ביקורת ספרות לדהור אל הרוח / רחל לביא

[אשר שרבר]

האמת שכבר הרבה זמן לא קראתי ספר מתחילה ועד סוף, אולי הפרעות הקשב שלי התגברו לעת זקנה אולי ההתמכרות למחשב אולי סתם כך אין לי זמן
אבל חזקה עלי מצות בני ביתי בגילאים השונים שיתליט"ו שלא לוותר על ספר זה
האמת ששרפתי עליו ערב מכריכה לכריכה כבימי נערותי ונהנתי למאוד
התיאורים, (למשל העיניים של כל דמות.. האמזרגד של נחמי השקד של אימוש ועיני האח הבוערת של טל, התובנות, המעברים לדמויות מקבילות, הנסיכות.
הפרטים המוכמנים שמתגלים לכל האורך חוטים שזורים שמאירים בכל פעם מחדש
הדמויות מרתקות החל בריקי גיבורת הסיפור, המאבק שלה עם העבר ובעיקר עם מי שהיא, חוסר המושלמות הכל כך מושלם שלה, עלקא נחמי וכמובן מוטי שלא שופט.
כן, גם ההשתטויות יוצרות עומק ותובנות שיוצרות עומק נפלא ממש התחברתי , מיוחד ומומלץ ממש

קצת ביקורת, בכל זאת
לפעמים יש תובנות ומוסר השכל שנדחף קצת בכפית.

שאלה לקוראים
פּוּּש סוּּפֶר ואֶגוֹ מתווכים אל הנשמה ואלינו את מה שקורה מאחורי הקלעים במשחק הגדול הזה, קראתם אותם? או שדילגתם לסיפור עצמו עם מבט חטוף לתובנות שאולי קצת באו בכפית?
האמת שאני מהר מאוד נטשתי אותם לקראת המשך הספר חזרתי להציץ בהם והם הלכו ונהיו לי מעניינים. מעניין אותי איך הרגשתם איתם.

שוב, נהנתי. מומלץ בחום.

 

[קוביד]

בהחלט העלילה עצמה והתיאורים בפנים עושים את זה מספיק בלי התאוותן העצלן, הנודניק הרוחני והמה שמו? שמתרוצץ ביניהם. מצד שני זה חמוד, וכן קראנו את זה לסירוגין וברפרוף...

 

[הדוויג]

זה 'לדהור עם הרוח'