיווריוס".
לעיתים מדובר בסתם טיקט שיצרן סיני הדביק עליו, לעיתים מדובר בתיאור המודל שנבנה בדומה לצורה של הסטראדיווריוס, וישנם מאות אלפי חיקויים בעולם שווים יותר או פחות.
ואם מישהו מנסה למכור לכם כינור בשם סטראדיווריוס במחיר 2000 ש"ח פשוט תעברו למודעה הבאה...
----------------------------------------------
* למה? אולי כי בתרבות שלנו אנשים רגילים לראות תוצאות כאן ועכשיו, וקשה לבני נוער להתמיד עם משמעת עצמית. מורה לנגינה אמר לי בשיעור הראשון "כינור הוא כלי לא ידידותי". אני מסכים ולא מסכים. הכלי צריך הרבה השקעה כדי שיתחיל להיות ידידותי עם מי שמנגן עליו. אבל אחר כך, אין חבר טוב ממנו!
או
"כינור עתיק כנראה מאיטליה, מלפני 250 שנה, עבר בירושה מהסבתא, כמה שריטות וצריך מיתרים חדשים"
איזו מודעה יותר מעניינת?
אולי אחרי שתקראו את המאמר תבינו יותר על מה מדובר.
אז מה זה הכלי הזה? מלא חן ועדינות, זה שיכול להרעיד את מיתרי הנשמה, כלי שיש בו משהו "יהודי"
ואגב יהודי, מעניינת העובדה שרוב נגני הכינור הטובים ביותר במאה האחרונה הם יהודים (יאשה חפץ, יהודי מנוחין, יצחק פרלמן, מקסים ונגרוב, פנחס צוקר, דוד אויסטרך, אייזיק שטרן, ג'ושוע בל, ניר שחם, עברי טיטליס, ועוד... אולי זה שווה מאמר בפני עצמו)
טעימה קטנה מצורפת - יצחק פרלמן מנגן על כינור "סטראדיוואריוס" את המנגינה המוכרת "שלום עליכם". תקשיהו איך הוא ממש "שר" עם הכינור - הצליל, ההבעה.
Perlman - Sholom Aleichem.mp3
במאמר זה ננסה לקבל קצת מושגים על הכלי - למי שרוצה לא להיות "בור ועם הארץ" בנושא הכינור.
כעת נתמקד בנושא הכלים המצויים בשוק. (מקווה שבעתיד אכתוב על מבנה הכינור, נגנים וסגנונות, אופן הנגינה וכו')
----------------------------------------------------------------------
הכינור אותו אנו מכירים בצורה הנוכחית יוצר באיטליה של תחילת המאה ה-18 (1720 בערך). הוא הגיע לרמת שיא אצל הבונה המפורסם אנטוניו סטראדיוואריוס מקרמונה שבאיטליה ומאז, פחות או יותר, אופן בנייתו וצורתו נשמרים בקפידה.
מתחילת המאה העשרים, ועד לפני כ50 שנה היה לימוד הכינור בפריחה. באירופה, ברוסיה, אמריקה, תלמידים רבים למדו כינור. סדנאות ובוני כינורות עבדו במרץ וכלים חדשים יוצרו בכמויות. השוק הוצף בדגמים מקוריים ובחיקויים טובים יותר או פחות.
בעשורים האחרונים ירד לימוד הכינור בצורה דראסטית*. וכמו כן ייצורו, ביחס לימים עברו. מאידך כינורות חדשים - תעשייתים - החלו להיות מיוצרים בארצות המזרח.
ועל הכלי בקצרה:
הכינור עשוי מעץ, עליו מתוחים מיתרים.
את הכינור מרכיבים כ-70(!) חלקים שונים.
כאשר הקשת מרעידה את המיתרים כמו "מסור" זעיר, נוצר צליל בסיסי.
הצליל של המיתר מקבל "גוון", תהודה, והגברה על ידי גוף העץ החלול.
תקינות הכינור תלויה באופן בו הוא בנוי, ובאופן בו שמרו עליו במשך הזמן.
צליל הכינור תלוי גם בתקינות שלו ובעיקר בטיב וסוג העץ ממנו יוצר, גילו, והדיוק של כל החלקים ממנו הוא מורכב.
-------------------------------------------------------------
ננסה לסווג את סוגי היצרנים השונים, מהזול ליקר:
- כינורות שמיוצרים בצורה המונית במפעלים (בד"כ בסין).
- כינורות שמיוצרים בסדנאות על ידי צוות של עובדים בשיטת סרט נע, אך מקבלים יחס מקצועי של כל אחד מבעלי המלאכה.
- כינורות שמיוצרים על ידי בונה כינורות בצורה מסורתית, ותלויים ביכולותיו, הכשרון והמקצועיות האישית שלו.
