ספריה בהכחדה12

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
יוצרי ai
"דיי כבר!", צעקתי עליה. "נמאס כבר! כמה פעמים את לא מקשיבה?!", רתחתי.
"מה יש לך?? למה את סתם הורסת אותנו???", המשכתי, מוחה את דימעותיי שביצבצו מזוויות העיניים.
"זה באמת כבר נמאס", אמרתי לה בקול שקט יותר. "למה את לא יכולה להתנהג נורמלי? למה את בכוונה עושה לנו את זה?".
והיא הסתכלה עליי, בעיניים עצובות וריקניות.
ושתקה.
"טוב, את מוכנה לזוז?", ניסיתי לבוא בגישה טובה יותר.
היא הפנתה את ראשה, ולא זזה.
"מותק, אני באמת רוצה בטובתך", המשכתי בנימה האוהבת.
"אנחנו רוצים אותך. אנחנו אוהבים אותך. את הכל בשבילנו", קולי חד, פצוע.
"אבל למה את לא מחזירה לנו באהבה? בהקשבה?", באמת ניסיתי להבין אותה.
"את אולי יכולה לזוז קצת שמאלה? קצת?", התחננתי לפניה.
נהג אופנוע שרק לידינו, ואמר- "זה מסוכן ככה. היא יכולה להיפגע. תעלו אותה למדרכה", הוסיף.
"תודה".
"את לא מוכנה לזוז? אפילו לא למדרכה?", אמרתי לה, קולי חסר אונים.
היא שתקה. כנראה התעלפה.

לאחר כמה ימים, היא שבקה חיים.
סוזוקי אהובה, תמיד אהבנו אותך.
היום אנחנו באמת מרגישים את חסרונך.


ביקורות, הארות, הערות ...
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יְהוָה אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  4  פעמים

לוח מודעות

למעלה