מאמרים והסברים על כונני ה SSD - להכיר אותם מקרוב

[חיים V]

בס"ד
נשתדל לרכז מידע מועיל לטובת המתעניינים:
כל מי שמכיר בתחום מוזמן לנדב פרטים שימושיים לטובת הציבור:

בהצלחה!

____________________________________________________


הסברים על SSD למשתמשים ביתיים ובחברות


הערה: המאמר הבא מדבר על SSD הן עבור משתמשים ביתיים אך גם לתחנות עבודה, דסקטופים ולאפטופים. הדברים שנכתבים כאן אינם מכוונים עבור SSD לשרתים ששם מדובר על דברים מעט שונים.

כל מי שמשתמש במחשבים בצורה רצינית ומבין בנושא בוודאי מכיר ושמע על SSD, הכוננים האלקטרוניים ששומרים את המידע על שבבי NAND (כלומר: Flash). היתרון העצום שלהם על כוננים מכניים הוא כמובן מהירות הגישה: פי 2-20 בהשוואה לכל כונן דיסקים מכניים.

הבעיה מגיעה לכך שכמעוניינים לקנות כונן SSD, ההיצע בשוק ענק, הטקסט השיווקי מטעה בלא מעט מקרים, ואפשר להוסיף על כך כל מיני הצהרות של אנשים טכניים שהיו נכונים לפני 6-9 שנים אך לחלוטין לא נכונים כיום (כן, קרה לי כבר פעם שמישהו מאוד בכיר טען בישיבה כי כונני ה-SSD לא יחזיקו מעמד 5 שנים. יש לי 4 כונני SSD בשרת ZFS שמחזיקים כבר 6 שנים של SanDisk בלי שגיאה אחת והם דווקא מהסוג הכי פשוט שיש!).

בקיצור, לאלו הגולשים המעוניינים להכיר דברים, כדאי לשים את הדעות והדברים ששמעתם בעבר בצד, ולקרוא את המאמר. כל הדברים שאציין כאן הם עובדות, לא דעות ולא ספקולציות.

ניקח כונן SSD, ונפתח אותו. כך הוא נראה בצידו העליון:



כך נראה הכונן. בחלקו השמאלי יושבים מספר שבבי NAND שעליהם יאוחסן המידע. השבב עם ה-M (של חברת Marvell) הוא בעצם ה"מוח" של כונן ה-SSD. הוא הבקר שמצד אחד "מדבר" עם המחשב (החיבורים מימין) ומצד שני הוא האחראי לפריסת הנתונים על שבבי ה-NAND, תחזוקת הנתונים, טיפול בשגיאות, קריאה, כתיבה וכו'. במקרים רבים יש עוד שבב או יותר שמשמשים כזכרון חוצץ (Buffer) אשר מקבלים את הנתונים מבחוץ (אם לדוגמא אנחנו מעתיקים קובץ מבחוץ אל תוך ה-SSD) והבקר כבר דואג לקבל את הנתונים מהזכרון החוצץ ולפרוס אותם אל שבבי ה-NAND. יש עוד פעולות כמו Garbage Collection ו-TRIM שלא ניכנס אליהם אבל הם דברים מאוד חשובים לאורך חיי ה-SSD.

נעבור מכאן לשבבי ה-NAND. אלו השבבים שבהם מאוחסנים הנתונים שלנו. בתוך כל שבב כזה נמצאים מיליוני תאים שמאחסנים את הנתונים והגישה אליהם נעשית דרך הפינים מתחת לשבב. ישנם מספר סוגי תאים (SLC, MLC, TLC, QLC) פרי פיתוח של השנים האחרונות וההבדל ביניהם הוא בעצם כמות הנתונים שאפשר לאכסן פר תא. SLC לדוגמא זה Single Level Cell, כלומר בכל תא אפשר לאחסן נתון אחד וה-SSD הראשונים היו בנויים מ-SLC, כך שהם היו מהירים מצד אחד, אך כמות המידע שהיה אפשר לאחסן – היתה קטנה. MLC הגיע לאחר מכן ולמרות ש-M זה Multi, כמות הנתונים שהיה אפשרי לאחסן היתה בעצם 2 נתונים בתא. (מדוע לא קראו לזה פשוט DLC ש-D הוא Dual, אין לי מושג ירוק). אחרי MLC הגיע TLC (שנמצא ברוב כונני ה-SSD בשוק היום לסקטורים שאינם שרתים) ששם אפשר לאחסן 3 תאים והאחרון (QLC) יכול לאחסן כמות נכבדה של 4 נתונים בתא אחד.

אחת הבעיות הכי מאתגרות בתחום ה-SSD ו-NAND היתה בעצם האפשרות לאחסן כמות גדולה (אני מדבר על תקופת ה-SLC ו-MLC). יש גבול לגודל שבב שאפשר לייצר (ככל שהשבב יותר גדול, הסיכוי לתקלות בו יותר גבוה, בגלל זה מעבדים ו-GPU הם יקרים), ולכן סמסונג (ולאחר מכן חברות אחרות) החלו לעבוד על טכנולוגיה חדשה – במקום ליצור תאים יותר ויותר קטנים על מנת להכניס נתונים רבים – לבנות לגובה, וזה מה שנקרא 3D. בהתחלה סמסונג יצאה עם שבב שיש בו בעצם 32 "שכבות" ולאחר מכן 64 שכבות וכרגע הם מתחילים לייצר 96 שכבות ועובדים על 128 שכבות, כאשר בין כל השכבות יש מעין "מוטות" ותקשורת בין השכבות והבקר כמובן יכול לגשת לכל השבבים ולכל השכבות.

עכשיו שיש כמות רצינית של תאים פר שבב, ניתן לעשות מאות ג'יגהבייט וטרהבייטים, אבל ישנה בעיה אחרת: זוכרים את ה-SLC/MLC/TLC/QLC? הזמן שלוקח לכתוב לאותם תאים הוא יותר ארוך ככל שמתקדמים מ-SLC ל-MLC, מ-MLC ל-TLC, ומ-TLC ל-QLC (כאשר QLC יהיה די איטי אך יותר מהיר מכונן מכני), ולכן ה-Buffer יכול לסייע ובעצם "להחביא" את האיטיות כאשר הכתיבה בפועל תיעשה בתוך ה-SSD ברקע (בעקרון, כונן SSD הוא הרבה יותר חכם מאשר כונן דיסקים מכני. כונן SSD הוא מחשב שלם בפני עצמו הכולל מעבד, זכרון וכו').

עכשיו שאנחנו מבינים באופן עקרוני מהו SSD ומה הם התאים שבתוכו, נכיר את סוגי ה-SSD. יש מס' סוגים, אך נתרכז ב-2 סוגים, ה"קופסא" וה"מקל".

נתחיל ב"קופסא" – אלו בד"כ כונני ה-SSD שאנחנו מכירים ללאפטופים ושיכולים כמובן להיות מחוברים לתחנות עבודה, דסקטופים וכו'. כל כונני ה-SSD הם בגודל אחיד של 2.5" (יש גם 3.5" אך הם מיועדים לסקטור השרתים והם עולים עשרות אלפי דולרים) והחיבור שלהם הוא חיבור SATA רגיל בדיוק כמו חיבור דיסק קשיח מכני (לאלו שיש להם מחשב ישן דסקטופ, ניתן לרכוש כמובן בזול מתאם בין 3.5" ל-2.5" ב-eBay ובאתרים אחרים, ובחלק מהמוצרים היצרן מוסיף מתכת להתאמה, כמו חברת Kingston). אין צורך בדרייברים על מנת לקבל פעילות של כונן ה-SSD (אך יכול להיות שתצטרכו תוכנה מסויימת, עליה אדבר בהמשך). דיסק SSD כזה הוא דבר מעולה לאלו שיש להם מחשבים ניידים עם דיסקים מכניים והם מעוניינים להשביח את המחשב הנייד שלהם. ישנן מספר תוכנות חינמיות שיכולות להעביר את הנתונים מהדיסק המכני לדיסק SSD (לשם כך תצטרכו לרכוש מתאם USB ל-SATA על מנת לחבר את כונן ה-SSD בחוץ ולהשתמש בתוכנה להעביר את הנתונים ורק לאחר מכן להעביר את ה-SSD לתוך המחשב הנייד).

