לא תוכל להתעלם...

[Violinist]

אי שם בגיל 10 (פחות מזה גם אני לא מצליח לדמיין)

מעולם מעולם זה לא לקח הרבה אבל היום ככ קיוה שמשהו ישתנה
אך למרות.. למרות כל הנסיונות יצירתיות מסתובבות מחפשות מגששות
בטוח שכולם הגיעו?! וכלום לא שכחו?! ואין מישהו חסר? הכל הסתדר?!
בסוף... בסוף זה קרה הדלת נסגרה נסיעה טובה עם מלווה .. עד לכניסה
מעיל שמוט ורוכסנו פתוח ילקוט תלוי ברישול כתף אחד שכוח
שרוכים פרומים המכנסיים קצת נוזלות והלב דופק אוהו עיניים מתרוצצות
התיק קצת כבד ספרים מחברות אבל בכיס מאחורה כמו שני משקולות
פתק איום להורים שלום שלוימי שלכם מאחר לכיתה נא טיפולכם בהקדם תודה!
צעדים מהוססים כזה קצת מדרגות אז למה הם נראים כמו הרים וגבעות
ובבית מאחורי הדלת הסגורה שקט מוזר הוא באמת לא נמצא?!
שתים שלוש פעימות נשימה עמוקה וקצת בחולשה הידית נלחצה
והדלת נפתחת שקט דממה לא שמו לב?! או שמשהו קרה?!
שלום עדין קול רפה ושתיקה ברוך השם עברה עוד משוכה
ובחדר הכל כבר מונח במקום כאילו לא היה פה הבוקר פוגרום
מחברות נפתחות השיעורים הסתיימו ואיזה כיף היום הקולות נעלמו?
ואז.. אז זה מגיע מתחיל עם מנגינה למה זה ככה ?! ואיך זה היה?!
והדלת סגורה אבל הקולות כבר עולים לא עוזרים החלונות אין פה שכנים?!
ורעש נורא צמרמורת מרעידה והקול כבר מזמן לא רק צעקה
האוזנים לחוצות מצטרפת גם הכרית לא לשמוע או לראות להיות בחזית
אבל... אבל
זה פורץ כרוח סערה תגיד לי מה קרה היום בכיתה
למה אין מצב שנחת תעשה מה כבר ביקשתי כזה הרבה??
ומנסה להסביר יצאתי מאוחר אז למה לא רצת עצלן מיותר?!
וברגע של הבנה שלא תעזור שום תשובה נענוע קל בכתף אבל ברורה הכוונה
והמילות ..
עולבות. חדות. עוקצות. פוגעות. קורעות. פוצעות. שורטות.
בפנים עמוק מתיישבות. מציקות . לופתות. לא מרפות.
וכבר לא ברור מה יותר זה או המשהו האחר...
והזעם רק עולה. יש עוד פתק מהמורה?!
שפתים ננשכות מבליגות מנסות אבל הדמעות כבר באו עולות
מספיקות?!?! איזה!!! הם רק עוד סיבות..
עכשיו אתה בוכה? זה כבר מאוחר רק השם יודע מה ייצא ממך מחר
אתה עוד תשלם ולענות?! זה חוצפה ואם הייתה תקוה ברגע זה היא נעלמה
והלחיים אדומות אבל אין סימנים איפה לומדים?! איך את זה עושים?!
ואז זה קרה מעוצמת הבהלה ושאר הסיבות המשקפיים מתעקמות
ושבר קל בקצה פתח גדול בפנים פוצה
ועכשיו?! עדיין לא נרגע תראה מה עכשיו בגללך קרה
לא יודע לשמור כזה לא יוצלח להוריד לפני לא לימדו אותך פרחח?!
עוף לי מהעיניים לך תעשה שיעורים ועד סוף שבוע.. ואין שום היתרים.
​

ובלילה במיטה כשאבא לא ראה. אמא התיישבה בקצה בפינה
למזער מנסה מלטפת יד מעבירה ובלי שום מילה בהבנה היא גם כן בוכה.
ואז הן שוב באות . זולגות . מרטיבות. עכורות. מלוחות. שורפות. הדמעות.
שוב הכל חוות. וכל ה"מחמאות". חוזרות. מטפסות. חודרות. משפילות. מנמיכות.
ופה גם לאמא אין כבר מה לעשות...

ופעם ברגע של חולשה כשגם אמא בקושי שמעה
את רוצה שנברח?! למקום יותר מוצלח ואני יהיה ילד טוב אני מבטיח כל כך


חמש שנים אחרי...

