איך נהפוך את הכתבות שלנו לסיפוריות בלי לגרוע מהסגנון המאמרי והמעמיק יותר שלהן?
בלי צהוב- לא חושבת שזה מקצועי לראיין מישהי שתספר מה היא מבשלת בשני וחמישי, כמה עציצי תבלין יש לה בחלון ומה המטראז' של הסלון.
בנוגע לשאלה הזאת, הדיון על צהבהבות הכתבה חשוב מאד. אחרי הכל, יש הרבה כותבים שמאמינים שכך הם מוסיפים סיפוריות לכתבת-עומק, לא? הם יתארו לפרטי פרטים את החצר של המרואיין, או את החליפה, או (הכי גרוע) את התחביבים. כאילו מישהו שילם להם על קידום שיווקי.
יש צהוב כמו שהוזכר למעלה, שזה משעמם ועושה בחילה, ויש צהוב שלוקח פנים עמומות ואומר, אתם רואים, הוא לא איזו מסכה, הוא בן אדם. יש לו עיניים כמו שלכם, ואפילו לא יפות במיוחד.
כתבה צריכה להיות כמו אלומת פנס על פינה אפלה. היא תוסיף לנו ידע ונקודת מבט, תדחה אותנו אם תתפלש בפרטים קטנים לא רלוונטיים ותקפוץ בכמה רמות עם שילוב של נגיעות אישיות אינטליגנטיות.
אנחנו לא צריכים להכיר את פרטי חייהם של המרואיינים. זה משעמם. תיאור של הבית והגינה ומקום העבודה ואנחנו-אוהבים-לאכול-לארוחת-ערב-דווקא-בשרי, לא יחברו אותנו למרואיין. מה כן? פרט צדדי, לא קשור ונוגע. המרואיינת היא אישה ריאלית שעובדת בחשבונאות, אבל כשהיא עצבנית או מתגעגעת נואשות היא תופסת דף וצבעים (עדיף פנדה) ומקשקשת כמו ילדה בגן.
זה נותן כניסה פנימה, ומוסיף את הגוון האנושי הלא-מרשים והנוגע שכל כך חשוב לתת.
בקשר לשאר הדעות מה יוסיף לכתבה,
@shira bira די כיסתה הכל. עוד כמה דברים שמפריעים לי אישית:
נושאי הכתבות - איכשהו, לתחושתי זה לא האישו. כשהבעיה מוכרת בתעשייה אפשר לדעת דבר אחד בוודאות: הבעיה לא שם.
מקוריות נושא הכתבה היא אחד הנושאים המדוברים ביותר, מניחה שבכל מגזין עורכים על כך ישיבות ועוד ישיבות ועוד סיעורי מוחות. תצאו מזה, הכתבה הכי נדושה יכולה להיות מדהימה אם תיכתב כמו שצריך.
עליונות על הקורא - כן, זה נשמע לא טוב, אבל זה מעולה. הקורא צריך להרגיש שמישהו כאן יודע יותר ממנו, לפחות בנושא הספציפי.
בהרבה כתבות יש הרגשה שהכותב פשוט קרא כמה מאמרים, חיפש קצת מחקרים מתאימים בגוגל (על הדרך הוא מצא כמובן גם כאלו סותרים, אבל התעלם), ראיין פה ושם בדיוק כמה שצריך ועשה כתבה. במילים אחרות, הוא כתב 10 אלף מילים ויודע 10 אלף מילים. כותב טוב יכתוב כתבה של 10 אלף מילים ויאסוף מידע בשביל 100 אלף. וכן, תמיד הוא יאלץ להשאיר גם כמה ראיונות על רצפת חדר העריכה.
ציניות וביקורתיות - אנחנו לא נוהגים להכניס אותן, לפחות לא בכתבות הנשים. אלו בדרך כלל כתבות עוטפות ומגוננות, וחבל.
הצגת צד שני - לא במרכז ולא כעיקר, אבל חובה. אין שום דבר שאין לו צד שני, והתעלמות ממנו כלא קיים מאכזבת בכל פעם מחדש; תהיו אמינים, לא הכל דבש / קטסטרופה.
בהצלחה.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