חוץ מגירסת ה"קופסא" יש לנו את גירסת ה"מקל" – אלו בעצם כונני SSD בתצורה שמתברגת על לוח האם של המחשב (ושל מחשבים ניידים חדשים, בחלק מהמקרים). מדובר ב"מקל" ברוחב 22 מ"מ ובאורך 80 מ"מ (יש גם גירסה של 110 מ"מ) שאותו אנחנו מחברים לחיבור מיוחד ומבריגים. החיבור נראה כך:

כפי שאתם יכולים לראות: ישנם "חורים" היכן שנמצאים הפינים של ה"מקל" והם מאוד חשובים. בכרטיסים עם 2 חורים, ה"מקל" הוא בעצם SSD בחיבור SATA, כלומר המהירות שלו תהיה בדיוק כמו קופסת SSD בחיבור SATA והיתרון היחיד שלו הוא בעצם שהוא לא תופס מקום פיזי במחשב מקדימה. לעומת זאת, אם יש חור אחד, אז מדובר במקל NVME SSD שהוא מהיר פי 4-6 מכונן SSD SATA (ולפיכך הוא גם עולה יותר).

עוד סוג חיבור שיש הוא חיבור ה-U.2, הוא מופיע בריבוע הכחול בתמונה:

חיבור זה הוא חיבור PCIe, כלומר הוא בדיוק כמו חיבור NVME SSD רק שהוא יותר מיועד לכונני SSD שיושבים במחשב דסקטופ מקדימה. החיבור הזה קיים רק בחלק מהלוחות אם החדשים והיקרים והוא מצריך כונן SSD "קופסא" עם חיבור PCIe (בד"כ בקופסת ה-SSD יהיה כבל מתאם מיוחד).

עכשיו שאנחנו מכירים גם את החיבורים וסוגי ה-SSD, נשאלת השאלה: איזה לרכוש? והתשובה, כצפוי, קצת מפותלת..

אם אתם משתמשים שכל מה שאתם עושים זה גלישה באינטנרט, הפעלת אפליקציות Web, קצת אופיס, ודברים שלא ממש גורמים למחשב שלכם "להזיע" – אז כיום כמעט כל כונן SSD יכול לתת לכם מענה. ככלל, אם קונים, אני ממליץ ללכת על גודל של 500 ג'יגהבייט ומעלה (אם התקציב מאפשר זאת).

לאלו שיותר מפתחים אפליקציות, או עובדים עם אפליקציות גרפיות כבדות (פוטושופ, עריכת וידאו, אפקטים, תלת מימד וכו') ולאלו שמעוניינים לקנות את ה-SSD הטובים בשוק, אני אציין מספר דגמים:

• סמסונג – המלכה בשוק. דגמים של ה-960 וה-970, ה-PRO או EVO (ה-PRO יותר מהיר)
• אינטל – ה-900P או ה-905P בסידרת ה-Optane. שימו לב שהם יקרים מאוד אך ה-905P הוא ה-SSD הכי מהיר שיש כיום בשוק נכון לשעת כתיבת שורות אלו. שימו לב – הפתרונות של אינטל יעבדו רק אם יש לכם מעבדי AMD Ryzen או i7/i5/i3 מהדור השביעי (Kaby Lake) או דור שמיני (Coffee Lake).
• Western Digital – סידרת ה-Blue או Black בגירסת M.2 NVME.

אלו שלא מומלצים – אני בד"כ לא פוסל SSD כי כמעט תמיד יש סקטורים שזה יכול להתאים להם גם אם הם לא מהירים כל כך, אך במקרה של אינטל, סידרת ה-Optane Memory Series – בגדלים 16,32,64 ג'יגהבייט אני ממליץ לא לרכוש. הם מבחינה טכנית פשוט זבל וכל דיסק SSD מכל יצרן יתן ביצועים הרבה יותר גבוהים עם הפרשי מחירים זעומים.

אז בחרנו SSD ואנחנו מכניסים אותו למחשב. לפרמט ולהשתמש? כמעט. כלל חשוב הוא לא לפרמט את הדיסק לניצול 100% ממנו אלא רק 90%. הסיבה לכך פשוטה: במסגרת התהליכים שבקר ה-SSD מבצע, הוא בודק תאים לבדוק שהנתונים תקינים וכשהוא נתקל בנתונים שיש סיכוי שתהיה בעיה איתם בקריאה/כתיבה, הוא מעבר אוטומטית את הנתונים לחלק שלא פירמטנו והוא מסמן את המקום שממנו הוא העתיק כמקום לא שמיש, כך שאנחנו אולי מפסידים חלק מהמקום בדיסק, אך מצד שני אנחנו מאריכים את אורך חיי הדיסק, וזה שווה את המחיר.

האם כדאי לוותר על הדיסק המכני? התשובה שלי: לא. דיסק מכני הוא מצד אחד זול ומצד שני יכול להכיל הרבה יותר מידע מאשר SSD (סתם לידיעה, סמסונג 850 EVO בגודל 4 טרהבייט יעלה לכם בחו"ל 1500-1700 דולר). בד"כ יצרן ה-SSD יציע תוכנה יחד עם ה-SSD שתעביר את ה-Windows ל-SSD וידע לנטר את הדיסקים כך שנתונים שהקריאה שלהם שכיחה יועברו ל-SSD והנתונים שבקושי קוראים אותם ישארו בדיסק המכני. לאינטל יש תוכנה כמו RST שעושה זאת ול-AMD יש הסכם עם חברת Enmotus למכור תוכנה ב-20$ שנקראת FuzeDrive (היא אמנם מצריכה התקנה של Windows על ה-SSD מחדש, אבל היא עושה עבודה הרבה יותר רצינית מה-RST של אינטל), ויש כמובן תוכנות צד ג' בשוק ל-Windows (חלקן חינמיות). למשתמשי Linux – אם אתם משתמשים ב-LVM במחשב שלכם, אז ה-LVM יכול לקבל כונן או ווליום או Partition כ-Cache ואפשר כמובן להשתמש בדברים כמו bcache כדי לקבל את אותה תוצאה.


