הנושאים החמים
הנושאים החמים
"משוט בארץ ומהתהלך בה" עניתי, ורציתי להמשיך אך הוא לא הרפה
"ולְמה שמת לבך"? שאל ואחז בזרועי.
"אל ההבל שמתי לבי"
"ההבל" חזר אחרי כמבין,
"והלילות?" שאל "מה תאמר ללילות?"
פניתי אליו מלוא עיניי, וכעס ברגלי המרצדת "הלילות אינם כלום".
"התשמע? אינם כלום!"
הוא סב ואני אחזתי בזרועו.
הוא הלך ואני אחריו
"זה כמו נרות מהבהבים המביטים בשעון טרם יכבו. שירים שקטים מקלחות חמות טיול ללא תכלית ושיחה חרישית ונבואות חסרות נצוץ, עצים קרים ועלים שחורים ריח מכוניות שחנו מזמן, פנסים עם זבובים וילונות עם צללים וגעגוע למה שלא קיים".
הוא נכנס
סגר דלת אחריו
ונעל פעמיים
"געגוע למה שלא קיים" אמרתי ללוח העץ המקושט. הרמתי אצבע ללא כיוון.
"לא קיים".
מונית עצרה לידי
נכנסתי.
"לשוט בארץ ולהתהלך בה" אמרתי לו,
נסענו והבטנו בהבלים שלאורך המדרכות. בהבלים שבחלונות הראווה, שבפני רוכבי הואפניים, נסענו ונסענו עד שירד הלילה, ובאו געגועים עזים
למה שאינו קיים.
"ולְמה שמת לבך"? שאל ואחז בזרועי.
"אל ההבל שמתי לבי"
"ההבל" חזר אחרי כמבין,
"והלילות?" שאל "מה תאמר ללילות?"
פניתי אליו מלוא עיניי, וכעס ברגלי המרצדת "הלילות אינם כלום".
"התשמע? אינם כלום!"
הוא סב ואני אחזתי בזרועו.
הוא הלך ואני אחריו
"זה כמו נרות מהבהבים המביטים בשעון טרם יכבו. שירים שקטים מקלחות חמות טיול ללא תכלית ושיחה חרישית ונבואות חסרות נצוץ, עצים קרים ועלים שחורים ריח מכוניות שחנו מזמן, פנסים עם זבובים וילונות עם צללים וגעגוע למה שלא קיים".
הוא נכנס
סגר דלת אחריו
ונעל פעמיים
"געגוע למה שלא קיים" אמרתי ללוח העץ המקושט. הרמתי אצבע ללא כיוון.
"לא קיים".
מונית עצרה לידי
נכנסתי.
"לשוט בארץ ולהתהלך בה" אמרתי לו,
נסענו והבטנו בהבלים שלאורך המדרכות. בהבלים שבחלונות הראווה, שבפני רוכבי הואפניים, נסענו ונסענו עד שירד הלילה, ובאו געגועים עזים
למה שאינו קיים.
