כל מי שעבר בחודשיים האחרונים ברחוב שרי ישראל פינת יפו בעיר הקודש תובב"א לא יכל לפספס את קמפיין הפרסום הענק שנמרח על כל חלונות החנויות החדשות שעומדות להפתח שם בפרויקט החדש. בוודאי גם אתם שמתם לב למוטיב שעבר שם בין כל הפרסומות בלי לפספס, קורץ ווזועק "אל תלכו! תכף תכף אנחנו פותחים".
כתבנו לענייני אוכל הצליח לשים יד (אפרופו חשיפת מסמכים סודיים) על הפרוטוקולים מישיבת צוות הפרסום בהגית הקמפיין המבריק. הנה לפניכים חלק קטן שכבר הותר לפרסום:
כדי למנוע אי נעימות, נגדיר מראש את המשתתפים וכל קשר בינם לבין המציאות על אחריות הקורא בלבד. ט.ל.ח
דודו, איציק, שלומי ונדב. צוות קופרייטרים מוכשרים שיושבים לסיעור מוחות משותף.
דודו: "חברה אין זמן לדיבורים, תוך שבועיים הקמפיין צריך להיות באוויר, יאאלה מה הקונספט המרכזי?"
שלומי: " תקשיב, אני חושב שהדגש צריך להיות לשכנע אנשים לא לברוח. הרי מאז שהשלטים נתלים ועד הפתיחה של החנויות יכולים לעבוד גם ארבעה חודשים. עכשיו לך תשכנע אנשים לחזור לשם אחרי שהתיאשו כבר".
נדב: "נשים תמונות של אוכל. אנשים ילקקו את האצבעות ולא יזוזו עד הפתיחה"
"לא מספיק" פסק דודו "שלומי צודק. צריך להבהיר לעוברים ושבים שזה לא יקח הרבה זמן. ענין של פינישים אחרונים וגומרים, הרי מה יגרום להם לעבור שם שוב אם לא שהבטחנו להם שהנה הפיצה יוצאת מהתנור?? איציק?"
איציק התנער "כן כן, אני אתכם. אני בסלוגנים חזק יותר...זה עכשיו?"
"כן" הנהן שלומי "דודו כבר הבריק על הפיצה, משהו כמו 'הנה המגש כבר יוצא מהתנור' דודו. שארף"
"ובוויזואל תמונה של פיצה, נכון?" מוודא נדב
"בטח" דודו, "וככה אנחנו מעבירים לעצמנו את כל קהל הלקוחות מה...אההם...מ...נו...מכל העיר! לעבור שם באזור..."
"היי," קופץ שלומי "זה ליד התחנה מרכזית נראה לי. מצוין. זה ישכנע אנשים לבוא לשם (לתחנה א.א). אולי נקבל אחוזים ממנהלי התחנה מרכזית? תוך חודש המכירות שם קופצות..."
"חכה" קופץ נדב " נראה לי גם הרכבת הקלה עוברת שם באזור, רוצה לעדכן את סיטיפס שיתגברו את הקווים?"
"ויש שם גם המון משרדים" ממשיך דודו בידענות "אולי עכשיו יבואו להם יותר לקוחות. תראו מה זה, כמה חנויות אוכל במקום אחד וכל העסקים שם פורחים!"
וכל השאר הסטוריה...
כתבנו לענייני אוכל הצליח לשים יד (אפרופו חשיפת מסמכים סודיים) על הפרוטוקולים מישיבת צוות הפרסום בהגית הקמפיין המבריק. הנה לפניכים חלק קטן שכבר הותר לפרסום:
כדי למנוע אי נעימות, נגדיר מראש את המשתתפים וכל קשר בינם לבין המציאות על אחריות הקורא בלבד. ט.ל.ח
דודו, איציק, שלומי ונדב. צוות קופרייטרים מוכשרים שיושבים לסיעור מוחות משותף.
דודו: "חברה אין זמן לדיבורים, תוך שבועיים הקמפיין צריך להיות באוויר, יאאלה מה הקונספט המרכזי?"
שלומי: " תקשיב, אני חושב שהדגש צריך להיות לשכנע אנשים לא לברוח. הרי מאז שהשלטים נתלים ועד הפתיחה של החנויות יכולים לעבוד גם ארבעה חודשים. עכשיו לך תשכנע אנשים לחזור לשם אחרי שהתיאשו כבר".
נדב: "נשים תמונות של אוכל. אנשים ילקקו את האצבעות ולא יזוזו עד הפתיחה"
"לא מספיק" פסק דודו "שלומי צודק. צריך להבהיר לעוברים ושבים שזה לא יקח הרבה זמן. ענין של פינישים אחרונים וגומרים, הרי מה יגרום להם לעבור שם שוב אם לא שהבטחנו להם שהנה הפיצה יוצאת מהתנור?? איציק?"
איציק התנער "כן כן, אני אתכם. אני בסלוגנים חזק יותר...זה עכשיו?"
"כן" הנהן שלומי "דודו כבר הבריק על הפיצה, משהו כמו 'הנה המגש כבר יוצא מהתנור' דודו. שארף"
"ובוויזואל תמונה של פיצה, נכון?" מוודא נדב
"בטח" דודו, "וככה אנחנו מעבירים לעצמנו את כל קהל הלקוחות מה...אההם...מ...נו...מכל העיר! לעבור שם באזור..."
"היי," קופץ שלומי "זה ליד התחנה מרכזית נראה לי. מצוין. זה ישכנע אנשים לבוא לשם (לתחנה א.א). אולי נקבל אחוזים ממנהלי התחנה מרכזית? תוך חודש המכירות שם קופצות..."
"חכה" קופץ נדב " נראה לי גם הרכבת הקלה עוברת שם באזור, רוצה לעדכן את סיטיפס שיתגברו את הקווים?"
"ויש שם גם המון משרדים" ממשיך דודו בידענות "אולי עכשיו יבואו להם יותר לקוחות. תראו מה זה, כמה חנויות אוכל במקום אחד וכל העסקים שם פורחים!"
וכל השאר הסטוריה...