דברים נוספים שכדאי לדעת:

• מעתיקים קבצים של כמה ג'יגהבייט כל אחד? אל תצפו לכתיבה מהירה לאורך כל ההעתקה ברוב כונני ה-SSD (למעט ה-900P/905P וה-970 PRO). הסיבה? הזכרון החוצץ (Buffer) מתמלא ומתחיל לכתוב את הנתונים לשבבי ה-NAND וברגע שאין זכרון פנוי, הכתיבה נהיית איטית.
• עובדים בפוטושופ ופתחתם קובץ עם מאות שכבות? אם זה לא SSD מהמהירים – יכול להיות שזה יהיה איטי במעט. זיכרו: דיסקים SSD זולים הם טובים בהעברת נתונים רציפה כאשר מדובר בהעברת קובץ גדול, אולם כשיש לו עוד 200 קבצים נוספים, הוא יהיה איטי.
• מחירים: מחירי ה-SSD יורדים אבל לאט. אם מחירי הדגמים שציינתי לעיל יקרים, אתם מוזמנים להתסכל דור אחד אחורה או לקרוא כל מיני אתרים שמציינים מיקומים שונים לכונני SSD ומחירים.
• אחריות – כיום כמעט כל יצרני ה-SSD נותנים מינימום 3 שנות אחריות, אינטל וסמסונג בד"כ נותנים 5 שנות אחריות ולדגמים מסויימים אפילו 10 שנות אחריות. חשוב לכל ה-Corporate.
• משתמשי לינוקס ובחירת File System – אין ממש הבדל. כיום גם XFS, EXT4, BTRFS תומכים בפרמטר mount או עם פקודת fstrim. מערכת ZFS לעומת זאת תתמוך בגירסה 0.8 בפונקציונאליות הזו (אם כי קיימים טלאים שאפשר להשתמש בהם).
• קונים גירסה M.2 והולכים לגרום למחשב "להזיע"? חפשו ברשת קירור טרמי ל-M.2. אחד החסרונות של M.2 (בחלק מהמקרים) הוא כשה"מקל" חם מאוד – הביצועים יורדים על מנת לשמור עליו. הפתרון הזה לדוגמא, הוא פתרון טוב.

ומה העתיד? אינטל דוחפת חזק את פתרון ה-XPoint שלה שהוא כרגע המהיר ביותר בשוק (אבל גם היקר ביותר – ה-905P שלהם בגירסת ה-600 ג'יגהבייט עולה 1220$ והוא יותר מהיר מגירסת ה-Enterprise שלהם!) אבל סמסונג לא נמצאת מרחוק עם ה-Z-SSD שלהם שמציע ביצועי קריאה יותר מהירים מכל דבר אחר בשוק (ביצועי כתיבה, לא משהו בדור הנוכחי).
סביר להניח שבשנה הבאה נראה SSD מבוסס QLC (שזה 4 נתונים נכתבים/נקראים בכל תא). החסרון הענק שלו הוא מהירות הכתיבה שתהיה די "זוחלת" (בהשוואה ל-SSD אחרים), אבל מצד שני נוכל לרכוש SSD כאלו בגדלים של 4 ו-8 טרהבייט במחיר שלא מגיע לאלפי דולרים ובכך נוכל להחליף כוננים מכניים ב-SSD.


לסיכום: כונני SSD נותנים ביצועים הרבה יותר מהירים מכונני דיסקים מכניים, אבל הם גם "חיות" שונות וכדאי לשים לב להבדלים. השוק מוצף ב-SSD שונים ולכן כדאי לבצע מחקר קטן לפני ששולפים את כרטיסי האשראי. כדאי לשים לב להוראות יצרן לדברים כמו לא לפרמט SSD ל-100% ואם מדובר ב"מקל" M.2 לגבי עניין החום.


קרדית לחץ ביז:
מתוך הבלוג. בתאריך: 10 במאי 2018
מקור.

 

[חיים V]

מדריך הטרמפיסט ל-SSD
כתבה מאת: שי רוזנפלד, פורסם ב: 07/06/2018 06:13

קיצור תולדות הזמן - או למה בעצם צריך כונן SSD

השנה 2018, ובטוח כבר שמעתם על זה שהמחשב שלכם צריך כונן SSD במקום כונן מכני, מסורתי. או לכל הפחות, שמעתם שמאוד רצוי להשתמש בכונן כזה עבור מערכת ההפעלה. אבל רגע, למה אתם בכלל צריכים את זה? הרי המחשב שלכם עדיין עובד, התוכנות עדיין עולות ואין שום בעיה. אזי נשאלת השאלה - למה זה טוב?

באופן מסורתי, כוננים מכניים, או בשמם HDD, מורכבים מפלטות שטוחות אשר עשויות אלומיניום (שאינו בעל תכונות מגנטיות) ומופרדות אחת מהשנייה, כשאר כל פלטה מצופה בחומר מגנטי. לצד של כל פלטה צמוד ראש קריאה וכתיבה המובנה על זרוע. בזמן פעולה הפלטות מסתובבות בעזרת מנוע ואילו ראש הקריאה וכתיבה זז מצד לצד, מה שמאפשר לו להגיע לכל נקודה על גבי הפלטה.

על מנת לקרוא ולכתוב מידע, ראש הקריאה ״מרחף״ מעל פלטת המידע במרחק מזערי של כמה ננומטרים בודדים, דבר אשר מונע חיכוך עם הפלטה ושריטה של הציפוי המגנטי. מהירות קריאה וכתיבה של הדיסק תלויה במספר פרמטרים, בהם מהירות הסיבוב (נמדד בסל״ד) של הפלטה וזמן הנעת הראש שאמצעות הזרוע, מה שנקרא ״זמן חיפוש״ (Seek time).

פלטות של כוננים קשיחים מסורתיים (מכנים) אשר מיועדים לשוק הפרטי נעים בקצבים של 5,400-10,000 סיבובים לדקה, לעומת עד 15,000 סל״ד לכוננים המיועדים לשוק העסקי (כונני SCSI). עיקרון הפעולה זהה, אך כוננים המיועדים לשוק העסקי ולשרתים מכילים יותר אמצעי הגנה ומיועדים לעבודה ממושכת לאורך זמן.

כונן HDD:

אז למה לי SSD עכשיו?

אז אמרנו שכונן SSD מהיר בהרבה מכונן רגיל. אבל למה? כפי שאפשר לראות, המנגנון של הכוננים המסורתיים מורכב מחלקים נעים כמו פלטות, זרוע קריאה וכו׳, לעומתו כונן ה-SSD מכיל אפס חלקים נעים, ולכן מעבר להיותו מהיר יותר, הוא גם אמין יותר.

אז הסברנו איך בנוי כונן רגיל מכני, ועכשיו הגיע הזמן להסביר מהי האנטומיה של כונן SSD. כל כונן SSD מורכב משלושה חלקים עיקריים:

• בקר שליטה (Controller)
• זיכרון פלאש (Flash)
• ממשק התחברות, או Interface.

כונן SSD:

בקר השליטה

בקר השליטה כשמו כן הוא, שולט על כונן ה-SSD. תפקידו המרכזי הוא לגשר בין חלקי הזיכרון (Flash), לבין ממשק ההתחברות. בקר השליטה הוא בעצם מעין מעבד מובנה שאחראי על הרצה של תוכנה ברמת הקושחה. הקושחה הינה אישית לכל כונן, ולרוב ניתן לעדכן אותה דרך האתר של היצרן.

זיכרון פלאש

כפי שאמרנו, בכונני SSD אין חלקים נעים. אם כך, נשאלת השאלה, כצד נשמר הזיכרון על הכונן. או במילים אחרות, איפה הקבצים שלי? בכונני HDD הישנים, התשובה היא ברורה; הם נמצאים על הפלטות שמצופות בחומר מגנטי. לעומת זאת, בכוננים SSD המידע נשמר על סוג מיוחד של זיכרון הנקרא ״זיכרון פלאש״ (Flash Memory). כאן, התמונה מתחילה קצת להתכהות, מאחר וישנם כל מיני סוגים של זיכרון פלאש, המכונה NAND.