תשמע איזה קבוצה
כל אחד פצצהמ נחת כל שניה
ואיזה הבנה והשקעה בקיצור שנה מדהימה
ושלוימי בכלל מפאר הישיבה כל היום שקוע משהו נפלא
בכל שעות היממה ואפילו בפנימיה ישר מהגמרא ספר מוסר בקטנה וקריאת שמע.
עדיו לגדולות מלא נחת להרוות ועוד נשמע עליו רבות אשרי ההורים שזכו להיות
ורק פעם בשבוע כשלבית הוא בא להחליף בגדים לעשות כביסה
והעיניים מחפשות שואלות מבקשות אני ככ משתדל להתגבר להיות
ואין שום תגובה?! אפילו לא מילה אחת טובה?!!

שבע שנים קדימה...

שלום ישיבת... אני מדבר עם מרן המשגיח
שלום מדבר... ואני רוצה לברר...
כן בדיוק איך הסגנון והשיח...
משהו מיוחד מה אתה אומר
תראה חשוב מאוד השטייגען והכל
אבל "מידעס" זה מכלול
מעולם לא הרים את הקול? עדין נפש נפלא..
מאיר פנים לכולם חברותי זה לא בנמצא...
תשמע נשמע טוב גם תורה וגם גדולה
עזרת לי מאוד שכייעח תודה!

שלוש שנים קדימה ....

צהריים כבר פה עבר עוד בוקר נפלא ויאלה קדימה משימה קבועה..
לאסוף הילדים מכל הגנים לחבק לנשק ללטף הראשים
וארוחת צהרים עוד כמה רגעים בינתיים אבא מרשה ממתקים
ומחייכים וצוחקים ועל הגן מספרים
ומוישי עשה .. ונחמי לקחה .. והגננת סיפרה.. חיי משפחה....
והנה אמא מגיעה... שמחה רגועה?! או שהיה היום לחץ בעבודה?!
ולצערינו כולם היום לא היה מושלם ושוב העולם פתאום נהיה מצומצם!
והכל חוזר כמו בסרט נע גערה אחת או צעקה ורק לי כ"כ רע?!

ופעם באיזה יום שסתם כך היה אחד הילדים עשה משהו נורא
התחצף והרביץ ולא עזרה הפינה השתולל בלי הפסק דחוף הרגעה..
ולאחר החלפת החליפה... ושעה קלה של ישוב הדעת ומנוחה
וכוס קפה עם עוגה וכל המלצה שאי פעם שמע
עדיין לא היתה ברירה.. ונגזרה הגזירה..
ובצער רב וביגון על היד מכה באמת קטנה.....
ולאחר שהמעשה כבר נעשה והועיל והיטיב עם כל המשפחה
באמבטיה אחרי איזה שעה הכל צף ועלה חזרה
והילד הקטן שם בפנים . פרץ בבכי מטלטל בלי שום הסברים
והקולות מאותן הימים שוב חזרו מאדימות הפנים...
מרביצות מחטיפות את כל המוגלה מגלות מסרבות להיעלם ארוכה לעלות

שלושים שנה קדימה....

שלום !!!! מה נשמע!!!!
איך היה היום בעבודה.....
נו מה עם שבת מגיע בן או בת?
מה כולם נמצאים ?! איזה יופי ברוכים הבאים
וכלות וחתנים ונכדות ונכדים קטנים וגדולים חמודים מטופחים...
בין הרגלים מסתובבים נהנים לסבא וסבתא הם באים
וצביטה בלחי לזה והוא טופי רוצה והשלישי רוצה למעלה והשאר סתם פינוק מסבא...
ואחד החתנים לפתע זעם על הילדים ובלי לחשוב פעמיים נתן אחת או שתיים
ובפנים שוב הצמרמורת עולה כמו שרשרת וקורעת ודוקרת.. מה! לנצח היא נשארת?!


ביום מן הימים.....

שקעה השמש בצהריים.....
אוי נא לנו כי הושברנו.....
די לוויה פון הרב הגאון.. ר' שלמה... בן הרב...
וועט ארויס גיין ... אזייגער.... פון שמגר צו הר הזיתים......

אבי אבי רכב ישראל ופרשיו
הלווית הרב החכם... רבי שלמה בן ...
תצא בשעה ...משמגר להר הזיתים...


יתומים היינו ואין אב.....
אוי טאטע טאטע
אבא על מי נטשת את הצאן
איך השארת אותנו לבד
אבא כולם אמרו שאתה היית ... קשה לקרוא לך כבר בלשון עבר...
אבל היית משהו מיוחד... הידע הענק בכל חלקי התורה השטייגען הרצוף שלא רואים כמותו
אבל לנו אבא יחסר... המאור פנים שלך החיוך לכל אחד .. המידות הטובות שהיו סמל לכולנו
ואנחנו בבית יכולים להעיד... מעולם לא כעסת... מעולם לא הקפדת...
לא שמענו אותך אף פעם מרים קול... גם כשלא היינו בסדר וגם כשאחרים לא היו...
גם אם מישהו ניצל אותך או שיקר... או לא החזיר... או פגע והרס... מעולם.....
אבא תתפלל עלינו.... למעלה... ועל אמא והילדים..... ועל כל המשפחה....
ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים ויבולע המוות לנצח אמן


ואי שם מעל מרחפת מקשיבה בין ארץ לשמים רוח נפש ונשמה....
מאירה באור הכל נגמר.... רק דבר אחד חבל שאי אפשר...
הם לא מבינים , חושבים, כ"כ טועים..
זה לא שהיו כ"כ מידות... זה פשוט טראומה ממריבות וצעקות.....

ולכם הקוראים היקרים ששרדו את כל החלקים קודם כל תודה זה באמת מחמאה
אבל תחשבו ואל תתביישו היו כנים אל תחשו
אלימות הרי היא הרס של עולם שלם אז איך יש צד בכלל להתעלם

 

[אשר שרבר]

וואו, שרדתי. הוא שרד. גם אני.
טראומה זה גם מידות. הבחירה בסוג ההתמודדות עם הטראומה היא מידות.

ולכתיבה, לא יודע למה אבל קראתי בשלוק אחד, למרות שזה לא נראה לי עומד בשום קריטריון. כנראה שזה טוב. אולי כי זה בא מאיזו נהמה פנימית.
בחלק הראשון הייתי קצת יותר מדקדק כי זה לא לגמרי ברור מה הולך כאן, עד שתופסים.


עריכה:
מה שהגבתי לרב המחבר בפרטי כשביקש פירוט על ההערה. ובגלל שמיהרתי הייתי צריך לעבוד כפול...

וואו כתבתי את זה מקופיא.
אני חושב שלא תקני להעביר התרגשות ורגשות דרך שלוש נקודות.
המעבר בין המקרה לתוצאה מהיר מאוד.
ובחלק הראשון לקח לי זמן להבין מי הוא המתעלל ומה קורה לילד האם הטענות על האבא או אולי מישהו מכה אותו בחוץ.
הרוכסן הפתוח גם לא היה ברור לאן הוא מוביל.
אני מצטער שהגבתי כך מלמעלה. גם עכשיו זה מלמעלה. אבל מגיע פירוט בצדק.

בנוסף יש כאן משחק של מנגינה מחורזת בתוך המשפטים שזה מקסים.

 

[רחל סרולוביץ]

ההנגשה המקיפה של הרעיון מעבירה מסר חד לאו דווקא בהקשר האלים, בעיניי בעיקר משקפת את תזת ה'אני לא אהיה כך' שמפריכה את עצמה לדורי דורות.
את הנקודות הרבות בקטע מומלץ להשמיט.

 

[Violinist]

וואו, שרדתי. הוא שרד. גם אני.
טראומה זה גם מידות. הבחירה בסוג ההתמודדות עם הטראומה היא מידות.

ולכתיבה, לא יודע למה אבל קראתי בשלוק אחד, למרות שזה לא נראה לי עומד בשום קריטריון. כנראה שזה טוב. אולי כי זה בא מאיזו נהמה פנימית.
בחלק הראשון הייתי קצת יותר מדקדק כי זה לא לגמרי ברור מה הולך כאן, עד שתופסים.


עריכה:
מה שהגבתי לרב המחבר בפרטי כשביקש פירוט על ההערה. ובגלל שמיהרתי הייתי צריך לעבוד כפול...

וואו כתבתי את זה מקופיא.
אני חושב שלא תקני להעביר התרגשות ורגשות דרך שלוש נקודות.
המעבר בין המקרה לתוצאה מהיר מאוד.
ובחלק הראשון לקח לי זמן להבין מי הוא המתעלל ומה קורה לילד האם הטענות על האבא או אולי מישהו מכה אותו בחוץ.
הרוכסן הפתוח גם לא היה ברור לאן הוא מוביל.
אני מצטער שהגבתי כך מלמעלה. גם עכשיו זה מלמעלה. אבל מגיע פירוט בצדק.

בנוסף יש כאן משחק של מנגינה מחורזת בתוך המשפטים שזה מקסים.

קודם כל תודה עצם ההתיחסות בהחלט מחמם
לגבי הנקודות עובד על זה כרגע מקווה שאני יספיק לפני שיגמר זמן העריכה
לגבי הרוכסן תיקנתי לא חשבתי שזה יהיה הכיוון מקווה שיותר טוב ככה
בכ"א כל אבל כל ביקורת בונה תתקבל בברכה תודה

 

[Violinist]

ההנגשה המקיפה של הרעיון מעבירה מסר חד לאו דווקא בהקשר האלים, בעיניי בעיקר משקפת את תזת ה'אני לא אהיה כך' שמפריכה את עצמה לדורי דורות.
את הנקודות הרבות בקטע מומלץ להשמיט.

מפריכה את עצמה?! לא בטוח כולנו גדלים על הטעויות של האנשים לפנינו בין אם ההורים ובין אם שלל התפקידים של החיים....

 

[רחל סרולוביץ]

מפריכה את עצמה?! לא בטוח כולנו גדלים על הטעויות של האנשים לפנינו בין אם ההורים ובין אם שלל התפקידים של החיים....

כדי לתקן את 'המעוות' בעיננו, נדרש יותר מאמץ מאשר לשחזר את המתכון.
ורבים הם שמשתמטים ממנו ומוצאים את עצמם תעתיק מדויק או מבוסס על סיפור אמיתי...

 

[RACHELIZ]

מיוחד! אי אפשר להתעלם מכזה קטע!
אכן יש קצת מה לשפר ולפי ההערות אני מבינה שנכנסתי כנראה במהלך העריכה...
בכל אופן, מאמינה שיש דברים שמדברים בעד עצמם גם אם הם לא כתובים בצורה מושלמת מידי כי הם פשוט כתובים מהלב.

 

[Violinist]

כדי לתקן את 'המעוות' בעיננו, נדרש יותר מאמץ מאשר לשחזר את המתכון.
ורבים הם שמשתמטים ממנו ומוצאים את עצמם תעתיק מדויק או מבוסס על סיפור אמיתי...

נכון אבל ילד מוכה לא בהכרח יהיה אבא מכה....
והרוב גם לא.... אלא יהיה בדיוק הפוך שלא מסוגל לעשות כלום .....
יתכן... שבטעויות קטנות שאנחנו סתם מתלוננים ומוצאים את עצמינו אותו דבר אבל לא בטראומות...

מיוחד! אי אפשר להתעלם מכזה קטע!
אכן יש קצת מה לשפר ולפי ההערות אני מבינה שנכנסתי כנראה במהלך העריכה...
בכל אופן, מאמינה שיש דברים שמדברים בעד עצמם גם אם הם לא כתובים בצורה מושלמת מידי כי הם פשוט כתובים מהלב.

שיפורים כבר אי אפשר
בכ"א מוזמנים להגיד בדיוק מה ....
ותודה...

 

[רחל סרולוביץ]

נכון אבל ילד מוכה לא בהכרח יהיה אבא מכה....
והרוב גם לא.... אלא יהיה בדיוק הפוך שלא מסוגל לעשות כלום .....

והרי הדגשתי:

לאו דווקא בהקשר האלים

 

[בא בחשבון]

מדהים.
קטע כל כך ארוך - ורק שני פסיקים?! והמנגינה בכל זאת כל כך יפה!!!
אם היית מפזר אותם קצת, פה ושם - זה היה עושה את הקטע קל יותר לקריאה. בעצם, מה זה משנה - גם כך אי אפשר היה להפסיק.

 

[Violinist]

מדהים.
קטע כל כך ארוך - ורק שני פסיקים?! והמנגינה בכל זאת כל כך יפה!!!
אם היית מפזר אותם קצת, פה ושם - זה היה עושה את הקטע קל יותר לקריאה. בעצם, מה זה משנה - גם כך אי אפשר היה להפסיק.

בעיקרון היה מלא מלא נקודות..... ואז הגיעה התגובה הצודקת שלא משתפים רגשות בנקודות ואז הכל נמחק...... ואיכשהו בגלל הלחץ של הזמן שאפשר לערוך לא היה זמן לעשות הכל ..... וזה רק מה הספקתי תתמודדו....

 

[ביזנסטורי - אילה]

לוקח זמן "להיכנס" למקצב ולאווירה.
אבל אחרי שאתה בפנים,
אתה לגמרי שם.
מיוחד!