לֹא יָדַעְתִּי

  • פותח הנושא SC
  • פורסם בתאריך

SC

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
לֹא יָדַעְתִּי עָמְקוֹ שֶׁל צַעַר אֱמֶת
עַד רָאִיתִי קְטַנִּי הַמַּסְפִּיד בָּלוֹנוֹ
וְהָיְתָה דִּמְעָתוֹ לְרֶגַע נִדְמֵית
כְּמוֹ אָבֵל עַל הַמֵּת
הַמְּתַנֶּה אָבְדָנוֹ

לֹא שִׁעַרְתִּי שִׁבְרוֹ שֶׁל כְּאֵב מְהַמֵּם
עַד לִטַּפְתִּי קְטַנִּי הַמְּבַכֶּה שְׂרִיטָתוֹ
וְהָיָה אָז קוֹלוֹ בְּיוֹשְׁבוֹ מְדַמֵּם
כְּמוֹ גִּבּוֹר מִתְקוֹמֵם
הַזּוֹעֵק תּוּגָתוֹ

לֹא הִכַּרְתִּי קוֹרוֹ שֶׁל עֶלְבּוֹן מְנַתֵּק
עַד חִבַּקְתִּי קְטַנִּי שֶׁחָזַר וְנִדְחָה
וְהָיָה מַבָּטוֹ בְּעוֹדוֹ עוֹד שׁוֹתֵק
כְּמוֹ סַכִּין מְבַתֵּק
אֶת לִבִּי שֶׁבָּכָה
 

אילה רובינפלד

משתמש מקצוען
צילום מקצועי
פרסום וקופירייטינג
עיצוב גרפי
עריכה והפקת סרטים
הפקות ואירועים
כתיבה ספרותית
וואו.
 
  • תודה
Reactions: SC

SC

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי

יעקב1245

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
מוזיקה ונגינה
כתיבה ספרותית
אוהו, וזה מהמגירה הריקה או מהמלאה?
זה ממש מביא לידי בכי ובפרט בלילה.

מאוד יפה הכלי הזה של חיתוך השורה האחרונה לשתים
 

SC

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
אוהו, וזה מהמגירה הריקה או מהמלאה?
זה ממש מביא לידי בכי ובפרט בלילה.

מאוד יפה הכלי הזה של חיתוך השורה האחרונה לשתים
זה מהמגירה שמתמלאת לאיטה... השיר טרי לחלוטין והדיו עדיין לח. נכתב והועלה.

הייתי קוראת לזה שתי שורות ולא שורה אחת חצויה, במקרה זה. מבנה של abaab כששתי השורות האחרונות קצרות יותר.
 

Ruty Kepler

Moderator
מנהל
פרסום וקופירייטינג
כתיבה ספרותית
לֹא יָדַעְתִּי עָמְקוֹ שֶׁל צַעַר אֱמֶת
עַד רָאִיתִי קְטַנִּי הַמַּסְפִּיד בָּלוֹנוֹ
וְהָיְתָה דִּמְעָתוֹ לְרֶגַע נִדְמֵית
כְּמוֹ אָבֵל עַל הַמֵּת
הַמְּתַנֶּה אָבְדָנוֹ

לֹא שִׁעַרְתִּי שִׁבְרוֹ שֶׁל כְּאֵב מְהַמֵּם
עַד לִטַּפְתִּי קְטַנִּי הַמְּבַכֶּה שְׂרִיטָתוֹ
וְהָיָה אָז קוֹלוֹ בְּיוֹשְׁבוֹ מְדַמֵּם
כְּמוֹ גִּבּוֹר מִתְקוֹמֵם
הַזּוֹעֵק תּוּגָתוֹ

לֹא הִכַּרְתִּי קוֹרוֹ שֶׁל עֶלְבּוֹן מְנַתֵּק
עַד חִבַּקְתִּי קְטַנִּי שֶׁחָזַר וְנִדְחָה
וְהָיָה מַבָּטוֹ בְּעוֹדוֹ עוֹד שׁוֹתֵק
כְּמוֹ סַכִּין מְבַתֵּק
אֶת לִבִּי שֶׁבָּכָה
כל כך נכון!
הפיצפונים האלה, קשה לראות אותם פגועים, נדחים ועצובים.
כי הרגש ממלא אותם לגמרי. ולא תמיד יש מילים כדי להסביר להם ולנחם אותם.
 

מרציפן

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
עַד חִבַּקְתִּי קְטַנִּי שֶׁחָזַר וְנִדְחָה
וְהָיָה מַבָּטוֹ בְּעוֹדוֹ עוֹד שׁוֹתֵק
כְּמוֹ סַכִּין מְבַתֵּק
אֶת לִבִּי שֶׁבָּכָה
וזה מעלה לי בכי טרי מאתמול של ילד מתוק, ברגע טהור במיטה,
לא מסוגל ללכת לחיידר, לא רוצה להיות בכיתה...
חבר מתעלל ופוגע, בעיקר מיתמם "מה עשיתי?"
לא יכולתי לעצור הדמעות; יחד אתו אז בכיתי...
 
נערך לאחרונה ב:

ארבע

משתמש סופר מקצוען
הפקות ואירועים
כתיבה ספרותית
יואו, מהלומה הישר בלב, הבית האחרון. בשני הבתים הראשונים התפעלתי מגודל האימפוט והירידה לרגשות הילד.


אשר לאיפשור שינויי ניקוד בשירים - זה כלל וותיק שלא נוסד כאן בפורום. והמילה 'קטני' - ככל הזכור לי כך מנקדים אותה, קבוצת הדגושים.
 
  • תודה
Reactions: SC

yonatanr

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
מוזיקה ונגינה
כתיבה ספרותית
עם כל הכבוד לצער הרגעי של הילד, שנכון, באותה שעה הוא מאד כואב, אבל אין שום השוואה לצער אמיתי של אובדן תמידי וקבוע. לקרוא לצער על אבדן בלון 'צער אמיתי', לדעתי זו הגזמה פרועה. באותו זמן הילד בוכה באמת, אבל מהר מאד הוא ישכח מזה, וגם אם לא, תמיד אפשר לקנות חדש. אין בכלל מה להשוות לאבדן קרוב יקר, שלעולם לא נראה אותו [עד תחיית המתים].
ועל שריטה - בכלל. אם הכאב של השריטה הוא כל כך גדול ועמוק, איך על ידי נשיקה וליטוף, הכאב חולף באופן מופלא? פעמים רבות הבכייה היא סוג של בקשת תשומת לב.
עלבון הוא באמת דבר כואב, אבל עדיין לא נראה לי ששיא העלבון הוא העלבות של ילדים. כמה פעמים ראינו ילדים שמעליבים אחד את השני בצורה קשה, ורגע לאחר מכן הם כבר החברים הכי טובים? אצל מבוגרים לא רואים את זה. העלבון הוא קשה ואמיתי, ולא נמחה אחרי רגע.
 

ארבע

משתמש סופר מקצוען
הפקות ואירועים
כתיבה ספרותית
אני חושבת שהגרי"ס היה זה שהשווה אבדן צעצוע של ילד לאבדן רכוש בשל טביעת ספינה עמוסת סחורה של עשיר...
וילדים יכולים לשאת צלקות של עלבון שנים רבות מאד.
 

yonatanr

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
מוזיקה ונגינה
כתיבה ספרותית
אני חושבת שהגרי"ס היה זה שהשווה אבדן צעצוע של ילד לאבדן רכוש בשל טביעת ספינה עמוסת סחורה של עשיר...
נכון, אפשר להשוות את האובדנים, בגלל ששניהם אבדן רכוש, שבסופו של דבר יכול לחזור. בשונה מאבדן אנושי, שאין לו תחליף.
וילדים יכולים לשאת צלקות של עלבון שנים רבות מאד.
תלוי איזה עלבון, אבל זה ברור לדעתי שעלבון של ילד אינו פסגת העלבון.
 

SC

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
כל כך נכון!
הפיצפונים האלה, קשה לראות אותם פגועים, נדחים ועצובים.
כי הרגש ממלא אותם לגמרי. ולא תמיד יש מילים כדי להסביר להם ולנחם אותם.
בדיוק.
אולי השריטה תעבור עוד דקה, אולי העלבון יישכח - אבל באותו רגע זה הכאב הכי גדול שהם חוו, ואין להם יכולת להשוות אותו לכאב אחר, סופי יותר; ואין להם את התובנה שהזמן מרפא.
וזה קשה כל כך לראות אותם בשברונם ולהיוותר בלי מילים שיוכלו לנחם ולהסביר שעוד יש יום חדש ובסוף זה יעבור.
הרי גם לנו קשה לדעת את זה לפעמים.
 

SC

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
פירוש להדיוטות אם אפשר
אם נייצג את החרוז הראשון כa, זה שבבית הראשון נגמר ב'-מֶת', ואת החרוז השני שנגמר ב'-נוֹ' כb, יוצא שמבנה כל בית הוא שהשורה הראשונה מתחרזת עם השורה השלישית והרביעית, והשורה השניה מתחרזת עם החמישית:

לֹא יָדַעְתִּי עָמְקוֹ שֶׁל צַעַר אֱמֶת
עַד רָאִיתִי קְטַנִּי הַמַּסְפִּיד בָּלוֹנוֹ
וְהָיְתָה דִּמְעָתוֹ לְרֶגַע נִדְמֵית
כְּמוֹ אָבֵל עַל הַמֵּת
הַמְּתַנֶּה אָבְדָנוֹ

ובאותיות האנגליות: abaab. זו שיטה רווחת בניתוח של מבני חריזה של שירים.

כשחיברתי את שתי השורות זו לזו היה נראה לי שהן תואמות בדיוק לשורה השניה, לא?
באורך, במשקל? כן, אבל בגלל שיטת החריזה הייתי מגדירה אותן כנפרדות.
 

אירועים קרובים

ראש פינה

הפרוגיסטים נותנים בראש

לוח דרושים

למעלה