מאחר וקצרה היריעה מלהרחיב על סוגי הזיכרונות השונים, נעבור עליהם בקצרה בלבד. אבל לפני כן, נאלץ להסביר איך הכונן שומר את המידע. הקבצים שלכם נשמרים על רכיבי הזיכרון, המורכבים מהרבה תאים אלקטרוניים המכילים ביטים. חשבו על זה כעל המתג שמדליק לכם את האור בבית. יש לו שני מצבים בלבד: כבוי ו-דלוק. בכל תא יכולים להיות שני ביטים או יותר, דבר אשר ישפיע על אמינות הדיסק לאורך זמן.


באופן כללי ישנם שלושה סוגים עיקריים של תאים:

• SLC – Single Level Cell. זהו המצב האידיאלי, מאחר ועל כל תא ישנו רק ביט אחד אשר יכול להיות דלוק או כבוי, ממש כמו המתג שלכם. היתרון שלו מתבטא בכך שהוא אינו ״חולק״ את התא שלו עם מישהו אחר, ולכן יותר אמין ושורד יותר מחזורים של מחיקה/כתיבה (מצבי ״דלוק/כבוי״). החיסרון שלו הוא כמובן בקיבולת נמוכה, מאחר ודרוש יותר ״נדל״ן״ פיזי לאחסן את כל התאים, ועלויות גבוהות.
• MLC – Multi Level Cell. במצב זה, כל תא מכיל בתוכו כמות של שני ביטים, או כמה מתגים שיכולים להדליק יותר נורות בבית. היתרון הוא שנדרש פחות ״נדל״ן״, ויש אפשרות לכוננים עם קיבולת גבוהה יותר. מאידך, אורך החיים של כונן כזה יורד, מאחר ואנחנו ״מדליקים״ אותו הרבה פעמים.
• TLC - Triple Level Cell. בתצורה זו, הכונן מכיל בתוכו שלושה ביטים בכל תא. כפי שכבר ברור לכם, היתרון הוא כמות המידע אך החיסרון הוא אורך החיים ביחס לכונן בתצורת MLC.

אך אין מה לדאוג. כונני SLC מיועדים בעיקר לשוק העסקי, כזה שמריץ שרתים ומחשבים חזקים, ואילו MLC מיועד לשוק הביתי ובעיקר לגיימרים ואנשים שמשתמשים בהרבה מידע באופן יומי. לשימוש פשוט של גלישה ומיילים, גם כונן מסוג TLC יעשה את העבודה וישרוד לאורך זמן.

ממשק התחברות – Interface

ממשק ההתחברות הוא בעצם ה-״גשר״ בין המחשב המארח, או יותר נכון להגיד, בין לוח האם לבין הכונן. ישנם כמה סוגים שונים של חיבור המקובלים בשוק, והם נבדלים בכמה פרמטרים: סוג החיבור ״פיזית״, מהירות החיבור, או בעצם המהירות המקסימלית שבה מידע יכול לעבור בפועל, ובחלק מהמקרים גם ב-Form Factor (יוסבר בהמשך) של החיבור פיזי.

ממשקי ההתחברות המקובלים בשוק הם בד״כ יהיו מסוג SATA, PCIe או USB בכוננים חיצוניים. כל אחד מהחיבורים האלה מציג מהירות שונה, כאשר ממשק ה-USB יהיה בד״כ האיטי מכולם, וזאת, בין השאר, מכיוון והוא חיבור חיצוני אשר איננו מחובר ישירות ללוח אם. הממשק הכי מהיר כיום הינו ה-PCIe, אשר מציג יכולות של עד 3.94GB/s ברוב הכוננים המיועדים לשוק הפרטי.

כונני SSD אמנם מכילים בתוכם ממשקי התחברות שונים, אך הם יכולים להיות בעלי Form Factor שונה. כך למשל, סוג חיבור M.2, יכול להיות בעל ממשק SATA שהוא יותר איטי, אך החיבור הפיזי יהיה שונה מחיבור SATA רגיל. במצב כזה, המהירות שלו תישאר מוגבלת למהירות של SATA, שבאופן תיאורטי מוגבלת לכ-750MB/s. מאחר וישנם הרבה גורמים שמשפיעים על מהירות העבודה עם הכונן, המהירות קריא וכתיבה שאפשר למצוא ברוב הכוננים היא בערך 500MB/s ולא המהירות המקסימלי.

לעומת ממשק ה-SATA, ממשק ה-PCIe מהיר לאין שיעור ממנו, וכוננים יקרים ומתקדמים יותר עושים בו שימוש בשילוב עם חיבור מסוג M.2 (לרוב) על מנת להגיע לתוצאות הנמצאות באזור שיותר קרוב לכ-1,200MB/s.

המהירויות המדוברות למעלה, הן כמובן כאלו בכתיבה ממושכת. כלומר, נניח ולקחתם קובץ גדול ששוקל, בא נאמר, 4GB, יש לצפות למהירות כתיבה וקריאה ממוצעת של כ-500MB/s או כ-1,200MB/s אם מדובר בכרטיס בעל חיבור M.2 עם ממשק PCIe. אבל הכוח האמיתי של כונני SSD טמון במהירות קריאה וכתיבה אקראית (רנדומלית).

אבל למה המערכת הפעלה עולה מהר כל כך?

מהירות קריאה וכתיבה של קבצים גדולים מעניינת אותנו כמובן, אבל מה שאנחנו באמת רוצים זו מערכת הפעלה שזמן העלייה שלה נמדד בשניות, במקום דקות. כאן באה לידי ביטוי מהירות הקריאה וכתיבה האקראית, מה שנקרא Random Read/Write. מערכת ההפעלה שלנו, והתוכנות הנלוות אליה משתמשות בעיקר בהרבה קבצים קטנים בזמן קריאה וכתיבה. ולכן זוהי המהירות שצריכה לעניין אותנו יותר.

בכונן HDD רגיל, מאחר וכדי לקרוא הרבה קבצים בו זמנית הזרוע, ראש הקריאה והכתיבה והפלטות צריכים לזוז ביחד, התהליך לוקח הרבה זמן. אי לכך, המהירות הממוצעת היא כ-0.5MB/s. כמו שאמרנו, מאוד איטי. זאת הסיבה העיקרית שעם הזמן וכתיבה על הדיסק, לוקח למערכת ההפעלה הרבה זמן לעלות. אחרי שיש הרבה קבצים על הכונן, צריך לעבור יותר ״מקומות״ על הפלטה בכדי להגיע לקבצים הנכונים.

בכונני ה-SSD, לעומת זאת, מהירות הקריאה וכתיבה הממוצעת כיום הינה באזור ה-40MB/s, וככל שהממשק (PCIe, SATA) יותר מהיר, המהירות כמובן עולה בהתאם. יתירה מזאת, מאחר ואין חלקים נעים, הגישה לקבצים היא מהירה אף יותר. מערכת ההפעלה יכולה לעלות, במקרה של Windows, אפילו בתוך כ-10 שניות לעומת 2 דקות ויותר בכונן רגיל.

הכול טוב ויפה, אבל מה עם המידע שלי?

אז דיברנו על סוגי הזיכרון העיקריים כמו MLC. אבל זה לא באמת מה שמעניין אתכם, נכון? אתם פשוט רוצים לדעת איך זה מתורגם לחיים האמתיים, ובצדק. ובכן, עם כל זאת שאורך חיי כוננים עם יותר ביטים, או מתגים, לתא הוא יותר קצר, כמו כל דבר בחיים, הכול יחסי.