-------------------------------------------------------------
כעת, כנ"ל נסווג את מקורות היצור, מהנחשבים פחות ונחשבים יותר:
- המזרח - סין, קוריאה, יפן
- אירופה או אמריקה, ואולי גם מישראל
- איטליה
כאן צריך להדגיש שתי נקודות:
1) זה באופן כללי מאד. יש בוני כינורות סינים שלמדו באירופה ומייצרים תוצרת טובה ולא יקרה, ויש בוני כינורות מאיטליה שמוכרים ביוקר אך אולי שווים את המחיר האסטרונומי.
2) גם אצל יצרן מאד נחשב, כל כלי הוא סיפור בפני עצמו וצריך להעריך אותו באופן פרטני.
------------------------------------------------------------
מדד נוסף המחלק את שוק הכינורות הוא כינורות חדשים (מודרניים) או עתיקים.
כינורות חדשים בדרך כלל נחשבים פחות - אלא אם כן יוצרו בעבודת יד על ידי בונה מקצועי.
כינורות ישנים נחשבים לטובים ובעלי צליל היפה - בתנאי שהם תקינים ויוצרו כראוי.
העץ ממנו מיוצר הכינור מתיישן עם השנים - דבר זה רק משביח את הצליל. הוא הופך ליותר מהדהד ויותר עמוק.
ושוב שתי נקודות להדגשה:
1) כינור עם שריטות וצלקות, שעבר כמה שיפוצים - יכול להיות מצויין ולא יורד בערכו כלל! בתנאי שטופל ביד מקצועית. זה המצב המצוי בקרב הכינורות היקרים ביותר שמנוגנים על ידי הכנרים הטובים ביותר.
2) יש כינורות שלא נשמעים טוב ואולי אפילו לא ראויים לנגינה, אבל יש להם ערך אספני גבוה מאד, זה סיפור אחר שלא קשור לנגינה.
--------------------------------------------------------
דוגמאות לסיכום:
1) כינור סיני, מייצור מפעל, חדש ומבריק - נמכר בדרך כלל הכי בזול וכן ערכו כ-500 ש"ח.
2) כינור קוריאני עבודת יד, חדש אך נתנו לו מראה עתיק - צריך בדיקה מקצועית ויכול להיות מצויין לתלמידים בשנים הראשונות - 3000-8000 ש"ח.
3) כינור צרפתי מסדנה קטנה, בן 120 שנה, עבר תיקונים במשך השנים אך מתוחזק היטב - צריך הערכה של מקצוען ויכול להיות כינור מצויין לתלמידים מתקדמים ויותר.
4) כינור עבודת יד מבונה כינורות ידוע, מודרני או ישן, ובדרך כלל אירופאי - נמצא אצל הכנרים המקצועיים יותר ונמכר בעשרת אלפי ש"ח עד 100 אלף ש"ח, בערך.
5) כינור איטלקי, עבודת יד, מלפני 250 שנה ומלא צלקות - לא בטוח שתוכלו לשים עליו יד (או קשת), מחירו יכול להיות מליוני דולרים. בדרך כלל נמצא רק אצל כנרים מפורסמים או אספנים עשירים.
ומי יודע אם הכינור בירושה מהסבתא הוא לא כינור מהסוג הזה? לא למהר, רובם כבר אותרו במשך השנים אבל מי יודע...
אחד השמות המפורסמים הוא סטראדיוואריוס. מדובר על כ-250 כינורות שיוצרו בעיר קרמונה באיטליה על ידי בונה הכינורות אנטוניו סטראדיווארי. ניתן למצוא אותם במוזיאונים או אצל הנגנים המפורסמים ביותר (ג'ושוע בל, יצחק פרלמן ועוד). אחד נמכר לאחרונה במחיר של 54 מליון דולר.
כיום יש בשוק כינורות רבים עם המותג "סטראדיווריוס".
לעיתים מדובר בסתם טיקט שיצרן סיני הדביק עליו, לעיתים מדובר בתיאור המודל שנבנה בדומה לצורה של הסטראדיווריוס, וישנם מאות אלפי חיקויים בעולם שווים יותר או פחות.
ואם מישהו מנסה למכור לכם כינור בשם סטראדיווריוס במחיר 2000 ש"ח פשוט תעברו למודעה הבאה...
----------------------------------------------
* למה? אולי כי בתרבות שלנו אנשים רגילים לראות תוצאות כאן ועכשיו, וקשה לבני נוער להתמיד עם משמעת עצמית. מורה לנגינה אמר לי בשיעור הראשון "כינור הוא כלי לא ידידותי". אני מסכים ולא מסכים. הכלי צריך הרבה השקעה כדי שיתחיל להיות ידידותי עם מי שמנגן עליו. אבל אחר כך, אין חבר טוב ממנו!
נערך לאחרונה ב:
