הנושאים החמים
הנושאים החמים
בסייעתא דשמייא
מישהו כאן התגעגע לקיץ?
אני בטוח ש...כן
נכון שלא מזמן עברה בראשכם המחשבה שאולי יש מצב שהחורף שעברנו ימשיך וימשיך עד החורף הבא...
ניתן להזדהות עם התחושות האלה, היה חורף די יבשושי, והנה הוא הסתיים, קצת באיחור.
את מקומו תפס אביב, אתם מכירים אותו, הוא טיפוס כזה שבא והולך, לא אחד שנשאר לאורך זמן.
וגם, מ- אביב, גם ככה אין הרבה מה לצפות, פעם הוא קר כמו לילה טבתי, פעם רותח כמו שרב תמוזי
וביום יומיים ה'נחמדים' שהוא מפרגן לנו, 40% מאיתנו נתקפים באלרגייה אביבית
והיא, פחות נחמדה!
אא אא אפצ'ייי
סליחה.
לענייננו...
כמי שעוסקים בקריאה וכתיבה לגווניה וסוגותיה, כדאי להאיר מידי פעם את הזווית הספרותית לחילופי העונות
ובעיקר, להתמודדות עם שינויי המזג, ולאו דווקא של האוויר...
תחזית קריאה כמוה כתחזית מזג האוויר ביכולה להזהיר מ'מצבי רוח' משתנים
בכוחה לצפות היווצרות תחושת קור מקפיאה, הזעת יתר, או חמימות נעימה
מכאן ניגש לסיכום החורף, עם הפנים קדימה! אל הקיץ...
אז מה למדנו מהחורף:
הנה מסר אחד פשוט וקליט שאותוו תזכרו לחורף הבא
כל התגוננות מפני קור ע"י אמצעי ביגוד כל שהוא התבררה כטעות אסטרטגית ברגע שגל 'מגושם' פגש את הנעליים הגבוהות במעבר החצייה ושטפן עד לשד רפידותיהן
הפעולה היחידה שתצליח - להפשיר את הקיפאון, ולחמם, את הלב!
תהיה הצטנפות עם הספר תחת שמיכת צמר ופוך, כשיד אחת אוחזת היטב בשמיכה, והשנייה מדפדפת באיטיות דף אחר דף, מה שיביא בוודאי לטמפרטורה רצויה ונוחה -
לקריאה שוקקת של מילים מהבילות שחברו להם יחדיו לסיפור חיים מרתק עטוף בחום משפחתי ודיבוק חברים.
ההתחבאות תחת שמיכה היא רק סיפטום של ההתכרבלות המחשבתית בחיק משפטים חמימים, שורות צפופות, ופרקים שהדרמות שבהן היו מחוברות ומהודקות היטב אחת לשנייה, מה שמנע כל דבר שריח של קור נודף ממנו, מלהיכנס.
וכן! יש לקור ריח, וגם טעם.
המהירות בה אנו מתגעגעים לחורף כבר בראשיתו של הקיץ, היא אותה מהירות בה התגעגענו לקיץ בראשיתו של החורף שהסתיים אך לא מכבר, ויש לכך סיבה טובה, בעיקר לאלה שמתגוררים באזורים המצדיקים את הצורך החיוני בהמצאת - המזגן.
אם ננסה לרתום את הניסוי המוצלח מהחורף, אולי תצא הבשורה ותבוא הקלה לקהל היגע והמיוזע תחת גלי החום והאוויר המהביל, עד אשר ישוב החורף להכות בנו בקרירותו.
אז מה אתם אומרים?
לא הגיע הזמן להתרענן בין שורות עסיסיות?
להתאוורר בינותם
לשאוף עמוק לתוך העיניים האדומות מחום בלתי נסבל –
מילים צבעוניות וקרירות
פסקאות 'פרשיות' וקלילות
כשכל פסיק ודגש, מירכאות ואתנחתא מכוונים ועומדים בדיוק במקום, כמו כובע מצחייה המגן מקרניה של שמש לוהטת.
האם החום הנורא לא מצדיק התרפקות על פרקים מקפיאי דם, עטויים בקפידה בלבוש מילולי קצר וחד, בלי אורך מיותר ומייגע
כאלה שתנועת הדפים הנקראים במהירות ובשקיקה ישיגו בדפדופם את הערך המוסף של משב רוח נעים וקריר.
היש דבר מרענן מזה?
נודה, לא יזיק אם וכאשר בצד יונח –
כוס משקה קייצי מוגז וקר
מזגן מכוון על פתית שלג וטורבו, ו...
על הפן כי חזק.
עכשיו שמישהו יגיד לי האם הקטע הזה יצא לי קצת 'קייצ'י' מידי???
כתיבה עונתית
והפעם... כתיבה קייצ'ית
לרגל זמן קיץ הבעל"ט
והפעם... כתיבה קייצ'ית
לרגל זמן קיץ הבעל"ט
מישהו כאן התגעגע לקיץ?
אני בטוח ש...כן
נכון שלא מזמן עברה בראשכם המחשבה שאולי יש מצב שהחורף שעברנו ימשיך וימשיך עד החורף הבא...
ניתן להזדהות עם התחושות האלה, היה חורף די יבשושי, והנה הוא הסתיים, קצת באיחור.
את מקומו תפס אביב, אתם מכירים אותו, הוא טיפוס כזה שבא והולך, לא אחד שנשאר לאורך זמן.
וגם, מ- אביב, גם ככה אין הרבה מה לצפות, פעם הוא קר כמו לילה טבתי, פעם רותח כמו שרב תמוזי
וביום יומיים ה'נחמדים' שהוא מפרגן לנו, 40% מאיתנו נתקפים באלרגייה אביבית
והיא, פחות נחמדה!
אא אא אפצ'ייי
סליחה.
לענייננו...
כמי שעוסקים בקריאה וכתיבה לגווניה וסוגותיה, כדאי להאיר מידי פעם את הזווית הספרותית לחילופי העונות
ובעיקר, להתמודדות עם שינויי המזג, ולאו דווקא של האוויר...
תחזית קריאה כמוה כתחזית מזג האוויר ביכולה להזהיר מ'מצבי רוח' משתנים
בכוחה לצפות היווצרות תחושת קור מקפיאה, הזעת יתר, או חמימות נעימה
מכאן ניגש לסיכום החורף, עם הפנים קדימה! אל הקיץ...
אז מה למדנו מהחורף:
הנה מסר אחד פשוט וקליט שאותוו תזכרו לחורף הבא
כל התגוננות מפני קור ע"י אמצעי ביגוד כל שהוא התבררה כטעות אסטרטגית ברגע שגל 'מגושם' פגש את הנעליים הגבוהות במעבר החצייה ושטפן עד לשד רפידותיהן
הפעולה היחידה שתצליח - להפשיר את הקיפאון, ולחמם, את הלב!
תהיה הצטנפות עם הספר תחת שמיכת צמר ופוך, כשיד אחת אוחזת היטב בשמיכה, והשנייה מדפדפת באיטיות דף אחר דף, מה שיביא בוודאי לטמפרטורה רצויה ונוחה -
לקריאה שוקקת של מילים מהבילות שחברו להם יחדיו לסיפור חיים מרתק עטוף בחום משפחתי ודיבוק חברים.
ההתחבאות תחת שמיכה היא רק סיפטום של ההתכרבלות המחשבתית בחיק משפטים חמימים, שורות צפופות, ופרקים שהדרמות שבהן היו מחוברות ומהודקות היטב אחת לשנייה, מה שמנע כל דבר שריח של קור נודף ממנו, מלהיכנס.
וכן! יש לקור ריח, וגם טעם.
המהירות בה אנו מתגעגעים לחורף כבר בראשיתו של הקיץ, היא אותה מהירות בה התגעגענו לקיץ בראשיתו של החורף שהסתיים אך לא מכבר, ויש לכך סיבה טובה, בעיקר לאלה שמתגוררים באזורים המצדיקים את הצורך החיוני בהמצאת - המזגן.
אם ננסה לרתום את הניסוי המוצלח מהחורף, אולי תצא הבשורה ותבוא הקלה לקהל היגע והמיוזע תחת גלי החום והאוויר המהביל, עד אשר ישוב החורף להכות בנו בקרירותו.
אז מה אתם אומרים?
לא הגיע הזמן להתרענן בין שורות עסיסיות?
להתאוורר בינותם
לשאוף עמוק לתוך העיניים האדומות מחום בלתי נסבל –
מילים צבעוניות וקרירות
פסקאות 'פרשיות' וקלילות
כשכל פסיק ודגש, מירכאות ואתנחתא מכוונים ועומדים בדיוק במקום, כמו כובע מצחייה המגן מקרניה של שמש לוהטת.
האם החום הנורא לא מצדיק התרפקות על פרקים מקפיאי דם, עטויים בקפידה בלבוש מילולי קצר וחד, בלי אורך מיותר ומייגע
כאלה שתנועת הדפים הנקראים במהירות ובשקיקה ישיגו בדפדופם את הערך המוסף של משב רוח נעים וקריר.
היש דבר מרענן מזה?
נודה, לא יזיק אם וכאשר בצד יונח –
כוס משקה קייצי מוגז וקר
מזגן מכוון על פתית שלג וטורבו, ו...
על הפן כי חזק.
עכשיו שמישהו יגיד לי האם הקטע הזה יצא לי קצת 'קייצ'י' מידי???