משתמש ממוצע כותב ביום כ-10GB על הכונן תוך כדי שימוש יומיומי. אפילו כונני TLC מגיעים אחרי בדיקות ומבחנים קפדניים. הדגם של EVO 850 של חברת סמסונג, למשל, מגיע עם אחריות לחמש שנים, או 150TBW. רגע, מזה בכלל TBW? שאלה טובה. אלו הן ראשי תיבות שלTerabytes Written. לכל דיסק יש את האחריות שלו, המוגדרת ע״י החברה. בהנחה שאתם משתמשים ממוצע, אשר כותב 10GB ליום, חישוב מהיר יראה לנו שה-SSD מהדגם הנ״ל אמור לשרוד 41 שנים. וזה מספיק זמן, כי די בטוח שעד אז כבר תחליפו לפחות עשר מחשבים בקצב של היום.

אבל בא נאמר ואתם גיימרים, וכותבים אפילו 30GB ליום (וסביר להניח שאתם לא) כי אתם גם משחקים הרבה. ובכן, במקרה הנ״ל הכונן שלכם אמור יהיה לשרוד ״רק״ 13 שנים. אגב, אם אתם רק גולשים באינטרנט וקוראים מיילים, סביר מאוד שלא תשתמשו אפילו ב-5GB ליום

אבל יש כל כך הרבה בשוק – איך אפשר לבחור?

אז בשלב זה כבר החלטתם ש-SSD זו הרכישה הבאה שלכם כדי לשדרג את המחשב. אחרי כל ההסברים, אתם נמצאים בעמדה מעולה על מנת לבחור את הכונן הרצוי. אתם כבר יודעים שתלוי מה השימושים שלכם (תעשייה/ביתי/גיימינג), ומה אתם עושים על המחשב כל יום. אתם גם יודעים, איך היצרניות מחשבות אורך החיים של הכונן. מכאן ועד לבחירה המומלצת לכם הדרך קצרה.

אז אלו הדברים שצריך לבדוק:

• אחריות. לא מדובר במשהו מיוחד עבוד כונני SSD, אך בדרך כלל ככל שמשך האחריות ארוך יותר – החברה מאמינה המוצר שלה יותר.
• בדיקה של ערך ה-TBW, או Terabytes Written. כפי שאמרנו, משך האחריות על כונני SSD הינה בשנים, או TBW, המוקדם מביניהם. לרוב, האחריות תהיה חמש שנים, ועמידות הכונן לפי כמות כתיבה תעלה ככל שהקיבולת גבוהה יותר. בהנחה שאתם מנצלים את כמות הכתיבה עד תום, החישוב הוא פשוט. מכפילים ב-1,000 את כמות ה-TBW (בכדי להחליף מטרהבייט לגיגהבייט) ומחלקים ב-1,825 (כמות הימים שיש בחמש שנים). לדוגמא, כונן עם 150TBW יאפשר כתיבה יומית של כ-82GB ליום.
• מחיר. כמה תהיו מוכניים לשלם עבור הכונן. ישנם הרבה כוננים יקרים יותר פחות, אך לא תמיד יש צורך בהם.
• קיבולת. כמה מקום אתם צריכים בכונן? קחו בחשבון מקום שאתם צורכים למערכת הפעלה, פלוס תוכנות ומשחקים שהנכם משתמשים בהם. קחו מרווח ביטחון, מאחר ומערכת ההפעלה לבד תיקח כ-GB30 במקרה של Windows. רק תעשו לעצמכם טובה, ואל תקנו כונן עם פחות מ-GB אם אתם רוכשים מחשב נייד חדש, ההמלצה בעינה, לא לקנות מחשב עם GB128 בכונן, גם אם הוא לא הכונן היחיד במערכת.
• שימו לב. יצרני הכוננים הקשיחים, וזה נכון לגבי כל סוגי הכוננים, משתמשים במערכת המבוססת על 1,000. כלומר, 1GB מתורגם ל-1,000MB. לעומת זאת, המחשב שלכם (במקרה של Windows) מתרגמים 1GB ל-1,024MB. כך שאם תרכשו כונן של 500GB, תראו בפועל כ-465GB של אחסון קיים.
• חיבור קיים. בדקו קודם אם אתם צריכים חיבור של SATA, או חיבור 2.M (החיבורים הנפוצים כיום). הממשק עצמו יהיה לרוב SATA בכרטיסים הזולים יותר – כלומר יותר איטי מממשק ה-PCIe. זכרו! ממשק הכונן יכול להיות שונה מסוג החיבור, או Form Factor. זכרו שכונני SSD מסוג SATA מגיעים בגודל של "2.5, ואם יש ברשותכם מחשב נייח, כנראה תצטרכו ערכת התקנה בשביל המארז.

המלצת הכתב:

אז אחרי שהסברנו איך לבחור ולמה, הגיע הזמן להמליץ על כמה כוננים לפי ייעוד. ההמלצות הבאות נבחרו לפי שיקולי מחיר, צורך ותמורה, כמו גם תקופת האחריות הן בשנים והן במדד TBW של החברות עצמן.

למשתמש הפשוט:

אם כל מה שאתם עושים על המחשב זה לגלוש באינטרנט, לקרוא מסמכים וטיפה לשחק לפעמים (במשחקים פושטים כמובן), או מדי פעם צפייה בסרטים, אזי אין סיבה להשקיע הרבה כסף כונן יוקרתי. אתם צריכים כונן פשוט שיעשה את העבודה, וכנראה שאתם לא כותבים גם מידע רב בכל יום. הכונן המומלץ – Crucial MX500 250GB. כפי שאמרנו 128GB אינן מספיקים, ולכן תצטרכו נפח גבוה יותר, אך אין צורך ביותר מ-250GB.

Crucial MX500 SATA Crucial MX500 M.2

מפרט טכני:

הכונן הנ״ל קיים בחיבור SATA והן בחיבור 2.M. הממשק עצמו הוא של SATA, ושני הכוננים יספקו ביצועים זהים – כ-560MB/s מהירות קריאה וכ-510MB/s מהירות כתיבה. זאת כמובן על פי נתוני יצרן.

משך האחריות הינה לחמש שנים, או 100TBW. כלומר, בהנחה שהגעתם לכמות הזאת של כתיבה במשך חמש שנים, תוכלו לכתוב בכל יום כ-136GB של מידע על הכונן. הכונן הנ״ל מגיע, בנוסף לכונן עצמו עם תוכנת Acronis True Image, תוכנה שתאפשר לכם בקלות וביעילות להעתיק את תכולת הכונן הקשיח הישן לחדש מבלי להתקין מערכת הפעלה.

לגיימר:

בתור גיימרים, אתם כותבים יותר מידע מאשר משתמש ממוצע. בעצם זה שהנכם משחקים הרבה שעות ביום (יחסית, כמובן), אתם כותבים ומוחקים מידע זמני מהדיסק באופן ממושך, בניגוד למשתמש שרק פותח וסוגר קבצי Word או גולש באינטרנט. הכונן המומלץ בשבילכם הואSamsung EVO 860 בנפח של 500GB או יותר.

מפרט טכני:

הכונן קיים הן בחיבור SATA והן בחיבור 2.M, אך רק בממשק SATA; דגם זה קיים גם בחיבור mSATA, אם זה מה שקיים אצלכם במערכת. מהירויות הקריאה והכתיבה, על פי נתוני יצרן הן 550MB/s ו-520MB/s בהתאמה. הכונן מגיע עם 512MB של זיכרון RAM מסוג LPDDR4 SDRAM לגרסאות ה-250GB ו-500GB, וזיכרון של 2GB, 1GB ו-4GB לגרסאות בנפח של 2TB, 1TB ו-4TB בהתאמה.

משך האחריות לכונן היא חמש שנים, או 300TBW, מה שיאפשר כתיבה יומית של כ-164TBW על מנת לנצל את הכונן עד תום במשך תקופה האחריות. כמובן ככל שתכתבו פחות מכך באופן יומי (וסביר להניח שזה יהיה המצב, למרות שאתם נהנים ממשחקים) הכונן ישרוד לאורך יותר זמן. מה גם, שעוד חמש שנים התחום ישתנה ללא היכר.

לעסק:

העסק שלכם הוא דבר חשוב, ואתם כנראה משתמשים בכמויות גדולות יותר של מידע ביום ביחס למשתמש הממוצע. מהסיבה הזו אתם צריכים כונן שיהיה יותר אמין ושיוכל לעבוד כמה שיותר זמן, ויותר זמן. אמרנו כבר שדיסק SSD עובר בדיקות קפדניות אשר קובעות את העמידות שלו לאורך זמן. אך כמו שנאמר, לא כולם נוצרו שווים. הכונן המומלץ עבורכם הוא Samsung EVO 860 PRO 512GB. האח המקצועי של ה-EVO 860. הוא נבדל ממנו בכמה פרמטרים. התאים שלו מכילים בתוכם שני ביטים לתא, דבר אשר מגדיל את האמינות ואורך החיים של הכונן, שזה בדיוק מה שהעסק שלכם צריך.

מפרט טכני:

גרסת ה-PRO קיימת רק בחיבור SATA, אבל מאחר ורוב הסיכויים שהמחשבים שלכם הם נייחים, או ניידים התומכים בכונן מסוג זה , לא סביר שזה יהווה בעיה. מהירויות הקריאה והכתיבה הן 560MB/s ו-530MB/s בהתאמה, מעט יותר מהאח הקטן EVO. הוא מגיע עם זיכרון RAM פנימי של 512MB מסוג LPDDR4, והעמידות שנבחנה הינה 600TBW. במילים אחרות, תוכלו לכתוב עליו במשך חמשת שנות האחריות כ-328GB ליום.

למי שיש לו את ה-Need for Speed:

למי שרוצה כונן מהיר, ולא אכפת לו לשלם יותר עבורו, יש אפשרויות נרחבות יותר. הכונן המומלץ יהיה שוב של Samsung, הפעם מדגםSamsung 960 PRO. מהירות העבודה של דגם זה היא אסטרונומית. היא מגיעה למקסימום של 3,500MB/s של קריאה וכ-2,100MB/s של כתיבה. במילים אחרות, פי 11 ממהירות כתיבה של כונן רגיל ומסורתי.

אך יש לשים לב. כונן זה מגיע עם חיבור של 2.M בלבד, בממשק PCIe 3.0. לכן יש צורך לבדוק שהמחשב שברשותכם תומך בטכנולוגיה זו.

מפרט טכני:

כפי שאמרנו הדגם עצמו קיים רק בחיבור 2.M. זיכרון ה-RAM שהינו חלק מהכונן הוא 512MB LPDDR3 לגרסה בנפח 512GB. גרסאות ה-1TB ו-2TB מגיעות עם זיכרון בנפח של 1GB ו-2GB בהתאמה. משך האחריות הינו חמש שנים, או TBW400 (כ-GB219 של כתיבה יומית).

קיים גם דגם חדש יותר, Samsung 970 PRO שהוא מעט מהיר יותר, עם מהירות קריאה זהה ומהירות כתיבה מקסימלית של 2,700MB/s לכונן בנפח של 1,024GB. זיכרון ה-RAM שלו הוא אמנם מסוג LPDDR4 SDRAM, אך הוא יקר משמעותית ולא מביא ערך מוסף מספיק בשביל להצדיק את הרכישה.

מקור.

 

[SHALOM33]

רק לא הבנתי מה הכוונה לא לפרמט מאה אחוז. אם עושים אתחול (פרמוט) לא ראיתי אף פעם אפשרות לבחור כמה לפרמט וכמה לא. אלא זה הולך שם או הכל או כלום

 

[חיים V]

להוציא את המיטב מכונני ה-SSD שלכם: המדריך המלא


מאת אורי כרמי 01/02/2016


בשורת הזריזות והאמינות של כונני ה-SSD כבר חדרה היטב אל השוק, וכמעט לכל אחד יש מוצר משלו בטכנולוגיה זו. בואו ללמוד כיצד לתחזק אותם ולוודא שהם פועלים באופן הטוב ביותר האפשרי


מזל טוב! גם אתה כנראה, כמו הרבה מאוד משתמשים בשנים האחרונות, התחדשת בכונן SSD משלך. אתה מחבר אותו, מתקין את מערכת ההפעלה ומתרגש מהמהירות הגבוהה משמעותית שבהשוואה לקשיח. הימים חולפים ופתאום הכונן מרגיש פחות מהיר, ופעולות שלקחו כמה שניות מתארכות להן ואתה שואל את עצמך – לאן נעלמה ההבטחה שב-SSD?




כונן SSD: היום כמעט כולם עובדים עם אחד – אך האם אתם יודעים כיצד יש לעבוד איתו?
אתה מגיע אל חבר שרק קנה את כונן ה-SSD שלו, והפלא ופלא: הכונן שלו מהיר, בדיוק כפי ששלך היה. מה השתנה? אנו והיצרנים רגילים לאמצעי אחסון מכניים, שהיוו ועדיין מהווים את הסטנדרט בשוק. מערכות בהן אנו משתמשים בנויות לנצל את יתרונותיהם של הכוננים המכניים ולמזער ככל האפשר את חסרונותיהם.


אך כונני SSD עובדים בצורה אחרת לחלוטין מכוננים מכניים, ותכנונים שנעשו ברמת מערכת ההפעלה לטובת שימוש בכונן מכני רגיל לא רק שלא יועילו בשימוש עם כונני SSD, אלא לפעמים אף יזיקו. על כן, עלינו לדעת את ההבדלים ולהבין כיצד כונן ה-SSD שלנו עובד – וכיצד יש לעבוד איתו.

קשיחים מנוגה, SSD-ים ממאדים


להלן ההבדל בין קשיח ל-SSD: בעוד שבקשיח על הראש הקורא או הכותב להגיע לנקודה שבה הולכת להתבצע פעולה, דבר הכרוך בזמן ותנועה, בכונן SSD הגישה מתבצעת ישירות. הבדל זה מתבטא בזמן תגובה אפסי לעומת קשיח, מה שמאפשר לו לטפל במספר קבצים מרובה בבת-אחת, משימה שתכריע קשיח מהר מאוד.



ארוכה דרכו של הקשיח אל הקובץ
אך לכונן SSD יש גם חסרונות לעומת הקשיח: בעוד שבכונן קשיח מצוי אין הבדל בין כתיבה על מקום ריק בכונן לבין דריסת מידע קיים, ב-SSD המצב שונה. ישנם עיכובים רבים בכתיבה ומחיקת מידע קיים. אנו נגע בנקודה זו בהמשך המדריך בהרחבה.

כלל ראשון: עדכון קושחה

הפעולה הראשונה שנעשה עם הכונן היא לוודא שהקושחה שלו עדכנית. קושחה הינה מערכת של פקודות הניתנת לתכנות השולטת על הכונן ומאפשרת את התקשורת של המחשב אליו וממנו. למה חשוב כל כך לעדכן את גרסת הקושחה?

טכנולוגיית ה-SSD עדיין צעירה יחסית ולא הגיעה למלוא בשלותה, לפיכך נפוצים מאוד המקרים בהם כונן הגיע אל השוק והחברה מחפשת דרכים "לסחוט" ממנו עוד ביצועים. כמו עדכונים עבור כרטיס המסך שלנו, באמצעות עדכוני הקושחה נוכל לקבל בדרך כלל ביצועים משופרים ובעיקר תיקוני באגים שהתגלו.


עדכוני קושחה: לפעמים ההבדלים בביצועים גדולים למדי
לעיתים עדכוני הקושחה מוחקים את תוכן הכונן, לכן מומלץ ונהוג לעשות עדכוני קושחה לפני התקנת מערכת ההפעלה והעתקת הקבצים, ולא אחרי. גם בעת עדכוני קושחה יש סיכון לאבדן המידע, לכן כדאי לעשותם לפני שמשתמשים בכונן ולא אחרי.

על מנת לבדוק את גרסת הקושחה שברשותכם ואת עדכנותה, יש להיכנס לאתר היצרן ולחפש את המידע הרלוונטי. שימו לב! תהליך צריבת קושחה לא נכון או לא שלם עלול להביא להשבתת הכונן! מומלץ לוודא חיבור לאל-פסק או סוללה טעונה, וכמו כן חיבור לחשמל בניידים לפני עדכון הקושחה.

סביבה נכונה להתקנת כונן SSD

הפעולה הראשונה והחיונית ביותר היא להגדיר נכון בביוס את בקר ה-SATA: על מצב הבקר ליהיות מוגדר כ-AHCI ולא IDE. במחשבים חדשים בעלי ביוס מסוג UEFI הגדרה זו לרוב הינה ברירת המחדל, אך יש לשים לב. הסיבה לכך היא זה מיועד למערכות ישנות, ומשנמך את רוחב הפס לכשל IDE – דבר זה יתבטא באי ניצול מהירות כונן ה-SSD, ואף של קשיחים מודרנים.

בנוסף, פעולה חשובה בכונני SSD הנקראת TRIM מתאפשרת אך ורק במצב AHCI (או לחילופין RAID). פעולה זו לא רק חשובה כשמדובר ב-SSD, אלא החשובה ביותר. כפי שהוזכר בתחילת המדריך, לכונני SSD יש מגבלות משלהם שלא קיימות בכוננים קשיחים מסורתיים.


SATA Mode: תמיד הגדירו AHCI.
אחת המגבלות היא שבעוד שפעולת הכתיבה לכונן מתבצעת בגדלים של 4Kb, פעולת מחיקה מתבצעת אך ורק ב-"דפים" בגודל 128Kb. כאשר מתבצעת פעולת מחיקה מידע במערכת ההפעלה, הכונן "לא יודע" שהמחיקה התבצעה והמידע "המחוק" נשאר פיזית על הכונן.

בעייתיות מצב זה היא שכאשר הכונן מתמלא במידע, ויש צורך בלמחוק או לשכתב רק חלק מה"דף", קיים הצורך בלקרוא את כולו לזיכרון, למחוק את כל הדף ואז להחזיר את המידע הקודם שהיה בחלק שלא רצינו למחוק. כך נוצר מצב שבפעולת כתיבה "אחת" נעשות שלוש פעולות – כונן שהתמלא לחלוטין במידע כזה, על אף שפורמט, יכול לרדת בביצועיו עד לכ-50% מהמהירותו המקורית.



כיצד הבעיה מתבטאת, וכיצד TRIM פותרת אותה
פקודת ה-TRIM פותרת בעיה זו. בעת שימוש בפקודה הנ"ל, מערכת ההפעלה "מיידעת" את הכונן איזה מידע נמחק, וכך הכונן עושה את פעולת הניקוי בזמנו הפנוי, כך שבפעם הבאה שנשתמש בכונן ה-SSD המקום כבר יהיה פנוי ומוכן לכתיבה ללא כל בעיה.

שימו לב, בדומה לעדכון קושחה, חשוב לעשות את כל ההכנות הנ"ל לפני התקנת מערכת הפעלה, שכן שינוי ה-SATA Mode לאחר ההתקנה יוביל לבעיות בעלית מערכת ההפעלה ולתהליך תיקון מסובך הכרוך בשינוי הגדרות הרישום של מערכת ההפעלה. כמו כן, חשוב להזכיר ש-TRIM נתמכת אך ורק במערכת הפעלה חלונות 7 ומעלה.

במערכת ההפעלה עצמה

לאחר שהתקנו את מערכת ההפעלה, יש לשנות חלק מהגדרות במערכת ההפעלה עבור עבודה מיטבית עם כונן ה-SSD, שחלקו כולל אף ביטול "שיפורים" מסויימים – שכפי שהזכרנו לעיל, חלק מהשיפורים הללו מיועדים לכוננים מכניים ואינם משפרים ואף פוגעים בביצועי ה-SSD.

כמו כן, חשוב להתקין את הדרייברים העדכניים של ערכת השבבים ובקר ה-SATA שלנו, שכן אלו מכילות תמיכה בכונני SSD. ועל מנת להמשיך, מומלץ שנוודא שפקודת TRIM עובדת במערכת ההפעלה שלנו, זאת בתנאי שהגדרנו הכל נכון כפי שמובהר בפרק הקודם.

נעשה זאת דרך הפעלת ממשק הפקודה (CMD) במצב של מנהל מערכת (Run as Adminstrator) – חיפוש הפקודה "CMD" בתפריט התחל, לחיצה ימנית בעכבר ובחירת הפתיחה במצב זה. בחלון ה-CMD נכתוב, ללא המרכאות: "fsutil behavior query disabledeletenotify".



במידה והתוצאה שתוחזר תיהינה הספרה 0, סימן שפקודת TRIM מתפקדת. במידה וקיבלנו את הספרה 1, נריץ את הפקודה "fsutil behavior set disabledeletenotify 0" ונריץ שנית את הפקודה הראשונה על מנת לוודא שהמערכת אפשרה את TRIM.

כונני SSD ותהליך האיחוי

פעולת איחוי דיסק קשיח נחוצה לכוננים קשיחים המוגבלים מאוד בקצב הגישה. תהליך איחוי הדיסק דואג להצבת חלקי הקובץ ביחד כך שהראש הקורא או הכותב לא יצטרך להתרוצץ ברחבי הכונן. כונני SSD עובדים אחרת, ואיחוי כונן פוגע בביצועים שלהם. בנוסף, פעולות הכתיבה המרובות של שבתהליך האיחוי מקצרות את חיי כונן ה-SSD.

החל ממערכת הפעלה חלונות 8.1, מערכת ההפעלה יודעת לזהות כונן SSD ולבטל עבורו תהליך של איחוי. אך בגרסאות הקודמות, כגון חלונות 7 ומטה, איחוי דיסק מתבצע אחת לכמה זמן באופן אוטומטי, גם על כונן SSD – והבעיה ברורה. לכן, על בעלי חלונות 7 ומטה לעשות את הצעדים שבפסקה הבאה. השאר יכולים לדלג.

תפריט התחל, משם ל-"תוכניות" > "עזרים" > "כלי מערכת", ושם נבחר ב"מאחה הדיסק" (Defrag). שם נבחר ב-"קבע תצורת לוח זמנים" > "בחירת דיסקים" ונבטל את הבחירה בכונן ה-SSD שלנו. ניתן ומומלץ להשאיר את האפשרות על הכוננים הקשיחים הנותרים במערכת (אם יש).



הגדרות נוספות שנרצה לבטל או לאפשר

תרצו לשקול את האפשרות לבטל את מצב השינה במערכת ההפעלה שלכם – מהירות טעינת מערכת ההפעלה עם כונן ה-SSD מהירה כל כך שמצב שינה הפך אצל רבים למיותר. במידה ותעשו זו, תחסכו לעצמכם עוד מקום בכונן ה-SSD, קובץ שגודלו כגודל זיכרון ה-RAM הפיזי שלכם.

דבר שני שלא נזדקק לו בעת שימוש ב-SSD הוא שירות האינדקס. שירות האינדקס מיועד לשמירת נתונים על מערכת הקבצים בצורה מרוכזת כדי לזרז את החיפוש בתוכה. כונני ה-SSD מהירים מספיק לחיפוש זה, ושימוש בשירות האינדקס בתוכם מיותר ותופס מקום.

נכנס ל-"מחשב זה" > לחיצה ימנית על כונן ה-SSD > "מאפיינים", ושם נבטל את האפשרות של "אפשר סידור תוכן באינדקס עבור קבצים בכונן זה". אם נקבל הודעת שגיאה נבחר "התעלם מהכל" – התהליך ימשך כמה דקות.



עבור מחשבים ניידים ומחשבים בעלי אספקת מתח חיצוני (אל פסק לדוגמה), נרצה לבטל את הפעלת מטמון כתיבה, היות שהפסקת חשמל עלולה לגרום לאובדן מידע בעת שימוש בתכונה זו. נכנס למנהל ההתקנים ושם ל-"כונני דיסקים". נבחר את הכונן שלנו ונבחר בתפריט (לחצן ימני) מאפיינים. תחת הלשונית "מדיניות" נסמן את האפשרות "בטל ריקון של מאגר מטמון כתיבה של Windows בהתקן" ונאשר.



ולסיום, עבור כל מערכת, נרצה אולי לשקול לבטל את האפשרות של "שחזור מערכת" עבור כונן ה-SSD, התופסת מקום רב בדיסק אך יעילה למדי במקרים רבים, על כן יש לחשוב היטב אם נרצה לעשות זאת. במידה ונבחר לעשות כן, נלחץ לחיצה ימנית על "מחשב זה" ועל מאפיינים, שם נבחר ב-"הגנת מערכת", נסמן את כונן הכונן שלנו ונבחר ב-"קביעת תצורה", שם נבטל את שחזור המערכת.

לסיכום

במדריך זה ראינו כיצד על ידי למידה של מספר דברים חשובים, ועל ידי ביטול והפעלה של הגדרות מסויימות נוכל לא רק להוציא את המקסימום מהכונן, אלא לשמור על חיוו ועל רמת הביצועים שלו למשך שנים רבות, ואין זה דבר של מה בכך כלל וכלל.

עם העדכונים, מערכות ההפעלה המשתנות, מנהלי ההתקנים ובעיקר ערכות השבבים, משתנות לעיתים גם ההגדרות, כן מומלץ להשאר מעודכן אחת לכמה זמן. אנחנו ממליצים להכנס למערכת הפורומים ולהעזר במגוון המומחים שלנו עבור כל מה שקשור בנושא זה ואחרים.

 

[חיים V]

..

 

[aeb]

וואו! תודה רבה על השיתוף!
לא הגעתי עדיין עד לפה, אבל תודה כבר מגיע...

 

[חיים V]

סיכום/תמצית הנושא:

על מה להקפיד להסתכל כשרוצים לקנות ssd:

1. מהירות קריאה וכתיבה. שיהיה כמה שיותר גבוה/הרבה.
2 מהירות כתיבה וקריאה 'רנדומלית'. שיהיה כמה שיותר גבוה.
3. עד כמה ג'יגה ניתן להכניס ולהוציא. להעביר ולמחוק. (האם עד אלף טרה? או האם עד אלפיים טרה? עד כמה?)

כי כשנעשה שימוש במכשיר בסכום איקס של ג'יגות לא ניתן יהיה להשתמש אותו.
וכמו כן, ככל שמשתמשים הרבה בג'גות כך המהירות יורדת בהתאם.
לכן חשוב שיהיה אפשרות למחוק ולהעביר ג'יגות במספרים ענקיים. (כמו של 1000/2000 טרה ויותר), כי ככל שתהיה אפשרות למספר רב יותר של ג'יגות כך זה יעיד על אורך חיי ה ssd.

זכרו! שימוש מסיבי של העתקות ומחיקות יום-יומי יוריד את מהירות כונן ה ssd !
לאחר כשנתיים שלוש. ולאחר עוד כשנה ימשיך עוד להוריד וכן הלאה.

נכון להיום המהירות הגבוה ביותר של הקריאה והכתיבה עומדים על כ 3,5 ג'יגה לשניה.
(ובהשוואה לדיסק קשיח רגיל זה מהיר ממנו פי כ 45).

החברות המובילות בשוק הם סמסונג ואינטל.
אינטל הכי מהירים אך המחירים יקרים מאוד ולא מצדיקים את עצמם עדיין.
סמסונג נמצאים במרחק לא גדול מהם במהירות עם מחיר יותר שפוי.

 

[DVD COAN]

שלום @חיים V
שמחתי מאד לקרוא את הנושא, מיזמים כאלו בעברית הם מצרך נדיר במחוזותינו
יוזמתך מראה כי קורצת מהחומר הנכון, יש לך את הצ׳אנס להצליח.
אבל רק כדי לישר קו.... מספר הערות והארות לשיפור

בכתיבתך אתה יוצק את הרקע שלך לעשיית התוכן שתיצור
אומנות הקופירייטינג ניכרת בהחלפת "ערכת הנושא" הפרטי ברקע המותאם אישית למסר
על כן לשם חידוד מסרים בכתיבה יש צורך בניסוח נכון המתאפיין ב:
• המקמה מותאמת שפה (מקל המון)
• עקביות זהה לאורך המסר
• גילוי נאות בעת הצורך

מספר דוגמיות:
המקמה (ביטוי באנגלית: לוקליזציה), הפשטת המונח משפה לשפה בצורה נכונה משפיעה על משמעויות ועל מספר המילים שיבוזבזו להבנת המסר.

למשל, בתיאור הנדסאי ל- "חורים" אנו נקרא מגרעת, אבל אם החלטנו להשתמש בכינויים (מובלטים בתיחום מירכאות) למה מקל הוא כינוי של stick
תמונת המחשה


עקביות, החלטה להקפיד על פרשנות עברית ואנגלית נכונה ורצויה כאשר מקובל להניח ראשונה את מחרוזת שפת האם ולאחריה תחום בסוגרים המקור
בדוגמה הבאה שים לב לזיגזג המעורב של אי הקפדה על המקמה ועקביות
תמונת המחשה


זה היה צריך להראות כך:
• בקר שליטה (Controller)
• זיכרון מצב מוצק (Flash)
• ממשק התחברות (Interface)
(המקמה, הסברת שכונן בנוי מחלקים נעים באותה עת תסביר דבר והיפוכו כונן מצב מוצק שלא נע וזז וכך יכולת להשתמש בעברית תקינה בהמשך המאמר)

דוגמאות בזה לא חסרות בשמות חברות או מונחים שציינת

גילוי נאות, העצות שציינת בתחתית הדף מציגות חוסר ידע מעשי ובחלקם בעלות פוטנציאלי לכשלים חמורים.

היות שאינך בעל מקצוע מוסמך בתחום אלא רעיונאי (קופירייטינג) מקובל לציין:
גילוי נאות הכותב הינו.... אין לראות באמור לעיל משום....

חשוב להדגיש: מטרת הודעתי היא לא להוריד מיוקרתו של המאמר אלא לתת שיפור לבמה אמיתית זו לאלו שהצליחו גם בלי להיות חלק מהברנז׳ה.